סיכום מפגש

תל-אביב, 13.2.08

במפגש השתתפו פעילים מהפורום להגנת ההשכלה הציבורית, נציגים של מועצת המרצים המכללות ובאקדמיות הציבוריות, נציגים של ארגוני סגל זוטר מתל אביב, ירושלים, חיפה והטכניון ומרצים מן החוץ (ממ"ה).
מטרת המפגש היתה לחלוק מידע על המתרחש בקמפוסים השונים בקשר לשיפור תנאי העסקה והמעמד של המרצים מן החוץ, וכן להעלות בעיות מרכזיות, ולהתחיל לחשוב על קווי פעולה עתידיים.

איזו פעילות נעשית, ומיהם הארגונים הפעילים לשיפור תנאי ההעסקה של ממ"ה?
נציג הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר, דניאל מישורי, נתן רקע על מעמד המורים מן החוץ, ודיווח על המתווה המתגבש לפתרון בעיית הממ"ה בין הפורום לבין ות"ת.

רקע
המעמד של ממ"ה נוצר כתקן זמני לפרופסורים באוניברסיטה העברית שהיו אמורים ללמד בשלוחה שהוקמה בתל-אביב בשנות ה-60. ב-1983 אושר כי ממ"ה הוא פרופ' באוניברסיטה העברית המלמד באוניברסיטה אחרת או מומחה. מ-1987 התחילו להמיר תקנים של סגל זוטר בתקנים של ממ"ה. שביתת הסגל הזוטר ב-1997 השיגה הישגים עבור מסטרנטים ודוקטורנטים, אך לא עבור מרצים בעלי תואר דוקטור שלא הייתה להם משרה תקנית, שנותרו כממ"ה. מ-2003 התחילו שוב להעסיק סגל זוטר כממ"ה, בגלל העלות הגבוהה יותר של העסקת סגל זוטר באופן תקני.

באותו זמן החל מאבק של ארגוני הסגל הזוטר להכללת הממ"ה בארגונים ולדה- לגיטימציה של דפוס העסקת ממ"ה כמעין "עובדי קבלן". בין היתר, פניית ארגוני הסגל הזוטר לממונה על יחסי העבודה הביאה, ב- 2005, לביטול ההיתר שניתן לאוניברסיטאות לפטר ממ"ה בלא פיצויי פיטורין (היות שהפיצויים גולמו לכאורה בשכר השוטף). כמו כן, במהלך שביתת הסגל הבכיר הנוכחית, משהתברר שוב כי המרצים מן החוץ נותרו בלא ייצוג אפקטיבי, האיץ הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר את מהלך הכללתם של הממ"ה בארגוני הסגל הזוטר בכלל האוניברסיטאות (מלבד בחיפה ובבר-אילן, בהן הממ"ה מיוצגים כבר ממילא על ידי ארגוני הסגל הזוטר). בת"א הדבר מורכב יותר, שכן הוא כרוך בהעברת הממ"ה בעלי תואר דוקטור מארגון הסגל הבכיר לזוטר.

המשך קריאת הפוסט "עתיד המרצים מן החוץ באוניברסיטאות ובמכללות / כרמל שלו ועידו שחר"

 קובי מנדל מדווח הערב באתר וואלה שהסגל הזוטר בחיפה מאיים לפתוח בשביתה:

http://news.walla.co.il/?w=/94/1235694

קראו גם: בריחת מוחות מרצים מישראל – הגדולה במערב / תמרה טראובמן

http://news.walla.co.il/?w=/94/1234912

שלום לכולם,

בשקט בשקט וללא רעש וצלצולים מיותרים, התרחשו השבוע שני אירועים חשובים: באוניברסיטה העברית הוקם ארגון יציג של מרצים מן החוץ, ואילו בטכניון התקבלה החלטה על הכללת הממ"ה בארגון הסגל הזוטר. קשה להפריז בחשיבותם של מהלכים אלה, המהווים צעד ראשוני והכרחי בדרך להתאגדות אפקטיבית של הממ"ה בכלל האוניברסיטאות. היות שניתן להניח, במידה רבה למדי של בטחון, כי כל נסיון להביא לשיפור ממשי בתנאי העסקתם של הממ"ה יתקל בגרירת רגליים ובהתנגדות מצידן של הנהלות האוניברסיטאות – חשיבותה של ההתאגדות היא קריטית להשגת המטרה.
רק ארגון שתביעותיו מגובות ביכולת להפעיל צעדים ארגוניים משמעותיים, יזכה להתייחסות רצינית מהנהלות האוניברסיטאות. ברכות חמות ליוזמי המהלכים הללו: ד"ר מילכה רובין באוניברסיטה העברית ואייל רוזנברג בטכניון!

להלן דיווח קצר משני האירועים:

ביום ד', 6.2.08, בצהריים נערכה בטכניון ישיבה של ארגון הסגל הזוטר אשר הוקם במוסד זה לפני מספר שבועות. הישיבה עסקה בשאלה אם לפתוח את שורות הארגון החדש בפני מורים מן החוץ (בטכניון הם מכונים "מורים נלווים") שאינם סטודנטים במוסד. בישיבה נכחו מספר מורים מן החוץ המלמדים בטכניון, וכן ד"ר אלי להר, יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר, וד"ר עידו שחר, רכז הממ"ה בפורום להגנת ההשכלה הציבורית וחבר הוועדה המתאמת של הפורום. לאחר דין ודברים ממושך התקבלה החלטה ברוב קולות שהמורים מן החוץ יוכלו להצטרף לארגון ולהתאגד במסגרתו.

למחרת בערב, 7.2.08, התקיים כנס היסוד של ארגון הממ"ה באוניברסיטה העברית. אל הארגון הצטרפו עד עתה למעלה מ- 200 חברים, המהווים יותר משליש ממספר הממ"ה באוניברסיטה העברית. עובדה זו הופכת את הארגון החדש שהוקם לארגון יציג בפני הנהלת האוניברסיטה. בכנס נכחו כשלושים איש, ובמהלכו נבחר ועד שבראשו תעמוד ד"ר מילכה רובין. באירוע השתתפו גם עו"ד יפעת סולל שסיפקה יעוץ משפטי בהתנדבות לכל מהלך הקמת הארגון, וד"ר אלי להר, יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר. ד"ר להר סקר את המתווה המתגבש בין הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר ובין המל"ג לשיפור מעמדם של הממ"ה. שי מלצר, יו"ר ארגון הדוקטורנטים באוניברסיטה העברית אשר נכח אף הוא בכינוס, הביע את תקוותו כי בעתיד הקרוב יאוחדו ארגון המסטרנטים, ארגון הדוקטורנטים וארגון הממ"ה באוניברסיטה העברית לארגון אחד יציג של סגל זוטר. 
שבוע טוב,
עידו שחר

בעקבות פרסום ההודעה על חיפוש מועמד/ת להתראיין בתוכנית טלויזיה בנושא "בריחת מוחות" נראה שנוצר קשר בין מפיקי התוכנית ואחד מחברי הפורום שהפרופיל שלו מתאים למה שהם חיפשו. אם הראיון אכן יצולם ויכלל בתוכנית נפרסם כאן את הפרטים על מועד שידורה.

תודה לכל מי שניסה לסייע במציאת מועמדים ולמי שהסכימו להתראיין.

ר' את המודעה האתר של 'עבודה שחורה'

http://www.blacklabor.org/?p=2220

מתוך דברי המודעה:
'עד כה הצטרפו לארגון המתהווה כמעט 200 מורים מן החוץ, שהם יותר מהמספר הדרוש על מנת להקים ארגון.'
'ביום חמישי השבוע, בשעות אחר הצהריים המאוחרות, נקיים את האספה הראשונה של הארגון. באספה נשמע סקירה מפורטת על המאבק הארצי לשיפור תנאי ההעסקה
של המורים מן החוץ, נבחר את הנציגות הרשמית של הארגון ונחליט על צעדינו בהמשך.'
'פרטים מדויקים יותר על שעת האספה ומיקומה יפורסמו בהמשך.'

ועד הפעולה הזמני
נערך על ידי הגר שקד
huji.chutz@gmail.com

אני מחפשת בדחיפות מרצה שהשלימ/ה לימודי דוקטוראט בחו"ל, לא מצליח/ה להשיג משרה תקנית במערכת האקדמית בארץ, אולי מלמד/ת כסגל זוטר או ממ"ה, ומחפש/ת בין היתר משרה בחו"ל, שיסכים/תסכים להתראיין לתוכנית טלויזיה על תופעת "בריחת המוחות". מדובר בתוכנית שעוסקת בתופעה לאו דוקא מזווית הראיה של הרס המערכת האקדמית ולכן חשוב שמי שיסכים להתראיין יתייחס בדבריו לסוגיות הללו, וידגיש את מקורות הבעיה ולא רק את התוצאות העגומות שלה מבחינה אישית.

הראיון אמור להתקיים מיידית!!! אם יש לכם הצעות נא לפנות אלי בדחיפות במייל (כתובת המייל שלי מופיעה בפינה השמאלית למעלה במסך הכניסה לבלוג).

תודה,

איריס אגמון

(הודעה מן אירגון הסגל הזוטר באונ' ת"א)
http://www.zutar.org.il/news/petition.html

בעקבות הלחץ הציבורי בנושא, תתקיים מחר בכנסת ועדת חינוך דחופה בנוגע למעמדם של חברי הסגל האקדמי הזוטר וסגל הביניים (המורים מן החוץ). לקראת הוועדה, אנו קוראים לכם לחתום על העצומה למען העסקה נורמטיבית באקדמיה. ביכולתכם גם לפנות לחברי ועדת החינוך ולנשיאי האוניברסיטאות ולהשפיע. מעורבותכם חשובה!

 

אך מתבקש הוא שאיום הפיטורים הסיטונאי שהפנו חלק מהאוניברסיטאות כלפי המורים מן החוץ – המועסקים בתנאי ניצול של "עובדי קבלן אקדמיים" – יהיה אחת מתוצאות שביתת הסגל הבכיר. העלאתם של המורים מן החוץ לקורבן על מזבח הישגי הסגל הבכיר, חוזר וחושף את אופיה הסקטוריאלי של השביתה, שראשיה לא נילאו מלהדגיש כי עניינה הוא "שחיקת שכר" בלבד ולא "גורל ההשכלה הגבוהה" בכלל.

המאבק הציבורי שניהלו המרצים במהלך השביתה חשף סתירה פנימית, עמה יהיה עליהם להתמודד עתה. קשה היה שלא לשים לב לניגוד שבין ההסברים הרחבים שהעלו חברי סגל מן השורה בזכות השביתה, כמו החשש מפני "בריחת המוחות", קיצוץ התקנים, הקטנת התקציבים ומצב הסגל הזוטר, לבין דבקותם של ראשי ארגוניהם ב"שחיקת השכר" כעילת השביתה וב-35% כמטרתה.

את גישתם הסקטוריאלית הצרה תירצו מנהיגי השביתה בנימוק משפטי: כל חריגה מענייני שכר תהפוך את השביתה ל"פוליטית" ותאפשר הוצאת צווי מניעה כנגד המרצים. עמדה זו מלמדת שהמישפוט לדעת של החברה הישראלית שיבש גם את שיקול הדעת שהנחה את השביתה, וכי ראשיה אימצו למעשה את מדיניותו של האוצר ושיתפו פעולה עם מהלכיו.

האוצר מקדם את ניוונה של מערכת ההשכלה הגבוהה כתנאי להפרטה באמצעות פיצולה למגזרים נפרדים ושבירתו של כל אחד מהם בנפרד. הדרך היחידה להאבק במגמה זו היא בסולידריות בין רכיביה השונים של המערכת. אלא שבמהלך השביתה העדיף הסגל הבכיר – שקיבל "ציון נכשל בסולידריות" כבר בראשיתה – לשבת על הסיפון העליון של "הטיטאניק" של ההשכלה הגבוהה בישראל, להאבק על מעט הקצפת שעוד נותרה בה ולהתעלם משקיעתה ומקריאות העזרה של דרי הסיפונים התחתונים.

הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומורי המכללות הם מערכת של כלים שלובים: קיצוץ התקנים של הסגל הבכיר התאפשר בשל ההעסקה הזולה של המרצים במכללות וניצולם של המורים מן החוץ; לפיכך, ייקור העסקתם – משמע, שיפור תנאי השכר והמחקר שלהם – הוא תנאי לכך שהסגל הבכיר והאקדמיה הישראלית בכלל לא יהיו זן נכחד.

עתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל, ניוונה או טיפוחה, חיזוק אופיה הציבורי או הפרטתה, כל אלו הן שאלות פוליטיות במהותן. מי שפועל בעקביות להציג סוגיות אלו ככלכליות ולא פוליטיות הוא האוצר, החותר באופן זה לעקר את הדיון הציבורי והמאבק הפוליטי העלולים לסכל את מהלכיו.

ניהול שביתה "כלכלית" היה כניעה מוחלטת להגיון של האוצר, וגדולים ככל שלא יהיו הישגיה של השביתה בתחום השכר, מבחינת האוצר הם לא יותר מאשר מחיר כדאי תמורת דחיקתו של הסגל האקדמי מן "הפוליטיקה" של ההשכלה הגבוהה, היינו מהמאבק על אופיה הציבורי.

יתר על כן, עמדתם "הכלכלית" של ראשי ארגוני הסגל עמדה בסתירה מוחלטת לעמדה "הפוליטית" שנוקטים הסנאטים של האוניברסיטאות במאבקם במגמות ההפרטה ותיעוש האקדמיה של האוצר. מזה עשור ויותר מנהל הסגל האקדמי קרב מאסף נגד מדיניותו של האוצר המשליט בהדרגה על האוניברסיטאות ניהול עיסקי ומכפיף אותן ל"וועדים מנהלים" של אנשי עסקים.

עתה, לאחר שניהלו שביתה "כלכלית" במשך סמסטר שלם, יתקשו המרצים לשכנע את דעת הקהל, ולא כל שכן את הממשלה והאוצר, כי מאבקם על אופיה הציבורי של ההשכלה הגבוהה, על עצמאותה ופיתוחה הוא שעומד בראש מעייניהם, ולא אינטרסים סקטוריאליים צרים.

ואז, כאשר ינחית האוצר את גזרותיו הצפויות על האוניברסיטאות, עתידים המרצים לגלות כי נצחונם בשביתה "הכלכלית" היה נצחון פירוס, וכי האוצר הוא שניצח בזירה "הפוליטית".

הסתירה הפנימית אליה נקלעו המרצים בעקבות השביתה מהווה סכנה לעתידן של האוניברסיטאות. פיתוחה של ההשכלה הגבוהה, משמע הבטחת אופיה הציבורי, מחייב את ציבור המרצים לתקן את נזקי השביתה, להשתחרר מצרות האופק הסקטוריאלית שאיפיינה אותה ולחזור אל הזירה "הפוליטית".

מהלך זה מעצם טיבו הוא מהלך ארוך טווח. ואולם, דומה שעתה יכול הסגל הבכיר לעשות את הצעד הראשון בכוון זה: עליו להתייצב לימין המורים מן החוץ ולתבוע מן האוניברסיטאות להסיר את איום הפיטורין ולהיכנס למשא ומתן עם נציגי המורים כדי למצוא פיתרון מוסכם לבעיות שיצרה השביתה. מהלך זה עשוי להיות מועד ב' במבחן בסולידריות.

פרופ' דני גוטוויין מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה. המאמר פורסם תחילה ב-ynet.

מן הכותרות, אשר בחלקן כבר החלו לצוץ במהלך שביתת הסגל האקדמי הבכיר, נדמה היה כי הנה שועט הסגל האקדמי הבכיר להישגים אשר ישולשלו היישר לכיסו, בעוד שקבוצה גדולה המתקראת "הסגל האקדמי הזוטר" נשארה מאחור ללא כל פתרון.

הסיפור האמיתי הרבה יותר מורכב. רבים אינם יודעים זאת, אך הקבוצה המרכזית האמורה להוות את הליבה של כל מוסד אקדמי הינה קבוצת אנשי הסגל האקדמי. אלה העושים את דרכם מדרגת המרצה לדרגת הפרופסור במסלולי ההוראה והמחקר, תוך קבלת קביעות במוסד בשלב כלשהו בקריירה. בכל מוסד אקדמי המתנהל בצורה תקינה מהווה קבוצה זאת את הליבה המרכזית והדומיננטית, והחברים בה עוסקים הן בהוראה והן במחקר.

בעבור חברי סגל אלה, האוניברסיטה היא מקום התעסוקה המרכזי (ובמקרים רבים אף היחיד). המחקר השוטף בתחומים השונים מתורגם לחומרי ההוראה המועברים לדורות הבאים, ועל ידי כך תורמים חברי הסגל האקדמי הבכיר לא רק למחקר הבסיסי אלא גם לטיפוחם של הדורות הבאים.

נכון, השכלה גבוהה ברמה טובה השואפת למצוינות עולה בממון, וכך מצאה עצמה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל במצב שבו עלויות השכר (עלות שנתית כוללת, כולל הפרשות שבתון וקרן לחילופי מדע) של חברי הסגל האקדמי הבכיר הגיעו בתקופה שלפני השביתה האחרונה ל-375,854 שקל למרצה בכיר, 435,677 שקל לפרופסור חבר, ו-567,094 שקל לפרופסור מן המניין.

בעשור האחרון, ואולי אף יותר מכך, כאשר חרב הקיצוצים הונפה על המוסדות להשכלה גבוהה, נמצא פתרון אשר הניח את היסודות לבעיה שנקראת "הסגל האקדמי הזוטר", פתרון מארץ ה"ישראבלוף" של הגשש החיוור: "כאילו ניתן לכם תקנים". תוכניות חדשות שקמו, או תוכניות שגדלו ונזקקו לתוספת תקנים של אנשי סגל אקדמי, קיבלו רק חלק קטן מהתקנים המבוקשים. את יתר המשאבים הנדרשים כדי לקיים תוכניות אקדמיות סדירות קיבלו היחידות האקדמיות בדמות "יחידת הוראה", משאב זול מאין כמוהו שעלותו הממוצעת היא כ-14 אלף שקל בחודש. צא וחשב, שניתן לגייס אדם שילמד בהיקף של איש סגל מן המניין, 8 שעות שבועיות, ועלות שכרו השנתית, ראה זה פלא, תהיה רק 112,000 שקל. ביחידות הוראה אלו, אשר נהפכו למשאב הולך וגדל בתקציב של האוניברסיטאות נמצא לכאורה הפתרון לכל הבעיות. פתרון שנקרא "מורים מן החוץ", ובמהלך הזמן "הסגל האקדמי הזוטר".

המשך קריאת הפוסט "המצאה אקדמית מפוקפקת / אריה רטנר"