בשבוע שעבר יצאו הסטודנטים באוניברסיטת ת"א למאבק נגד כוונת הנהלת האוניברסיטה לנתק את קשריה עם הקבלן שמעסיק עבורה את עובדות הניקיון בקמפוס וממרק, באותה הזדמנות, את מצפונה מנשיאה באחריות לפיטוריהן של עשרות עובדות קשות-יום שרובן מפרנסות משפחות חד-הוריות בשכר זעום וללא תנאים מינמאליים. המחאה המשותפת של העובדות והסטודנטים הובילה לכך שההנהלה נכנסה למו"מ עם הקבלן על תנאי הסכם חדש, ולא ניתקה איתו את הקשר, כפי שהתכוונה לעשות כדי לפתוח במכרז חדש ולשכור את שירותיו של קבלן אחר, שאולי יחתום איתה על חוזה לניקיון הקמפוס בשכר רעב אף נמוך מקודמו. כתבה בנושא זה שודרה בליל שבת האחרון ב"יומן שישי" בערוץ 2.

אך בעוד אוניברסיטת ת"א נמצאת 'מתחת לפנס' ונחשפת לציבור בכתבות היומן, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מתחוללת פרשה מעניינת לא פחות, במסגרת מה שנראה כחגיגות 'מחירות לעבדות' של פסח השתא. באונ' בן גוריון מאבק עובדי/ות הניקיון לשינוי שיטת ההעסקה שלהם והגנה על זכויותיהם הבסיסיות נמשך כבר תקופה ארוכה, בתמיכה קבועה של סטודנטים מארגון צ"ח (צדק חברתי) ופעילים נוספים מקרב הסטודנטים והמרצים. בשנה שעברה אף הצליחו עובדי הניקיון, בעזרת ארגון "כוח לעובדים", להקים וועד עובדים יציג. לאחרונה, הגישה אחת מעובדות הניקיון תלונה במשטרה נגד המנהלת מטעם הקבלן-המעסיק על אלימות פיזית כלפיה. בעקבות זאת, חתמו 174 מרצים, סטודנטים ועובדי מנהל, על מכתב לנשיאת האוניברסיטה הקורא לה להוביל מהלך של מעבר להעסקה ישירה של עובדי הניקיון בקמפוס ולהפסיק את ההעסקה באמצעות קבלנים. הנשיאה לא נענתה לאתגר ומסרה כי ההעסקה באמצעות קבלן תימשך, נוכח מצוקת התקציב. נושאים אלה יעלו היום (שני, 22.3.2010) בתוכנית הטלויזיה 'עושים סדר' בערוץ 2 בשעה 17:30.

יצוין כי ההחתמה על המכתב לנשיאה נערכה במסגרת רשימת 'הפורום להגנת ההשכלה הציבורית' באונ' בן גוריון, כשם שפעולות התמיכה בהתארגנות עובדות הניקיון והבחירות לוועד העובדים נעשו, בזמנו, תוך מעורבות ותמיכה של חברי פורום. זאת מתוך גישה שמזהה את דפוס ההעסקה הפוגעני של עובדות הניקיון, העסקה באמצעות קבלן, לא רק כבלתי נסבל, אלא גם כחלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה של הפרטת ההשכלה הגבוהה כולה. ההעסקה הקבלנית מאפשרת לאוניברסיטה להתנער מאחריות כלפי עובדי הניקיון ולרחוץ בניקיון כפיה בטענה כאילו האילוצים התקציביים הופכים שיטה זו לבלתי נמנעת. אך לאמיתו של דבר, הטענה ה'כלכלית' הזו לא הוכחה ולא נעשה גם ניסיון של ממש להעסקה ישירה תוך חיפוש פתרונות למצוקה התקציבית. מדוע? משום שאין מוטיבציה לעשות זאת. להפך. יש מוטיבציה להפוך אנשים לעובדים חסרי בטחון תעסוקתי שמתקשים להתארגן ולעמוד על זכויותיהם, שמוכנים לקבל את כל התנאים המוכתבים להם ובלבד שלא ישארו ללא תעסוקה, ושמוכנים לשם כך להאבק נגד עמיתיהם במקום להאבק אתם נגד מנצליהם.

ואם תיאור זה מזכיר למישהו את שיטת העסקת 'המורים מן החוץ', את רעיונות העיוועים של התוכנית ל'החזרת מוחות' והכנסת שכר דיפרנציאלי למערכת האקדמית מבית מדרשו של שר האוצר ולאחרונה – גם של ראש ות"ת, את הרחקת הסגל האקדמי ממוקדי קבלת ההחלטות באוניברסיטה, ניטרול הסנאטים, והשלטת בעלי הון על האקדמיה – אין זה מקרה: זו אותה גברת ואפילו ללא שינוי אדרת.

מיום ראשון, 21 בפברואר, עם פתיחת סמסטר ב', משבית ארגון הסגל הזוטר באוניבריסטה העברית את הלימודים בקורסים ובתרגילים שבהם מלמדים חברי הארגון. הרקע לשביתה הוא קיצוצים בתקציבי ההוראה של האוניברסיטה שהובילו את הנהלת האוניברסיטה לפיטורים בסדר גודל של 10% מהמורים חברי הסגל הזוטר (מאסטרנטים, דוקטורנטים, עמיתי הוראה ומורים מן החוץ), קיצוצים שנערכו ללא הדברות ותיאום עם ארגון הסגל הזוטר. הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר הביע תמיכה בצעדי הארגון בירושלים וקרא לנשיא האוניברסיטה העברית להדבר עם נציגי הסגל הזוטר ולהגיע לפתרונות מוסכמים.

יש לקוות שכך אכן יקרה. המצוקה התקציבית המתמשכת באוניברסיטאות מובילה, למרבה הצער, להתמודדות עם המצב באמצעות קיצוצים במקום שבו הכי קל לקצץ – בקרב הסגל הזוטר אשר אינו נהנה מקביעות. אך זהו גם הסגל שנושא בחלק גדול ממטלות ההוראה והתרגול במערכת האקדמית בהווה וממנו ואמורים לצמוח חברי הסגל העתידיים באוניברסיטאות. הפגיעה היא כמובן בראש ובראשונה במפוטרים, אך גם באלה שממשיכים לללמד כיתות גדולות יותר ולשאת במטלות רבות יותר. אך לא פחות מכל אלה, הפגיעה היא בתרבות ההעסקה באוניברסיטאות ובהשלטת חוסר בטחון תעסוקתי גובר והולך. מותר לצפות מנשיאי האונבירסיטאות להפגין סוף-סוף מנהיגות ולהאבק במשותף נגד הקיצוצים המתמשכים במקום לטפל בכל קיצוץ בכל אוניברסיטה בנפרד בשיטת כיבוי שרפות. מותר לצפות מהם שכמי שעומדים בראש אוניברסיטה יעשו גם שיקולים מוסריים ושיקולים של בטחון תעסוקתי וינסו להגיע לפתרונות מוסכמים גם כשהסמכות הפורמאלית לפטר נמצאת כולה בידיהם.

א. מועצת ארגוני הסגל במכללות פרסמה הודעה לעיתונות, בחתימתו של פרופ' יקיר שושני. אנו מביאים להלן את נוסח ההודעה, לבקשתם:

מועצת ארגוני הסגל במכללות, המאגדת את המרצים בתקן והמרצים מן החוץ במכללות הציבוריות, מביעה תמיכה במאבקם הצודק של מרצי האוניברסיטה הפתוחה לעיגון מעמדם המקצועי בהסכמי שכר הוגנים, ההולמים את מעמדם המקצועי.

ב. בשבועיים הקרובים יתקיימו שני כנסים חשובים העוסקים בהבטים שונים של שאלת החופש האקדמי ומצב ההשכלה הגבוהה בישראל:

(1) ב-18 במאי יתקיים באוניברסיטת בן-גוריון כנס שכותרתו חופש אקדמי – אחריות אקדמית.

(2) ב-26 במאי יתקיים במכון ון ליר כנס שכותרתו השכלה גבוהה: עצמאות מוסדית וחופש אקדמי.

הפורום למען ההשכלה הציבורית מחזק את ידי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה במאבקו הצודק להשגת חוזה קיבוצי שיבטיח את שיפור תנאי העסקתו

הפורום למען ההשכלה הציבורית מחזק את ידי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, שהתארגן במסגרת 'כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי', במאבקו לשיפור תנאי ההעסקה של מרכזי ההוראה והמנחים.

חברי הפורום מוחים על הצעד הכוחני שעשתה הנהלת האו"פ בשלחה מכתבי איום לחברי סגל ההוראה השובתים בהם הציגה אותם כעבריינים אלימים והוסיפה הודעות מייל לפיהן לא יקבלו שכר. הפורום קורא להנהלת האו"פ להיענות לאלתר לדרישות שהעלו נציגי המנחים והמרכזים לתנאי העסקה הוגנים, ולהביא בכך לסיום השביתה.

הפורום למען ההשכלה הציבורית, שבו סטודנטים ומרצים מכל הדרגות והתחומים במוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ, מגנה את הנהלת האו"פ על סירובה להכיר בזכותם של המרכזים והמנחים לתנאי העסקה הוגנים. מקומם במיוחד הוא נסיונה של הנהלת האו"פ לחמוק מחתימה על חוזה קיבוצי עם סניף עובדי האוניברסיטה הפתוחה המאוגדים במסגרת 'כוח לעובדים'. הפורום מגנה את האוניברסיטה הפתוחה על נסיונותיה ומאמציה לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה שלהם באמצעות משלוח מכתבי איום המבוססים על טענות סרק המציגות את השובתים כאילו פעלו באלימות, במטרה להטיל אימה ולשבור את השביתה.

מרכזי ההוראה והמנחים באו"פ הם קורבנות של שיטת העסקה נצלנית הנהוגה במוסד זה מזה שנים, העסקה שעתית המבוססת על פיטורים חוזרים. הסדרי העסקה פוגעניים מסוג זה נכפים על עובדים מקבוצות מוחלשות נוספות במשק שמועסקים באמצעות קבלנים וחברות כוח אדם: עובדות הסיעוד, עובדי הניקיון, מאבטחים ועוד. כמוסד אקדמי שרוממות ההשכלה לכל בגרונו, היתה האוניברסיטה הפתוחה צריכה להימנות עם הכוחות הפועלים נגד דפוסי העסקה נצלניים אלה ולא לחקותם. אך מתברר שהנהלת האו"פ אף חותרת להחמיר כעת את התנאים. תנאים אלה הפתיעו אף את חברי ועדת הכספים של הכנסת שדנו לאחרונה בשביתה והם קראו לצדדים להגיע לפתרון הוגן שיעוגן בהסכם קיבוצי.

הפורום למען ההשכלה הציבורית קורא להנהלת האוניברסיטה הפתוחה לנטוש את תפיסת ההעסקה בה היא מתבצרת עד כה, לקבל על עצמה מחוייבות להעסקה הוגנת של סגל ההוראה ולהכיר באירגון היציג שלו.

הפורום למען ההשכלה הציבורית www.publiceducation.org.il

מקיצוץ בספרים לקיצוץ בבני אדם

אוניברסיטת תל אביב במשבר כלכלי, הנובע הן מהקיצוצים המתמשכים בתקציבי ההשכלה הגבוהה (אפילו התקציב שהובטח בתחילת השנה בכדי לאפשר את פתיחתה טרם הועבר) והן מהשקעותיה הספקולטיביות של האוניברסיטה. הפתרון של האוניברסיטה הוא כמובן קיצוץ, במקום להציג דרישה חד משמעית לאוצר להעביר תקציב, ולהפגין מוכנות אמיתית להילחם על ביצועה.
היכן נוחתת חרב הקיצוץ, תשאלו? נשיא האוניברסיטה הודיע שהוא מוותר על 5% משכרו, וכך שאר בכירי ההנהלה. לפי מבקר המדינה, הנשיא מרוויח 44 אלף ₪ בחודש. אבל באוניברסיטה יש אנשים שמרוויחים אפילו פחות מהסכום החודשי שהנשיא הודיע שיוותר עליו: אנשים שאינם מאוגדים בארגון מקצועי ושלא צוברים ותק בעבודה, שעובדים לפי שעות ומועסקים דרך חברה קבלנית. כמובן שאותם הכי קל לפטר.
האוניברסיטה החליטה, אפוא, לפטר את רוב העובדות והעובדים האחראים על הפקדת התיקים בספריות, ולהציב במקומם ארוניות אחסון לתיקים. ה"חסכון" מהמהלך יהיה מזערי,  ולעומתו הנזק שיגרם לעובדים הללו הוא רב. מרבית העובדים שיפוטרו נמצאים בשנות השישים לחייהם ומועסקים דרך חברות כח אדם. רובם נמצאים באוניברסיטה שנים ארוכות, ורק העסקה פוגענית זו מאפשרת לפטרם לאחר שנים של עבודה.
על האוניברסיטאות לגלות מחויבות לכל עובדיהן, כולל אלה המועסקים בקבלנות. התנערותה המתמשכת של אוניברסיטת תל אביב מכל מחויבות להעסקה הוגנת, מתבטאת כעת בהחלטתה לפטר את העובדים המוחלשים ביותר, שאינם מאורגנים בארגון מקצועי אלא מועסקים דרך חברה קבלנית.

הפגנת הזדהות עם העובדים בספריות ומחאה על פיטוריהם תתקיים מחר, יום חמישי ה- 2/4, בשעה 14:00 ברחבת הספריה המרכזית, אוניברסיטת תל אביב

[לקט שערך שי כהן, יו"ר הועד המנהל, המכללה החברתית כלכלית, עבור 'כוח לעובדים']

פסק הדין סוקר על סמך תקציר שהופץ על ידי שירותי התקצירים המשפטיים ודוברות הנהלת בתי המשפט

ביה"ד לעבודה: גם מעסיק לא מאורגן חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה מו"מ

The Marker – ‎Mar 23, 2009‎

בהחלטה תקדימית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נפסק כי גם במקום עבודה לא מאורגן, בו מועסקים העובדים באמצעות חוזים אישיים, המעסיק חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה משא ומתן. רוב המעסיקים בישראל אינם מאורגנים. כלומר, במקום עבודתם לא פועלת נציגות עובדים מוכרת, או שאין נציגות כזו בכלל. בעיקר במגזר הפרטי-עסקי, העובדים מועסקים באמצעות חוזים אישיים ולהסתדרות אין בהם דריסת רגל. לפיכך, להחלטת השופטת עשויה להיות השלכה על התייחסותם של המעסיקים הלא מאורגנים לקיומן של נציגויות עובדים בשטח הנחשב לקניינם. …

המשך קריאת הפוסט "סקירה עיתונאית של פסק הדין התקדימי של בית הדין לעבודה בעניין גן המדע שבמכון ויצמן – 23 במרץ 2009"

(1) כזכור, בשבוע שעבר חתמה מועצת ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות על הסכם עם הנהלותיהן של חמש האוניברסיטאות, הסכם לשינוי דפוסי העסקת המרצים מן החוץ. מכתב שהופץ על ידי צוות המשא ומתן מטעם ארגוני הסגל הזוטר ומוצג בזה כולל את עיקרי ההסכם, וכן – קישורים לנוסח ההסכם המלא ופרטים נוספים.

(2) נושא מאבקם של עובדי גן המדע במכון ויצמן על זכותם להתארגן ולנהל משא ומתן על תנאי העסקתם נדון כאן מספר פעמים, כולל בפוסטים מהימים האחרונים. אתמול פרסם פרופ' דני גוטוויין מאמר בנושא זה בעמוד הדעות של וואי-נט. חלקו הראשון של המאמר מתאר את השתלשלות הארועים בפרשה, אשר תוארה כאן בעבר. אנו מציינים את המאמר ומביאים את הקישור אליו (להלן) בעיקר משום שבחלקו השני עומד דני על הקשר בין הפגיעה השיטתית בתשתית הציבורית של ההשכלה הגבוהה לבין המאמצים למנוע התארגנות של עובדים במערכת ההשכלה הגבוהה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3641825,00.html

‏‏‏‏‏כ"ה כסלו, תשס"ט
22 דצמבר 2008

לכבוד
חברי הסגל הבכיר האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

הנדון: התאגדותם של חברי סגל ההוראה האקדמי  

1.       כפי שבוודאי ידוע לכולכם, חברי סגל ההוראה האקדמי (מנחים ומרכזי הוראה) מאוגדים קרוב לשנה בארגון העובדים "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן: כוח לעובדים). לצערנו, לאחר כחודשיים וחצי בהם התנהל משא ומתן בינינו לבין צוות משא ומתן מטעם הנהלת האוניברסיטה, נאלצנו להכריז על סכסוך עבודה. ברצוננו לתאר בפניכם את הסיבות אשר הביאו להתארגנותנו, וכן את השתלשלות העניינים אשר בסופה נאלצנו להכריז על סכסוך העבודה. זאת, על מנת שתהיה בפניכם תמונת מצב מלאה ואמיתית.
2.       שני מעמדות ישנם באוניברסיטה הפתוחה – חברי סגל ההוראה, וכל השאר. חברי הסגל הבכיר, וכן חברי הסגל המנהלי מועסקים בתנאי עבודה המאפשרים להם הסתמכות על האוניברסיטה הפתוחה כמקום פרנסתם ומקור לחמם. חבר סגל בכיר או מנהלי יודע שכל עוד הוא מועסק באוניברסיטה הפתוחה, הוא סמוך ובטוח כי משכורתו, בגובהה הידוע מראש, תיכנס לחשבון הבנק שלו בחודש הבא, בסמסטר הבא, ובשנה הבאה. לעומתם, ישנם חברי סגל ההוראה. אלו אנשים המועסקים בתנאי חוסר וודאות בלתי סבירים. לחבר סגל הוראה אין שום ביטחון כלכלי מינימלי במקום עבודתו באוניברסיטה הפתוחה. חבר סגל הוראה חשוף כל סמסטר מחדש לפגיעה בהיקף משרתו, דבר המקשה עליו לתכנן את חייו, וגורם לו לחיות בחשש תמידי לפרנסתו. הדבר עומד בסתירה חזיתית להיותם של חברי סגל ההוראה אלה העומדים בחזית ההוראה באוניברסיטה, המשמשים כראי האוניברסיטה בפני הסטודנטים, ונושאים בעול האחריות האקדמית השוטפת שלה. חברי סגל ההוראה העוסקים בתפקידי הנחייה אף אינם זוכים לקבלת תנאים סוציאליים מינימליים, וחברי סגל הוראה, חלקם בעלי תואר שלישי מאוניברסיטאות מכובדות בעולם, ממשיכים לעסוק במחקר לאורך שנים, מבלי לקבל על כך שום תגמול כספי.
3.       לאחר שנים רבות בהם דובר רבות על הבעיות בתנאי העסקתנו, מבלי שחל שינוי משמעותי בהם, הגענו לכלל מסקנה כי הגיע העת לקחת אחריות, ולפעול בעצמנו לשם קידום עניינינו. בחרנו להתאגד בארגון כוח לעובדים בעיקר בשל האוטונומיה הרחבה בניהול עניינינו הניתנת לנו במסגרתם. מטרתנו היא להביא לשינוי משמעותי בתנאי העסקתנו, אשר ייתן ביטוי לתפקיד אותו אנו מבצעים באוניברסיטה הפתוחה, ולעגן אותם במסגרת של הסכם קיבוצי, כמקובל בכל האוניברסיטאות בארץ.
4.       בטרם נתאר את השתלשלות העניינים, מאז הפיכתו של כוח לעובדים להיות הארגון היציג שלנו, נבהיר כי עד עצם כתיבת שורות אלה, מסרבת הנהלת האוניברסיטה לעגן בכתב הכרה שלה בכוח לעובדים כארגון העובדים היציג של סגל ההוראה, וכן כל הסכמה שהושגה עמו במסגרת המשא ומתן, לרבות הקפאת תנאי העסקתנו בתקופת המשא ומתן. ההנהלה אף מסרבת בתוקף להתחייב לנהל עמנו משא ומתן מתוך מטרה משותפת להביא לכריתתו של הסכם קיבוצי. כל מאמצינו להבהיר לה כי נושא זה אינו נושא למשא ומתן, וכי המדובר בתנאי מקדים, טבעי ומתבקש במשא ומתן של ארגון עובדים מול מעסיק – עלו בתוהו. ברי, כי רק באמצעות הסכם קיבוצי, נבטיח כי ההסכמות אליהן נגיע יחולו על כל חברי סגל ההוראה, לרבות אלו אשר יתקבלו לעבודה באו"פ לאחר החתימה עליו, וכן נבטיח כי הן יחולו הלכה למעשה על מאות רבות של חברי סגל ההוראה הפזורים בכל רחבי הארץ.
5.       עוד בחודש יולי 2008, נפגשה נציגות מטעמנו עם נשיא האוניברסיטה הפתוחה דאז, הפרופ' גרשון בן-שחר, ועם הנשיאה דהיום, הפרופ' חגית מסר-ירון. בפגישה זו התבקשנו לדחות את המשא ומתן עד לכניסתה של הפרופ' מסר-ירון לתפקידה באופן רשמי. על אף הקושי הרב שבדבר מבחינתנו, נענינו לבקשה, והמשא ומתן נפתח רק בתחילת חודש אוקטובר 2008.  פגישה זו, נפתחה בטון צורם, עת הפרופ' מסר-ירון הגיעה לפגישה לאחר תחילתה, לשם אמירת שני משפטי נימוס בלבד, וסירבה באופן בוטה ולא מכבד להקשיב לנו.
6 המשך קריאת הפוסט "מאבק סגל ההוראה באונ' הפתוחה על זכותו להתארגן-12.2008"