06 בפברואר 2008
מר קרול שלום,
יותר משהפתיע אותי תוכנו של מכתבך, התמיהו אותי הטון והסגנון בהם נכתבו. ברם, בתשובתי זו אשתדל להיות ענייני ולהתייחס רק לתוכנם של דבריך.
יתכן שהעמדות שהציג מר לאוטמן נעשו בתאום ובהתייעצות עם כל חברי הועד המנהל, אך ברצוני להזכירך שהועד המנהל לא החליט על סגירת האוניברסיטה, משום שהישיבה בה נדון העניין לא הגיעה כלל לידי סיום, ומן הסתם לא הגיעה לשלב ההחלטות. במובן זה אנו רואים במר לאוטמן את האחראי העיקרי לנסיון הנואל לסגור את האוניברסיטה. אוסיף ואציין ששלושת נציגי הסגל בועד המנהל התנגדו נחרצות לצעד הסגירה, אך זה לא גרם למר לאוטמן לשקול מחדש את עמדתו.
באותו הקשר זה אתייחס גם לטענתך השניה, באשר לישיבות הועד המנהל שדנו בהצלת שנת הלימודים והקטנת הפגיעה בסטודנטים ובאוניברסיטה. למיטב הבנתנו סגירת האוניברסיטה היתה סותמת את הגולל על כל אפשרות להציל את שנת הלימודים, והיתה מהווה פגיעה אנושה בסטודנטים ובאוניברסיטה עצמה. יתכן שהיו דיונים שמטרתם אחרת, אך הפעולה בה רצה מר לאוטמן לנקוט, שלמרבה המזל סוכלה לבסוף, הביעה מגמה הפוכה לזו שאתה מציין במכתבך.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 