סיכום מפגש
תל-אביב, 13.2.08
במפגש השתתפו פעילים מהפורום להגנת ההשכלה הציבורית, נציגים של מועצת המרצים המכללות ובאקדמיות הציבוריות, נציגים של ארגוני סגל זוטר מתל אביב, ירושלים, חיפה והטכניון ומרצים מן החוץ (ממ"ה).
מטרת המפגש היתה לחלוק מידע על המתרחש בקמפוסים השונים בקשר לשיפור תנאי העסקה והמעמד של המרצים מן החוץ, וכן להעלות בעיות מרכזיות, ולהתחיל לחשוב על קווי פעולה עתידיים.
איזו פעילות נעשית, ומיהם הארגונים הפעילים לשיפור תנאי ההעסקה של ממ"ה?
נציג הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר, דניאל מישורי, נתן רקע על מעמד המורים מן החוץ, ודיווח על המתווה המתגבש לפתרון בעיית הממ"ה בין הפורום לבין ות"ת.
רקע
המעמד של ממ"ה נוצר כתקן זמני לפרופסורים באוניברסיטה העברית שהיו אמורים ללמד בשלוחה שהוקמה בתל-אביב בשנות ה-60. ב-1983 אושר כי ממ"ה הוא פרופ' באוניברסיטה העברית המלמד באוניברסיטה אחרת או מומחה. מ-1987 התחילו להמיר תקנים של סגל זוטר בתקנים של ממ"ה. שביתת הסגל הזוטר ב-1997 השיגה הישגים עבור מסטרנטים ודוקטורנטים, אך לא עבור מרצים בעלי תואר דוקטור שלא הייתה להם משרה תקנית, שנותרו כממ"ה. מ-2003 התחילו שוב להעסיק סגל זוטר כממ"ה, בגלל העלות הגבוהה יותר של העסקת סגל זוטר באופן תקני.
באותו זמן החל מאבק של ארגוני הסגל הזוטר להכללת הממ"ה בארגונים ולדה- לגיטימציה של דפוס העסקת ממ"ה כמעין "עובדי קבלן". בין היתר, פניית ארגוני הסגל הזוטר לממונה על יחסי העבודה הביאה, ב- 2005, לביטול ההיתר שניתן לאוניברסיטאות לפטר ממ"ה בלא פיצויי פיטורין (היות שהפיצויים גולמו לכאורה בשכר השוטף). כמו כן, במהלך שביתת הסגל הבכיר הנוכחית, משהתברר שוב כי המרצים מן החוץ נותרו בלא ייצוג אפקטיבי, האיץ הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר את מהלך הכללתם של הממ"ה בארגוני הסגל הזוטר בכלל האוניברסיטאות (מלבד בחיפה ובבר-אילן, בהן הממ"ה מיוצגים כבר ממילא על ידי ארגוני הסגל הזוטר). בת"א הדבר מורכב יותר, שכן הוא כרוך בהעברת הממ"ה בעלי תואר דוקטור מארגון הסגל הבכיר לזוטר.
מו"מ בין הפורום לבין ות"ת
בימים אלה מנהל הפורום מו"מ מול ות"ת בנסיון להגיע למתווה מוסכם לפתרון בעיית הממ"ה. המתווה המתגבש זוכה גם לתמיכתה הפעילה של שרת החינוך, יולי תמיר. כמו כן, ישנם מגעים ליצירת שיתוף פעולה בין הפורום ובין ההסתדרות.
מטרת היוזמה היא להעביר את הממ"ה להעסקה תקנית. ואלה הם פרטי המתווה של המו"מ:
- עוזרי הוראה שמקבלים כיום 10 חודשי משכורת יקבלו 12 חודשי שכר מלאים.
- הממ"ה יעברו למסלולים אקדמיים תקניים, בהתאם לדרגתם האקדמית: בעלי תואר מאסטר יועסקו כאסיסטנטים בדרגות א' וב'; ובעלי תואר דוקטור יועסקו בדרגה של מדריכי-דוקטור. עלות ההעסקה של מדריך דוקטור גבוהה בקרוב ל- 100% מעלות העסקת ממ"ה, והיא נופלת רק ב- 15% מעלות העסקת מרצה בתקן מלא במסלול קביעות.
- אין עדיין הסכמה על אופן הביצוע. ההצעה של ות"ת ושרת החינוך: מעבר הדרגתי של כל ממ"ה למשרות תקניות. קיים ויכוח על תקופת המעבר (בין 3-5 שנים), שלאחריה תינתן גם תוספת ותק.
- העלויות התקציביות (הערכת חסר): 60 מיליון ₪ בשנה. העלויות האמיתיות הן גבוהות יותר, אך בינתיים לכולם נוח להוריד עלויות. ות"ת הכינה תוכנית בהנחה שאין תוספת תקציב. שרת החינוך בונה על תוספת תקציב בגין ועדת שוחט בלתי תלוי באם המלצות הועדה תיושמנה.
הצלחת המהלך תלויה בשיתוף פעולה של האוניברסיטאות ושל ור"ה. ההסכמה של המוסדות עלולה להיות מותנית בקבלת תקציבים. לגבי ור"ה, צפויה התנגדות קשה. אך נראה שהצטרפות אחדות מן האוניברסיטאות להסכם עשויה לשבור את ההתנגדות. זקוקים לקואליציה שתכריח את ור"ה לקבל את התוכנית. בין המתנגדים מגידור (יו"ר ור"ה) ורבקה כרמי (אב"ג).
נציג ועד הסגל של המכללות הציבוריות, יקיר שושני, דיווח על הנעשה במכללות. הוועד הוקם כדי לנסח הסכם העסקה במכללות הציבוריות כי לא קיים הסכם כזה אפילו עבור חברי סגל תקניים (מכללות ההוראה לא מאוגדות בארגון מרצי המכללות הציבוריות).
במכללות מסוימות ועד הסגל כולל ממ"ה, ובאחרות לא. המועצה המתאמת של ועדי הסגל של המכללות החליטה שממ"ה מרצים מן החוץ יכולים להתפקד לארגון ישירות, כדי להתגבר על הבעיה של אנשים שעובדים ביותר ממקום אחד.
הוועד נפגש עם שרת החינוך והביע התנגדות לדו"ח שוחט, בין היתר בגלל היעדר התייחסות לממ"ה. השרה הבטיחה פיתרון. הבעיה המרכזית היא תקציבית. ההנחה היא שהמוסדות להשכלה גבוהה לא יתחילו לתקצב את הממ"ה. ועם זאת, זו הפעם הראשונה ששרת החינוך והמל"ג מתייחסים לממ"ה במכללות.
הוחלט ללכת על תכנית דו-שלבית. בשלב ראשון רוצים להבטיח תנאים סוציאליים, ובשלב שני ביטחון תעסוקתי, במיוחד עבור הממ"ה שמלמדים מעל מספר שעות ושנים.
דיווחים מארגונים נוספים
באוניברסיטת בן-גוריון שינו את התקנון של ארגון הסגל הזוטר על מנת לאפשר התאגדות של מרצים מן החוץ.
באוניברסיטה העברית קם לאחרונה ועד של ממ"ה. 215 אנשים הצטרפו כבר לארגון החדש, שמהווים כנראה יותר משליש הממ"ה, מה שעושה אותו לארגון יציג. ויש סיכויים טובים שהארגון יצטרף לארגון הסגל הזוטר. בירושלים יש ארגון נוסף – ארגון עובדי ההוראה: עבור אלה ההעסקה רציפה (12 חודשים) אך בשכר עוד יותר נמוך מזה של הממ"ה.
ארגון הסגל הזוטר בטכניון אסף 500 חתימות של אנשים שמועסקים כ"מורים נלווים". גם מי שאינם סטודנטים בטכניון יוכלו להצטרף. הארגון עוד לא הציג את עצמו להנהלה.
מהן הבעיות המרכזיות בתנאי ההעסקה של הממ"ה?
דיון ראשוני העלה בעיות אלה:
- תנאי העסקה: שכר ירוד, היעדר תנאים סוציאליים, והיעדר ביטחון תעסוקתי.
- סטאטוס אקדמי:
- תנאים אקדמיים – קרן השתלמות, שבתון, קרן מחקר וכו'
- ממ"ה שעובדים במקומות רבים, ללא מוסד אם, וללא העסקת מינימום – יש תקנה האוסרת להעסיק ממ"ה מעבר ל-4 שעות כדי לא ליצור זיקה בין הממ"ה לבין המוסד.
- שינוי המעמד של הממ"ה למדריכים דוקטורים יפתור את בעיית התנאים והשכר הירוד, אולם לא ברור אם יפתור את בעיית חוסר הבטחון התעסוקתי. כמו כן, הוא יוצר בעיה חדשה וחמורה לא פחות: דרג ביניים של מרצים ללא סיכויי ניידות.
- יש סכנה מוחשית כי העברת הממ"ה למסלול העסקה של מדריכי-דוקטור תביא בפועל לצמצום מספר המועסקים ולפיטורים לא מבוטלים. כמו כן, צמצום מספר המועסקים ומספר הנקודות הניתנות עלול להביא לפגיעה בתוכניות הלימודים שכיום מתבססות על שעות ההוראה הזולות של הממ"ה.
- הפיצול בין הארגונים, והתפקדות מעטה .
מסקנות
- לתמוך במתווה של המו"מ בין הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר לות"ת ושרת החינוך. עם זאת, יש לעקוב אחרי הפרטים והסיכומים שיושגו, וללחוץ לקבלת ההסדר הטוב ביותר האפשרי מבחינת הממ"ה.
- לפעול עם חזון לגבי ההשכלה גבוהה, ולא להתמקד רק בתביעות על שכר או על תנאי העסקה. שביתת הסגל הבכיר אמנם הביאה להישגים, אולם לא טיפלה במשבר של ההשכלה הגבוהה. מאבקנו הוא בעל אופי רחב יותר, והקריאה התקיפה להשבת התקנים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה היא חלק בלתי נפרד ממנו.
- ליצור חזית מאוחדת, ולא להבחין בין סוגים שונים של ממ"ה (לדוגמא, בין אלו שזה מקור פרנסתם העיקרי לבין אלו שמשלימים הכנסה). ארגון אחד גם עונה לצרכים של הממ"ה שמלמדים במוסדות רבים, גם באוניברסיטאות וגם במכללות.
- ליצור שיתוף פעולה בין ארגוני האוניברסיטאות לבין ארגוני המכללות. כרגע עושה רושם כי ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות עומדים על סף הישג חשוב בהסדרת ההעסקתם של הממ"ה באוניברסיטאות. יש לדאוג כי הממ"ה במכללות (המהווים כ- 80% מכוח האדם במוסדות אלו) לא יישארו מאחור.
- לפעול תוך תיאום עם ארגוני הסגל הבכיר וארגוני הסטודנטים, וגם מול התקשורת.
- להיפגש שוב כדי לדון בשאלה: אילו דרכי פעולה אפשריות? מה הלאה?
(הצטרפות לרשימת תפוצה: אם אתם מרצים מן החוץ, אתם גם מוזמנים למלא את פרטיכם בטופס המקוון. כדי שנוכל ליצור רשימת קשר מעודכנת ומקיפה ככל האפשר. בהמשך נדון במשותף בדרכי פעולה אפשריות לשיפור מצבם של המרצים מן החוץ. מובטח כי לא ייעשה שימוש ברשימה לכל צורך אחר. לפרטים נוספים ולבירורים: ד"ר עידו שחר idoshah@gmail.com, טל': 050-7674425.
הצטרפות לקבוצת הדיון של המרצים מן החוץ: http://groups.google.com/group/pe-adjunct-lecturers )
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 
כל הכבוד לעוסקים במלאכה.
עם כל החשיבות של חזית אחידה יש מקום להבחין בין סוגים שונים של מורים מן החוץ. יש כאלו שהינם מורים מן החוץ בהתאם לאופן בו הוצע המינו: מרצים בכירים מאוניברסיטאות שמלמדים באוניברסיטאות אחרות או במכללות, בעלי מקצועות חופשיים (עו"ד רואי חשבון) ועוד. (אני מעריך שזו אחת הסיבות להתפקדות הנמוכה לארגוני הממ"ה). אין צורך להעביר אותם למינוי של מדריך-דוקטור. מבחינה מעשית קל לטפל בקבוצה הראשונה (מדריך דוק' לא יהיה חבר סגל בכיר באונ'/מכללה)
קצת קשה יותר להציע פתרון עבור הקבוצה השניה. מבחן הכנסה הוא פתרון נכון אך מסובך מבחינה בירוקרטית, אבל אולי צריך להשתמש בו, בכל זאת. מתכון כגון לא יתמנה ד"ר כמורה מן החוץ אלא אם הוא חבר סגל, או שהכנסתו גבוהה מכפליים המשכורת הממוצעת במשק. רעיונות נוספים?
כן, ארגון משותף עם המכללות נכון. אך שימו לב שהצלחת המו"מ תביא לפזור הארגון (לפחות באוניברסיטאות) . . .
שאול קציר
אהבתיאהבתי