מצורפת בזאת ההתכתבות של ד"ר אלי קוזמינסקי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון עם ח"כ חיים (ג'ומס) אורון, בעניין שביתת המרצים.
ב בשבט ה'תשס"ח 9 לינואר 2008
חבר כנסת יקר,
אני חבר הסגל האקדמי באוניברסיטת בן-גוריון.
בימים כתיקונם, הייתי פונה אליך במידע בנושא שהוא בתחום העניין שלך על-פי ועדה שאתה או את משתייכים אליה או חברות בלובי שמנסה לקדם נושא ציבורי שעל הפרק. אך הנושא שעתה על הפרק הוא שביתת הסגל האקדמי באוניברסיטאות הנמשכת כבר למעלה משמונים ימים, כמעט סמסטר שלם של לימודים.
אני מודה לך מאוד אם חתמת על הדרישה שהניעה את אולמרט להתבטא בפעם הראשונה במליאת הכנסת בשבוע שעבר. גם אם לאו, אני בטוח שאתה רגיש לצורכי ההשכלה הגבוהה. לכן, אני פונה אליך לשאול כיצד אתה ממלא את תפקידך הציבורי ביחס למשבר זה? האם העלת שאילתא במליאת הכנסת בנושא? האם יזמת או השתתפת בדיון בועדות הכנסת שדנו בנושא? האם פנית לשרת החינוך או לשר האוצר או לראש ממשלתנו הנכבד ושאלת מדוע גוררת הממשלה את רגליה כל כך הרבה זמן באי קיום משא ומתן כן עם המרצים ומביאה להרס שנת לימודים של מיטב ילדיה המבקשים לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה?
אני בטוח שלראשי ממשלה בעבר כמו בן-גוריון, אשכול, ובגין משבר כזה היה גורם לדאגה עמוקה ומדיר שינה מעיניהם. אך ראש הממשלה הנוכחי ישן במנוחה גם כשנופלים קסאמים, גם כשנפלו קטיושות, וגם כשהדור הצעיר, שמחר צריך להוביל את המדינה, יתיאש ממנה ויחפש את דרכו החוצה ממנה. אני מקווה שראש הממשלה הנוכחי אינו שותף לדבריו של סגן הממונה שלו על השכר באחת מתוכניות הפופוליטיקה למיניהן, שם אמר, בהתיחסו לשאלת ההפחתה בתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה שהביאה לקיצוץ של כ-20 אחוזים בתקני הסגל האקדמי בשנים האחרונות, כי יש יותר מידי מוחות בישראל ואין די כסף לממן את כולם. אז "קפד ראשו". פחות מוח. זהו הטון.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 