מכתב נוסף של הקואליציה למען העסקה ישירה לפרופ' טרכטנברג

[תזכורת: טרם תוקנה התקלה במונה התגובות של הבלוג. מדור התגובות פעיל ואפשר לשלוח תגובות ולהגיב על תגובות קיימות, למרות שהמונה מראה 0 תגובות. עם הקוראים והמגיבים הסליחה].

בסוף אוגוסט פרסמנו בבלוג נוסח מכתב שקואליציית הארגונים למען העסקה ישירה של עובדות הנקיון במוסדות להשכלה גבוהה שלחה לפרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, בנושא זה. להלן נוסח מכתב נוסף שנשלח על ידי הקואליציה לפרופ' טרכטנברג וראשי האוניברסיטאות, בעקבות הצהרת ראש ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי, בנושא העסקת עובדי הנקיון והשמירה באוניברסיטאות:

 

לכבוד: יו"ר ות"ת, חבר מל"ג הפרופ' מנואל טרכטנברג

          יו"ר ור"ה הפרופ' רבקה כרמי

          ראשי האוניברסיטאות‫

‎הנדון: קריאה לשינוי מיידי של שיטת העסקת עובדי ניקיון במוסדות להשכלה גבוהה לאור הצהרת יו"ר ור"ה מיום 31.8.2011.

אנו‫, 'הקואליציה להעסקה ישירה של עובדות הניקיון במוסדות להשכלה גבוהה'‫, מקדמים בברכה את הכרתה של יו"ר ור"ה הפרופ' רבקה כרמי בניצול המתמשך שהוא מנת חלקם של עובדי הניקיון והשמירה באוניברסיטאות‫, ואת הצהרתה הפומבית כי יש לשים קץ לפגיעה  המתמשכת בזכויות העובדים המתרחשת בחסות האוניברסיטאות מזה שנים רבות‫. (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-%204116353,00.html )

אנו דוחים מכל וכל את הרעיון שהפתרון טמון בפיקוח יותר הדוק על החברות הקבלניות‫:

כל עוד נשמרת שיטת העסקה שבה למעסיק הישיר, מנכ"לי האוניברסיטאות, אין אחריות ניהולית ישירה כלפי עובדותיו, הגזל ,העושק, השרירות והניצול ימשכו וזאת גם תחת מנגנוני פיקוח דרקוניים אשר יושקעו  בהם משאבים רבים. יותר מכולם את השיעור הנ"ל מכירה יו"ר ור"ה הנוכחית הפרופ' רבקה כרמי שבאוניברסיטה שבהנהגתה יש מנגנון פיקוח (כמו גם באוניברסיטה העברית) אשר בברור אינו נותן מענה לבעיות היסוד והקיום החברתיות כלכליות של עובדות הניקיון. הפיקוח על תלושי השכר אינו אפקטיבי ומתבצעת בו מניפולציה קבועה מטעם הקבלנים. בפועל הפרות אנושיות וכלכליות כלפי זכויות העובדות מתקיימות ערבים ולבקרים ולאחרונה אלו התעצמו סביב החלפת קבלנים נוספת כאשר אותן הנשים ממשיכות לעבוד באוניברסיטה כעובדות "זמניות" רק חברות הקבלן שמעל ראשן ובחסות הנהלות האוניברסיטאות מוחלפות.

שיטת ההעסקה הקבלנית היא שיטה פסולה מבחינה מוסרית. זו שיטת העסקה בה המשתמש בפועל רואה עצמו פטור מאחריות לתנאי העסקתם של עובדיו ולמעשה "משתמט" מחובותיו כלפיהם. במסגרת ההעסקה הקבלנית, העובד אינו חלק ממקום עבודתו – הוא עובד 'אצל' אבל לא עובד 'של', וכתוצאה מכך נפגעים זכויותיו ותנאי העסקתו‫. הקמת מנגנון פיקוח אינה פותרת את בעיית הניצול. מנגנון הפיקוח אינו מספק לעובדים בטחון  תעסוקתי ורצף תעסוקתי‫ שכן הוא מאפשר החלפת חברות קבלן. יצירת מנגנון פיקוח אמיתי ובעל שיניים תצריך הוצאה כספית ניכרת בעוד שנכון להעסיק את העובדים באופן ישיר, תחת מנגנוני הפיקוח הקיימים כלפי כלל עובדי האוניברסיטאות ועל אף ההשלכות הגלומות בכך: הכנסת נשים וגברים, משכבות מוחלשות בחברה הישראלית למעגל מקבלי השכר והתנאים הסוציאליים של מערך ההשכלה הגבוהה בישראל. מחקרם  של פרופ' ספיבק ודר' אמיר הוכיח גם כי מדובר בהפרשים כספיים זניחים ביחס למשמעות הערכית הנגזרת מהעסקה ישירה וכי העסקה ישירה של עובדי הקבלן אינה מעמידה בסיכון כלכלי את המוסד. לכן אנו מאמינים כי ‎אין פתרון אמיתי מלבד העסקה ישירה של עובדי הניקיון והשמירה.

אנו מוצאים פגם בכך ששמענו על היוזמה מעל דפי העיתון ושנציגי עובדים לא הוזמנו להיות חלק מהצוות שיקבע את תנאי העסקתם. הסדרת תנאי ההעסקה באופן הוגן ומשביע רצון מחייבת שיתוף פעולה בין המעסיקים לבין המועסקים והמועסקות, קביעה חד צדדית של אופן ההעסקה לא תוכל לטפל באופן מקיף בבעיות הקיימות, סביר שאינה תזכה לתמיכה רחבה של העובדים (שכן הם לא היו חלק בעיצובה) ותתקשה לייצר תנאי ההעסקה הוגנים באמת.

המשך קריאת הפוסט "מכתב נוסף של הקואליציה למען העסקה ישירה לפרופ' טרכטנברג"

דיון פתוח לציבור בהמלצות הביניים של ועדת ספיבק-יונה

להלן ההזמנה לדיון הפתוח:

המכללה החברתית כלכלית מזמינה את הציבור הרחב לדיון ציבורי בנושא מסקנות ועדות המומחים שהוקמו בעקבות מאהלי המחאה. צוותים אלה עמלו בשבועות האחרונים על הכנת עקרונות והמלצות לשינוי סדר היום החברתי והכלכלי. הדיון הציבורי יתקיים ביום ד', 14.9.11, בין השעות 14:00 עד 19:30, במכללה האקדמית תל אביב – יפו, בנין פומנטו, רח' רבנו ירוחם 2, יפו.

הדיון הציבורי יאפשר לציבור הרחב, אנשי ארגונים חברתיים והמוחים במאהלים ברחבי הארץ, להביע את עמדתם על מסקנות הביניים של ועדות המומחים בתחומים הבאים: בריאות, רווחה, חינוך. בדיונים ישתתפו חברים מצוותי המומחים.

המעוניינים להשתתף בדיונים מוזמנים להעביר את שמם ופרטי קשר עד ליום ג', 13.9.11, בשעה 17:00 לדוא"ל seajuly14@gmail.com. יש לציין לאיזו מהוועדות מיועדת פנייתכם.

——————–

ובהזדמנות זו – שתי תזכורות:

1. עקב תקלה טכנית, מספר התגובות לפוסטים האחרונים אינו מתעדכן, והוא נשאר 0 גם כאשר נכנסות תגובות. למרות זאת, אפשר לשלוח ולקרוא תגובות.

2. עדיין אפשר לחתום על העצומה נגד העסקת מורים מן החוץ במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה: http://www.atzuma.co.il/publiceducation.

דיון על מערכת ההשכלה הגבוהה במאהל רוטשילד 5.9.11

ועדת החינוך של מאהל המחאה בשדרות רוטשילד מקיימת מעגלי דיון פתוחים עם אנשי חינוך ואקדמיה ברחבת הבימה. במסגרת זו התקיים, למשל, ביום א' האחרון דיון על העיוותים שיוצרים מבחני הבגרות במערכת החינוך. דיון זה יימשך ביום א' הקרוב.

במקביל, יזמו דר' זהר איתן מאוניברסיטת תל אביב ויולי חרומצ'נקו מוועדת החינוך של מאהל רוטשילד פתיחת דיון נוסף שמטרתו להעלות את משבר מערכת ההשכלה הגבוהה לסדר היום של תנועת המחאה, ולקשרו עם הדרישות לתיקון מערכת החינוך שנדונות – הן בוועדת החינוך של תנועת המחאה והן בוועדת החינוך של אנשי האקדמיה המייעצים לתנועת המחאה.

המפגש יתקיים בשבוע הבא, יום שני, 5.9.11, 21:30, ברחבת הבימה/היכל התרבות

להלן פנייתו של דר' זהר איתן לאנשי סגל אקדמי להצטרף לדיון:

הדיון שנערך ביום ראשון שעבר בוועדת החינוך של מאהל רוטשילד הביא למעגל לראשונה מספר לא קטן של אנשי סגל אקדמי. אני מציע לנצל הזדמנות ברוכה זו ולפתוח, במסגרת וועדת החינוך, דיון שיעסוק בבעיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הדיון יהיה פתוח, הן בנושאיו והן בהרכב משתתפיו, אך יודגשו בו שני הקשרים, המחברים אותו לשיח החינוכי בוועדה ולמחאה הנוכחית בכללה:

(1) מערכת ההשכלה הגבוהה כחלק ממערכת החינוך בישראל (2) השינויים והטלטלות שעברו על ההשכלה הגבוהה בארץ בשנים האחרונות כחלק מן התהליכים האידיאולוגיים, החברתיים והכלכליים שאליהם מתייחסת המחאה הנוכחית (הפרטה, התנערות השלטון ממחויבויות בסיסיות לאזרחים…). לבד מליבון הבעיות והצעת אפשרויות פתרון, ינסו המעגלים (כמו וועדת החינוך עצמה) לגבש גם הצעות לפעולה קונקרטית בטווח הקצר ומעבר לו, כדי להשפיע על השיח הציבורי ועל המערכות הרלבנטיות. אמנם הבעיות ידועות, גורמיהן נותחו לעומק במסגרות  שונות, ודרכים לשינוי נדונו והוצעו (בין השאר על ידי כמה מכם), אבל שילוב ענייני ההשכלה  הגבוהה במחאה הנוכחית עשוי להיות מנוף חשוב לתיקון.

אני מציע לפתוח את הפגישה המוצעת בהרצאה אינפורמטיבית קצרה של חברתנו איריס אגמון (ממייסדי הפורום להגנת  ההשכלה הציבורית, גוף הפעיל כבר כמה שנים בנושא) על השינויים המבניים והקיצוצים התקציביים שעברו על מערכת  ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, ועל מגמות ההפרטה הסמוייה והגלוייה העומדות מאחוריהן (כולל חלקו המרכזי של מנואל טרכטנברג — ההוא  מצוות מנו — בתהליך).

למרות שדיון תיאורטי-עקרוני על מהות ההשכלה הגבוהה ויעדיה במאה ה21 הוא חשוב מאד, בהקשר של המאבק הנוכחי רצוי, לדעתי, לקיים דיון ממוקד ומעשי יותר, שינסה לבחון מה ניתן לעשות כאן ועכשיו כדי לעצור את הרס ההשכלה הגבוהה בישראל, לנסח מצע אופרטיבי, ולשתף בו גורמים אחרים בקואליציית המחאה (למשל, וועדות המומחים האלטרנטיביות של J14,  או "ח'  זה  חינוך") ומחוצה  לה.

מידע על הדיונים – בפייסבוק http://www.facebook.com/groups/173917769348339/

אנשי הקהילה האקדמית:

בואו למפגש ביום שני 5.9.11 ב-21:30 ברחבת הבימה, הצטרפו לדיון ולגיבוש סדר יום לשינויים!

פניה לפרופ' טרכטנברג ביוזמת קואליציית הארגונים להעסקה ישירה

על רקע המחאה החברתית ועל רקע מינויו של פרופ' מנואל טרכטנברג ( יו"ר ות"ת) כמוביל הפעולות מטעם הממשלה, התכנסה הקואליציה הארצית למען העסקה ישירה של עובדות הנקיון במוסדות להשכלה גבוהה והחליטה לשלוח לו מכתבים מהגורמים הארציים והמקומיים. להלן נוסח מכתב שאפשר לשנות בהתאמה לכל מוסד/ ארגון /אדם. הקואליציה כוללת, בין היתר, נציגות של המועצה המתאמת של הסגל הבכיר, ועד הסגל הזוטר הארצי, אגודות סטודנטים, התאחדות הסטודנטים, ארגון כוח לעובדים, תא צ"ח (צדק חברתי). חברי 'הפורום להגנת ההשכלה הציבורית' וקוראים אחרים של הבלוג מוזמנים להצטרף ליוזמה ולשלוח מכתב זה בשמם לפרופ' טרכטנברג:

אל: פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, ירושלים

הנידון: העסקה קבלנית של עובדות הניקיון באוניברסיטאות:

עניות עירך קודמות

פרופ' טרכטנברג הנכבד,

דבריך בתקשורת בימים האחרונים, יחד עם המשימה שהממשלה הטילה עליך, אמורים לשנות את המציאות החברתית והכלכלית במדינת ישראל. אנו סבורים שניתן להתחיל את המשימה הכבירה הזאת בצעד שהוא אולי קטן, אך משמעותי ביותר. המדובר בשינוי מצבן של עובדות הניקיון המועסקות באמצעות חברות קבלן במוסדות להשכלה גבוהה.

במהלך העשורים האחרונים התפתחה בישראל תופעה נרחבת של העסקת עובדים לא-זמניים באמצעות חברות שירותים או חברות קבלן. כידוע לפי שיטה זו מקום העבודה בו העובד פועל מדי יום אינו מעסיקו הישירו, ולכאורה אין בין מקום העבודה לבין העובד המועסק בתחומו שום מחויבות נוסח  יחסי עובד מעביד או יחסים חוזיים אחרים.

אנו, קואליציה של ארגוני עובדים, ארגונים חברתיים, סטודנטים וחברי סגל אקדמי הזוטר והבכיר, קוראים לך כאחראי על ות"ת – ובין היתר על תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל – להיות חלוץ ולפעול מידית להעסקה באופן ישיר של כל העובדות והעובדים המשרתים את המוסדות להשכלה גבוהה על בסיס יומיומי – עובדי שמירה ועובדות ניקיון. המוסדות להשכלה גבוהה, המתהדרים הן בשליחותם החינוכית והן במעמדם כמוסדות ציבוריים, אמורים להיות מחויבים לחברה ערכית, דמוקרטית ומוסרית. אנחנו דורשים שהשינוי יבוא בראש ובראשונה מתוכם. יש להפסיק את העוול המתמשך המובנה בשיטת עובדי הקבלן לאלתר ויפה שעה אחת קודם.

כאחראי על מערכת ההשכלה הגבוהה, אסור לך להסכים לניצול שיטתי של עובדים. שיטת ההעסקה הקבלנית היא שיטה פסולה מבחינה מוסרית. העסקה קבלנית גרמה במוסדות ההשכלה להתנכלות לעובדים, ניצולם ברמות שונות ופגיעה בכבוד האדם. זו שיטת העסקה בה המשתמש בפועל רואה עצמו פטור מאחריות לתנאי העסקתם של עובדיו ולמעשה "משתמט" מוסרית מחובותיו כלפיהם. במסגרת ההעסקה הקבלנית, העובד אינו חלק ממקום עבודתו – הוא עובד 'אצל' אבל לא עובד 'של', וכתוצאה מכך נפגעים זכויותיו ותנאי העסקתו.
החלפת הקבלנים פוגעת בזכות העובדות להתאגד, ואם הן מגיעות להסכם קיבוצי מול קבלן מסוים הסכם זה בטל ומבוטל בהחלפת הקבלן לקבלן חדש. כמו כן אנו עדים לפגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיהן ובצורך לעמוד על המשמר באופן תמידי. העובדים עוברים תהליך קיצוני של הפיכתם לסחורה זולה. כך לדוגמה, האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות סבורות שהן רוכשות "שירותי ניקיון", ולא מעסיקות בני אדם, לרוב נשים ממעמד חברתי-כלכלי מוחלש (עולות חדשות, נשים חד-הוריות, נשים ערביות) – אלו שאין להן כל ברירה אחרת להתפרנס. אסור שמוסדות ההשכלה הגבוהה ילמדו את תלמידיהם את המסר המתקבל מצורת העסקה זו לפיו ניתן, אפשר וכדאי לחסוך על גב המוחלשות ביותר, באמצעות ניצולן המחושב והמחפיר.

 כמי שאוחז גם בתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה, צעד זה יהא פשוט יחסית, ואנו סמוכים ובטוחים שתצליח לתקן את העוול!

בברכה,

……………………..

לא במגדל השן – הסגל האקדמי מצטרף למחאה החברתית

אתמול העלינו לבלוג פוסט הקורא להפסקת ההעסקה הפוגענית של 'מורים מן החוץ' במערכת החינוך הגבוה והחינוך בכלל. הזמנו, ואנו ממשיכים להזמין, את חברי הפורום, קוראי הבלוג וכל אזרח ואזרחית המבינים שדרישה זו היא דרישה בסיסית, חלק מתבקש מדרישות תנועת המחאה החברתית להפסקת תהליכי ההפרטה של השירותים החברתיים, לחתום על עצומה זו:  http://www.atzuma.co.il/publiceducation.  הפורום קורא לכם להמשיך לחתום על עצומה זו, שאנו מעוניינים להגישה לראשי מערכת ההשכלה הגבוהה במטרה לחשוף אותם לאופיה הדכאני של תופעת העסקת 'המורים מן החוץ' ולנזקים של תהליכי מסחור האקדמיה.

במקביל, אנו מעלים בפוסט הנוכחי את קריאתם של כמה מרצים צעירים, המופנית אל המרצים/ות בלבד וקוראת להם להצטרף למחאת המאהלים, באמצעות העלאת דרישות שמבטאות בעיקרן את עמדותיו הכלליות של הפורום מאז שהוקם, להצטרף ולחתום על עצומה נוספת (להלן):

לא במגדל השן – מרצות ומרצים במאבק לצדק חברתי / ד"ר ענבל ארנון ומרצים צעירים נוספים

אנחנו, מרצות ומרצים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות בישראל, מצטרפים למאבק המתרחב למען צדק חברתי, הזכות לחיות בכבוד ושיקומה של מדינת הרווחה.

השכלה גבוהה איכותית, נגישה, ושוויונית היא חלק ממערך שלם של תנאי רווחה שעל מדינת ישראל לספק לתושביה.

האוניברסיטאות והמכללות צריכות להיות מקום פתוח, ביקורתי, הפועל ללא שיקולי רווח, והמחויב לרווחתם של הלומדים בו, העובדים בו, והגרים סביבם. על המוסדות להשכלה גבוהה להיות מקומות בהם צדק חברתי והוגנות מיושמים בפועל!

מה אנחנו דורשים? המשך קריאת הפוסט "לא במגדל השן – הסגל האקדמי מצטרף למחאה החברתית"

עצומה מקוונת של הפורום בנושא 'המורים מן החוץ'

'הפורום להגנת ההשכלה הציבורית' קורא להסדרת מעמד 'המורים מן החוץ' ו'מורי הקבלן' ולהפסקת
ניצולם
ומזמין את חברי הקהילה האקדמית וכל מי שעתיד החברה בישראל יקר לולחתום על עצומה בנידון

"כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אילמון, זיקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו…"

"כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים. החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכישרון…"

[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיפים 25-1 ו26-1, נוסח עברי: אתר הכנסת]

המחאה העממית העולה משדרות רוטשילד ומרחובות רבים אחרים בארץ מעלה שורה של תביעות וראשיתה בתביעה לדיור בר-השגה. החיבור בין התביעות המגוונות הללו כבר מופיע בשטח, ואיתו גם ההכרה ששורש סוגי המחסור השונים הוא במדיניות אשר בוגדת במחויבות המדינה לתושביה.

מחויבות זו באה לידי ביטוי במושג 'הזכויות החברתיות של האדם', זכויות שאינן מותנות בדבר ואינן ניתנות להפקעה. אלא שבארץ וגם במקומות אחרים בעולם זכויות אלה הופקעו וכורסמו בתהליך שזכה לשם הקוד 'הפרטה'. ההפרטה אינה אלא התנערות של השלטון שבידיו הופקד ניהול המדינה מן המחויבות לדאוג לסיפוק זכויותיהם החברתיות של תושבי המדינה.

ההפרטה הופכת זכויות לסחורות: שירותים – דיור, בריאות, וחינוך — שניתנו בעבר, ולו ברמה בסיסית, באופן שאינו מותנה בדבר נמכרים כיום לאלו שידם משגת, ולאלו שידם אינה משגת נאמר: זבש"כם. כך נראית ההפרטה מן הצד של מקבלי השירות החברתי. ואילו נותני השירות הופכים בתהליך זה ממשרתי הציבור, אשר טובתו אמורה לעמוד מול עיניהם, לשכירים של חברה בע"מ, שמטרתה להגדיל את רווחיה, אם על ידי צמצום השירותים שהיא נותנת, או באמצעות העמקת הניצול של עובדיה.

המשך קריאת הפוסט "עצומה מקוונת של הפורום בנושא 'המורים מן החוץ'"

ניתוח כלכלי של העסקת עובדות הנקיון בקמפוסים

בימים אלה מתפרסם דוח שכתבו פרופ' אביה ספיבק ודר' מאיר אמיר עבור התאחדות הסטודנטים ובו ניתוח כלכלי של הנתונים על העסקת עובדות נקיון באמצעות קבלני כוח אדם בקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות בישראל. כתבה בנושא זה התפרסמה השבוע בדה מארקר.

"אנו מאמינים ומקווים" כותבים מחברי הדוח בתקציר המנהלים "כי באמצעות הניתוח הפרטני של סוגיית עובדות הניקיון בקמפוסים נוכל לתרום לליבון וחשיבה מחודשת על סוגיה זו בכללותה, ברמה הארצית, זאת הרי הייתה כוונת התאחדות הסטודנטים כאשר פנתה אלינו בבקשה לביצוע העבודה. העבודה שתוצג להלן היא עבודת ניתוח כלכלי, אבל ניתוח כלכלי שהוא ער וקשוב להיבטים החברתיים והערכיים של תופעת עובדי הקבלן. ניתוח כלכלי טכני, שעיסוקו רק בצמצום הוצאות ומקסום רווח, כפי שנלמד בקורסי היסוד של הדיסציפלינה הכלכלית, יצביע על יתרונות כלכליים מסויימים השמורים לשיטת ההעסקה העקיפה, באמצעות קבלני שירותים. ראוי לציין שהיתרונות הכספיים אינם רבים. היתרונות למוסד הם במידה רבה בתשומת הלב הניהולית, בכך שאינו צריך להקדיש משאבי ניהול – על פי רוב במסגרת מחלקת משאבי אנוש – לאוכלוסיה חלשה יחסית שממנה מגיעות מרבית עובדות הניקיון. ניתוח כלכלי רחב אופק, שאינו מתעלם מכלל היבטי הסוגייה, יניב תובנות שונות לגמרי. אך ככלכלנים האמונים על הניתוח הכמותי, לא נתעלם מחובתנו להציג את הנתונים כפי שלמדנו ואספנו אותם, כדי לאפשר דיון ערכי נורמטיבי תוך הצגת מחירו הכלכלי" (עמ' 2).

חשיבותו של הניתוח שמציג הדוח היא, אם כן, בכך שהוא מציב על סדר היום נתונים על החסכון התקציבי שנובע מההעסקה הקבלנית ומעמתם עם שאלת המחיר החברתי שהעסקה זו גובה – קודם כל, מהנשים והגברים המועסקים בשיטה פועגנית זו, אך בטווח הארוך מהחברה כולה. בדרך זו נחשפת, בין היתר, עוצמתו של השיח הניאו-ליברלי, שהעסקה קבלנית ומיקור חוץ הם פרקטיקות אופייניות לו. עוצמת השיח הזה מתבטאת בכך שהעסקה קבלנית, בפורמט כזה או אחר, הופנמה בו כליל כברירת מחדל. הנחת היסוד היא שמדובר בחסכון תקציבי מאד משמעותי שאינו מצריך בחינה של נתונים או שיקולים אחרים. אולם העובדה כי לא תמיד מדובר בחסכון כה גדול, במיוחד אם מכניסים למשוואה גם את העלויות החברתיות, צריכה ללמד אותנו כי המניע לנרמול ההעסקה הקבלנית הוא אידיאולוגי לא פחות משהוא כלכלי גרידא. בהקשר זה, יש לראות גם בחנק התקציבי שהושת על המוסדות להשכלה גבוהה מהלך שנועד להשריש את החשיבה הניאו-ליברלית ולהפכה למובנת מאליה, לא פחות מהיותו מהלך שנועד לגרום להעברת חלק מהנטל התקציבי של מימון ההשכלה הגבוהה מאוצר המדינה אל השוק ה"חופשי".

ועל הרקע הזה, בין היתר, אפשר לראות גם את העניין ה'מקומי' הבא:

עובדות הנקיון בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון, שהצליחו להתארגן במסגרת ועד עובדים יציג (פרקטיקה שלאור האמור לעיל, קל להבין מדוע היא לצנינים בעיני ראשי אוניברסיטאות וקבלני כוח אדם כאחד), נתקלות שוב ושוב במכשולים שמערימים בדרכן המעסיקים בנסיונותיהן להגיע להסכם עבודה קיבוצי עמם. נוכח לחצים גלויים וסמויים על עובדות הנקיון, לחצים שמטרתם לפורר את ההתארגנות, לבודד את הדמויות המובילות בקרבן, למנוע בדרך זו הסכם עבודה ולכפות את תכתיבי המעסיקים, הוקמה בימים אלה קרן שביתה. מטרת הקרן לאסוף תרומות שיאפשרו לעובדות הנקיון לקיים מספר ימי שביתה כחלק מסכסוך עבודה רשמי. עובדות הנקיון, שרובן תלויות לחלוטין לקיומן וקיום בני ביתן בשכר הדל שהן מקבלות בעבודת הנקיון, לא יכולות לעמוד בעלויות של שביתה, אפילו קצרה, ללא תמיכה כזו. מנגד, הפסקת נקיון הקמפוס אפילו לימים ספורים עשויה לשכנע את הקבלנים להגיע להסכם עם העובדות.

המעוניינים לתרום לקרן השביתה של עובדות הנקיון באוניברסיטת בן גוריון מוזמנים לעשות זאת באחד משלושה הערוצים הבאים:

1. העברה בנקאית ישירה לבנק הפועלים, סניף האוניברסיטה 547, באר שבע, חשבון מס. 458045.

2. רישום צ'ק לפקודת "המוקד לבטחון תזונתי" והעברתו במעטפת שירות של בנק הפועלים בכל סניף של הבנק, לפי הפרטים לעיל.

3. רישום צ'ק כנ"ל ושליחתו בדואר רגיל לכתובת: אורנה עמוס, ת"ד 314, עומר.

אישור קבלה יישלח לכל תורמ/ת בדואר חוזר.

פניה ישירה של יו"ר ועד עובדי/ות הנקיון באונ' בן גוריון אל הסטודנטים!

ועד עובדי/ות הנקיון באוניברסיטת בן גוריון, ועד שנבחר באופן חוקי ומנסה למלא את תפקידו ולדאוג לזכויות עובדי/ות הנקיון באוניברסיטה אצל הקבלנים-המעסיקים, עושה זה זמן רב נסיונות לנהל מו"מ מול המעסיקים כדי להגיע לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי. הוועד נתקל בקשיים ומכשולים שמוצבים בדרכו במכוון ומתקשה לקדם את המו"מ.

יו"ר ועד עובדי/ות הנקיון, הגב' מרי ונסובסקי, פנתה היום בקריאה מוקלטת אל ציבור הסטודנטים באוניברסיטה לתמוך במאבקן/ם ולקבל בהבנה את האפשרות שבעקבות הכרזת סכסוך עבודה עם הקבלנים, עובדי/ות הנקיון ישבתו מעבודתן/ם והסטודנטים יתקלו בכיתות, מעבדות וחדרי שירותים לא נקיים כפי שהורגלו.

כזכור, מאבק עובדי/ות הנקיון באב"ג, שהאוניברסיטה, כמנהג האוניברסיטאות, יתר מוסדות הציבור ושאר העולם הניאו-ליברלי, מעסיקה באמצעות קבלני כוח אדם, מאבק זה נמשך כבר זמן רב ועובדי/ות הנקיון רשמו בו השגים לא מבוטלים. מאבק זה מלווה בתמיכת סטודנטים ומרצים בקמפוס והוא איפשר את הקמתו של הוועד במסגרת ארגון "כוח לעובדים", כנגד כל הסיכויים! אחרי הכל, מדובר בעובדים, ולרוב – עובדות, שבאות מהמגזרים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית ורמת הסיכון שהן לקחו על עצמן במאבקן מעוררת השתאות.

מחר, יום שני, תתקיים בקמפוס משמרת מחאה רצופה של עובדי/ות הנקיון עם סטודנטים, מרצים ועובדי אוניברסיטה שיבואו להביע הזדהות!