Langues du site عربي български Deutsch ελληνικά English Español فارسى français עברית hrvatski italiano 日本語 Nederlands polski Português română русский svenska Türkçe 中文 Accueil du site > האוניברסיטאות בצרפת פתחו בשביתה כללית בלתי מוגבלת

האוניברסיטאות בצרפת פתחו בשביתה כללית בלתי מוגבלת

Friday 6 February 2009, par Appel international

Toutes les versions de cet article : [عربي] [български] [Deutsch] [ελληνικά] [English] [Español] [français] [עברית] [hrvatski] [italiano] [日本語] [Nederlands] [polski] [Português] [română] [русский] [svenska] [Türkçe] [中文]

האוניברסיטאות בצרפת פתחו בשביתה כללית בלתי מוגבלת.

בצרפת היתה מערכת אוניברסיטאית איכותית למחקר וחינוך גבוה שזכתה לחופש,אי-תלות והערכה. בחודשים האחרונים החליטה הממשלה להרוס מערכת זו ולהחליפה באופן ברוטלי וללא תאום במערכת דמויית שוק של ידע הרווי בארעיות ושרירותיות.
המרצים מאבדים את הסטטוס שלהם, חובות ההוראה שלהם ייקבעו באופן שרירותי.
משרות קבע מקוצצות באופן דרמטי, ומוחלפות במשרות זמניות, ארעיות ותלויות.
תלמידי מחקר יוכלו מעתה להיות מפוטרים בששת החודשים הראשועים ללימודיהם בלא צורך בהצדקה, ויוכפפו לשרות התעשייה מבלי הכרה בזכויותיהם.
לימודי ההוראה נפגעים באופן קשה.
האוניברסיטאות, ההופכות ל"אוטונומיות" וחסרות תקציב מספק )למעשה הינן עוברות לבקרה מוגברת של הממשלה ולמצב שבו הן מתחרות זו בזו( יאולצו למעשה לחייב את הסטודנטים בתשלום עבור לימודיהם ויהיו תלויות במשאבים הפיננסיים של השלטון המקומי.
המרכז הלאומי למחקר CNRS יפורק ויהפוך לרשות המקציאה תקציבי מחקר על ידי טכנוקרטים.
הערכת החוקרים תתבצע על פי קריטריונים "כמותיים" בלתי מתאימים , שנדחו על ידי החברות המדעיות בעולם.אנו, אנשי אקדמיה וחוקרים ממדינות העולם מכירים בכך שצעדים אלה ודומיהם שניסו ומנסים לכפות במדינות שונות, הינם ביורוקרטיים, מונחי תקציב ומסוכנים.

מסיבה זאת אנחנו מביעים סולידריות עם אנשי האקדמיה בצרפת.

אם בארץ האנציקלופדיה, ארצם של רוסו ווולטיר, ארץ ההכרזה על זכויות האדם, החינוך והמחקר מוככפים למודל השוק ולשרירות השלטון, החירות בעולם כולו הינה בסכגה.

הכוחות המובילים לצעדים הללו מתארגנים. בכדי להגן על ערכינו המשותפים עלינו להתארגן יותר טוב מהם. אנו קוראים לאנשי האקדמיה, מעבר למחלוקות הפוליטיות, הפילוסופיות והדתיות, להתאחד אל מול השינויים האלה, שבהם שום איש רוח הומניסטי לא תמך מעולם.