בסגל אוניברסיטת ת"א ממשיכות הרוחות לסעור בעקבות החלטת הוועד המנהל, ובו גם שלושה נציגי סנאט האוניברסיטה, "לקבל" את התפטרות הנשיא פרופ' גליל, ולאחר מכן – הסירוב לדווח לסנאט על הסיבות שהובילו להחלטה, בטענה התמוהה שנחתם בין הוועד המנהל לפרופ' גליל הסכם סודיות המונע זאת. פרשה זו חושפת בבוטות רבה כמה מההיבטים הבעייתיים ביותר של השינוי המבני שיושם באוניברסיטאות, היבטים שהפורום הצביע עליהם בעבר ויתייחס אליהם עוד בעתיד (וראו בעניין זה גם כתבה בעיתון "הארץ" מהיום http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1102426.html).
מתוך שלל ההתבטאויות והדעות שנשמעות בימים אלה באוניברסיטת ת"א, להלן עמדה אחת, זו של פרופ' אברהם בז'ה, ביחס לשאלות שפרשת גליל העלתה לסדר יומה של האוניברסיטה.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
משבר ופוליטיקה באוניברסיטה
אברהם בז'ה – פרופסור אמריטוס, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
17 ביולי 2009
התפוטרותו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הגדולה במדינה, היא אירוע חסר תקדים, שאי אפשר להתייחס אליו כאילו היה סתם עוד מקרה אחד בסדר היום גדוש השערוריות של חיינו. הלקחים המתבקשים נוגעים לא רק למוסד עצמו, אלא לשאלת התפקוד של כל המערכת האקדמית, ולפיכך הם מעניינו של כל הציבור.
פרופ' גליל לא נתקף פתאום בדחף בלתי נשלט לחזור למחקר במעבדה, כפי שאומר הוועד המנהל בהודעתו. לא דחף היה כאן, אלא דחיפה. אבל למה? עקרונית, עשויים להיות מקרים קיצוניים הדורשים את הדחתו של נושא משרה רמה, וזו הסיבה שהמבנה הפורמאלי מאפשר את הדבר. האם היו אצל פרופ' גליל מעשים או מחדלים חריגים שיחייבו צעד חריג כל כך? לא ידוע שום דבר ממשי, מעבר לרמיזות מעורפלות וערטילאיות. עצם העובדה שאיננו יודעים יש בה משום עדות: מה שלא פורסם ולא דלף לא קיים, לפחות עד שלא יוכח אחרת.
ברור לגמרי שתפקודו של פרופ' גליל כנשיא לא נשא חן לפני לא מעט אנשים, וביניהם לא רק "נציגי ציבור" אלא גם דקאנים ואנשי אקדמיה אחרים. באותה מידה ברור שיש גם רבים וטובים המעריכים ומוקירים את האיש, את פעלו ואת מה שהוא מייצג. כל זה כדרכו של עולם, ואין כאן דבר חריג. האם היה תפקודו של פרופ' גליל גרוע מכל קנה מידה סביר? לשם השוואה, שני הנשיאים הקודמים כיהנו שתי קדנציות כל אחד. כל אחד מהם תרם את חלקו להתדרדרותה של האוני¬ברסיטה ולירידה במעמדה הציבורי. במבחן התוצאה, רמת התפקוד שלהם נמדדת לפי השפל במצב האוניברסיטה. במבחן התוצאה, אין שום בסיס לבקר את פעלו של צבי גליל בטרם מלאו שנתיים מיום שנכנס לתפקידו – אוי לאדם שיעקור את עץ החרובים שלו אם העץ לא יניב די פרי מיד עם נטיעתו.
המשך קריאת הפוסט "מאמר דעה על המשבר באוני' ת"א בעקבות פרישת הנשיא גליל"
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 