סיעור מוחות בבית הנשיא – מבט שני 21.01.08

יום שני 21.1.2008 ,  21:40
מבט שני – סיעור מוחות בבית הנשיא

http://www.iba.org.il/schedule/

 עורך: איתי לנדסברג
"סיעור מוחות בבית הנשיא "
ערב ט"ו בשבט, יום ההולדת של כנסת ישראל, משדר מיוחד של מבט שני – ארבעה מבכירי המדענים במפגש נדיר ללא תיווך עיתונאי, עם נשיא המדינה שמעון פרס.
על בריחת המוחות של בכירי המדענים מישראל לחו"ל, על סדרי העדיפויות של המדינה, על מבנה מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, על מדינת ישראל בחזונם של אנשי המחר, על האינטליגנציה שהפכה למילת גנאי, על החשיבה היהודית ושרשי ההישגיות בתחומי המדע התרבות האמנות והפילוסופיה ועל התחרות מול העולם המתפתח של המחר.
מפגש נדיר בין ארבעה מדענים לנשיא המדינה על הבעיות הבוערות של המדינה ועל מה שבוער בעצמותיהם.
פרופסור אשל בן יעקב שזכה לאחרונה בפרס בי"ל על מחקרו בתחום הטמעת זיכרון חדש במוח האנושי ונבחר לאחד מחמישים המדענים המובילים בעולם בידי כתב העת היוקרתי אמריקן סיינטיפיק.
ד"ר איתי ברוכין בן 32 בסך הכל, קיבל גם הוא את פרס מכון המדעים האמריקאי למדענים פורצי דרך לשנת 2007.
ד"ר שולמית לבנברג זכתה בפרס קריל לשנת 2006 ונבחרה כ"מנהיגת מדע" בתחום הנדסת הרקמות.
פרופסור חוסאם חייק, מרצה בכיר בטכניון המפתח אף אלקטרוני- כימי שיכול להריח סרטן.

התכנית הוקלטה בבית הנשיא.

הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות – הודעה לעיתונות, 18.01.08

משא ומתן או סכסוך עבודה ארצי

דרישות הסגל הזוטר:
תיאום עם הארגונים בנושא השלמת שנת הלימודים.
מסלול העסקה נורמטיבי לסגל הביניים (במקום מסלול "המורים מן חוץ").

אם לא ייחל משא ומתן יוכרזו סכסוכי עבודה, יש סכנה להמשכה התקין של שנת הלימודים.

במהלך שביתת הסגל הבכיר עבד הסגל האקדמי הזוטר כרגיל, וניסה לנהל במקביל משא ומתן על תנאי סגל הביניים (המורים מן החוץ). כעת נראה כי ההסכם המתגבש עם הסגל הבכיר, ימשיך לקפח את המורים מן החוץ תוך הסכמה להמשיך ולהעסיקם במסלול העסקה פוגעני: שמונה חודשים בשנה, פיטורים מדי קיץ לארבעה חודשים, ללא פנסיה וללא זכויות סוציאליות או אקדמיות.

המשך קריאת הפוסט "הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות – הודעה לעיתונות, 18.01.08"

הנהלת האוניברסיטה שלחה מכתבי "אימוץ שביתה" לסגל הבכיר של אונ' ב"ג

לחצו כאן לקריאת מכתב שנשלח לחברי הסגל הבכיר באוניברסיטת בן גוריון. מכתב דומה נשלח לסגל הבכיר בכל אוניברסיטאות חוץ מתל אביב. 'אימוץ שביתה' פירושו שהמעסיק, דהינו הנהלת האוניברסיטה, מסרב להכיר בעבודה החלקית שמבצע העובד השובת, ושולל את המשכורת שלו לגמרי.
להסברים נוספים על משמעות המכתבים, ראה את הכתבה בהארץ:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/945675.html

ובאותה השעה בבניין הסנאט…

תמונות מפיצוץ ישיבת הוועד המנהל באוני' ת"א

(התמונות מעשה ידי יאיר מהללאל, חבר סגל זוטר וסטודנט לפיזיקה. את הטקסט הנלווה כתבה סטודנטית שהשתתפה בהפגנה)

כמאה סטודנטים, מרצים וחברי סגל זוטר הפגינו הערב (חמישי, 17/1/08) מחוץ (ובתוך) בניין המנהלה באוניברסיטת תל-אביב, במהלך ישיבת הוועד המנהל שהתכנסה שם כדי לאשר את סגירת הקמפוס ביום ראשון הקרוב. בהפגנה שיתפו פעולה חברים בכמה תאים פוליטיים בקמפוס, מימין ומשמאל, שסייעו זה לזה לטפס לבניין מבעד לחלונות הקומה השניה ובהמשך אף לפרוץ לחדר הישיבות ולפוצץ את הישיבה, באופן שסיכל את העברת ההחלטה שבה תמך יו"ר הוועד המנהל, איש העסקים דב לאוטמן. ומעשה שהיה, כך היה – –

ור

המשך קריאת הפוסט "תמונות מפיצוץ ישיבת הוועד המנהל באוני' ת"א"

דיווח מההפגנה והתפרצות לישיבת הועד המנהל באוניברסיטת ת"א, 17.1.08//גיל פורת

הערב (יום חמישי 17.1.08) ב-18:00 התכנסה קבוצה של כמאה סטודנטים, חברי סגל זוטר וחבר סגל בכיר בכניסה לבניין המנהלה של אוניברסיטת ת"א, במטרה להפגין במהלך ישיבת הועד המנהל, שהתכנס לצורך דיון בהחלטה לסגור את האוניברסיטאות בשבוע הבא, ובכך למנוע את קיום המבחנים בקורסים שהתקיימו במהלך השביתה.יתכן שסטודנטים רבים יותר היו מגיעים אילולא נשלחה הודעת דוא"ל מאת הדיקנים שבה נכתב שהמבחנים יתקיימו ללא קשר לקיום הלימודים.

המפגינים קראו סיסמאות במגוון נושאים, ביניהם שכר המרצים, הפרטת האוניברסיטאות, חשיבות ההשכלה, אי-הלגיטימיות של ניהול האוניברסיטה ע"י אנשי עסקים, ובפרט הקריאה "חייבים לבטל את הועד המנהל".

בשלב מסוים המפגינים הקיפו את הבניין, והתמקמו מתחת לחלון החדר שבו התקיימה הישיבה. מאוחר יותר אף הבעירו צמיגים באזור זה.

במהלך ההפגנה נעשו ניסיונות לחדור לבניין, בין אם באמצעות עימות ישיר עם המאבטחים שהחזיקו את הדלתות סגורות, או בדרכים עקיפות. לבסוף, בדרך שאינה ידועה לי, מספר סטודנטים הצליחו להיכנס לבניין. הם פתחו חלונות נמוכים אשר דרכם נכנסו עשרות סטודנטים וחברי סגל זוטר נוספים, וביניהם אני. למיטב ידיעתי, רק שני אנשי סגל בכיר נכנסו לבניין. בכל מקרה, היה ברור שהסטודנטים הם אלו שנכנסים לבניין, והרוב המוחלט של אנשי הסגל שהגיעו להפגנה, נשאר בחוץ.

המפגינים המשיכו והגיעו לכניסה לחדר הישיבות שבו התכנס הועד. המאבטחים הגיעו לשם קודם לכן וחסמו את הדלתות. הסטודנטים ניסו לפתוח את הדלתות בכוח במשך כעשר דקות, ואז לפתע רן לבנה (ראש מחלקת מנהל ותכנון באגודת הסטודנטים בת"א) קרא לכולם להפסיק לנסות להיכנס לחדר, והסביר שגיל גולדנברג, יו"ר האגודה, נמצא בתוך החדר, ויתכן שהוא ישכנע את הועד המנהל לאפשר לבחינות להתקיים (אלו לא היו מילותיו המדויקות של רן, שהשתמש במשפטים כמו "נוצרה פה דינמיקה עדינה" ו"אנחנו יכולים להתנהג כך וכך או לעצור ולחשוב", אבל זו רוח הדברים). אז התעורר ויכוח בין הנוכחים: רן ודפי (גם כן מהאגודה) טענו שיש לחסום את היציאה ולא לתת לחברי ועד לצאת עד שהם יחליטו לאפשר לבחינות להתקיים. מתנגדיהם (וביניהם אנוכי וכן חברים לתא של רן ודפי) טענו שיש להתפרץ לישיבה בכל מקרה על מנת להעביר את המסר שהועד המנהל אינו לגיטימי, ללא קשר לתוכן ההחלטות שהוא מקבל. הויכוח לא נמשך יותר מדקה, מפני שאז הודיע מישהו שגיל קורא לסטודנטים לפרוץ פנימה, ולפתע רן קרא "יאללה להיכנס!". בפרץ המוטיבציה הסטודנטים הצליחו לפתוח את הדלתות ונכנסו פנימה בעשרותיהם, וביניהם גם דיקן הסטודנטים.

לאחר מכן היו כמה חילופי דברים בין הסטודנטים למנכ"ל האוניברסיטה, שלא הסתכמו ביותר מדרישה לקיים את המבחנים, שלא קיבלה תשובה אמיתית. לבסוף הועד המנהל פיזר את הישיבה מבלי שהתקבלה החלטה.

לאחר מכן הזדמן לי לשוחח עם מספר אנשים, ביניהם גיל גולדנברג ורן לבנה. משני אלו קיבלתי הרצאה קצרה על ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה ועל כך שיש להם מנדט מהסטודנטים לפעול למען קיום הבחינות, אך רבים אחרים הביעו את אותה מורת הרוח שהבעתי בעצמי.

עד כאן הדיווח, ועכשיו אכתוב את דעתי.

לדעתי הויכוח שהתקיים מחוץ לחדר הישיבות הוא התבזות. היה ברור לכולם שמטרתנו היא להעביר את המסר שלוועד המנהל אין לגיטימציה להתקיים, במיוחד לאור הקריאה "חייבים לבטל את הועד המנהל". נראה שנציגי האגודה עשו שימוש ציני במפגינים, הביאו אותם עד לפתח החדר, וברגע שבו חשבו שיקבלו את מבוקשם, היו מוכנים לעצור הכל. אם כן, מבחינתם מטרת הפעולה הזו לא הייתה על מנת להיאבק עבור עיקרון מסוים, אלא רק לצורך השגת אינטרס קצר-טווח, והיא מקדשת את כל האמצעים.

יתכן שבתור נציגי הסטודנטים הם אכן ביצעו את עבודתם נאמנה בעיני עצמם, מכיוון שביטול בחינות של קורסים שהתקיימו היא אכן פגיעה קשה מאוד. מצד שני, קשה לי להאמין שהועד המנהל היה מחליט לקיים את הבחינות, וההתפרצות לישיבה היא זו שתשנה את דעתו.

בכל אופן, קשה לי להעביר עליהם ביקורת חד-משמעית, מפני שהלחץ הסטודנטיאלי עליהם, עקב איום ביטול הבחינות, הוא בוודאי עצום, ואילו לא היו עושים כל שביכולתם על מנת להבטיח שהבחינות יתקיימו, הרי שהיו נכשלים בתפקידם בעיני סטודנטים רבים, ולפחות הייתה גם ביקורת של נציגי אגודה אחרים על ההתנהלות.

 

גיל פורת, סגל זוטר,  הנדסת חשמל, אונ' ת"א

המהפיכה השקטה באוניברסיטאות 1987-2007 – העסקת מורים מן החוץ // עו"ד יפעת סולל

גרסה מקוצרת של מאמר מאת יפעת סולל, שעתיד להתפרסם בספר העסקה מקפחת ופוגענית בשירות המדינה ובהשכלה הגבוהה, בעריכת דניאל מישורי וענת מאור.

המחברת הינה עו"ד המתמחה במשפט ציבורי, זכויות אדם וזכויות עובדים.

המהפיכה השקטה באוניברסיטאות 1987-2007 – העסקת מרצים בדרך של מורים מן החוץ ללא קביעות, ללא זכויות אקדמיות וללא זכויות סוציאליות

רקע

 

בעשרים השנים אחרונות, חל שינוי משמעותי בדרך העסקת הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לא עוד חברי סגל בעלי זכויות שוות – חלק גדל והולך מן הסגל האקדמי באוניברסיטאות ובמכללות מוגדר כזמני, אך הינו למעשה קבוע – רק ללא קביעות, ללא זכויות אקדמיות וללא זכויות סוציאליות.

מדובר במורים מן החוץ, דרך העסקה אשר הפכה ממילוי מקום זמני לשעות בודדות, לשיטה מקובלת ולגיטימית של העסקה. המורים מן החוץ[1] מקבלים שכר נמוך מחברי הסגל הקבוע, מועסקים במשך 8 חודשים בשנה בלבד, לאחריהם הם מפוטרים ומתקבלים מחדש עם תחילת השנה הבאה. המורים מן החוץ אינם זכאים לזכויות סוציאליות, לקרן פנסיה, לקרנות השתלמות, אין להם זכויות אקדמיות – קרנות מחקר, השתתפות בכנסים אקדמיים, ואין הם שותפים לקביעת ההתנהלות האקדמית של המוסד בו הם מלמדים לעיתים שנים רבות מאד.

קיימת ירידה מתמשכת באחוז חברי הסגל הרגיל, לטובת העסקה מורים מן החוץ. התופעה בולטת במיוחד באוניברסיטת חיפה, בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון, בהם כבר כעת למעלה מ- 25% מן המשרות המלאות והרבה יותר מאנשי הסגל האקדמי מועסקים כמורים מן החוץ. באופן פורמלי הם מוגדרים כסגל זמני, אולם בפועל מועסקים תקופות ארוכות, בתפקידים חיוניים. במכללות הציבוריות המצב חמור עוד יותר – חבר סגל במשרה תקנית על כל שלושה מורים מן החוץ.

המשך קריאת הפוסט "המהפיכה השקטה באוניברסיטאות 1987-2007 – העסקת מורים מן החוץ // עו"ד יפעת סולל"

עדכון על המשא ומתן ועל איום ור"ה בסגירת האוניברסיטאות, מאת פרופ' בן ציון מוניץ, 16.01.08

16.1.08שלום חברים,
הבוקר התקיימה פגישה  בין המועצה המתאמת וור"ה (למעט נשיאי אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן). בתחילת הפגישה הודיעו הנשיאים כי הם ימשכו את בקשתם לצווי מניעה וכי במידה שלא תהיה התקדמות ממשית לקראת סיום הסכסוך עוד השבוע הם יסגרו את האוניברסיטאות. הם לא הבהירו באיזו דרך יעשו זאת – ביטול הסמסטר, אימוץ השביתה או השבתת מגן.
בהמשך הפגישה שבו הנשיאים והעלו את  הצעתם שכבר נדחתה על ידינו במוצ"ש, ערב הליכתנו לבית הדין – 16% + 5% עבור יישום דו"ח שוחט, עד סוף 2009 (!), ולאחר מכן מנגנון שחיקה של תוספות השכר של ההסתדרות + 1.5% לשנה עד 2014. המועצה המתאמת הגישה הצעה נגדית המבוססת על הצעת ור"ה מיום שישי, אך הנשיאים דחו אותה כהרף עין ללא כל דיון. הם הודיעו שהם עומדים לבקש אישור לסגירת האוניברסיטאות מן הועדים המנהלים ואף איימו שיתפטרו.
בשלב זה אין מגעים נוספים ואנו נערכים לתגובה על פעולות הנהלות האוניברסיטאות.. מובן שהמצב באוניברסיטת תל אביב שונה מאשר ביתר המוסדות, ואנו מאמינים שההנהלה שלנו תמנע מצעדים רדיקליים העלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים למוסד.
נמשיך לעדכן בהתאם לקצב ההתרחשויות!
חזקו ואמצו!
פרופ' בן ציון מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

פגישת הפורום בחיפה: פרוטוקול ועדכונים

מצורף כאן פרוטוקול הפגישה בחיפה וגם סיכום קצר שערך דר' אורי אמיתי:

חברות וחברים שלום וברכה,
להלן סיכום של פגישת היסוד – הסניף החיפאי של הפורום למען ההשׂכלה הציבורית (7.1.08, כ"ט טבת ס"ח)
(הפרוטוקול המלא בקובץ המצורף, לעיונכן/ם).

(א) בישיבה הובעו דעות שונות לגבי השביתה וניהולה, החל בתמיכה גורפת וכלה בהוקעה חריפה. על אף חילוקי הדעות שׂררה הסכמה מלאה שעד לסיומה יש להמשיך ולתמוך באופן מוחלט בנציגינו במו"מ מול האוצר.
כיון שאיננו יודעים מה צופנים בחובם הימים הקרובים, מכוּונות המסקנות הבאות למקרה הסביר בו יגיעו הצדדים להסכם כלשהו, והלימודים יתחדשו "כסדרם". במקרה שיבוטל הסמסטר, או שבית הדין לעבודה יוציא צווי מניעה, יכונס הפורום לישיבה נוספת (וממילא תהיינה ישיבות נוספות של כל גוף אפשרי שהוא).

(ב) על אף הצער הרב בגניזתו המוקדמת של האוהל להוראה חלופית, נראה שאין כרגע המשאבים או המרץ לחדשו. עניין האוהל ישקל מחדש במקרה שיבוטל הסמסר, או שיוצאו צווי מניעה.

(ג) הפורום קורא למרצים בחוגים השונים ליצור קשר עם הסטודנטים, כדי להתחיל לאחות את הקרע שיצרה השביתה. אפשרות אחת היא בכניסה לכתות. אפשרות נוספת, במשלוח אימיילים.

(ד) הפורום יפעיל סדנא דו-שבועית, לדיון בנושׂאים העומדים על סדר היום של ההשׂכלה הציבורית (על כל דרגיה, מהחינוך הגבוה ועד גני הילדים). נושׂאים שעלו כבר על הפרק: מעמד המורים מן החוץ; שתוף פעולה בין מרצים וסטודנטים לניהול הגיוני, מכובד ומועיל של השנה האקדמית הנוכחית; לימוד מעמיק של דו"ח ועדת שוחט; הקשר בין המערכת העל-יסודית למערכת האקדמית. רעיונות נוספים יתקבלו בברכה!

(ה) בפגישה נכח מר פנחס קורץ, נציג ועד ההורי-התלמידים בעיר חיפה. באמצעותו נפתח ערוץ תקשורת עם ועד ההורים, ואנו שואפים להמשך שתוף פעולה בין שני הגופים.
תודה,
אלי קוקולייב

עדכון על המשא ומתן מאת פרופ' צבי הכהן, 15 בינואר

15 בינואר 2008
ח' שבט, תשס"ח
עמיתי חברי הסגל האקדמי,
הימים האחרונים היו רבי תהפוכות. ביום ראשון פסקו השופטים, בביה"ד הארצי לעבודה, כי כפי שטענו, השביתה שלנו היא כלכלית גרידא וכי אין סיבה לעת הזאת להיענות לבקשת ראשי האוניברסיטאות ולהוציא צווי מניעה. השופטים גם הודיעו כי ביום שני הבא יתכנסו שוב וידונו מחדש בבקשה.
אמש נפגשנו עם ור"ה ועם נציגי האוצר. יו"ר ור"ה, פרופ' קוה, הודיע כי אם עד יום חמישי זה לא יושג הסכם, ור"ה יודיע על ביטול הסמסטר. משמעות הצעד היא כי ככל הנראה הנושא לא יובא עוד לבית הדין, שכן אם יבוטל הסמסטר אין עוד טעם בצווי מניעה. ההודעה גרמה לשינוי מהותי בדינאמיקה של המו"מ. הישיבה הייתה עניינית והסתיימה אמש כאשר פקידי האוצר ביקשו זמן להתייעצויות ולכן ניפגש איתם שוב היום בצהרים. קשה עדיין להעריך מה תהיה עמדתם ועד כמה תתקרב לשלנו, ואסור להיתפס לאופטימיות בטרם עת, אולם נראה כי מעתה יואץ קצב המו"מ באופן ניכר. אני אשתדל להמשיך ולעדכן אתכם בקצב ההתפתחויות.

פרופ' צבי הכהן

על משמעותם של צווי המניעה בקונטקסט הנוכחי

(הרשומה הבאה נכתבה בידי זהר עתי, סטודנטית לתואר שני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, כתגובה לרשומה קודמת, והובלטה כאן בהסכמת הכותבת משום שהיא חשובה, לעניות דעתי)

ממש הגענו למצב שהקפקאות קיימת גם בנימי-המלומדים-יותר, שאף מוצאים את עצמם בעלי אחריות מסויימת לעניינים החברתיים. הצגת אי-ציות לצוי מניעה כבזיון הוא תבוסתנות מובנית שאין לה שום שחר אזרחי. לדוגמא- ההפרטה של מרכזי הסיוע וטיפול לאוטיסטים והמפגרים שהתרחשה בלחש לאורך השנה האחרונה, מבהירה אולי טוב יותר את החומרה של ציות לצווי מניעה פגומים כל כך. בואו נדמיין שהעובדים הסוציאלים ועובדים בשירותי הבריאות שעובדים במוסדות אלו, היו מסרבים לשתף פעולה עם הפרטה זו, דווקא בטענה כי המהלך של ההפרטה הוא בלתי מתקבל על הדעת: בלתי מתקבל על הדעת- לא יכול להיות שמוסדות לטיפול באוטיסטים ומפגרים יופקרו לידי אינטרסים פרטיים של
רווח. אותו הדבר ביחס למהלכים של הפרטת בתי הסוהר וחלקים מן המשטרה. לא ייתכן שאחריות מדינית, אחריותה של החברה תושם בידי שיקולים פרטיים של רווח בלבד. לא בשביל זה אנו מדינה ואזרחים משלמי מיסים.

המשך קריאת הפוסט "על משמעותם של צווי המניעה בקונטקסט הנוכחי"