המועצה המתאמת של ארגוני הסגל באוניברסיטאות המחקר תומכת בזכותם הלגיטימית של עובדי האוניברסיטה הםתוחה להתארגן ולהיאבק על שיפור תנאי עבודתם. המועצה המתאמת פונה להנהלת האוניברסיטה הפתוחה לכבד את חופש ההתארגנות של עובדיה וקוראת לכל הצדדים לקיים דיון ענייני על מנת להביא לסיום מהיר של הסכסוך.בברכה,
פרופ' צבי הכהן
יו"ר המועצה המתאמת

ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב עוקב בדאגה אחר סכסוך העבודה בין ההנהלה לסגל המנחים באוניברסיטה הפתוחה. הארגון מברך על התארגנות הסגל בארגון יציג, המוכר גם על ידי המעסיק.
לבד מהתמיכה העקרונית והסולידריות עם ארגוני עובדים בכלל, ועם ארגון עמית בפרט, מביע ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב תמיכה בלתי מסויגת במאבקם הצודק של עובדי האוניברסיטה הפתוחה להעסקה הוגנת.
הארגון תומך בצעדי המחאה הלגיטימיים שנקטו העובדים, ופונה להנהלת האוניברסיטה הפתוחה לכבד את חופש ההתארגנות של עובדיה.
הארגון רואה חשיבות עליונה בקיום יחסי עבודה תקינים בין כל הסגלים במוסדות האקדמיים ובין הנהלותיהם, ורואה בכך תנאי ראשוני להצלחת כל מוסד אקדמי ושגשוגו. הארגון פונה לכל הצדדים להביא לסיום מוצלח ומהיר של הסכסוך

בברכה
פרופ' בן ציון מוניץ- יו"ר

(1) כזכור, בשבוע שעבר חתמה מועצת ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות על הסכם עם הנהלותיהן של חמש האוניברסיטאות, הסכם לשינוי דפוסי העסקת המרצים מן החוץ. מכתב שהופץ על ידי צוות המשא ומתן מטעם ארגוני הסגל הזוטר ומוצג בזה כולל את עיקרי ההסכם, וכן – קישורים לנוסח ההסכם המלא ופרטים נוספים.

(2) נושא מאבקם של עובדי גן המדע במכון ויצמן על זכותם להתארגן ולנהל משא ומתן על תנאי העסקתם נדון כאן מספר פעמים, כולל בפוסטים מהימים האחרונים. אתמול פרסם פרופ' דני גוטוויין מאמר בנושא זה בעמוד הדעות של וואי-נט. חלקו הראשון של המאמר מתאר את השתלשלות הארועים בפרשה, אשר תוארה כאן בעבר. אנו מציינים את המאמר ומביאים את הקישור אליו (להלן) בעיקר משום שבחלקו השני עומד דני על הקשר בין הפגיעה השיטתית בתשתית הציבורית של ההשכלה הגבוהה לבין המאמצים למנוע התארגנות של עובדים במערכת ההשכלה הגבוהה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3641825,00.html

‏‏‏‏‏כ"ה כסלו, תשס"ט
22 דצמבר 2008

לכבוד
חברי הסגל הבכיר האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

הנדון: התאגדותם של חברי סגל ההוראה האקדמי  

1.       כפי שבוודאי ידוע לכולכם, חברי סגל ההוראה האקדמי (מנחים ומרכזי הוראה) מאוגדים קרוב לשנה בארגון העובדים "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן: כוח לעובדים). לצערנו, לאחר כחודשיים וחצי בהם התנהל משא ומתן בינינו לבין צוות משא ומתן מטעם הנהלת האוניברסיטה, נאלצנו להכריז על סכסוך עבודה. ברצוננו לתאר בפניכם את הסיבות אשר הביאו להתארגנותנו, וכן את השתלשלות העניינים אשר בסופה נאלצנו להכריז על סכסוך העבודה. זאת, על מנת שתהיה בפניכם תמונת מצב מלאה ואמיתית.
2.       שני מעמדות ישנם באוניברסיטה הפתוחה – חברי סגל ההוראה, וכל השאר. חברי הסגל הבכיר, וכן חברי הסגל המנהלי מועסקים בתנאי עבודה המאפשרים להם הסתמכות על האוניברסיטה הפתוחה כמקום פרנסתם ומקור לחמם. חבר סגל בכיר או מנהלי יודע שכל עוד הוא מועסק באוניברסיטה הפתוחה, הוא סמוך ובטוח כי משכורתו, בגובהה הידוע מראש, תיכנס לחשבון הבנק שלו בחודש הבא, בסמסטר הבא, ובשנה הבאה. לעומתם, ישנם חברי סגל ההוראה. אלו אנשים המועסקים בתנאי חוסר וודאות בלתי סבירים. לחבר סגל הוראה אין שום ביטחון כלכלי מינימלי במקום עבודתו באוניברסיטה הפתוחה. חבר סגל הוראה חשוף כל סמסטר מחדש לפגיעה בהיקף משרתו, דבר המקשה עליו לתכנן את חייו, וגורם לו לחיות בחשש תמידי לפרנסתו. הדבר עומד בסתירה חזיתית להיותם של חברי סגל ההוראה אלה העומדים בחזית ההוראה באוניברסיטה, המשמשים כראי האוניברסיטה בפני הסטודנטים, ונושאים בעול האחריות האקדמית השוטפת שלה. חברי סגל ההוראה העוסקים בתפקידי הנחייה אף אינם זוכים לקבלת תנאים סוציאליים מינימליים, וחברי סגל הוראה, חלקם בעלי תואר שלישי מאוניברסיטאות מכובדות בעולם, ממשיכים לעסוק במחקר לאורך שנים, מבלי לקבל על כך שום תגמול כספי.
3.       לאחר שנים רבות בהם דובר רבות על הבעיות בתנאי העסקתנו, מבלי שחל שינוי משמעותי בהם, הגענו לכלל מסקנה כי הגיע העת לקחת אחריות, ולפעול בעצמנו לשם קידום עניינינו. בחרנו להתאגד בארגון כוח לעובדים בעיקר בשל האוטונומיה הרחבה בניהול עניינינו הניתנת לנו במסגרתם. מטרתנו היא להביא לשינוי משמעותי בתנאי העסקתנו, אשר ייתן ביטוי לתפקיד אותו אנו מבצעים באוניברסיטה הפתוחה, ולעגן אותם במסגרת של הסכם קיבוצי, כמקובל בכל האוניברסיטאות בארץ.
4.       בטרם נתאר את השתלשלות העניינים, מאז הפיכתו של כוח לעובדים להיות הארגון היציג שלנו, נבהיר כי עד עצם כתיבת שורות אלה, מסרבת הנהלת האוניברסיטה לעגן בכתב הכרה שלה בכוח לעובדים כארגון העובדים היציג של סגל ההוראה, וכן כל הסכמה שהושגה עמו במסגרת המשא ומתן, לרבות הקפאת תנאי העסקתנו בתקופת המשא ומתן. ההנהלה אף מסרבת בתוקף להתחייב לנהל עמנו משא ומתן מתוך מטרה משותפת להביא לכריתתו של הסכם קיבוצי. כל מאמצינו להבהיר לה כי נושא זה אינו נושא למשא ומתן, וכי המדובר בתנאי מקדים, טבעי ומתבקש במשא ומתן של ארגון עובדים מול מעסיק – עלו בתוהו. ברי, כי רק באמצעות הסכם קיבוצי, נבטיח כי ההסכמות אליהן נגיע יחולו על כל חברי סגל ההוראה, לרבות אלו אשר יתקבלו לעבודה באו"פ לאחר החתימה עליו, וכן נבטיח כי הן יחולו הלכה למעשה על מאות רבות של חברי סגל ההוראה הפזורים בכל רחבי הארץ.
5.       עוד בחודש יולי 2008, נפגשה נציגות מטעמנו עם נשיא האוניברסיטה הפתוחה דאז, הפרופ' גרשון בן-שחר, ועם הנשיאה דהיום, הפרופ' חגית מסר-ירון. בפגישה זו התבקשנו לדחות את המשא ומתן עד לכניסתה של הפרופ' מסר-ירון לתפקידה באופן רשמי. על אף הקושי הרב שבדבר מבחינתנו, נענינו לבקשה, והמשא ומתן נפתח רק בתחילת חודש אוקטובר 2008.  פגישה זו, נפתחה בטון צורם, עת הפרופ' מסר-ירון הגיעה לפגישה לאחר תחילתה, לשם אמירת שני משפטי נימוס בלבד, וסירבה באופן בוטה ולא מכבד להקשיב לנו.
6 המשך קריאת הפוסט "מאבק סגל ההוראה באונ' הפתוחה על זכותו להתארגן-12.2008"

הפורום מברך על ההסכם!
יישום ההסכם עדיין חייב לקבל אישור פורמאלי של ות"ת.
ההסכם מסדיר את מעמד עמיתי ההוראה, שיחליף את מעמד המורים מן החוץ ברוב המקרים. הוא חל על האוניברסיטאות, ולא על המכללות. הוא יהיה תקף לשנתיים.
הינה לשון ההסכם:

הסכם קיבוצי מיוחד
שנערך ונחתם ביום                   
בין:

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן:"ור"ה"):

האוניברסיטה העברית בירושלים
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
אוניברסיטת תל-אביב
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד אחד, (כל אחד מיחידיו להלן : "מוסד")

לבין:

ארגוני הסגל האקדמי הזוטר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי "הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות" (להלן:"הפורום המתאם"),

מו"ח – ארגון מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית
ארגון סגל ההוראה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
ארגון הסגל האקדמי הזוטר  באוניברסיטת תל-אביב
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בר-אילן
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד שני, (כל אחד מיחידיו להלן : "ארגון")

הואיל:            והצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בדבר תנאי העסקה של חברי הסגל המיוצגים על-ידי כל אחד מארגוני הסגל לגבי כל מוסד, וכל הארגונים על-ידי הפורום המתאם כמפורט בהסכם זה;

והואיל:           והצדדים מבקשים לעגן את ההסכמות שהושגו ביניהם במהלך משא ומתן זה;

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:

המשך קריאת הפוסט "נחתם הסכם שכר הסגל האקדמי הזוטר בראשי תיבות, בנוכחות יו"ר ור"ה, מנכ"לי אוניברסיטאות, ונציגי ות"ת – 08.09.2008"

דני גוטוויין, "המאבק המופרט: על העימות הכוזב בין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר לבין האוצר", עתיד לראות אור בכתב העת המרחב הציבורי, 2 (אביב 2008)

א.
שביתת ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ושביתת ארגון המורים העל-יסודיים בחורף תשס"ח היו ביטויים של אי-השקט הפוקד את מערכת ההשכלה הציבורית ככל שהיא הולכת ומופרטת כחלק מפירוק מדינת הרווחה. גילוייה של מדיניות הפרטת ההשכלה הציבורית הם אמנם רבים ומגוונים ומותאמים לייחוד של מוסדות החינוך, ההשכלה והמחקר השונים ולהבדלים בתנאי ההעסקה הנוהגים בהם, אולם ההיגיון המנחה אותה הוא זהה, כפי שמלמד, למשל, הדמיון בין מסקנות "ועדת מלץ" שנועדו להפוך את האוניברסיטאות לתאגידים עסקיים, לבין המלצות "ועדת דוברת" שכוונו למסד את אי-השוויון החלוקתי בבתי הספר.
השביתות של חורף תשס"ח היו הנחושות והארוכות בתולדות ארגוני הסגל והמורים, וככל שהן ארכו כך גברה בקרב חבריהם ההזדהות עם מטרות השביתה והחריפה עוינותם למעסיקים – ראשי האוניברסיטאות, למשל – ולאוצר. אם תביעות שכר היו אלו שהציתו את השביתות, הרי שאת עוצמת התמיכה הרחבה והמתמשכת במאבק יש להסביר מתוך הקשר רחב יותר: שורשיה מצויים באכזבה – גם אם לא בהכרח בהתפכחות – של חלקים ממעמדות הביניים, עליהם נמנים המרצים והמורים, ממשטר ההפרטה ומפירוק מדינת הרווחה שהפכו אותם ל"מעמד הנשחק".
הרקע החברתי המשותף לשביתות הסגל האקדמי הבכיר והמורים העל-יסודיים חשף את הניגוד בין דרכי המאבק שנקטו ארגוניהם: ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הדגישו כי המטרה היחידה של שביתתם היא קבלת פיצוי על שחיקת שכרם וכי אין להם כל תביעה ביחס למדיניות החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט; מנגד, ארגון המורים העל-יסודיים כרך את תביעות השכר שלו בשינוי מדיניות החינוך כחלק ממאבק על עתיד מדינת הרווחה. ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הסבירו את הגבלת מטרות שביתתם לתחום הכלכלי בעצה משפטית שקיבלו ולפיה כל הרחבה של יעדיה הייתה הופכת אותה ל"שביתה פוליטית" ומאפשרת לבית הדין לעבודה להוציא למרצים צווי מניעה, כמו אלו שהוצאו למורים. ואולם, יותר משהנימוק המשפטי מסביר את התנהלות ארגוני הסגל האקדמי הבכיר, הוא מעלה את השאלה, מדוע בחרו המרצים בדרך "הכלכלית" בעוד שהמורים העדיפו את הדרך "הפוליטית"?
הניגוד בין מטרות השביתה של הסגל הבכיר והמורים העל-יסודיים הוא שיכפול  של המחלוקת בשאלת דרכי ההתמודדות עם הפרטת מדינת הרווחה, המפלגת מאז שלהי שנות התשעים את "המעמד הנשחק" בין שתי אסטרטגיות מאבק: "כלכלית" ו"פוליטית". האסטרטגיה "הכלכלית" – שהיא הרווחת מבין השתיים כהשתקפות של ההגמוניה הניאו-ליברלית – מקבלת את הנחותיו של משטר ההפרטה, אך מבקרת את הפגיעה של פירוק מדינת הרווחה ב"מעמד הנשחק" וחותרת למתן אותה. הסתירה המונחת ביסוד אסטרטגיה זו משקפת את האשלייה השלטת בקרב החלקים המבוססים יותר של "המעמד הנשחק" ולפיה גם אם "הפרטה מתונה" תקטין את בטחונם החברתי, היא לא תסכן אותו, ולעומת זאת היא תשפר את מצבם ביחס לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. שביתת אירגוני הסגל הבכיר בחורף תשס"ח התנהלה מתוך היגיון "כלכלי" דומה: הם אמצו את חוקי המשחק שמכתיב האוצר כחלק מהפרטת ההשכלה הגבוהה, אך נאבקו במסגרתם על שיפור שכר חבריהם. ככזו הייתה שביתת הסגל הבכיר "מאבק מופרט". המשך קריאת הפוסט "ניתוח משבר ההשכלה הגבוהה: מאמר מאת פרופ' דני גוטוויין"