/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}

<!– /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; text-indent:18.0pt; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:EN-GB; mso-fareast-language:HE;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} 
הפגנת המחאה תתקיים ביום ג' הקרוב, 23.09, בשעה 18:00. מדובר בתהלוכה שתצא מרחוב ארלוזורוב 93 (בניין ההסתדרות), שם ינאם רן ארז. לאחר מכן תמשיך התהלוכה לאורך רחוב רמז ותסתיים בכיכר המדינה בסביבות השעה 19:00, שם ידברו נציגים מטעם אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי הכהן, ונציגי הסטודנטים. דניאל סלומון ישיר כמה שירים.
גם אנשי סגל זוטר, מורים, תלמידים וחניכי תנועות נוער יצטרפו לתהלוכה.
מדובר בפעולה ראשונה במסגרת המאבק נגד העלאת שכר הלימוד של השנה בכ-1,000 ש"ח (9,655 במקום 8,611 ש"ח).

 

הפורום מברך על ההסכם!
יישום ההסכם עדיין חייב לקבל אישור פורמאלי של ות"ת.
ההסכם מסדיר את מעמד עמיתי ההוראה, שיחליף את מעמד המורים מן החוץ ברוב המקרים. הוא חל על האוניברסיטאות, ולא על המכללות. הוא יהיה תקף לשנתיים.
הינה לשון ההסכם:

הסכם קיבוצי מיוחד
שנערך ונחתם ביום                   
בין:

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן:"ור"ה"):

האוניברסיטה העברית בירושלים
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
אוניברסיטת תל-אביב
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד אחד, (כל אחד מיחידיו להלן : "מוסד")

לבין:

ארגוני הסגל האקדמי הזוטר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי "הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות" (להלן:"הפורום המתאם"),

מו"ח – ארגון מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית
ארגון סגל ההוראה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
ארגון הסגל האקדמי הזוטר  באוניברסיטת תל-אביב
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בר-אילן
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד שני, (כל אחד מיחידיו להלן : "ארגון")

הואיל:            והצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בדבר תנאי העסקה של חברי הסגל המיוצגים על-ידי כל אחד מארגוני הסגל לגבי כל מוסד, וכל הארגונים על-ידי הפורום המתאם כמפורט בהסכם זה;

והואיל:           והצדדים מבקשים לעגן את ההסכמות שהושגו ביניהם במהלך משא ומתן זה;

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:

המשך קריאת הפוסט "נחתם הסכם שכר הסגל האקדמי הזוטר בראשי תיבות, בנוכחות יו"ר ור"ה, מנכ"לי אוניברסיטאות, ונציגי ות"ת – 08.09.2008"

כזכור, כמה מחברי הפורום נפגשו במהלך יולי-אוגוסט עם גורמים שונים. עד כה, העלינו לבלוג דיווחים על שתים מהפגישות הללו. להלן הדיווח השלישי והאחרון בסדרה:

הפגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת נערכה ביום שלישי, 12.8.08
בפגישה השתתפו מטעם מל"גות"ת: פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג); פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת); מר  סטיבן סתיו, מנכ"ל מל"ג/ ות"ת; גב' ריקי מנדלצוויג, סמנכ"ל לעניינים אקדמים; מר יובל לידור, ממונה תחום דוברות והסברה; גב' גלית אייזמן, אחראית מחקר וקשרי חוץ.

השיחה התמקדה בהבדל שבין ראיית הות"ת את עצמו כפועל (בהצלחה) במסגרת המדיניות הממשלתית והתקציב הקיים לבין תביעת הפורום לפעולה המכוונת לשינוי מהותי של המדיניות הממשלתית וקעקוע השיח המצדיק אותה, מתוך כוונה להביא להגדלת התקציבים המופנים להשכלה הגבוהה באופן הנגזר מצרכיה הריאלים.

נציגי הפורום הדגישו את הצורך לערער על "קדושת" המסגרת התקציבית הנקבעת ע"י האוצר, מתוך שיקולים אידיאולוגים של צמצום דרסטי והפרטה של כלל השירותים הציבוריים, ולהציג כנגדה את החזון של מדינת רווחה ובפרט של מערכת השכלה גבוהה ציבורית חזקה (קרי מתוקצבת בהתאם לנחוץ לצורך קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה). נציגי הפורום הצביעו על כך שבישראל אומץ המודל האנגלוסקסי וכי שיפור מצב ההשכלה הגבוהה דורש אימוץ מודל חלופי, למשל, מודל אירופאיסקנדינבי מתקדם.

נציגי הפורום ציינו כי שינוי המדיניות הינו אפשרי – כפי שמראה, למשל, המאבק המתנהל על שיעור הגידול של תקציב המדינה. אכן, ראוי למל"ג להצטרף למאבקים ציבוריים רחבים על היקף כלל השירותים הציבוריים בישראל, כגון המאבק על הגדלת תקציב המדינה. בנוסף על המל"ג לפתוח במערכה ציבורית רחבה (ולא להסתפק בשתדלנות שמאחורי הקלעים) להסברת החשיבות של מערכת ההשכלה הגבוהה (כולה – לא רק "המדעים היישומיים") והסכנה שבהימשכות מצב המחנק התקציבי בו היא מצויה.

נציגי הפורום הצביעו על כך שהאסטרטגיה הנוכחית של שימור הקיים ומאבק מאסף בקיצוצים התקציביים המונחתים חדשות לבקרים אומנם הצליח לקיים את המערכת, אלא שזה קיום מדולדל שאיכותו הולכת ונפגמת יותר ויותר. (האפקט המצטבר של התהליך הנוכחי פוגע אנושות באיכות המחקר וההוראה בכל תחומי הדעת ומסכן את עצם הקיום של תחומי דעת חשובים.) לדעת הפורום, אסור להמשיך להסתפק באסטרטגיה הנוכחית, אלא יש לפתח אסטרטגיה חלופית המכוונת לבניה מחדש של מערכת ההשכלה הגבוהה על בסיס תקצוב נאות אשר יאפשר קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה. כמופת יש להציב את השקעת המדינה במערכת ההשכלה הגבוהה בעשורים הראשונים של קיומה, כאשר המשאבים שעמדו לרשות המדינה היו מצומצמים בהרבה.

נציגי הפורום גם הצביעו על הפער שבין רטוריקת הנגישות לבין נגישות אמיתית להשכלה גבוהה באיכות טובה (ולא ברמה ב'). שיפור ממשי של רמת המכללות מחייב את השוואת תנאי העבודה בהן לאלו המקובלים באוניברסיטאות. כמובן ששיפור כזה מחייב הגדלת המשאבים העומדים לרשות כלל המערכת. בהקשר זה (כמו בהקשרים אחרים) אין לצפות לשיתוף פעולה בין מוסדות כאשר אלו מוסתים להתחרות זה בזה על פירורי תקציב של רעב.

מתוך הבנה לצורך של המל"גות"ת להמשיך לתחזק את המערכת הקיימת, הציעו חברי הפורום למל"גות"ת לפתח "פיצול אישיות": לצד הפעילות הממוקדת בהמשך תחזוק הקיים, יש לפתח אסטרטגיה חלופית ברוח העקרונות הנ"ל ולפעול לאורה.

במישור האופרטיבי והמיידי הוצע:
• להמשיך את הדו-שיח בין מל"גות"ת לבין הפורום.
• לבקש מדוברות המל"גות"ת לסייע בפרסום של מאמרי עמדה של חברי סגל וסטודנטים במדיה הכללית

[דייוח אחרון בסדרה]

דיווח שני בסדרה, על פגישות שקיימו לאחרונה חברים מהפורום: פגישה עם אנשי "הברית החינוכית" והשתתפות באספת "הברית החברתית", 4.8.08

1. הברית החינוכית
(נפגשו אתנו מטעם "הברית החינוכית" ענת כנפו ודויד איש-שלום)

בפגישה למדנו מהן תפיסות "הברית החינוכית" ומה הקשר שלה ל"ברית החברתית". בעוד "החברתית" חורטת על דגלה את מדינת הרווחה כיעד, ענת כנפו וחבריה שהחלו בתור הסניף הירושלמי של "החברתית" חושבים שמסיבות טקטיות מסגרת שיש לה סיכוי לגבש תמיכה ציבורית רחבה, מתוך כוונה מוצהרת להקים תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת, היא מסגרת שתתמקד רק בנושא החינוך. עמדותיהם בנושא החינוך הציבורי דומות לעמדות הפורום, אך הן כוללות גם הצהרות על ייעול מערכת החינוך, משרד החינוך וכיו"ב הצהרות מהסוג שגורמים שונים נוטים להשתמש בו כעלה תאנה לשינויים מבניים והפרטה. מול עמדות אלה, הצגנו את דעתנו (בלי הצלחה רבה בשכנוע) שיש ודאי מקום רב לשינויים ושיפורים בכל המערכות האלה, אך שינויים אלה חייבים לכלול ולהתבסס על אנשי החינוך ולחתור להגנה על אופייה הציבורי של המערכת.

התרשמנו שההבדלים העיקריים בין "הברית החינוכית" ל"ברית החברתית", הם שניים: (1) "החינוכית" גורסת שצריך להתמקד רק בחינוך ו"החברתית" ממשיכה לדגול בתפיסה רחבה של מדינת רווחה (2) "החינוכית" מעוניינת בהקמת תנועה פוליטית לאלתר ו"החברתית" טרם החליטה אם ומתי ללכת בכיוון זה

בעקבות הפגישה: חשבנו שיש מקום לבחון שיתוף פעולה אד הוק בנושאים קונקרטיים. הצענו לאנשי "הברית החינוכית" לשלוח לפורום הצעות בכתב לשיתופי פעולה אפשריים בקידום נושא החינוך הציבורי שעליהם נגיב לפי העניין.

2. הברית החברתית
בהמשך לפגישה עם אנשי "הברית החינוכית" הצטרפנו (יחד אתם) לישיבה כללית של "הברית החברתית", בראשות ד"ר אורי זילברשייד. אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של ישיבה זו היה מצב ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך. הישיבה כללה דיווח מפי רן ארז על אי-כיבוד ההסכמים שארגון המורים העל-יסודיים בראשותו חתם בעקבות שביתת המורים עם האוצר ועל הצעדים הארגוניים והמשפטיים הצפויים. סעיף נוסף כלל דיווחים ודיון על המשך דרכה של "הברית החברתית". בנושא מצב ההשכלה הגבוהה, בעקבות דיווח של העוסקים בנושא זה מטעם "הברית החברתית" הוחלט להתחיל בכתיבת מסמכי עקרונות בנושא ההשכלה הגבוהה.

בעקבות הפגישה: הוועדה המתאמת של הפורום הציעה לד"ר אורי זילברשייד לסייע בגיבוש המצע של "הברית החברתית" בנושא ההשכלה הגבוהה והעבירה אליו מסמך עמדה בנושא.

[דיווח שלישי — על פגישה עם נציגי מל"ג-ות"ת — יעלה לבלוג בעוד יומיים-שלושה…]

לאחרונה, התגייסו חברים רבים מ"הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" באוניברסיטת בן גוריון למאבק למניעת פיטורי 150 עובדות ועובדים בניקיון הקמפוס, לסיוע במאמציהם להקים לעצמם ועד, ולקיום מגעים עם הנהלת האוניברסיטה כדי לגבש שיטת העסקה שונה. בדברים הבאים אתאר בקצרה את משבר עובדי/ות הניקיון באב"ג ואת המאמצים שנעשו ועדיין נעשים לפתור אותו, ואגב כך אתייחס למשמעות מעורבות הפורום בנושא.

כמו ביתר האוניברסיטאות, עובדי/ות הניקיון באב"ג הם עובדי קבלן. האוניברסיטה קשורה בהסכמי העסקה עם שני קבלנים כאלה. על המשמעויות הפוגעניות של העסקת עובדים באמצעות קבלן אין צורך להרחיב את הדיבור במסגרת הפורום, שהתגייס במלוא המרץ למאבק נגד העסקה פוגענית מעין זו (אף כי ישירה) של מרצים, המורים מן החוץ. בקמפוס אב"ג פועלת מזה זמן קבוצה נמרצת של סטודנטים למען צדק חברתי (צ"ח) שמקיימת מעקב בנושא, בדרישה שהנהלת האוניברסיטה תעבור להעסקה ישירה, וכל עוד אינה עושה זאת – תקפיד על שמירת זכויות עובדי הקבלן באמצעות פיקוח הדוק על הקבלנים שאת שרותיהם היא שוכרת. במסגרת זו, השיגה צ"ח עוד לפני המשבר הנוכחי כמה הישגים חשובים וזכתה לתמיכתם של מרצים רבים, בהם גם חברים מהפורום. לפני כחודש הודיעה האוניברסיטה על הפסקת התקשרותה עם אחד הקבלנים. בעקבות צעד זה, שכשלעצמו התבקש נוכח "טיפולו" של אותו קבלן בעובדיו, קיבלו כל 150 העובדים "שלו", בהם כאלה שמנקים את האוניברסיטה ברציפות 15 שנה ויותר, הודעות פיטורים, תוך התעלמות מזכויותיהם החוקיות.

בשלב הזה החלה בקמפוס פעילות קדחתנית, שנמשכת גם כעת, בדרישה מהנהלת האוניברסיטה לא להסתתר מאחורי הטיעון שאין לה יחסי עובד-מעביד עם עובדי הניקיון ולגלות אחריות חוקית, חברתית ומוסרית כלפיהם. לכך התגייסו, נוסף לחברי צ"ח, מרצים וסטודנטים חברי הפורום ואחרים. עובדי/ות הניקיון עצמם בחרו ועד שייצג אותם, אחד המקרים הראשונים של התארגנות עובדי-קבלן בארץ. כל אלה פנו אל נשיאת האוניברסיטה וגורמים בכירים נוספים בהנהלה, שיש להם נגיעה ישירה להתקשרויות האוניברסיטה עם קבלני הניקיון, בניסיון לשכנעם שימשיכו, קודם כל, בהעסקת העובדים ולא ישאירו אותם ללא פרנסה. במקביל מנסה ועד העובדים הזמני להגיע להידברות ישירה עם הנהלת האוניברסיטה. נבחנות מספר אפשרויות שמטרתן לא רק למנוע את הפיטורים, אלא להגיע לצורת העסקה שונה של העובדים שפוטרו. בין האפשרויות הללו – העסקה ישירה, התארגנות של העובדים במסגרת קואופרטיבית שהאוניברסיטה תשכור את שירותיה, וכן אפשרויות נוספות.

המשך קריאת הפוסט "דיווח: מאבק עובדי/ות הנקיון באונ' בן גוריון ומעורבות הפורום בו"

טיוטת המאמר המלא שהוגשה לעיתון "הארץ" ואשר פורסם ב 28-07-08 תחת הכותרת "ישראל במקום השביעי בעולם האקדמית אז מה רוצה האוצר מהאוניברסיטאות"

באחרונה הוטחה ביקורת על האוניברסיטאות בארץ במאמרים שונים שפורסמו ע"י אנשי מנהל עסקים, כתבים כלכליים ונציגי משרד האוצר. הגישה היא של התייחסות לאוניברסיטאות כאל גופים כלכליים שיש ליעל כדי לעודד מצוינות ולצמצם עלויות ע"י הנחלת שכר דיפרנציאלי, העדפת חוגים מבוקשים, הגמשת תנאי ההעסקה של הסגל, פירוק מל"ג וכדומה כאשר הדגם המומלץ לחיקוי הוא האמריקאי.
הביקורת והפתרונות מבוססים על מספר הנחות ייסוד שמוצגות כעובדות: רמת המחקר בארץ נמוכה, ההצעות הנ"ל ובעיקר השכר הדיפרנציאלי אמורות לשפרה וכדי להתקרב לרמה המדעית האמריקאית כדאי לאמץ את אותו הדגם.
מטרת המאמר להראות שהנחות אלה ומסקנותיהן אינן נתמכות ע"י נתונים ויש להתייחס אליהן בספקנות.
האם רמת המחקר האקדמי בארץ נמוכה?
למזלנו קיימים היום כלים כמותיים להערכת איכות המחקר של קהילות מדעיות שונות. המכון למידע מדעי (ISI) מפילדלפיה משתמש ב"מקדם ההשפעה"impact factor) ) של מאמרים מדעים, המבוסס על מספר הציטוטים, כמפתח להערכת איכות.
נתונים המופיעים באתר האינטרנט של ISI מסכמים את מקדמי השפעה ממוצעים לעשרים השנים האחרונות בכל אחד מ-19 תחומי המדע ולפי ארצות. בדקנו הארצות המופיעות בעשירייה המובילה בכל תחום (לאחר סינון קהילות זניחות) וסיכמנו את התוצאות של מכלול התחומים ולהלן התוצאות.
מספר התחומים:  שוויצריה, ארה"ב, בריטניה, הולנד – 18; דנמרק, שבדיה – 16  ; ישראל, גרמניה -13 ; קנדה –  10 ;  בלגיה –    9;   צרפת  –  7;  אוסטריה, פינלנד –  6 ;  אוסטרליה,  נורווגיה –  5 ;  אירלנד –  3.
המשך קריאת הפוסט "האם רמת המחקר האוניברסיטאי בארץ נמוכה ויש לשפרה ע"י אימוץ הדגם האמריקאי? – מאמרו של פרופ' גדעון דגן"

כאמור, מדובר בקריאה טרומית בלבד. כתבה ב'הארץ' ממאת צבי זרחיה ושחר אילן:
ברוב של 50 תומכים מול 25 מתנגדים ו-4 נמנעים, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק, המגדילה את תקציב המוסדות להשכלה גבוהה ומקפיאה את שכר הלימוד למשך 5 שנים.
בניגוד לעמדת שר האוצר רוני בר-און, אישרה אמש (שני) מליאת הכנסת בקריאה הטרומית הצעת חוק המגדילה ב-1.8 מיליארד שקל את תקציב מוסדות ההשכלה הגבוהה בתקופה של 5 שנים. לפי הצעת החוק, שהגיש ח"כ חיים אורון (מרצ), שכר הלימוד יוקפא למשך 5 שנים. הצעת החוק קובעת גם שיופעלו צעדים לחיזוק המכללות בפריפריה.
להמשך הכתבה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004103.html

להלן מכתב ששלחה ד"ר אורלי בנימין אל שרת החוץ, גב. ציפי לבני, לקראת הדיון הצפוי בישיבת הממשלה מחר, יום ראשון, 20.7.08, במשבר ההשכלה הגבוהה. מכתבים נשלחו על ידי אורלי וחברי פורום אחרים גם לשרים נוספים בממשלה, בקריאה להכיר בבעייתיות הרבה שכרוכה באישור דוח שוחט כפתרון למשבר ההשכלה, ולהתנגד לדרך שבה אגף התקציבים במשרד האוצר והשר הממונה עוקפים שוב ושוב הליכים דמוקרטיים ומשתמשים בקופה הציבורית המופקדת בידם כאמצעי סחטנות, וככלי מניפולטיבי לקידום מאמציהם להשיג שליטה ישירה באופן השימוש בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה בתוך המוסדות האקדמיים, שליטה המערערת את עקרון החופש האקדמי המעוגן בחוק. עדיין לא מאוחר לשלוח מכתבים מעין אלה לשרי הממשלה:

 —————————————————————————————

אל: כבוד שרת החוץ, ציפי ליבני
ממשלת ישראל, ירושלים
 
כבוד השרה,
אני פונה אלייך על בסיס אמוני המלא בך ובמחוייבותך לסדר הדמוקרטי בישראל.
ידוע לי שגם את שותפה, כמו רבים אחרים, סביב שולחן הממשלה ובכנסת, לדאגה לטיבה של הדמוקרטיה בישראל נוכח התנהלות משרד האוצר בסוגיות שונות.

הסוגייה העומדת עתה על הפרק היא סילוק הצעת חוק מסדר היום של הכנסת בתואנה שמשרד האוצר יחפש פתרונות רציניים (הצעת חוק שתבעה העברה מיידית של התקציבים הדרושים לשם פתיחת שנת הלימודים הקרובה לפי התחייבויות קודמות) וכן משמעותם של סדרת משאים ומתנים שניהלה שרת החינוך הגב. יולי תמיר מול איגודי הסטודנטים.

כידוע לך דו"ח מדעי מקיף (שנכתב על-ידי אבי בן בסט ומומי דהאן) אשר השווה את התנהלות משרד האוצר בישראל למשרדי אוצר בארצות אחרות מצא רמת ריכוזיות גבוהה ביותר וכוחנות המערערים על האפשרות להתנהל בצורה דמוקרטית בדרך הלוקחת בחשבון את נסיונם ודעתם של אנשי מקצוע הבקיאים בשדות קונקרטים.
 
כמו בנושאים אחרים כך גם בנושא המלצות ועדת שוחט: למרות הבעייתיות בהמלצות , למרות שאין בהקצאת הכספים המובנית בהן פתרון למצוקת מערכת ההשכלה הגבוהה ובמיוחד למרות שאין בהן כיסוי להסכמי השכר שנחתמו עם אירגוני הסגל הבכיר וארגוני הסגל הזוטר, משרד האוצר ממשיך לדבוק בעקשנות בכפיית המלצות הועדה.
 
האם לא תצאי ביום ראשון להגנת הסיכוי לראות בישראל מדינה דמוקרטית המכבדת משא ומתן ציבורי? המכבדת את סדרי החקיקה המתקיימים בכנסת?
האם תתמכי בפעולה כוחנית נוספת של אגף התקציבים, פעולה שהשלכותיה ההרסניות לא יוכלו להיות מתוקנות מאוחר יותר גם במאמצי חקיקה ותקצוב אדירים?
 
רבים מצפים ממך לשיקום אופייה של המערכת הפוליטית בישראל ואין סוגיה ראוייה יותר לפתוח בתהליך כזה מאשר מחוייבות לפיתוח מדעי ואינטלקטואלי בישראל.
 
בהוקרת תודה,
ד"ר אורלי בנימין
אוניברסיטת בר-אילן

להלן העדכון המובטח: הצעת החוק שתעלה לדיון עוסקת בהעברת תקציבים למערכת ההשכלה הגבוהה בפריסה לחמש שנים, ללא התניה באישור ויישום דוח ועדת שוחט. יש בהצעה כמה נקודות חשובות נוספות, כגון הקפאת שכר הלימוד והתייחסות לנושא המכללות. אי לכך, חברי הפורום מוזמנים לשלוח מכתבים אישיים לחברי הכנסת ולקרוא להם לתמוך בהצעה.

ואם בעדכונים עסקינן, תשמחו לשמוע כי שניים מחברי הפורום, ד"ר סילבי הוניגמן ופרופ' ארז עציון, נבחרו השבוע לוועד הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב! ברכות!

שיעור פתוח באזרחות
הפגנה נגד רפורמת אופק חדש
ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך

מערכת החינוך נמצאת במצב קשה.
שכרם של המורים, ומעמדם הציבורי נמצא בתחתית.
בשנים האחרונות קוצץ תקציב החינוך 20 פעמים ויותר.
תשלומי ההורים עולים, והפרטת החינוך לעמותות מתגברת.
יישום חוק יום לימודים ארוך נדחה כל פעם ע"י חוק ההסדרים.
רפורמות של נערי האוצר, או של קבוצות אנשי עסקים ניחתות עלינו.

יוסי וסרמן, יו"ר הסתדרות המורים, חותם על רפורמת אופק חדש בלי לשתף את חבריו לארגון המורים.

לעומת זאת, קולם ודעותיהם של המורים ההורים והתלמידים לא נשמע.
האם קביעת מראהה של מערכת החינוך שייך רק לאנשי העסקים ונערי האוצר?

המשך קריאת הפוסט "קריאה של מטה המאבק להצלת החינוך הציבורי: שיעור פתוח באזרחות, הפגנה נגד רפורמת אופק חדש, ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך-ימי ג' וד', 1-2 ביולי 2008"