ביום חמישי הבא, 10.9.09, תתקיים במשכן הכנסת בירושלים ישיבת ועדת המדע של הכנסת שתדון בקיצוץ התקציב להעסקת מדענים עולים, קיצוץ שיביא לפיטורי 200 מדענים.
המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר קוראת להפגנה מול משכן הכנסת בזמן ישיבת ועדת הכנסת.
ההפגנה תחל מול הכנסת בשעה 9:30 (כאמור, יום ה', 10.9.09) וראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' צבי הכהן, פרסם קריאה לחברי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה לבוא ולהפגין.
היום מפרסמת המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי גילוי דעת בעקבות פיטורי נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' גליל, בזו הלשון:
גילוי דעת
המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמיים מביעה מחאה חריפה על המהלך הכוחני בו נקט הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב, בהדיחו את נשיא האוניברסיטה, מבלי לידע את הסגל האקדמי על כוונותיו, בישיבה חפוזה בה נושא ההדחה כלל לא היה על סדר היום.
כצפוי, הרפורמה שהוביל האוצר בשנת 2000, אשר נועדה לנתק את הסנאטים של האוניברסיטאות מניהולן, חיזקה באופן בלתי פרופורציונאלי את הוועדים המנהלים, וגרמה לפגיעה אנושה במרקם המיוחד של אוניברסיטאות המחקר. מרקם זה, המבוסס על סגל המחקר וההוראה המנווטים את התפתחותם של המוסדות האקדמיים ושהביא אותם להישגים מופלאים, ראוי להגנה. מהלכים כגון אלו, הנעשים במטרה להדיר את אנשי הסגל ממעורבות בקביעת דרכה ואופייה של האוניברסיטה, יביאו לניכורם ויפגעו בהרמוניה החיונית לשמירת המצוינות בה התברכנו.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
עד כאן גילוי הדעת של מועצת ארגוני הסגל האקדמי. במקביל, ממשיכים להתפרסם מאמרי פרשנות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית על פרשה זו ועל משבר מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל. להלן קישורים למספר כתבות ומאמרים שהתפרסמו בימים האחרונים בלבד:
בראשית השבוע שלח פרופ' צבי הכהן, יו"ר הוועדה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, מכתב אל ראש הממשלה במחאה על קיצוץ תקציב משרד הקליטה שנועד למימון תוכנית קמ"ע להעסקת מדענים עולים.
בעקבות זאת, קוראים ארגוני הסגל להפגנה נגד קיצוץ התקציב שעלול להוביל לפיטורי 200 מדענים בתוכנית קמ"ע.
ההפגנה תתקיים מחר, יום רביעי, 15.7.09, בין השעות 9:30 ל-12:00 מול משרד ראש הממשלה בירושלים
להלן מכתבו של צבי הכהן לראש הממשלה:
לכבוד:
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
אדוני ראש הממשלה,
קיבלתי בתדהמה את הודעתה של שרת הקליטה, הגב' סופה לנדבר, כי עקב הקצוצים בתקציב משרד הקליטה, תקוצץ תכנית קמ"ע באופן דרסטי. משמעות הדבר היא פיטוריהם של כ- 200 מדענים עולים. תרומתם של מדענים אלו לתפוקות המחקר של האוניברסיטאות ושל מדינת ישראל לא תסולא בפז. הפליאה גדולה במיוחד לאור מכתבו של מנכ"ל משרדך מיום 25 במאי 2009 ובו הוא מודיע כי תכנית קמ"ע מתוקצבת וכי משרד ראש הממשלה יפעל להבטחת קיומה.
הסגל האקדמי באוניברסיטאות עומד לצד חבריו בתכנית קמ"ע. אנו לא נוכל לעבור לסדר היום ולהשלים עם הכוונה להשליך לרחוב את מדעני קמ"ע. אני מפציר בך כי תדאג לכך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה ותבטיח אחת ולתמיד את מקום עבודתם.
בב ר כ ה
פרופ' צבי הכהן
יו"ר המועצה המתאמת
העתק:
מר אביגדור ליברמן, שר החוץ
גב' סופה לנדבר, שרת הקליטה
מר גדעון סער, שר החינוך
פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מביע דאגה נוכח התפטרותו של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, מתפקידו, התפטרות שככל הנראה קשורה למעורבות הגוברת והולכת של אנשי עסקים ואינטרסים פרטיים בניהול האקדמיה הישראלית.
הפורום מציין לחיוב את התבטאויותיו של פרופ' גליל המזהות את האוניברסיטה עם קהילת החוקרים והלומדים בה ואת העובדה שבמהלך שביתת הסגל הבכיר בשנה שעברה הוא סירב לבקש הוצאת צווי מניעה נגד המרצים השובתים, וזאת בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א דאז. חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחרונה נעשו ביוזמת היו"ר הנוכחית של הוועד המנהל, ליאורה מרידור, שינויים מהותיים בחוקת אוניברסיטת תל אביב. שינויים אלה כוללים הגדלה משמעותית של מספר "נציגי הציבור" בוועד המנהל, שתוצאתו הישירה היא צמצום נוסף של מידת ההשפעה של חברי הסגל האקדמי על החלטותיו. כזכור, למעמד "נציגי הציבור" זוכים בד"כ אנשי עסקים, אשר לנגד עיניהם עומד עקרון הרווחיות.
ההתפתחויות האחרונות ממחישות את הסכנות הטמונות בסילוק חברי הקהילה האקדמית מעמדות השפעה על ניהול האוניברסיטאות והענקת מלוא סמכויות הניהול לוועדים המנהלים, המורכבים בעיקר מאנשי עסקים ופקידי אוצר לשעבר. הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות לא רק זרים מבחינה מקצועית למחקר וההוראה האקדמיים, אלא שהם מבקשים לכפות את ראיית עולמם העסקית-כלכלית על האקדמיה, השקפה שזה מספר שנים זורה הרס וחורבן במערכת האקדמית, בשם היעילות הכלכלית.
חיזוק כוחם של הוועדים המנהלים הוא חלק מתהליך רחב של הפרטת ההשכלה הגבוהה, ושיעבודה לתפיסת עולם המונעת משיקולי רווח, תוך התעלמות מתפקידם החברתי החשוב של המחקר וההוראה האקדמיים. שינויים אלה מובלים על ידי משרד האוצר בסיוע קיצוצים נרחבים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, שנעשים תוך התעלמות מצרכי מערכת ההשכלה הגבוהה.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית קורא לממשלה לבלום את תהליך ההפרטה, אשר פוגע באיכות ובנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ומסכן את עצם קיומה, בטווח הארוך. הפורום קורא להפקיד את ניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בידי הקהילה האקדמית עצמה, ומזכיר שמדובר במערכת ציבורית חשובה, שאסור לנהלה מתוך גישה עסקית גרידא וללא הבנה של אופייה כמערכת השכלה גבוהה ושל תפקידה החברתי ככזאת.
לבסוף, הפורום קורא לשים קץ למדיניות החנק התקציבי של האוצר, שהביאה את האקדמיה לסף קריסה כלכלית ומחקרית. יש להחזיר מיידית את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, לא רק כדי לאפשר את איכותה ונגישותה של ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, אלא כדי להבטיח את עצם קיומה.
לאחרונה, נדרש חלק מן הסגל הבכיר באוניברסיטאות למלא שאלונים במסגרת "סקר פעילויות בהוראה ובמו"פ" שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על הנשאלים לדווח תוך שבועיים על מעמדם באוניברסיטה ובמחלקה בה הם מועסקים ועל הביוגרפיה האקדמית שלהם וכן על היקף עיסוקם במחקר והוראה לפי שעות שבועיות בשנת הלימודים ובחופשת הקיץ ולפי קטגוריות שונות של פעילות מחקר, הוראה בכיתות והדרכת תלמידי מחקר.
במכתב הנלווה לשאלון נקבע כי יש למלא אותו "מכוח פקודת הסטטיסטיקה… המחייבת כל אזרח למסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המבוקשים. הפקודה מחייבת את הלשכה לשמור את הנתונים בסודיות באופן שאינו מאפשר לזהות למי הם מתייחסים." עוד נקבע כי "הסקר ישמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהכנת אומדני ההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות," וכי "הנתונים ישמשו לצרכים סטטיסטיים בלבד."
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבססת אפוא את הסקר על ניתוק וניגוד חדים בין חברי הסגל כפרטים לבין האוניברסיטאות כמוסדות. לחברי הסגל כפרטים מובטחת סודיות, אך הנתונים שהם ימסרו ישמשו לאיפיון המוסדות בהם הם מועסקים. הנגדה זו מוצאת ביטוי קודם כל בעצם הפניה לחברי הסגל, שעה שאת מרבית המידע אותו מבקש השאלון לברר יכלו עורכי הסקר לקבל – ובצורה מדוייקת יותר – ישירות מאגפי משאבי האנוש, המזכירויות האקדמיות ורשויות המחקר באוניברסיטאות עצמן. יתר על כן, האוניברסיטאות הן שקובעות חלק ניכר מדפוסי הפעילות אותם בודק הסקר, כמו למשל היקף ההוראה הפרונטלית השונה מוסד למוסד, ועוד. לכן, להנגדה בין חברי הסגל לבין האוניברסיטאות מצטרף החשש, שמעוררים דווקא דברי ההרגעה בדבר שמירת פרטיות חברי הסגל כבודדים, מפני כוונות הסקר ביחס לעתיד האוניברסיטאות.
מן הסקר נראה כי עורכיו מחזיקים בעמדה ברורה – ומטרידה – לגבי אופי ההוראה והמחקר באוניברסיטאות, וכי עמדה מוקדמת זו עיצבה את הניסוח התמוה של השאלות, ועתידה מן הסתם להיות הגורם הקובע בעיבוד התשובות והמסקנות שיוסקו מהן.
השאלות מלמדות כי עורכי הסקר הפנימו באופן מושלם את התפיסה המעוותת שפותחה באוצר והונחלה לשאר משרדי הממשלה אודות ההוראה והמחקר האקדמיים. לפי תפיסת האוצר – המנסה זה זמן רב להשתלט על החלוקה הפנימית של תקציבי ההשכלה הגבוהה בין ובתוך המוסדות – מעמדם של תחומי המחקר תלוי אך ורק ב"תשואה" הכלכלית שלהם. במילים אחרות, בניגוד למראית העין הסטטיסטית, השאלון אינו חותר לספק תמונה אובייקטיבית, של מצב תחומי המחקר השונים באוניברסיטה, מאפייניהם וצרכיהם. הוא מובנה מראש בדרך שתציג את כל תחומי ההוראה והמחקר כפחות מדי "יצרניים", כאשר מדעי הרוח, חלק ממדעי החברה, ותחומי מחקר תיאורטיים טהורים במדעי הטבע, יופיעו כתחומים שוליים וחסרי חשיבות. השאלון מחייב לדווח על ההוראה והמחקר על ידי פירוק פעילויות אלה לקטגוריות שאינן רלבנטיות לסוג המחקר והדרכת הסטודנטים שמאפיינים חלק מהדיסציפלינות האקדמיות. מצד שני, מאפיינים רבים של עבודת המחקר וההנחיה בתחומים אלה אינם נכללים כלל ברשימת הקטגוריות המוצעות לנשאלים. כמו כן, בניגוד למקובל בשאלונים סטטיסטיים, הקטגוריות "לא רלבנטי" או "אחר" אינן מוצעות כלל.
פירוק זה על פירכותיו חותר תחת הנחות היסוד של החפיפה והכוליות המאפיינות את ההוראה והמחקר האקדמיים ומכוון להגדיר אותם על בסיסם של שני יסודות – קבלנות וסטנדרטיזציה – שעל פי ניסיון העבר הקרוב ישמשו כקווים מנחים לאירגון מחדש של האוניברסיטאות, משמע, להפרטתן.
המשך קריאת הפוסט "סקר למ"ס על המחקר וההוראה באוניברסיטאות / דני גוטוויין ואיריס אגמון"
טיוטת המאמר המלא שהוגשה לעיתון "הארץ" ואשר פורסם ב 28-07-08 תחת הכותרת "ישראל במקום השביעי בעולם האקדמית אז מה רוצה האוצר מהאוניברסיטאות"
באחרונה הוטחה ביקורת על האוניברסיטאות בארץ במאמרים שונים שפורסמו ע"י אנשי מנהל עסקים, כתבים כלכליים ונציגי משרד האוצר. הגישה היא של התייחסות לאוניברסיטאות כאל גופים כלכליים שיש ליעל כדי לעודד מצוינות ולצמצם עלויות ע"י הנחלת שכר דיפרנציאלי, העדפת חוגים מבוקשים, הגמשת תנאי ההעסקה של הסגל, פירוק מל"ג וכדומה כאשר הדגם המומלץ לחיקוי הוא האמריקאי.
הביקורת והפתרונות מבוססים על מספר הנחות ייסוד שמוצגות כעובדות: רמת המחקר בארץ נמוכה, ההצעות הנ"ל ובעיקר השכר הדיפרנציאלי אמורות לשפרה וכדי להתקרב לרמה המדעית האמריקאית כדאי לאמץ את אותו הדגם.
מטרת המאמר להראות שהנחות אלה ומסקנותיהן אינן נתמכות ע"י נתונים ויש להתייחס אליהן בספקנות.
האם רמת המחקר האקדמי בארץ נמוכה?
למזלנו קיימים היום כלים כמותיים להערכת איכות המחקר של קהילות מדעיות שונות. המכון למידע מדעי (ISI) מפילדלפיה משתמש ב"מקדם ההשפעה"impact factor) ) של מאמרים מדעים, המבוסס על מספר הציטוטים, כמפתח להערכת איכות.
נתונים המופיעים באתר האינטרנט של ISI מסכמים את מקדמי השפעה ממוצעים לעשרים השנים האחרונות בכל אחד מ-19 תחומי המדע ולפי ארצות. בדקנו הארצות המופיעות בעשירייה המובילה בכל תחום (לאחר סינון קהילות זניחות) וסיכמנו את התוצאות של מכלול התחומים ולהלן התוצאות.
מספר התחומים: שוויצריה, ארה"ב, בריטניה, הולנד – 18; דנמרק, שבדיה – 16 ; ישראל, גרמניה -13 ; קנדה – 10 ; בלגיה – 9; צרפת – 7; אוסטריה, פינלנד – 6 ; אוסטרליה, נורווגיה – 5 ; אירלנד – 3.
המשך קריאת הפוסט "האם רמת המחקר האוניברסיטאי בארץ נמוכה ויש לשפרה ע"י אימוץ הדגם האמריקאי? – מאמרו של פרופ' גדעון דגן"
בימים אלה נערך מאמץ אינטנסיבי להעביר בממשלה את דו"ח שוחט במתכונת מקוצצת – ללא החלקים הנוגעים לשכר הלימוד ולשכר חברי הסגל האקדמי, בתקווה שמשרד האוצר יסכים לכך וישחרר את הכספים הנחוצים למערכת ההשכלה הגבוהה. לפי הידיעות שבידינו, משרד האוצר ממשיך במדיניות הסחטנות התקציבית ומעלה מחדש דרישות מסוכנות, כגון הדרישה להנהיג שכר דיפרנציאלי.
אך דו"ח שוחט במתכונת המקוצצת גם הוא מסוכן לעתיד מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל: הוא מבשר שינויים מבניים חמורים ומזמין המשך סחטנות מצד האוצר, שיתנה העברת תקציבים מדורגת ביישומו בשלבים. קודם כל צריך לדרוש את השבת התקציבים והוצאתם מתחום המו"מ על שינויים מבניים כלשהם. בכל מקרה, עם תקציבים ובלעדיהם, אסור לקבל את חלקי הדו"ח העוסקים ב"חלוקת תפקידים רצויה בין אוניברסיטאות ומכללות" וב"קידום המחקר האקדמי", כפי שמציעה הטיוטה המופצת כעת בין משרדי הממשלה.
על איכות, מצוינות, ותחרות
פרופ' עודד גולדרייך, החוג למדעי המחשב ומתמטיקה יישומית, מכון ויצמן
מבין הכשלים הרבים של דו"ח ועדת שוחט (לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל), ברצוני לדון בכשל שנראה לי הראשוני והיסודי ביותר. כשל זה נעוץ בנתק שבין המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה, שהוא כביכול העילה להקמת הוועדה, ובין קו הפעולה העיקרי שהוועדה מציעה.
הוועדה מכירה בעובדה ששורש המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הינו במחנק תקציבי בו היא מצויה בעשור הנוכחי, מחנק שמקורו במדיניות הממשלה בתקופה הנ"ל, ואשר גרם – בין היתר – לצמצום דרסטי במספר חברי הסגל (התקניים). מה שמתבקש מהכרה זאת הוא המלצה פשוטה בתכלית: לסיים את המשבר ע"י החזרה מיידית של התקציבים שנגרעו בעשור הנוכחי והגדלת התקצוב באופן המותאם לגידול במספר הסטודנטים ובעליות המחקר וההוראה. התקצוב המתוקן צריך לאפשר הגדלה משמעותית של מספר חברי הסגל (התקניים), וזאת על מנת להגיע ליחס סביר בין מספר חברי הסגל ומספר הסטודנטים.
במקום להמליץ על הפתרון המתבקש הנ"ל, הועדה מתמקדת ביצירת מנגנונים של דיפרנציאציה בין חברי הסגל (שמטרתם האמיתית הוסברה ע"י אורלי בנימין), וזאת תחת הכותרת "עידוד מצוינות" ותוך בלבול מושגי בין איכות לבין דירוג יחסי ותחרות.
ראוי אכן להבחין בין כמה מושגים:
– איכות = טיב (במובן הנקבע עפ"י ההקשר) כסולם בעל רמות שונות.
– מצוינות = רמה עליונה בסולם איכות; זהו בדרך כלל (ובפרט בדו"ח) מושג יחסי.–
– תחרות = אמצעי (בעייתי) לקביעת מצוינות יחסית. בלתי אמין ויוצר תופעות לווי.
בשבוע שעבר קיים הפורום באוניברסיטת בן גוריון דיון שכותרתו הייתה מצב (מדעי) הרוח בעידן "שידרוג" המחקר.[*]
לאחר סקירה קצרה של השינויים המבניים והקיצוצים באוניברסיטאות בשנים 1997-2006, הציגה אילנה קראוזמן בן-עמוס את נושא הדיון. להלן עיקרי הדברים שנשאה, אשר בהם עשויים שאר חברי הפורום למצוא עניין:
למשבר העובר על האקדמיה כיום (אותו שירטטה איריס בדבריה) יש השלכות יחודיות והרות גורל על עתידם של מדעי הרוח ומדעי החברה ה"רכים". הרעיון המקורי היה לערוך דיון (או כינוס) אקדמי רחב יותר בשאלת מעמדם של מדעי הרוח והשינויים העוברים עליהם בארץ ובעולם, במטרה לעורר מודעות לחשיבותם של מדעי הרוח – 'נשמת אפה' ומקור חיוניותה של ההשכלה הגבוהה – בעידן של שינוי מבני וקיצוצים. יחד עם זאת, לאור השינויים שהפקולטה למדעי הרוח והחברה נחשפה אליהם בחודשים האחרונים, נוצרה אצל רבים תחושת דחיפות וצורך בדיון קונקרטי יותר.
לפיכך, מטרות הדיון הן (1) מיפוי הבעיות והשינויים בפניהם אנו עומדים בפקולטה כיום, ואשר עימם ניתן לנסות להתמודד (2) העלאת הצעות לדרכי פעולה. מטרת דברי הפתיחה היא לזהות מספר בעיות ספציפיות עימן ניתן (אולי) להתמודד, תוך התיחסות מסוימת גם להקשר הרחב של המגמות והשינויים העוברים על מדעי הרוח במקומות אחרים בארץ ובעולם.
• מגמת הירידה בביקוש למדעי הרוח. במקומות רבים בארץ ובעולם אנו עדים לירידה ב"ביקוש" למדעי הרוח, תהליך אשר מזין קיצוצים רחבים ומשמש להם הצדקה, בין אם אלה נעשים מאילוץ כלכלי או מתוך בחירה והעדפה אידיאולוגית. זה היה הרקע לדיון הער ב"מצב מדעי הרוח" שהתקיים בארה"ב כבר בשלהי שנות ה-90, לאחר כשני עשורים ויותר של ירידה בביקוש וקיצוצים נמשכים בתקצוב ותמיכה במדעי הרוח (liberal arts – אשר בארה"ב כוללים גם חלק גדול ממדעי החברה והטבע). בעניין זה, אשר לו השלכות גם על התודעה העצמית ותחושת פסימיות בקרב חוקרי מדעי הרוח עצמם, יש מקום להדגיש פרספקטיבה רחבה ומעט יותר אופטימית. ערכם הסגולי של מדעי הרוח אינו יכול להימדד בהתיחסות לרמת הביקוש בלבד. יתר על כן, הירידה בביקוש למדעי הרוח מושפעת ממגוון של גורמים ונתונה לתנודות, והיא איננה מעידה בהכרח על "שקיעה". נתונים על מספר מקצועות במדעי הרוח (במיוחד היסטוריה) מצביעים דווקא על התייצבות בביקוש ואף התאוששות מאמצע שנות ה-90 ועד 2006. [1]
המשך קריאת הפוסט "דברי הפתיחה על מצב מדעי הרוח, דיון שהתקיים באוני' בן גוריון"
לכבוד פרופ' הנס ויידנמולר
מכון מקס פלנק לפיזיקה גרעינית
היידלברג
גרמניה
פרופ' ויידנמולר היקר,
כרבים מאזרחי ישראל שמעתי השבוע על מכתבך לראש ממשלת ישראל, בו התרעת על הידרדרות המחקר המדעי שלנו. ראשית, אציין שעם כל הכבוד ורחשי התודה שאנו רוחשים לך, פרופ' ויידנמולר, לא חידשת לנו דבר. כולנו יודעים שמצב המחקר בישראל בכי רע, ולא רק בתחום הפיזיקה. כל ההשכלה הגבוהה שלנו בצרות, גם ההשכלה הפחות גבוהה לא מרקיעה שחקים.
אך משהו בכל זאת חידשת, פרופ' ויידנמולר היקר, והוא שלא סתם עיתונאי ישראלי טרדן או חוקר מקומי מעצבן פנה לראש ממשלת ישראל, אלא אדם כמוך: חוקר זר, אובייקטיבי, שאינו חשוד באינטרס כמו האינטרסים המרגיזים שיש לאי-אלו אזרחים בישראל.
ועל כן אני מרשה לעצמי לעוץ לך גם עצה אישית קטנה: בפעם הבאה שאתה כותב מכתב לראש ממשלת ישראל אל תציג את עצמך בשם ויידנמולר, פיזיקאי ממכון מקס פלנק בהיידלברג. עדיף לשגות שגיאת איות קטנה ולכתוב ונדרמולן, שחקן בית"ר ירושלים, כי אז יזמין אותך מר אולמרט לשיחה ולצילום משותף, ואולי אף יצרף להזמנה עוד כמה כדורגלנים, ותוכלו לומר לו את דעתכם על מצב הפיזיקה בישראל.
אגב, כיוון שאתה מגלה בנו עניין כזה, ברצוני להרגיע אותך: לא הכל שלילי כאן. יש לנו גם דברים יפים. בוודאי תשמח לדעת, פרופ' ויידנמולר, שהשנה יופרחו כאן זיקוקי דינור בסכום שיכולנו לרכוש בו ציוד חדש לכל המעבדות בארץ.
ואני אף שמח לבשר לך שהסטודנטים שלנו, להבדיל מעמיתיהם אצלך, לא מתבטלים בהיכלי השן של האקדמיה אלא נקראים מדי פעם לשירות מילואים, בו הם שומרים על התנחלויות ומאחזים, שגם עליהם אנחנו שופכים לא מעט ממון.
ויש לנו שם גם קברים קדושים, שהם המקור האמיתי של כוחנו ולא איזה מיקרוסקופ אלקטרוני או מאיץ חלקיקים.
להתראות ותודה, פרופ' ויידנמולר, ויום יפה גם לך.
באדיבות המחבר
פורסם במוסף לשבת של עיתון "ידיעות אחרונות", יום שישי, 11.4.2008.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 