'הפורום להגנת ההשכלה הציבורית' קורא להסדרת מעמד 'המורים מן החוץ' ו'מורי הקבלן' ולהפסקת
ניצולם ומזמין את חברי הקהילה האקדמית וכל מי שעתיד החברה בישראל יקר לו – לחתום על עצומה בנידון
"כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אילמון, זיקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו…"
"כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים. החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכישרון…"
[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיפים 25-1 ו26-1, נוסח עברי: אתר הכנסת]
המחאה העממית העולה משדרות רוטשילד ומרחובות רבים אחרים בארץ מעלה שורה של תביעות וראשיתה בתביעה לדיור בר-השגה. החיבור בין התביעות המגוונות הללו כבר מופיע בשטח, ואיתו גם ההכרה ששורש סוגי המחסור השונים הוא במדיניות אשר בוגדת במחויבות המדינה לתושביה.
מחויבות זו באה לידי ביטוי במושג 'הזכויות החברתיות של האדם', זכויות שאינן מותנות בדבר ואינן ניתנות להפקעה. אלא שבארץ וגם במקומות אחרים בעולם זכויות אלה הופקעו וכורסמו בתהליך שזכה לשם הקוד 'הפרטה'. ההפרטה אינה אלא התנערות של השלטון שבידיו הופקד ניהול המדינה מן המחויבות לדאוג לסיפוק זכויותיהם החברתיות של תושבי המדינה.
ההפרטה הופכת זכויות לסחורות: שירותים – דיור, בריאות, וחינוך — שניתנו בעבר, ולו ברמה בסיסית, באופן שאינו מותנה בדבר נמכרים כיום לאלו שידם משגת, ולאלו שידם אינה משגת נאמר: זבש"כם. כך נראית ההפרטה מן הצד של מקבלי השירות החברתי. ואילו נותני השירות הופכים בתהליך זה ממשרתי הציבור, אשר טובתו אמורה לעמוד מול עיניהם, לשכירים של חברה בע"מ, שמטרתה להגדיל את רווחיה, אם על ידי צמצום השירותים שהיא נותנת, או באמצעות העמקת הניצול של עובדיה.
המשך קריאת הפוסט "עצומה מקוונת של הפורום בנושא 'המורים מן החוץ'"