מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: ג. פגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת

כזכור, כמה מחברי הפורום נפגשו במהלך יולי-אוגוסט עם גורמים שונים. עד כה, העלינו לבלוג דיווחים על שתים מהפגישות הללו. להלן הדיווח השלישי והאחרון בסדרה:

הפגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת נערכה ביום שלישי, 12.8.08
בפגישה השתתפו מטעם מל"גות"ת: פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג); פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת); מר  סטיבן סתיו, מנכ"ל מל"ג/ ות"ת; גב' ריקי מנדלצוויג, סמנכ"ל לעניינים אקדמים; מר יובל לידור, ממונה תחום דוברות והסברה; גב' גלית אייזמן, אחראית מחקר וקשרי חוץ.

השיחה התמקדה בהבדל שבין ראיית הות"ת את עצמו כפועל (בהצלחה) במסגרת המדיניות הממשלתית והתקציב הקיים לבין תביעת הפורום לפעולה המכוונת לשינוי מהותי של המדיניות הממשלתית וקעקוע השיח המצדיק אותה, מתוך כוונה להביא להגדלת התקציבים המופנים להשכלה הגבוהה באופן הנגזר מצרכיה הריאלים.

נציגי הפורום הדגישו את הצורך לערער על "קדושת" המסגרת התקציבית הנקבעת ע"י האוצר, מתוך שיקולים אידיאולוגים של צמצום דרסטי והפרטה של כלל השירותים הציבוריים, ולהציג כנגדה את החזון של מדינת רווחה ובפרט של מערכת השכלה גבוהה ציבורית חזקה (קרי מתוקצבת בהתאם לנחוץ לצורך קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה). נציגי הפורום הצביעו על כך שבישראל אומץ המודל האנגלוסקסי וכי שיפור מצב ההשכלה הגבוהה דורש אימוץ מודל חלופי, למשל, מודל אירופאיסקנדינבי מתקדם.

נציגי הפורום ציינו כי שינוי המדיניות הינו אפשרי – כפי שמראה, למשל, המאבק המתנהל על שיעור הגידול של תקציב המדינה. אכן, ראוי למל"ג להצטרף למאבקים ציבוריים רחבים על היקף כלל השירותים הציבוריים בישראל, כגון המאבק על הגדלת תקציב המדינה. בנוסף על המל"ג לפתוח במערכה ציבורית רחבה (ולא להסתפק בשתדלנות שמאחורי הקלעים) להסברת החשיבות של מערכת ההשכלה הגבוהה (כולה – לא רק "המדעים היישומיים") והסכנה שבהימשכות מצב המחנק התקציבי בו היא מצויה.

נציגי הפורום הצביעו על כך שהאסטרטגיה הנוכחית של שימור הקיים ומאבק מאסף בקיצוצים התקציביים המונחתים חדשות לבקרים אומנם הצליח לקיים את המערכת, אלא שזה קיום מדולדל שאיכותו הולכת ונפגמת יותר ויותר. (האפקט המצטבר של התהליך הנוכחי פוגע אנושות באיכות המחקר וההוראה בכל תחומי הדעת ומסכן את עצם הקיום של תחומי דעת חשובים.) לדעת הפורום, אסור להמשיך להסתפק באסטרטגיה הנוכחית, אלא יש לפתח אסטרטגיה חלופית המכוונת לבניה מחדש של מערכת ההשכלה הגבוהה על בסיס תקצוב נאות אשר יאפשר קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה. כמופת יש להציב את השקעת המדינה במערכת ההשכלה הגבוהה בעשורים הראשונים של קיומה, כאשר המשאבים שעמדו לרשות המדינה היו מצומצמים בהרבה.

נציגי הפורום גם הצביעו על הפער שבין רטוריקת הנגישות לבין נגישות אמיתית להשכלה גבוהה באיכות טובה (ולא ברמה ב'). שיפור ממשי של רמת המכללות מחייב את השוואת תנאי העבודה בהן לאלו המקובלים באוניברסיטאות. כמובן ששיפור כזה מחייב הגדלת המשאבים העומדים לרשות כלל המערכת. בהקשר זה (כמו בהקשרים אחרים) אין לצפות לשיתוף פעולה בין מוסדות כאשר אלו מוסתים להתחרות זה בזה על פירורי תקציב של רעב.

מתוך הבנה לצורך של המל"גות"ת להמשיך לתחזק את המערכת הקיימת, הציעו חברי הפורום למל"גות"ת לפתח "פיצול אישיות": לצד הפעילות הממוקדת בהמשך תחזוק הקיים, יש לפתח אסטרטגיה חלופית ברוח העקרונות הנ"ל ולפעול לאורה.

במישור האופרטיבי והמיידי הוצע:
• להמשיך את הדו-שיח בין מל"גות"ת לבין הפורום.
• לבקש מדוברות המל"גות"ת לסייע בפרסום של מאמרי עמדה של חברי סגל וסטודנטים במדיה הכללית

[דייוח אחרון בסדרה]

מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: ב. "הברית החינוכית" ו"הברית החברתית"

דיווח שני בסדרה, על פגישות שקיימו לאחרונה חברים מהפורום: פגישה עם אנשי "הברית החינוכית" והשתתפות באספת "הברית החברתית", 4.8.08

1. הברית החינוכית
(נפגשו אתנו מטעם "הברית החינוכית" ענת כנפו ודויד איש-שלום)

בפגישה למדנו מהן תפיסות "הברית החינוכית" ומה הקשר שלה ל"ברית החברתית". בעוד "החברתית" חורטת על דגלה את מדינת הרווחה כיעד, ענת כנפו וחבריה שהחלו בתור הסניף הירושלמי של "החברתית" חושבים שמסיבות טקטיות מסגרת שיש לה סיכוי לגבש תמיכה ציבורית רחבה, מתוך כוונה מוצהרת להקים תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת, היא מסגרת שתתמקד רק בנושא החינוך. עמדותיהם בנושא החינוך הציבורי דומות לעמדות הפורום, אך הן כוללות גם הצהרות על ייעול מערכת החינוך, משרד החינוך וכיו"ב הצהרות מהסוג שגורמים שונים נוטים להשתמש בו כעלה תאנה לשינויים מבניים והפרטה. מול עמדות אלה, הצגנו את דעתנו (בלי הצלחה רבה בשכנוע) שיש ודאי מקום רב לשינויים ושיפורים בכל המערכות האלה, אך שינויים אלה חייבים לכלול ולהתבסס על אנשי החינוך ולחתור להגנה על אופייה הציבורי של המערכת.

התרשמנו שההבדלים העיקריים בין "הברית החינוכית" ל"ברית החברתית", הם שניים: (1) "החינוכית" גורסת שצריך להתמקד רק בחינוך ו"החברתית" ממשיכה לדגול בתפיסה רחבה של מדינת רווחה (2) "החינוכית" מעוניינת בהקמת תנועה פוליטית לאלתר ו"החברתית" טרם החליטה אם ומתי ללכת בכיוון זה

בעקבות הפגישה: חשבנו שיש מקום לבחון שיתוף פעולה אד הוק בנושאים קונקרטיים. הצענו לאנשי "הברית החינוכית" לשלוח לפורום הצעות בכתב לשיתופי פעולה אפשריים בקידום נושא החינוך הציבורי שעליהם נגיב לפי העניין.

2. הברית החברתית
בהמשך לפגישה עם אנשי "הברית החינוכית" הצטרפנו (יחד אתם) לישיבה כללית של "הברית החברתית", בראשות ד"ר אורי זילברשייד. אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של ישיבה זו היה מצב ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך. הישיבה כללה דיווח מפי רן ארז על אי-כיבוד ההסכמים שארגון המורים העל-יסודיים בראשותו חתם בעקבות שביתת המורים עם האוצר ועל הצעדים הארגוניים והמשפטיים הצפויים. סעיף נוסף כלל דיווחים ודיון על המשך דרכה של "הברית החברתית". בנושא מצב ההשכלה הגבוהה, בעקבות דיווח של העוסקים בנושא זה מטעם "הברית החברתית" הוחלט להתחיל בכתיבת מסמכי עקרונות בנושא ההשכלה הגבוהה.

בעקבות הפגישה: הוועדה המתאמת של הפורום הציעה לד"ר אורי זילברשייד לסייע בגיבוש המצע של "הברית החברתית" בנושא ההשכלה הגבוהה והעבירה אליו מסמך עמדה בנושא.

[דיווח שלישי — על פגישה עם נציגי מל"ג-ות"ת — יעלה לבלוג בעוד יומיים-שלושה…]

מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: א. פגישה עם ח"כ אורון

בחודש האחרון קיימה קבוצה של חברי הפורום מספר פגישות שמטרתן הייתה לקדם את מטרות הפורום בתחומים שונים. פגישה אחת התקיימה עם ח"כ חיים אורון, בעקבות האישור בקריאה טרומית של הצעת החוק הפרטית שלו לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה. פגישה נוספת התקיימה עם אנשי "הברית החינוכית" ולאחר מכן, עם חברי "הברית החברתית" בראשות ד"ר אורי זילברשייד. הפגישה השלישית הייתה עם נציגי המל"ג וות"ת.

בפגישות השתתפו, בהרכבים שונים, רועי בל מאוניברסיטת תל אביב, אורלי בנימין מאוניברסיטת בר אילן, דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה, עודד גולדרייך ממכון וייצמן, ואיריס אגמון מאוניברסיטת בן-גוריון.

בימים הקרובים נעלה לבלוג דיווחים על פגישות אלה.

דיווח ראשון: הפגישה עם ח"כ חיים אורון התקיימה ביום ראשון 27.7.08, בעקבות אישור הצעת החוק שלו בנושא תקצוב המערכת האקדמית בקריאה טרומית בכנסת.

הצגנו בפני ח"כ אורון את הפורום –  ההתחלה, הרכב הפורום, עקרונותיו.
הפורום הוקם בתקופת שביתת הסגל האקדמי הבכיר, מתוך אי נחת (רבה) מצמצום המאבק הארגוני של ועדי הסגל הבכיר לדרישות (מוצדקות) לתיקוני שכר תוך התעלמות מן התמונה הכללית של  משבר עמוק בהשכלה הגבוהה. הנחת היסוד שהובילה להתארגנות היא שכדי לחלץ את ההשכלה הגבוהה הציבורית מהמשבר העמוק שאליו היא נקלעה, כתוצאה ישירה מההרעבה התקציבית והניסיון של הממשלות האחרונות לסלק ממנה תמיכה ציבורית ולהפוך אותה לאוסף תאגידים כלכליים, הקהילה האקדמית בכללותה צריכה לנהל מאבק משותף. לשיטתנו, הקהילה האקדמית כוללת את כל אלה שחייהם ועבודתם קשורים במערכת ההשכלה הגבוהה, ולקהילה זאת יש מחויבות הן לעצמה והן לחברה הישראלית. עקרונות אלו משתקפים בהרכב הפורום, הכולל כשש-מאות מרצים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות. כפי שמעיד שמו, הפורום מתנגד להפרטת ההשכלה הגבוהה ומדגיש שאופייה הציבורי, איכותה האקדמית ונגישותה לכל הם מאפיינים שאי אפשר למערכת הזו בלעדיהם. הפורום מכיר בכך שעקרונות דומים חלים על מערכת החינוך בכללותה ומעבר לכך על כלל השירותים הציבוריים.

הבענו הערכתנו לח"כ אורון על יוזמת החקיקה והדגשנו את החשיבות שאנו מייחסים לכך שהחקיקה מנתקת את העברת התקציבים להשכלה הגבוהה מדרישות לשינויים מבניים.

הנקודות שהעלינו בשיחה:
1. אי התניה של תקצוב ממשלתי במימוש שינויים מבניים המוכתבים מבחוץ. הודגש שהמשבר במערכת אינו נובע ממבנה פנימי (שיש כביכול לשנותו) אלא ממחנק תקציבי הנגרם ע"י קיצוצי תקציב דרסטיים, שמצידם מסכנים איכות המערכת ודוחפים אותה לכיוונים הנוגדים את מטרותיה המהותיות.

2. תקצוב (פרט חשוב ביחס להצעת החוק): חשוב שבסיס החישוב של התוספת התקציבית שבהצעת החוק יהא התקציב הנוכחי + העלות הסופית (בדצמבר 2009)  של הסכמי השכר שנחתמו השנה (עם הסגל הבכיר ועם הסגל הזוטר [כמייצג המורים מן החוץ]). מדובר להערכתנו בעלות של 500 מיליון ₪ (400 לסגל בכיר ו-100 להסדרת שכר הממ"ה).

3. שיח "בריחת המוחות" (הבהרה חשובה): הביטוי "בריחת מוחות" והשיח המתלווה אליו מבטאים את עיקר הבעיה. מדובר במאות (אם לא אלפים) של חוקרים מוכשרים אשר לא יכולים להשתלב באקדמיה בשל הקפאה (כפוית תקציב) של תקנים נחוצים. אנשים אלו נאלצים למצוא עיסוק בלתי הולם את כישוריהם בארץ או לחפש את עתידם בחו"ל. הצורך ביצירה של 2000 תקנים ע"מ להגיע ליחס ראוי של מספר חברי סגל למספר סטודנטים (בעשור האחרון קטן מספר חברי הסגל ב-800). עלות תקן עפ"י חישובי אוניברסיטת תל אביב היא 500,000 ₪.

4. מעורבות חברתית, נגישות, ושכ"ל: עמדתנו היסודית היא שאין להעלות את שכ"ל אלא יש לחזור למתווה של הפחתתו, עם מטרת אופק של חינוך גבוה חינם.

ח"כ אורון שוחח אתנו על הערכותיו לגבי המצב הפוליטי ומשמעות הצעת החוק שלו וקידומה בקונטקסט זה. לאחר הפגישה סיכמנו שנשמור איתו על קשר ונעקוב אחר קידום הצעת החוק.

[דיווח על פגישות נוספות של חברי הפורום יפורסם בעוד יומיים…]

כנס בינ"ל על הסכנות למחקר ולחופש האקדמי בימינו

באוקטובר הקרוב ייערך בניו סקול בניו-יורק כנס בהשתתפות כמה מהדמויות הבולטות בעולם האקדמי כיום. הכנס יעסוק במצב המחקר האקדמי והאוניברסיטאות ובסכנות למחקר האקדמי החופשי בעידן הגלובלזציה. בין המשתתפים, פרופ' יצחק גלנור, מי שהיה סגן יו"ר המל"ג והתפטר לאחרונה במחאה על טיפול הממשלה במשבר ההשכלה הגבוהה 

FREE INQUIRY AT RISK: UNIVERSITIES IN DANGEROUS TIMES, 29, 30, 31 October, 2008
A Social Research conference at The New School, The New School, New York City, United States

Are academic freedom and free inquiry at risk? Join a group of experts discussing current trends that are reshaping universities around the world. What are the benefits and what are the risks to universities as they navigate rapid globalization, international collaborations, massification, corporate partnerships and the growing number of franchises?

Join us in commemorating the 75th anniversary of the University in Exile, a haven for European scholars rescued from the ravages of fascism

Speakers include: Ira Katznelson, Hanna Holborn Gray, Craig Calhoun, Alfred Stepan, Robert M. Berdahl, Robert M. O'Neil, Joan Wallach Scott, Ahmed Bawa, Ellen W. Schrecker, Itzhak Galnoor, Khalil Shikaki, Arjun Appadurai, Akilagpa Sawyerr, Deepak Nayyar,  Anthony W. Marx, and Joseph W. Westphal

Enquiries: socres@newschool.edu
Web address: http://www.newschool.edu/FreeInquiry

הממשלה צפויה לדון ביום ראשון הקרוב בדוח שוחט

ביום ראשון הקרוב צפוי דיון בממשלה על משבר ההשכלה הגבוהה. כזכור, לפני כשבוע התקיים במליאת הכנסת דיון בהצעת חוק פרטית של ח"כ אורון ו-13 ח"כים נוספים. הצעת החוק עסקה בהעברת תקציבים למערכת ההשכלה הגבוהה בחמש השנים הבאות, ללא התניה באישור דוח שוחט, כדי למנוע את קריסתה. כאשר הסתמן במליאה רוב להצעה, ביקש שר האוצר, שעד אז מנע את העלאת הנושא בממשלה, לעכב את המשך הדיון וההצבעה תוך שהוא מתחייב להעלות את הנושא לדיון בממשלה תוך 10 ימים. התנגדותו עד אז הייתה קשורה בכך ששרת החינוך עמדה להציג לדיון בממשלה גרסה מקוצצת של דוח שוחט. ביום ראשון הקרוב יפקעו 10 הימים.

בתזמון שנראה ממש לא מקרי, הופיע השבוע בכלי תקשורת שונים קרקס נודד שבו השתתפו שוחט עצמו ובכירים במערכת ההשכלה הגבוהה, אשר הציגו את דוח שוחט כתרופת הפלא לכל תחלואי ההשכלה הגבוהה, מסמך שכל רואיו גמרו עליו את ההלל, ושאיש לא מבין איך יתכן שהוא טרם יושם. באחת התוכניות, המראיינת הציעה תובנה מופלאה: האם יתכן שהשתלחויותיו של שר האוצר באקדמיה והמכשולים שהוא מציב נובעים מכך שהוא חש שכבודו נפגע בגלל שביתות הסגל? האם יתכן שיש כאן פשוט מאבק על כבוד? ושוחט הנהן בראשו ואמר שאינו יודע. אכן פנינת ניתוח פוליטי!

נעמה טלמור מדווחת הערב באתר "וואלה" שלנוכח הדיון בדוח שוחט המתוכנן ביום ראשון בישיבת הממשלה, הסטודנטים מאיימים בחידוש מאבקם:ttp://news.walla.co.il/?w=/1/1315114

 ******

ובינתיים, מדור הדעות ב Ynet מפרסם היום במסגרת "זירת פיוס" צמד מאמרים, המציגים עמדות מנוגדות בסוגיית משבר ההשכלה הגבוהה, תחת הכותרת "האם גם אקדמיה יכולה להתייעל". מול העמדה התומכת בגישת האוצר, מציג מתי שמואלוף את עמדתו, הכוללת התייחסות לפורום ולעמדותיו: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-4136,00.html

קריאה להורים וקרובים אחרים של סטודנטים לצאת עם הפורום נגד מדיניות הרס האקדמיה

קראו ב- NRG מעריב את מאמרו של ד"ר תימור מלמד מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, "כשבאו לקחת את הסטודנטים, שתקתי": http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/753/947.html

המאמר מבהיר מדוע הרס האקדמיה הוא עניינם האישי של כל הורה או קרוב אחר של סטודנטים בהווה ובעתיד, כלומר של כל האזרחים, ואינו רק סוגיה פנימית של אנשי אקדמיה. תימור קורא להורי הסטודנטים ואלה שהיו או יהיו הוריהם של סטודנטים להצטרף למאבק "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית".

אכן, הצטרפות הורים וקרובים אחרים של סטודנטים, בפועל ובפוטנציה, לפורום במגמה לפעול כדי להעלות את משבר ההשכלה הגבוהה והשלכותיו החמורות על עתיד החברה בישראל לראש סדר היום הציבורי והתקשורתי, תתקבל בשמחה. פעילות של קבוצה מעין זו עשויה להיות אפקטיבית יותר מזו של אנשי אקדמיה.

אז אם אתם קוראים פוסט זה, ויש לכם סטודנט/ית במשפחה, או חברים שילדיהם סטודנטים (וזה כולל תינוקות, כי הוריהם ירצו שיהיה להם סיכוי להיות יום אחד סטודנטים), או חברים שנכדיהם סטודנטים, העבירו אליהם את הקריאה. בכוחכם להשפיע ולעצור את הרס האקדמיה הציבורית! הצטרפו לפורום והקימו קבוצת אזרחים שאכפת להם!

להצטרפות לפורום

שלחו מייל אל ד"ר איריס אגמון (אוניברסיטת בן-גוריון) ואל ד"ר סילבי הוניגמן, (אוניברסיטת תל אביב) וציינו פרטים מלאים: שם, קירבה (הורה, קרוב משפחה אחר או אזרח שאיכפת לו מהרס האקדמיה), וכתובת אימייל.(ניתן גם להירשם לרשימת התופצה של הבלוג, על ידי מילוי אימייל בתפריט הממוקם בצד שמאל של האתר)

הצגת עמדות הפורום בתקשורת – עדכון

נוכח המאבק סביב דוח שוחט והסחטנות של האוצר, שעלתה לאחרונה מדרגה נוספת (או שמא יש לומר ירדה מדרגה?), אנו מנסים להגביר בתקשורת ובשיח הציבורי את המודעות לביקורת של הפורום, הן על התנהלות האוצר והן על דוח שוחט (מקוצץ או שלם).

להלן מספר התבטאויות שקיבלו פומבי לאחרונה:

  • ב NRG, אתר האינטרנט של מעריב, פורסם לפני כ-10 ימים בעמודי הדעות מאמרו של פרופ' עודד גולדרייך "על איכות, מצוינות ותחרות" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/749/419.html 
  • באותו אתר (NRG) התפרסם ביום שישי מאמרה של ד"ר אורלי בנימין "המספרים שהאוצר לא רוצה שתראו" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/752/557.html
  • ביום ב' שעבר ראיין מיכאל מירו את ד"ר איריס אגמון בתוכניתו היומית "יומן אזרחי" ברשת ב'. בתוכנית הערב (יום א', 29.6.08, אחרי סיום חדשות "מבט" בסביבות 21.30) מראיין מיכאל מירו את ד"ר תימור מלמד.
  • ד"ר אורלי בנימין פתחה ב"קפה דה מארקר" עמוד בנושא משבר ההשכלה הציבורית הגבוהה בו היא מפרסמת מאמרים, כולל קישורים לבלוג שלנו, ומתכתבת עם מגיבים מתעניינים שאינם נמנים בהכרח עם הציבור הקבוע שקורא את הבלוג של הפורום: http://cafe.themarker.com/view.php?u=168146
  • ועדכון של העדכון, בעקבות תגובתה של איה לפוסט זה – פרסום נוסף שנשמט קודם הוא ההודעה לתקשורת, שפירסם רועי בל, והופיעה בין היתר ב-NRG, ב- 25.6.08: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/751/546.html

מצב מדעי הרוח: דיון פתוח באוניברסיטת בן גוריון, 13.5.08

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית – אב"ג

 יקיים מחר (יום ג) דיון פתוח שכותרתו

מצב [מדעי] הרוח בעידן "שידרוג" המחקר

הדיון יעסוק בשינויים המבניים באוניברסיטה וביוזמות שונות ל"ייעול" השימוש בתקציבי ההוראה והמחקר, וידגיש את השלכותיהם על מדעי הרוח ומדעי החברה "הרכים", אך מוזמנים להשתתף בדיון מרצים וסטודנטים מכל הפקולטות

ד"ר אילנה קראוזמן בן-עמוס מהמחלקה להיסטוריה כללית תפתח את הדיון בסקירה על השלכות המדיניות הניאו-ליברלית בניהול האוניברסיטאות בארץ ובעולם על תחומי מדעי הרוח 

הדיון יתקיים ב-13.5.08, בשעה 16.00, בבנין 72, קומה 5, חדר 538 (חדר הסמינרים של המחלקה לתקשורת)

תחרות בלתי-הוגנת לתנועת החינוך של מר דוב לאוטמן? תעשיינים נוספים מבקשים לתת כיוון לחינוך בישראל. הארץ, 21.04.08

'מה לגנרלים ולתעשיינים ולחינוך'
מאמר תגובה מאת סטף ורטהימר

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, יוצא למאבק למען הגדלת תקציבי החינוך והביטחון. אני תומך בכל לבי בחיזוק החינוך, וכן ברעיון להקים מועצה לאומית דוגמת המודל האירי, שתגדיר את המטרות החינוכיות של מדינת ישראל לדור הבא. על שר האוצר, רוני בראון, שאני רוחש לו הערכה, להבין שגורמים מגוונים במשק צריכים להיות מעורבים בתהליך החשיבה על אופן חלוקת המשאבים במדינה. למשל, מן הראוי שהתעשיינים – המרוויחים בעבור המדינה את הכסף – יהיו שותפים גם בתהליך חלוקתו.
ואולם, רגע לפני שההתכתשות על יוקרה בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר תגיע לנקודת הרתיחה, אני מציע לעצור ולשאול: לשם מה, בדיוק, אנו רוצים להגדיל תקציבים – במקרה זה את תקציב החינוך? מהי התוכנית? מי עומד בראשה ומה כוחו ליישם אותה? לא צריך מומחיות גדולה בתחום החינוך כדי לדעת, שהחינוך בארץ מתנהל ללא הכוונה מרכזית וללא ניסיון להשיג מטרות מוגדרות מראש.

להמשך התגובה:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/976564.html