על המערכה להגנת האקדמיה הציבורית באנגליה

הגורמים המקדמים את הפרטת ההשכלה הגבוהה אוהבים לציין תקדימים בין-לאומיים ליוזמתם, אך הם נוטים שלא לדווח על ההתנגדות הרחבה והמנומקת לרפורמות אלו. להלן דיווח קצר על ההתנגדות באנגליה לתוכנית ממשלתית לרפורמה (נוספת) במערכת ההשכלה הגבוהה.

כמקובל בעידן הנוכחי (של הניאו-ליברליזם שניתן לאפיינו כגרסת "1984" של הליברליזם הקלאסי), התוכנית הממשלתית מתהדרת בכותרת "שמים את הסטודנטים בלב המערכת", אלא שהסטודנטים הם בלב המערכת בדיוק באותו מובן שהלקוחות הם בלב המערכת הבנקאית, והצרכנים הם בלב המערכת הכלכלית.

הביקורת הציבורית על התוכנית הממשלתית מצביעה על כך שהתוכנית הנ"ל

• מתעלמת מן המשמעות החברתית של ההשכלה הגבוהה ומן התועלת שבה לחברה בכללה. בהמשך לסיסמא (הידועה לשמצה של מרגרט ת'אצר) "אין חברה, יש רק יחידים", התוכנית רואה את הסטודנטים כצרכנים מבודדים ומצמצת את יחסיהם למערכת ההשכלה הגבוהה ליחסי מסחר גרידא.
• התוכנית רואה את ההשכלה הגבוהה דרך הפריזמה הצרה של תרומתה הישירה לכלכלה, ומתעלמת מתפקידה החברתי כמעשירה את רוח האדם ומקדמת את החשיבה הביקורתית (בהקשר זה ראוי לציין שהאחריות הממשלתית להשכלה הגבוהה באנגליה נמצאת כיום בידי המשרד לעסקים, חדשנות וכישורים – אין כאן לא חינוך, לא מחקר, ולא הוראה, אלא התייחסות לאקדמיה כאל עוד תעשיה).
• התוכנית אינה מבינה את מהות המערכת ואינה מביאה בחשבון את הקשר המהותי שבין מחקר והוראה. היא מתייחסת לכל אחד מן הצדדים של המוסד האקדמי כאילו הוא קיים בנפרד מן האחרים.
• התוכנית מתעלמת מכך שמוסדות למטרות רווח לא יקדמו את טובת הציבור, משום שאין להם אינטרס כלכלי בכך. היא שוות נפש כלפי האפשרות שמוסדות פרטיים יתעשרו על ידי קניה בזול של נכסי ציבור המוחזקים בידי מוסדות ציבוריים שהיא דנה לפשיטת רגל.
• התוכנית מתיימרת לקדם מוביליות חברתית, אבל למעשה מחבלת בה.
• התוכנית מפקירה מערכת מתפקדת לניסוי רחב-היקף והרפתקני בתיאוריות של שוק תחרותי.

 תוכנית אלטרנטיבית שהוצגה על ידי קבוצת אקדמאים, תחת הכותרת "הגנת החינוך הציבורי", מדגישה את התועלת הצומחת מן ההשכלה הן לפרט והן לחברה בכללותה. התוכנית מצביעה על אופיה האמיתי, הסמוי, של התוכנית הממשלתית אשר מכוונת ל"פתיחת" סקטור ציבורי נוסף להזדמנויות עסקיות של ההון הגדול. הממשלה פועלת כסוכן של ההון הגדול, אשר מתקשה למצוא הזדמנויות עסקיות לרווח בסקטורים יצרניים, ומבקש רווחים על ידי השתלטות על נכסי ציבור אשר נצברו במהלך הדורות. קבוצת האקדמאים הבריטים הפועלת, בדומה לפורום, להגנת החינוך הציבורי, העלתה למרשתת עצומה נגד התכנית הממשלתית, בה היא קוראת לממשלת בריטניה לאמץ את התכנית האלטרנטיבית.

התוכנית האלטרנטיבית מתבססת על תשעה עקרונות יסוד:

• ההשכלה הגבוהה מועילה לחברה בכללה ולא רק ליחידים. הבטחת תועלת זו דורשת מימון ציבורי.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית חיונית להבטחת דיון ציבורי חופשי.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית תורמת להגברת המוביליות חברתית והורדת רמת האי-שוויון בחברה.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית היא חלק מחוזה חברתי בין-דורי אשר בו הדור המבוגר משקיע בקידום הדור הצעיר, שיתמוך בעתיד בקיומו.
• מוסדות ציבוריים המציעים תוכניות לימוד דומות צריכים לזכות למימון ציבורי דומה.
• השכלה אינה סחורה, ואין לראות את הסטודנטים כצרכנים גרידא.
• השכלה אקדמית אינה מתמצה בהכשרה מקצועית.
• האקדמיה היא קהילה אחת אשר מורכבת מדיסציפלינות שונות ופעילויות שונות של הוראה ומחקר.
• לאקדמיה כמוסד יש אופי אוניברסאלי, אך היא גם משרתת את הקהילה המקומית בה היא נמצאת.

——————————-

תרגם ועיבד את הפוסט: פרופ' עודד גולדרייך, מכון וייצמן למדע