ההסכם בין ארגוני הסטודנטים והאוצר: העלאת שכר לימוד והפיכת ההשכלה למוצר צריכה / רועי בל

ביום שני 22/3 אישרה התאחדות הסטודנטים הארצית את הסכם המסגרת עם האוצר. ההסכם יהווה בסיס למו"מ בין הצדדים שמשכו נקבע לחודשיים-שלושה. לטענת מובילי המהלך – יו"ר ההתאחדות, בועז טופורובסקי, ויו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א, שחר בוצר – מדובר בהצלת ההשכלה הגבוהה. אך לאמיתו של דבר מדובר בכניעה מוחלטת לסחטנות התקציבית של משרד האוצר, ובמכירת עתיד ההשכלה הגבוהה הציבורית. "הפרד ומשול, זוהי הכותרת הפוליטית של האוצר השבוע", אומרת מירב אלרוזורוב במאמרה בדה-מרקר על הסכם המסגרת בין התאחדות הסטודנטים והאוצר, וקולעת בדיוק למשמעותו. חשוב לקרוא את המאמר הזה שלה לצד הנוסח של הסכם המסגרת שנחתם והמכתב הנלווה של ראש ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, להתאחדות הסטודנטים. מאמר זה הוא התיאור הקרוב ביותר למחשבותיהם וכוונותיהם האמיתיות של פקידי האוצר שנוכל לקבל.

ברור אם כן, שמכבסת המילים של התאחדות הסטודנטים לא מצליחה להסתיר את האמת: הבסיס לכל המו"מ עם האוצר הוא העלאה משמעותית של שכר הלימוד. אך העלאת שכר הלימוד היא רק ההתחלה: משמעות הקשר שנוצר בהסכם – ושהסטודנטים מבקשים אף לעגן בחקיקה – בין שכר הלימוד ובין המימון הציבורי של מערכת ההשכלה הגבוהה, היא שינוי רדיקלי במערך האינטרסים המיידי של הסטודנטים. כפי שארלוזורוב אומרת בשמחה, "המשמעות הפוליטית [של ההסכם] היא שמעכשיו הסטודנטים והצד היוזם של הרפורמה – הות"ת, ואתה גם משרד האוצר – נמצאים בסירה אחת. הסטודנטים יהיו שותפים לכל שקל שהמדינה תסכים להוסיף לאוניברסיטאות. לפיכך, לסטודנטים יש אינטרס מובהק בהיקף הזרמת השקלים של המדינה לאוניברסיטאות ובסיבות להזרמה." האינטרס של הסטודנטים כאן יהיה אפוא אינטרס צרכני: הם ירצו שחלק גדול ככל האפשר מהתוספת התקציבית – שהם עצמם לא רק שותפים לה אלא כבולים אליה – ילך ישירות לשיפור המוצר שהם קונים, שכן אחרת מדוע שיהיה כדאי להם להסכים להעלאת שכר הלימוד? לכך מתכוונת ארלוזורוב כשהיא רואה בהסכם מהפך. זהו מהפך "ביחס של הסטודנטים אל האקדמיה ובשותפות הגורל שלהם עמה. הסטודנטים הבינו שלא מספיק להתעניין במה שהם משלמים – גובה שכר הלימוד – אלא שעליהם להיות מעורבים גם במה שהם מקבלים, דבר שקשור באופן הדוק לשינוי מבני באקדמיה." [ההדגשות לעיל ולהלן בציטוטים ממאמרה של ארלוזורוב הן שלי, ר.ב.].

לפי הסכם המסגרת, הבסיס למו"מ הוא "הצורך הדחוף ברפורמה כוללת" במערכת ההשכלה הגבוהה, אשר לא ברורים מרכיביה, אך ידוע שהיא כוללת את תוכנית 'מרכזי המצוינות' שדני גוטוויין וערן חכים כבר הראו את משמעותה ההרסנית והמפריטה. "ההבנה המשותפת העומדת בבסיס הרפורמה", נאמר בהסכם, היא שבכדי להציל את ההשכלה הגבוהה – כלומר לממן את הרפורמה – יש צורך בהגדלת המשאבים, שמקורה בתקציב המדינה, ב"מקורות העצמיים של המוסדות" וב"שינוי במבנה שכר הלימוד". לפי טופורובסקי (בראיון לדה-מרקר), שינוי זה במבנה שכר הלימוד "לא יביא בהכרח להעלאתו". לאחר עשור וחצי של חנק תקציבי, למוסדות האקדמיים אין מקורות עצמיים, כך שנותרו רק תקציב המדינה ושכר הלימוד שאמורים לממן את הגדלת המשאבים הזו.

המשך קריאת הפוסט "ההסכם בין ארגוני הסטודנטים והאוצר: העלאת שכר לימוד והפיכת ההשכלה למוצר צריכה / רועי בל"

"החזרת המוחות", או תכנית ויסקונסין של ההשכלה הגבוהה / דני גוטוויין

לאחרונה התפרסמו בעתונות מספר כתבות ודיווחים על היוזמה החדשה של הממשלה בשיתוף עם הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לטיפול בתופעה המכונה "בריחת מוחות". ראו למשל http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20100314_1156161

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862041,00.html

במאמר להלן מנתח פרופ' דני גוטוויין את התכנית ואת ההשלכות הצפויות מיישומה במערכת ההשכלה הגבוהה:

"התכנית הלאומית להחזרת מוחות" (לא נגענו !!!) היא שלב נוסף בהפרטת האוניברסיטאות, שהיתה מלכתחילה הגורם ל"בריחת המוחות". גם אם התכנית תסייע להחזיר מקצת מן הדור הנוכחי של  המדענים שגלו, הרי השינויים המבניים שהיא תחולל במערכת ההשכלה הגבוהה ייצרו את התנאים ל"בריחת המוחת" של הדור הבא. החזרת המדענים הישראלים ארצה – שאין חולק על חשיבותה – היא רק תירוץ להמשך מדיניות ההפרטה בדרכים אחרות, מפתות יותר. אם עד כה השתמש האוצר לשם כך בשוט הקיצוצים כדי לנוון את האוניברסיטאות כאמצעי להפרטתן, עתה הוא מאביס אותן בסוס-טרויאני שיגרום לקריסתן מבפנים, ואם עד כה ייבש האוצר את האוניברסיטאות, עתה הוא יגרום להן לדמם תקציבית. בחסות אשליית אריזתה המסנוורת של התכנית, הכורכת לכאורה את הטוב עם המועיל, מאלץ האוצר את האוניברסיטאות לבלוע גלולת-רעל המכילה רכיבים שהוא לא הצליח לכפות בתכניות ההפרטה הקודמות, ממלץ ועד שוחט.

לפי התכנית, כפי שמוסר דה-מרקר, יוקמו באוניברסיטאות כ-30 "מרכזי מצויינות" בתחומי מחקר  שייקבעו ע"י ות"ת "ויגוייסו להם חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל, לצד חוקרים ישראלים מצטיינים". לצד תשתיות המחקר "ברמה עולמית", יהנו החוקרים "ממענקי מחקר ומצויינות שיתוספו על שכרם". בכל מרכז יפעלו כ-10 מדענים-חוזרים וכך יתוספו לאוניברסיטאות 300-400 תקנים. המרכזים אמנם יוקמו על ידי האוניברסיטאות "אך תהיה להם אוטונומיה". במל"ג, כך נמסר, "רואים חשיבות רבה לעצמאות המרכזים, שתאפשר את עצמאות החוקרים בו", ותשחרר אותם מחובת ההוראה. בעתיד אמורים חלק ממרכזי המצויינות לפתח גם בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים, שיילמדו באנגלית, על פי השיטה האמריקאית ולא הישראלית. עלותו של כל מרכז תהיה כ-45 מליון שקלים לחמש שנים. הממשלה תממן רק שליש מן התקציב, שליש נוסף יבוא מתקציבי האוניברסיטאות ושליש נוסף מ"קרנות פילנטרופיות" אשר ות"ת יגייס למשימה. את התכנית ילווה צוות בראשות ראש ות"ת שבו יכהנו, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג משרד החינוך וראש אגף התקציבים באוצר.

המשך קריאת הפוסט ""החזרת המוחות", או תכנית ויסקונסין של ההשכלה הגבוהה / דני גוטוויין"

מאמרי עיתונות מהשבוע האחרון

לקוראי הבלוג – שלום,

לאחרונה לא העלינו פוסטים לבלוג. כפי שאתם יכולים לראות הבלוג עבר כמה שינויים ועל רקע זה הייתה הפסקה מסוימת בפעילות. זו הסיבה לקפאון, ולא – לצערנו – שמצב ההשכלה הציבורית השתפר פלאים וקיום הבלוג נעשה מיותר.

אנו מביאים כאן לידיעתכם ועיונכם כמה כתבות שהתפרסמו השבוע בעיתונות בנושאים הנוגעים לעניינינו:

הראשונה עוסקת בנסיון להעניק למכללת אריאל מעמד אקדמי "עוקף מל"ג" ובמכתב מחאה שעליו חתמו מרצים מהאוניבריסטאות השונות שהועבר לראשי ות"ת ומל"ג. הכתבה, מאת אור קשתי, התפרסמה ב-10 בפברואר בעיתון "הארץ".

שתי הכתבות הנוספות, מאת נעמה סיקולר, התפרסמו ב"כלכליסט" והן עוסקות במשבר המתמשך בהנהלת אוניבריסטת תל-אביב, משבר שפרץ בעקבות פיטורי נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' צבי גליל.

כתבה אחת מבין השתיים עוסקת ביחסים המתוחים בין חבר הנאמנים לבין הוועד המנהל והעומדת בראשו, ליאורה מרידור. הכתבה התפרסמה ב-10 בפברואר 2010 ב"כלכיסט".

כתבה נוספת באותו עיתון התפרסמה למחרת, ב-11 בפברואר 2010, והיא כוללת ראיון עם פרופ' צבי גליל, הנשיא לשעבר של אוניברסיטת ת"א.

בשבוע הבא – הפגנה נגד קיצוץ תקציב קמ"ע

ביום חמישי הבא, 10.9.09, תתקיים במשכן הכנסת בירושלים ישיבת ועדת המדע של הכנסת שתדון בקיצוץ התקציב להעסקת מדענים עולים, קיצוץ שיביא לפיטורי 200 מדענים.
המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר קוראת להפגנה מול משכן הכנסת בזמן ישיבת ועדת הכנסת.

ההפגנה תחל מול הכנסת בשעה 9:30  (כאמור, יום ה', 10.9.09) וראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' צבי הכהן, פרסם קריאה לחברי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה לבוא ולהפגין.

עצומה בעניין הפסקת התקציב להעסקת מדענים עולים

בהמשך להפגנה שנערכה בזמנו בעניין החלטת הממשלה להפסיק לתקצב את העסקת המדענים העולים במסגרת תוכנית קמ"ע, כתב יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' צבי הכהן, מכתב מחאה לראש הממשלה, שיישלח אליו כעצומה:

לכבוד :
מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה
כבוד ראש הממשלה, שלום רב,
הנדון: מחאה נגד קיצוץ תקציבי תכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים
אנו החתומים מטה מבקשים למחות על הקיצוץ המתוכנן בתקציב תכנית קמ"ע לקליטת המדענים עולים במוסדות האקדמיים בישראל ובמכוני המחקר.  כ-500 מדענים עולים פועלים כיום במוסדות אקדמיים בישראל בזכות מענקי קמ"ע. מדובר במדענים מן השורה הראשונה אשר פעולים בתחומי מחקר שונים ותורמים לרמתה האקדמית ולהישגיה המחקריים של ישראל. מדעני קמ"ע הפכו לחלק אינטגרלי וחשוב בעולם האוניברסיטאות הישראלי. הם משתפים פעולה עם מדענים ישראלים וותיקים בפעילות האקדמית על כל גווניה (מחקר ופרסומים מדעיים, הוראה, הנחיית תלמידי מחקר וזכייה משותפת במענקי מחקר ישראליים ובינלאומיים). גם במדד הכלכלי פעילויות אלו מניבות הכנסות גדולות פי כמה מעלויות שכרם של מדעני קמ"ע.
תוכנית קמ"ע שתרמה רבות לחוסנה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל, נמצאת עתה תחת איום ועלולה להינזק באופן בלתי הפיך. הקיצוצים המתוכננים בתוכנית קמ"ע יגרמו לפיטורים של כ-200 מדענים ולהרס טוטלי של התוכנית שכל כך מצליחה. מתוך כלל אנשי המדע והמחקר של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, נקלטו רק קומץ מובחר של מדענים עולים במוסדות האקדמיים לאחר תהליך ארוך של סינון. מדענים אלו הם המעט מההון האנושי שמדינת ישראל הצליחה להפיק ממנו תועלת. הקיצוץ גם במעט הזה שניתן מנוגד להיגיון ולאינטרסים הלאומיים של ישראל. מעבר לתרומתם המיידית של המדענים העולים למפעל האקדמי והמחקרי של ישראל, הם מהווים גשר למדענים עולים פוטנציאליים ולישראלים לשעבר אשר שוקלים לחזור לישראל לאחר שהשלימו את השכלתם בחו"ל. פגיעה בסיוע שניתן לעולים ולתושבים חוזרים היא פגיעה בעלייה ופגיעה באקדמיה ובמחקר בישראל.
על כן, אנו מבקשים ממך לתמוך בהמשך תוכנית קמ"ע ולהבטיח את מימונה במלואה.

לכבוד: מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה

כבוד ראש הממשלה, שלום רב,

הנדון: מחאה נגד קיצוץ תקציבי תכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים

אנו החתומים מטה מבקשים למחות על הקיצוץ המתוכנן בתקציב תכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים במוסדות האקדמיים בישראל ובמכוני המחקר. כ-500 מדענים עולים פועלים כיום במוסדות אקדמיים בישראל בזכות מענקי קמ"ע. מדובר במדענים מן השורה הראשונה אשר פעולים בתחומי מחקר שונים ותורמים לרמתה האקדמית ולהישגיה המחקריים של ישראל. מדעני קמ"ע הפכו לחלק אינטגרלי וחשוב בעולם האוניברסיטאות הישראלי. הם משתפים פעולה עם מדענים ישראלים וותיקים בפעילות האקדמית על כל גווניה (מחקר ופרסומים מדעיים, הוראה, הנחיית תלמידי מחקר וזכייה משותפת במענקי מחקר ישראליים ובינלאומיים). גם במדד הכלכלי פעילויות אלו מניבות הכנסות גדולות פי כמה מעלויות שכרם של מדעני קמ"ע.

תוכנית קמ"ע שתרמה רבות לחוסנה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל, נמצאת עתה תחת איום ועלולה להינזק באופן בלתי הפיך. הקיצוצים המתוכננים בתוכנית קמ"ע יגרמו לפיטורים של כ-200 מדענים ולהרס טוטלי של התוכנית שכל כך מצליחה. מתוך כלל אנשי המדע והמחקר של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, נקלטו רק קומץ מובחר של מדענים עולים במוסדות האקדמיים לאחר תהליך ארוך של סינון. מדענים אלו הם המעט מההון האנושי שמדינת ישראל הצליחה להפיק ממנו תועלת. הקיצוץ גם במעט הזה שניתן מנוגד להיגיון ולאינטרסים הלאומיים של ישראל. מעבר לתרומתם המיידית של המדענים העולים למפעל האקדמי והמחקרי של ישראל, הם מהווים גשר למדענים עולים פוטנציאליים ולישראלים לשעבר אשר שוקלים לחזור לישראל לאחר שהשלימו את השכלתם בחו"ל. פגיעה בסיוע שניתן לעולים ולתושבים חוזרים היא פגיעה בעלייה ופגיעה באקדמיה ובמחקר בישראל.

על כן, אנו מבקשים ממך לתמוך בהמשך תוכנית קמ"ע ולהבטיח את מימונה במלואה.

המעוניינים לתמוך בעצומה, נא לשלוח את פרטיכם — שם, תפקיד, פקולטה, אוניברסיטה, וכתובת דוא"ל —  אל: victorm@bgu.ac.il
לחילופין, אפשר לברר אם ועד הסגל באוניברסיטה שלכם מרכז חתימות ולצרף את חתימתכם.
עדכון: מאמר-דעה שכתב פרופ' הכהן בעניין הפסקת התקציב לקמ"ע התפרסם בעמוד הדעות של ווינאט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3764347,00.html

הסיבה להידרדרות האוניברסיטאות – בתגובה על מאמר המערכת "מנהיגות לאוניברסיטאות" ("הארץ" 2.7) – פרופ' מנחם נתן

הינה הנוסח המלא של המכתב שהתפרסם ב'הארץ' וקישורו

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1098319&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0

מאמר המערכת הנ"ל, שנכתב בסמיכות להתפטרותו הפתאומית של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, הוא מלאכת מחשבת של שזירת בלבול עובדות עם לעג לאינטליגנציה. לרגע חשבתי ש"הארץ" דואג באמת לעתיד ההשכלה הגבוהה ומצר על פיטוריו של איש שלפחות חלק מאתנו בסגל האקדמי החשיב כנשיא מצוין, בעל חזון ומנהיגות, ולא היא. ניתן היה להבין מהמאמר שהידרדרות האוניברסיטאות היא תוצאה ישירה של שני גורמים עיקריים: ירידת התמיכה הכספית של יהודי התפוצות וכשלי הניהול שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה. העובדות הפשוטות שכל התרומות מעולם לא היוו יותר מחלק מבוטל (פחות מ-10%) מכלל התקציב השנתי של אוניברסיטת תל-אביב, שהסכמי השכר של הסגל הבכיר הושגו לאחר שחיקה ממושכת של שנים רבות ובמשא ומתן, ושכל החריגות ביחד, לא מוצדקות ככל שתהיינה,  בטלות בששים יחסית לקיצוץ הדרסטי בתקצוב הממשלתי, אינן מפריעות ל"הארץ" להסיק שאלו הבעיות הבוערות והסיבות למשבר.

            הבה נבהיר –  להידרדרות הממושכת במצב האוניברסיטאות יש אבא יחיד וגאה –  ממשלות ישראל של (לפחות) העשור האחרון. "הארץ" אפילו מודה בעובדה זו בחצי פה, אך מגיע למסקנה התמוהה שלאוניברסיטאות דווקא עכשיו "יש הזדמנות לגבש את זהותן ולקבוע לעצמן יעדים מעודכנים". לשם כך דרושים "חזון ומנהיגות שיגדירו את האוניברסיטאות כמרכזים מובילים של המדע, הרוח, ההגות ומחקר בישראל".

            לגיבוב מילים מסוג זה יש מושג אנגלי קולע: ג'יבריש. אוניברסיטאות ישראל היו בעבר, ועושות מאמצים נואשים בהווה, להישאר מרכזים מובילים של המדע, הרוח, ההגות והמחקר בישראל. בזכות כל אלה התברגו למקומות מכובדים מאוד בדירוגים העולמיים. הן היו כאלה לפני שהוכנסו לדיאטה רצחנית שמטרתה הורדת המימון הציבורי למינימום והחלפתו בתרומות והכנסות אחרות מידיים פרטיות. שום נשיא חדש לא יוכל לגייס מספיק תרומות שידביקו את קצב הקיצוצים. לא חזון ומנהיגות חסרים – אלא תקציבים שהיו ונלקחו.

 פרופ' מנחם נתן, אוניברסיטת תל-אביב

גילוי-דעת בעקבות התפטרות נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' גליל

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מביע דאגה נוכח התפטרותו של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, מתפקידו, התפטרות שככל הנראה קשורה למעורבות הגוברת והולכת של אנשי עסקים ואינטרסים פרטיים בניהול האקדמיה הישראלית.
הפורום מציין לחיוב את התבטאויותיו של פרופ' גליל המזהות את האוניברסיטה עם קהילת החוקרים והלומדים בה ואת העובדה שבמהלך שביתת הסגל הבכיר בשנה שעברה הוא סירב לבקש הוצאת צווי מניעה נגד המרצים השובתים, וזאת בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א דאז. חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחרונה נעשו ביוזמת היו"ר הנוכחית של הוועד המנהל, ליאורה מרידור, שינויים מהותיים בחוקת אוניברסיטת תל אביב. שינויים אלה כוללים הגדלה משמעותית של מספר "נציגי הציבור" בוועד המנהל, שתוצאתו הישירה היא צמצום נוסף של מידת ההשפעה של חברי הסגל האקדמי על החלטותיו. כזכור, למעמד "נציגי הציבור" זוכים בד"כ אנשי עסקים, אשר לנגד עיניהם עומד עקרון הרווחיות.
ההתפתחויות האחרונות ממחישות את הסכנות הטמונות בסילוק חברי הקהילה האקדמית מעמדות השפעה על ניהול האוניברסיטאות והענקת מלוא סמכויות הניהול לוועדים המנהלים, המורכבים בעיקר מאנשי עסקים ופקידי אוצר לשעבר. הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות לא רק זרים מבחינה מקצועית למחקר וההוראה האקדמיים, אלא שהם מבקשים לכפות את ראיית עולמם העסקית-כלכלית על האקדמיה, השקפה שזה מספר שנים זורה הרס וחורבן במערכת האקדמית, בשם היעילות הכלכלית.
חיזוק כוחם של הוועדים המנהלים הוא חלק מתהליך רחב של הפרטת ההשכלה הגבוהה, ושיעבודה לתפיסת עולם המונעת משיקולי רווח, תוך התעלמות מתפקידם החברתי החשוב של המחקר וההוראה האקדמיים. שינויים אלה מובלים על ידי משרד האוצר בסיוע קיצוצים נרחבים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, שנעשים תוך התעלמות מצרכי מערכת ההשכלה הגבוהה.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית קורא לממשלה לבלום את תהליך ההפרטה, אשר פוגע באיכות ובנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ומסכן את עצם קיומה, בטווח הארוך. הפורום קורא להפקיד את ניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בידי הקהילה האקדמית עצמה, ומזכיר שמדובר במערכת ציבורית חשובה, שאסור לנהלה מתוך גישה עסקית גרידא וללא הבנה של אופייה כמערכת השכלה גבוהה ושל תפקידה החברתי ככזאת.
לבסוף, הפורום קורא לשים קץ למדיניות החנק התקציבי של האוצר, שהביאה את האקדמיה לסף קריסה כלכלית ומחקרית. יש להחזיר מיידית את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, לא רק כדי לאפשר את איכותה ונגישותה של ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, אלא כדי להבטיח את עצם קיומה.

הפצת פרויקט "חברה אחרת אפשרית"

 בתיאום עם עמותת שתיל, אנו מעלים לבלוג את הסרטון הבא, שפותח את הפרויקט של שתיל, "חברה אחרת אפשרית".

ואנו מצרפים אליו את קריאתנו: למרות מצבה העגום של מערכת ההשכלה הגבוהה, במסגרת החברה האחרת האפשרית, גם מערכת השכלה גבוהה ציבורית, איכותית ונגישה לכל – אפשרית!