יישום המלצות ועדת שוחט ייצור מעמדות בקרב המרצים, ויאפשר תגמול על מקצועות שהאוצר חפץ ביקרם, על חשבון מדעי החברה והרוח

האוצר דורש מהאוניברסיטאות והמכללות לקצץ 920 מיליון שקל, בטענה כי סכום זה ניתן תמורת יישום המלצות ועדת שוחט.
המלצות הוועדה מקובלות על משרד האוצר בלבד, ויגרמו עם יישומן לנזק בלתי הפיך למערכת ההשכלה הגבוהה, אולם למשרד האוצר לא היה אכפת אף פעם מנזקים בלתי הפיכים, התרחבות פערים וגזירת גזרות על שמונת העשירונים התחתונים. העיקר, מבחינתם, הוא שבירת העבודה המאורגנת, צמצום ההוצאה הציבורית והפיכתה של ישראל לגן עדן של בעלי הון. ובכך התייחסותם לאקדמיה אינה יוצאת דופן.
יישום המלצות ועדת שוחט טומן בחובו שתי גזירות עיקריות: הראשונה – יצירת מעמדות בקרב מרצים. מרצים במקצועות שהאוצר חפץ ביקרם כמו משפטים וכלכלה יתוגמלו על חשבון מדעי החברה והרוח, ועל חשבון מעבדות המחקר של מדעי הטבע והמחקר התיאורטי במדעים המדויקים.
היווצרותם של שני מעמדות מרצים תחסל את הסולידריות שבין מרצה לכלכלה ומרצה לספרות אנגלית. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הקורסת בתהליך מואץ תחדל להיות מקום עיצובם של המוחות הישראלים. אלו נמלטים לכרים הירוקים של האקדמיה בחו"ל. כל מי שיוכל לרכוש השכלה מבחינה לימודית אך ללא יכולת כלכלית, יפרוש כנפיו כבר לפני התואר הראשון ללימודים באוניברסיטאות זרות. מעבדות בהן מבצעים מחקרים חשובים אבל לא כלכליים, כטיפול במחלות נדירות או לימודי איכות סביבה – ייסגרו.
להמשך הכתבה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3559309,00.html

גלעד נתן, דוקטורנט להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית

דני גוטוויין, "המאבק המופרט: על העימות הכוזב בין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר לבין האוצר", עתיד לראות אור בכתב העת המרחב הציבורי, 2 (אביב 2008)

א.
שביתת ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ושביתת ארגון המורים העל-יסודיים בחורף תשס"ח היו ביטויים של אי-השקט הפוקד את מערכת ההשכלה הציבורית ככל שהיא הולכת ומופרטת כחלק מפירוק מדינת הרווחה. גילוייה של מדיניות הפרטת ההשכלה הציבורית הם אמנם רבים ומגוונים ומותאמים לייחוד של מוסדות החינוך, ההשכלה והמחקר השונים ולהבדלים בתנאי ההעסקה הנוהגים בהם, אולם ההיגיון המנחה אותה הוא זהה, כפי שמלמד, למשל, הדמיון בין מסקנות "ועדת מלץ" שנועדו להפוך את האוניברסיטאות לתאגידים עסקיים, לבין המלצות "ועדת דוברת" שכוונו למסד את אי-השוויון החלוקתי בבתי הספר.
השביתות של חורף תשס"ח היו הנחושות והארוכות בתולדות ארגוני הסגל והמורים, וככל שהן ארכו כך גברה בקרב חבריהם ההזדהות עם מטרות השביתה והחריפה עוינותם למעסיקים – ראשי האוניברסיטאות, למשל – ולאוצר. אם תביעות שכר היו אלו שהציתו את השביתות, הרי שאת עוצמת התמיכה הרחבה והמתמשכת במאבק יש להסביר מתוך הקשר רחב יותר: שורשיה מצויים באכזבה – גם אם לא בהכרח בהתפכחות – של חלקים ממעמדות הביניים, עליהם נמנים המרצים והמורים, ממשטר ההפרטה ומפירוק מדינת הרווחה שהפכו אותם ל"מעמד הנשחק".
הרקע החברתי המשותף לשביתות הסגל האקדמי הבכיר והמורים העל-יסודיים חשף את הניגוד בין דרכי המאבק שנקטו ארגוניהם: ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הדגישו כי המטרה היחידה של שביתתם היא קבלת פיצוי על שחיקת שכרם וכי אין להם כל תביעה ביחס למדיניות החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט; מנגד, ארגון המורים העל-יסודיים כרך את תביעות השכר שלו בשינוי מדיניות החינוך כחלק ממאבק על עתיד מדינת הרווחה. ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הסבירו את הגבלת מטרות שביתתם לתחום הכלכלי בעצה משפטית שקיבלו ולפיה כל הרחבה של יעדיה הייתה הופכת אותה ל"שביתה פוליטית" ומאפשרת לבית הדין לעבודה להוציא למרצים צווי מניעה, כמו אלו שהוצאו למורים. ואולם, יותר משהנימוק המשפטי מסביר את התנהלות ארגוני הסגל האקדמי הבכיר, הוא מעלה את השאלה, מדוע בחרו המרצים בדרך "הכלכלית" בעוד שהמורים העדיפו את הדרך "הפוליטית"?
הניגוד בין מטרות השביתה של הסגל הבכיר והמורים העל-יסודיים הוא שיכפול  של המחלוקת בשאלת דרכי ההתמודדות עם הפרטת מדינת הרווחה, המפלגת מאז שלהי שנות התשעים את "המעמד הנשחק" בין שתי אסטרטגיות מאבק: "כלכלית" ו"פוליטית". האסטרטגיה "הכלכלית" – שהיא הרווחת מבין השתיים כהשתקפות של ההגמוניה הניאו-ליברלית – מקבלת את הנחותיו של משטר ההפרטה, אך מבקרת את הפגיעה של פירוק מדינת הרווחה ב"מעמד הנשחק" וחותרת למתן אותה. הסתירה המונחת ביסוד אסטרטגיה זו משקפת את האשלייה השלטת בקרב החלקים המבוססים יותר של "המעמד הנשחק" ולפיה גם אם "הפרטה מתונה" תקטין את בטחונם החברתי, היא לא תסכן אותו, ולעומת זאת היא תשפר את מצבם ביחס לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. שביתת אירגוני הסגל הבכיר בחורף תשס"ח התנהלה מתוך היגיון "כלכלי" דומה: הם אמצו את חוקי המשחק שמכתיב האוצר כחלק מהפרטת ההשכלה הגבוהה, אך נאבקו במסגרתם על שיפור שכר חבריהם. ככזו הייתה שביתת הסגל הבכיר "מאבק מופרט". המשך קריאת הפוסט "ניתוח משבר ההשכלה הגבוהה: מאמר מאת פרופ' דני גוטוויין"

אחרי שלוש שביתות – החל המשבר
מאת עפרי אילני

לפני כחודשיים שלח הפיזיקאי פרופ' האנס ויידנמולר מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה, מכתב מזועזע לראש הממשלה, לנשיא ולשרת החינוך. ויידנמולר, מדען בעל שם עולמי, מקיים כבר עשרות שנים קשרים הדוקים עם חוקרים בישראל, ומלווה את התפתחותו של המדע הישראלי. בשנה שעברה כיהן כיו"ר ועדה בינלאומית להערכת הפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עקבתי מקרוב אחרי המחקר המדעי בישראל, והתפעלתי תמיד מהתפתחותו המהירה ומהמוניטין הבינלאומי שרכש", כתב ויידנמולר. אלא שכאשר ביקר בישראל בשנה שעברה, לאחר הקיצוצים שבוצעו בתקציב האוניברסיטאות בחמש השנים האחרונות, הוא ראה תמונה שונה: "בביקורי האחרון בירושלים נוכחתי בתוצאות ההרסניות של קיצוצים אלה… עבודות בית לא נבדקות ומעבדות מתנהלות בלי הדרכה מתאימה. בהיעדר תקציב אין פיתוח של ניסויי הדגמה חדשים ואפילו שמירה על הקיים אינה אפשרית בגלל צמצום הצוות הטכני. מכות כבדות אלו הורידו את איכות ההוראה". לטענתו של ויידנמולר, אם יימשך המצב הנוכחי, "ישראל תאבד את מקומה המוביל במדע המודרני, והיא לא תוכל לספק את הדורות הבאים של מדענים מובילים.
להמשך הכתבה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=993903&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

 

בימים אלה נערך מאמץ אינטנסיבי להעביר בממשלה את דו"ח שוחט במתכונת מקוצצת – ללא החלקים הנוגעים לשכר הלימוד ולשכר חברי הסגל האקדמי, בתקווה שמשרד האוצר יסכים לכך וישחרר את הכספים הנחוצים למערכת ההשכלה הגבוהה. לפי הידיעות שבידינו, משרד האוצר ממשיך במדיניות הסחטנות התקציבית ומעלה מחדש דרישות מסוכנות, כגון הדרישה להנהיג שכר דיפרנציאלי.

אך דו"ח שוחט במתכונת המקוצצת גם הוא מסוכן לעתיד מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל: הוא מבשר שינויים מבניים חמורים ומזמין המשך סחטנות מצד האוצר, שיתנה העברת תקציבים מדורגת ביישומו בשלבים. קודם כל צריך לדרוש את השבת התקציבים והוצאתם מתחום המו"מ על שינויים מבניים כלשהם. בכל מקרה, עם תקציבים ובלעדיהם, אסור לקבל את חלקי הדו"ח העוסקים ב"חלוקת תפקידים רצויה בין אוניברסיטאות ומכללות" וב"קידום המחקר האקדמי", כפי שמציעה הטיוטה המופצת כעת בין משרדי הממשלה.

המשך קריאת הפוסט "דו"ח שוחט המקוצץ: חיסול (ההשכלה הגבוהה הציבורית) לפני סגירה (של הממשלה הנוכחית) – 17.06.08"

על איכות, מצוינות, ותחרות
פרופ' עודד גולדרייך, החוג למדעי המחשב ומתמטיקה יישומית, מכון ויצמן

 

מבין הכשלים הרבים של דו"ח ועדת שוחט (לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל), ברצוני לדון בכשל שנראה לי הראשוני והיסודי ביותר. כשל זה נעוץ בנתק שבין המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה, שהוא כביכול העילה להקמת הוועדה, ובין קו הפעולה העיקרי שהוועדה מציעה.
הוועדה מכירה בעובדה ששורש המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הינו במחנק תקציבי בו היא מצויה בעשור הנוכחי, מחנק שמקורו במדיניות הממשלה בתקופה הנ"ל, ואשר גרם – בין היתר – לצמצום דרסטי במספר חברי הסגל (התקניים). מה שמתבקש מהכרה זאת הוא המלצה פשוטה בתכלית: לסיים את המשבר ע"י החזרה מיידית של התקציבים שנגרעו בעשור הנוכחי והגדלת התקצוב באופן המותאם לגידול במספר הסטודנטים ובעליות המחקר וההוראה. התקצוב המתוקן צריך לאפשר הגדלה משמעותית של מספר חברי הסגל (התקניים), וזאת על מנת להגיע ליחס סביר בין מספר חברי הסגל ומספר הסטודנטים.
במקום להמליץ על הפתרון המתבקש הנ"ל, הועדה מתמקדת ביצירת מנגנונים של דיפרנציאציה בין חברי הסגל (שמטרתם האמיתית הוסברה ע"י אורלי בנימין), וזאת תחת הכותרת "עידוד מצוינות" ותוך בלבול מושגי בין איכות לבין דירוג יחסי ותחרות.
ראוי אכן להבחין בין כמה מושגים:

 

  –      איכות  =  טיב (במובן הנקבע עפ"י ההקשר) כסולם בעל רמות שונות.
–      מצוינות  =  רמה עליונה בסולם איכות; זהו בדרך כלל (ובפרט בדו"ח) מושג יחסי.–
–  תחרות  =   אמצעי (בעייתי) לקביעת מצוינות יחסית. בלתי אמין ויוצר תופעות לווי.

 

המשך קריאת הפוסט "על איכות, מצוינות, ותחרות: דבריו של פרופ' עודד גולדרייך בדיון על דו"ח שוחט – 15.06.08"

הדרה, נישול וחסימת נתיבים במערכת ההשכלה הגבוהה
ד"ר אורלי בנימין, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי מגדר, אונ' בר אילן

 חוקרי מדינה הרווחה רגילים להבחין בין מדינת הרווחה הגלויה ומדינת הרווחה הסמויה.
מדינת הרווחה הגלויה הוא מושג מוכר יותר והוא מתייחס למימון הציבורי של שירותים, שירותים החברתיים ושל קצבאות.
מדינת הרווחה הסמויה, הוא מושג פחות מוכר, והוא מתייחס לדרך שבה המדינה מממנת תוכניות רווחה למועסקיה ולמועסקי ארגונים בסקטור הפרטי והעסקי. בדרך כלל תוכניות כאלה הן כפועל יוצא של לחצי איגודי העובדים ובאמצעות המשא ומתן המשולש בין מעסיקים עובדים והמדינה.

בדרך כלל כאשר אנחנו דנים בדו"ח שוחט כמסמך המתווה את תהליך ההפרטה של ההשכלה הגבוהה, אנחנו משתמשים במסגרת אנאליטית המתייחסת למדינת הרווחה הגלויה, זו המחויבת למימון שירותים חברתיים, למשל מימון מערכת ההשכלה הגבוהה כחלק ממחויבותה להגן על זכותם של אזרחים לחינוך, להשכלה, להרחבת אופקים וכחלק מהאינטרס שלה לחזק את היסודות הדמוקרטיים בחברה. כשחוקרים אומרים הפרטה בהקשר הזה, הם מתכוונים לצמצום חלקה של המדינה במימון השירות החברתי לטובת העברת עלויות תפעולו לצרכנים, למועסקים בו ולשוק הפרטי. בנוסף, בהקשר זה של הפרטת שירות חברתי כגון זה של ההשכלה הגבוהה, ניתן ללמוד מאירופה, אוסטרליה, קנדה ומקומות אחרים, כי הפרטת שירות חברתי משמעותו גם הורדת רמת השירות הניתנת. ואכן ישנם המרבים להסביר ולהבהיר מדוע אסור להפריט שירותים חברתיים. או מדוע הגיון ההפרטה, התחרות והמסחור אינו הולם את השירותים החברתיים ובין היתר גם אינו הולם את מערכת ההשכלה הציבורית.

  המשך קריאת הפוסט "הקרב של מעטים ברבים: דבריה של ד"ר אורלי בנימין בדיון על דו"ח שוחט – 15.06.08"

מכתב גלוי לשרת החינוך

                                                                                                      יום רביעי, א' סיוון תשס"ח, 4.6.08
לכבוד
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר                                                                                                            

 

הנידון: עמדת "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" בעניין דוח שוחט לקראת דיון אפשרי באישורו בממשלה

בימים אלה, גוברים הקולות הדורשים מן הממשלה להעלות לדיון ולאשר את דוח שוחט. אנו, חברי הפורום להגנת ההשכלה הציבורית, שכולל מאות מרצים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות, פורום שקם בתקופת שביתת המרצים הבכירים במטרה להיאבק על שמירת אופייה הציבורי והאיכותי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מבקשים להעביר לידיעתך את עמדותינו בנושאים שעומדים על הפרק. אנו מקווים שכמי שהגיעה לתפקיד שרת החינוך מתוך האקדמיה, תזדהי עם עמדותינו ותתני להן ביטוי בכל דיון עתידי בממשלה ובמסגרות רלבנטיות אחרות:
בעקבות התנגדות חריפה של ארגוני הסטודנטים, הסגל הבכיר והסגל הזוטר, דוח שוחט אמור לעבור שינויים חשובים וחיוביים, בעיקר ביטול הדרישה להעלאת שכר-הלימוד לסטודנטים ולשינוי בתנאי ההעסקה של הסגל. אנו תומכים בכך תמיכה מלאה וקוראים לך לא לסגת משינויים אלה מול הלחצים הצפויים בכיוון זה. נוסף לכך, אנו מבקשים להדגיש את התנגדותנו להנהגת דיפרנציאציה מכל סוג שהוא בין חברי הקהילה האקדמית בשל ההשלכות השליליות של מגמה זו על הרמה האקדמית של ההשכלה הגבוהה ועל תרומתה החברתית: לא שכר-לימוד דיפרנציאלי; לא שכר דיפרנציאלי למרצים – בין אם הקריטריון הוא אומדן מפוקפק של 'מצוינות', או מידת היישומיות או הרווחיות של תחום המחקר; ולא אופני העסקה פוגעניים ונצלניים באקדמיה, בדגש על המרצים מן החוץ והסגל הזוטר. אנו מתנגדים גם למהלכים אשר יפגעו באורח קשה בנגישות לאקדמיה, ובראש ובראשונה להעלאת שכר לימוד.
אך גם בהנחה כי השינויים ההכרחיים האלה אכן ימומשו, דוח שוחט עדיין מהווה איום ממשי על המשך קיומה של מערכת ההשכלה הגבוהה כמערכת ציבורית וכמערכת אקדמית איכותית.

המשך קריאת הפוסט "מכתב גלוי של הפורום לשרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בעניין המאמצים להעלות לדיון ואישור את דוח שוחט – 4.6.08"

http://www.docstoc.com/docs/wrapper.ashx?doc_id=687516&swf_url=http%3A//content1.docstoc.com.s3.amazonaws.com/lettertomembers020608.pdf.swf&showrelated=0&showotherdocs=0&enableFullScreen=1
lettertomembers020608 – Free Document Templates
לכבוד,
חברי ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות
שלום רב,

הנדון: חתימת הסכם הבנות עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

אנו שמחים לבשר לכם כי ביום שני, 26.5.2008 , לאחר מאבק ארוך, נחתם הסכם הבנות "בנושא העסקת סגל אקדמי וטר במסלולי הוראה שאין עימם קביעות" בין נציגי הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר לבין ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). להלן סקירה נרחבת של ההסכם והמאבק בתקשורת.
הסכם ההבנות שנחתם מהווה מהפיכה בהעסקת הסגל האקדמי הזוטר. מסלולי ההעסקה הפוגעניים של המורים מן החוץ ועוזרי-ההוראה תוקנו מן היסוד, ההסכם אוסר על העסקה "לפי שעות", ומכליל את כל אוכלוסיית הסגל האקדמי הזוטר במסגרת ארגוני הסגל האקדמי הזוטר – לא עוד מרצים ללא ייצוג! ההסכם מבטיח זכויות סוציאליות ואקדמיות מלאות למועסקים, ומסדיר עיוותים שפגעו בחברי הסגל האקדמי הזוטר מזה שנים רבות. הסכם ההבנות אמור להבשיל לכדי הסכם קיבוצי בתוך 30 יום. במידה ולא ייחתם הסכם יחודש המאבק!
בנספח א' למכתב זה תמצאו פירוט של עיקרי ההסכם.
בהזדמנות זו ברצוננו להודות לכל מי שסייעו במלאכה, ליו"רים, לחברי צוות המו"מ, לחברי הוועדים ולפעילים בארגונים – אשר הקדישו הרבה מאד זמן ומרץ בחודשים האחרונים למען הצלחת המאבק (ראו פרטים בנספח ב'). מכולם נדגיש את שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, אשר ליוותה אותנו ותמכה בנו לאורך כל הדרך, ושבזכות עמדתה הנחושה לפתור את בעיית תנאי ההעסקה של המורים מן החוץ הגענו ליום הזה ללא שביתה ממושכת. שלמי תודה גם לגב' רעות בר גיל, יועצת השרה, שעמדה עימנו בקשר רצוף לאורך כל החודשים האחרונים, ולתמיר בר-שד מות"ת, שעמל רבות על ניסוח הצעות הפשרה שהובילו בסופו של דבר להסכם. תודה אישית מיוחדת לניצן הדס, יו"ר הפורום המתאם לשעבר, שסייע רבות במהלך הדיונים והמשא ומתן, ולד"ר אלי להר, יו"ר הפורום המתאם היוצא, שבהנהגתו החל המאבק הנוכחי, ושהמשיך לתרום למשא ומתן גם לאחר תום כהונתו, עד לסיכומו המוצלח.
בברכה,
ד"ר דניאל מישורי שיאון קורן
ראש צוות המו"מ יו"ר הפורום המתא
—-
לפני הנספחים של המכתב, מובאות הערות נוספות מטעם אוהד קרני, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר בת"א:
'אנו מצפים כי בשבועות הקרובים ההסכמות שהושגו יומרו להסכמים קיבוציים חדשים. מלבד הנושאים הארציים, אנו מקווים לפתור באופן מוסכם גם בעיות מקומיות, ביניהן בראש ובראשונה העדר התמיכה למלגאיות שיצאו לחופשת לידה והסדרת תנאי העסקתם של המורים ביחידה לשפות. לצערנו בזאת לא תמו הטלטלות הפוקדות את מערכת ההשכלה הגבוהה. לאחר שנים של קיצוצים מתמשכים גוברת הקריאה הציבורית להשבת המשאבים למערכת ההשכלה לשם שיקומה. אנו מצטרפים לקריאה זו ומקווים כי התקציבים הדרושים יועברו במהרה.' המשך קריאת הפוסט "פירוט תנאי ההסכם שנחתם בראשי תיבות עם הסגל הזוטר – 02.06.2008"

במשך השבוע שעבר ניסתה ור"ה להפעיל לחץ רב על הממשלה כדי שהיא תביא את דו"ח שוחט לדיוןן ביום ראשון הקרוב. מהלך זה קשור להסכם שנחתם ביום שלישי האחרון (27.05.2008) עם נציגי הסגל הזוטר. בשלב זה, האוצר לא התחייב לשום תוספת תקציב למימון הרפורמה במעמד הסגל הזוטר והמורים מן החוץ (עלות הרפורמה מוערכת בכ-60 מיליון ש"ח לפחות). ור"ה, כמו גורמים רבים במערכת ההשכלה הגבוהה, רואה בדו"ח שוחט קרש הצלה, מפני שהדו"ח מבטיח תוספת תקציב משמעותית, ובמקביל מוכנה (כמו כל הגורמים האחרים) להתעלם מההיבטים הבעיתיים מאד של אותו הדו"ח. משהתברר כי הממשלה לא תקיים דיון באישור שוחט מחר, יום ראשון (01.06.2008), פרסמה מל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) הודעה לעיתונות, וזו לשונה:

מחר, יום ראשון ה-1 ביוני בשעה 13.00: ישיבת חירום של מערכת ההשכלה הגבוהה בנושא יישום מתווה דו"ח שוחט

הוועדה לתכנון ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה זימנו למחר בצהריים ישיבת חירום עם כלל הגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. ישיבת החירום זומנה בשל העובדה שממשלת ישראל טרם קיימה דיון ביישום מתווה דו"ח ועדת שוחט. ישיבת החירום תתקיים בחדר המליאה בבניין המועצה להשכלה גבוהה ברחוב ז'בוטינסקי 43 ירושלים.
אימוץ הדו"ח על ידי הממשלה ויישום מתווה המלצות ועדת שוחט אמורים להזרים למערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית סכום של 1.8 מיליארד שקל במהלך החומש הקרוב. בשל אי אימוץ הדו"ח על ידי הממשלה מתרחשת פגיעה חמורה במערכת שאינה מסוגלת לתכנן כעת את השנים הבאות ואינה ערוכה לקראת שנת הלימודים האקדמית תשס"ט.
בישיבת החירום ישתתפו כל הגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה וביניהם: שרת החינוך ויו"ר מל"ג, פרופ' יולי תמיר, יו"ר ות"ת פרופ' שלמה גרוסמן, נשיאי אוניברסיטאות, נשיאי מכללות, חברי מל"ג, חברי ות"ת, יושבי ראש ועדים מנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, נציגי הסגל הבכיר, נציגי הסגל הזוטר, יו"ר התאחדות הסטודנטים ויו"ר ארגון הסטודנטים.
במהלך הישיבה ייבחנו על ידי המשתתפים מספר אפשרויות לניהול המאבק כנגד הגורמים המעכבים את יישום מתווה ועדת שוחט על ידי הממשלה.

התקשורת מוזמנת לסקר את הישיבה החל מהשעה 14.30 בבניין המועצה להשכלה גבוהה ברחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים

 

כ"ג אייר, תשס"ח
עמיתי, חברי הסגל האקדמי הזוטר,
בשם חברי הסגל האקדמי הבכיר, ברצוני לברך אתכם על הסכם השכר שנחתם זה עתה עם ור"ה. הסכם זה יסיר סוף סוף את החרפה של העסקת מורים מן החוץ, מוכשרים ומבטיחים, בתנאים של עובדי קבלן.
המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר וחברי הסגל האקדמי הבכיר, תמכו בדרישותיכם ופעלו בדרכים שונות על מנת לסייע לכם בהשגת ההסכם.
אנו תקווה כי פרק סכסוכי השכר מאחורינו ונוכל לשוב להוראה ולמחקר הנמצאים בראש מעיינינו.
בברכה,
צבי הכהן