כמנהג ימינו עתירי ההתייעלות, גם עובדי/ות הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון מועסקים על ידי קבלני כוח אדם. בזמנו, דיווחנו כאן על נסיונות עובדי/ות הנקיון להתארגן ולהדבר עם האוניברסיטה על העסקה ישירה, ועל תמיכתם של סטודנטים ומרצים בקמפוס, כולל חברי הפורום, במאבקם (ראו http://www.publiceducation.org.il/?p=281). 

כדי לפגוע בהתארגנות העובדים, פיטר כעת הקבלן שבאמצעותו מעסיקה האוניברסיטה את עובדי הנקיון את נציגם הנבחר, מר גיל שטח. היום התקיימה בקמפוס הפגנה במחאה על הפיטורים. הנהלת האוניברסיטה נמנעת מהתערבות, בטענה שאינה צד בעניין (ראו דיווח בוואי-נט: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3625276,00.html). עמדה זו אינו מפתיעה: הרי בדיוק כדי שתוכל לטעון טענה זו האוניברסיטה שוכרת את שירותיו של קבלן כוח האדם. אך כדאי להזכיר שבמקביל – אוניברסיטת בן-גוריון מכריזה על עצמה אוניברסיטה המקדמת מעורבות חברתית http://w3.bgu.ac.il/cau/cau.swf.

מצורף קישור לעצומה נגד פיטורי נציג עובדי הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון, שהעלו הסטודנטים מארגון צ"ח (צדק חברתי) בקמפוס, המלווים את מאמצי עובדי/ות הנקיון בקמפוס להתארגן ולהגן על זכויותיהם הבסיסיות. אל תניחו להנהלת אוניברסיטת בן-גוריון להתנער מאחריותה לעובדים המנקים אותה. חתמו על העצומה!

http://www.atzuma.co.il/petition/odeliak17/1/

היום חלה הסלמה נוספת במאבק עובדי גן המדע, שהתאגדו במסגרת "כוח לעובדים".
רקע: גן המדע הוא מוזיאון שהוקם כיחידה אקס-טריטוריאלית בתחומי מכון ויצמן. הוא מנוהל על ידי עמותה בשם 'מכון דוידסון', כשהמטרה המקורית היתה לפצל בין פעילות המחקר הנעשית במכון ויצמן והפעילות החינוכית הקשורה למוזיאון. מבחינה משפטית, מכון דוידסון ומכון ויצמן הם שתי ישויות שונות. יחד עם זאת, המוזיאון הוקם בתחום מכון ויצמן. מכון דוידסון המנהל את המוזיאון נהנה מהמוניטין של מכון ויצמן, והאחרון נהנה ממכון דוידסון לצורך יחסי ציבור, ויכול להתפאר ב'שירות לחברה' שמעניקה העמותה. הכל טוב ויפה, עד שאנו מגיעים להשלכות המקיפות של הפיצול המשפטי בין מכון ויצמן לבין מכון דוידסון: תנאי העסקה פוגעניים של עובדים בלתי אקדמיים במוזיאון שבתחום מכון ויצמן.

המוזיאון מעסיק כ-40 עובדים, בהם מדריכים, עובדי מלאכה, עובדות אדמיניסטרציה ועובדות ניקיון. בעוד העובדים הלא-אקדמיים במכון ויצמן מועסקים על פי הסכם קיבוצי וארגון העובדים במכון חזק מאד, ניהול המוזיאון במסגרת העמותה הנפרדת מאפשר לו, הלכה למעשה, לעקוף את ועד העובדים של מכון ויצמן ולהעסיק את עובדי המוזיאון בחוזים אישיים בתנאיים נצלניים, בשכר נמוך ותוך הפרת זכויות עובדים בסיסיות.
בעקבות התמשכות מצב בעייתי זה ואף החמרתו החליטו עובדי 'גן המדע' להתאגד במסגרת ארגון "כוח לעובדים". למרות שרוב מכריע של העובדים הצטרפו להתארגנות, ההנהלה מסרבת להכיר בהתארגנותם ומתחמקת מפנייתם להידבר עמה!
בלית ברירה החליטו העובדים להכריז על סכסוך עבודה, מתוך הבנה שרק כך יוכלו להביא להסדרת הליקויים ולהתנהלות תקינה של ההעסקה במוזיאון.
ליתר הפרטים על תולדות מאבק העובדים ראו את הפוסטים הקודמים בבלוג של הפורום:

http://www.publiceducation.org.il/?p=289

http://www.publiceducation.org.il/?p=291

להלן תיאור של אלעד שאול זמיר, סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חבר בפורום להגנת ההשכלה הציבורית ופעיל חברתי:
'בשבועות האחרונים האלימות כלפי העובדים הולכת וגוברת, והם הוכרזו לאחרונה "מנועי כניסה" למכון, צעד לא חוקי בהתחשב בסכסוך העבודה התקף.
הבוקר הגענו, שני עובדים ושלושה פעילים, למכון ויצמן, ובידינו שני שלטים. לפני שהגענו לגן המדע התנפלו עלינו מאבטחי מכון ויצמן, בהוראת ההנהלה. שני פעילים נפצעו, ולאחד מהם נגרם שבר בברכו — מה שלא מנע מהמשטרה לעכב אותנו לחקירה, שלא התקיימה בסופו של דבר. לאחר שהגיע למיון, התברר שיהיה על הפעיל הפצוע לעבור ניתוח.'

נדב אהרוני מנציגות העובדים, שבעצמו היה בין המותקפים, כתב באתר 'העוקץ' על ההתרחשויות. לכתבה שלו מצורפות תמונות המתעדות את אלימות המאבטחים.

http://www.flickr.com/apps/slideshow/show.swf?v=63961

http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2846

העובדים הם מועסקים של מכון דוידסון, ולא של מכון ויצמן, אך המאבטחים שהשתמשו באלימות פיזית נגדם הם המאבטחים של מכון ויצמן, שפעלו על פי הנחיית ההנהלה של מכון ויצמן.
ניתן היה לצפות שההפך יקרה. היות שמכון ויצמן נהנה מהפעילות של מכון דוידסון לצורך יחסי הציבור שלו, ניתן היה לצפות כי הנהלת מכון ויצמן תתערב כדי לדרוש מהנהלת מכון דוידסון להיכנס למשא ומתן עם עובדי מוזיאון 'גן המדע' על תנאי העסקה נאותה. במקום זאת, התערבותה של הנהלת מכון ויצמן באה לידי ביטוי בצורה שאינה ראויה כלל וכלל למוסד מחקר ציבורי. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מגנה את התנהלותה של הנהלת מכון ויצמן ואת משחקה הכפול, וקורא לה לדרוש מהנהלת המוזיאון להכיר בהתארגנות של עובדי המוזיאון ולהיכנס למשא ומתן מיידי עם נציגיהם על שיפור תנאי העסקתם.
הפורום קורא למרצים ולסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות להצטרף למשמרת המחאה שתתכנס ביום חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00, השער הראשי של מכון ויצמן.

אלימות לא תשבור את העובדים!
מכון ויצמן לא יחמוק מאחריות!
משמרת מחאה
חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00
מול השער הראשי של מכון ויצמן
ברחוב הרצל ברחובות, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת
לפרטים: נדב אהרוני, 0545-936737

/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}

כזכור, כמה מחברי הפורום נפגשו במהלך יולי-אוגוסט עם גורמים שונים. עד כה, העלינו לבלוג דיווחים על שתים מהפגישות הללו. להלן הדיווח השלישי והאחרון בסדרה:

הפגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת נערכה ביום שלישי, 12.8.08
בפגישה השתתפו מטעם מל"גות"ת: פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג); פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת); מר  סטיבן סתיו, מנכ"ל מל"ג/ ות"ת; גב' ריקי מנדלצוויג, סמנכ"ל לעניינים אקדמים; מר יובל לידור, ממונה תחום דוברות והסברה; גב' גלית אייזמן, אחראית מחקר וקשרי חוץ.

השיחה התמקדה בהבדל שבין ראיית הות"ת את עצמו כפועל (בהצלחה) במסגרת המדיניות הממשלתית והתקציב הקיים לבין תביעת הפורום לפעולה המכוונת לשינוי מהותי של המדיניות הממשלתית וקעקוע השיח המצדיק אותה, מתוך כוונה להביא להגדלת התקציבים המופנים להשכלה הגבוהה באופן הנגזר מצרכיה הריאלים.

נציגי הפורום הדגישו את הצורך לערער על "קדושת" המסגרת התקציבית הנקבעת ע"י האוצר, מתוך שיקולים אידיאולוגים של צמצום דרסטי והפרטה של כלל השירותים הציבוריים, ולהציג כנגדה את החזון של מדינת רווחה ובפרט של מערכת השכלה גבוהה ציבורית חזקה (קרי מתוקצבת בהתאם לנחוץ לצורך קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה). נציגי הפורום הצביעו על כך שבישראל אומץ המודל האנגלוסקסי וכי שיפור מצב ההשכלה הגבוהה דורש אימוץ מודל חלופי, למשל, מודל אירופאיסקנדינבי מתקדם.

נציגי הפורום ציינו כי שינוי המדיניות הינו אפשרי – כפי שמראה, למשל, המאבק המתנהל על שיעור הגידול של תקציב המדינה. אכן, ראוי למל"ג להצטרף למאבקים ציבוריים רחבים על היקף כלל השירותים הציבוריים בישראל, כגון המאבק על הגדלת תקציב המדינה. בנוסף על המל"ג לפתוח במערכה ציבורית רחבה (ולא להסתפק בשתדלנות שמאחורי הקלעים) להסברת החשיבות של מערכת ההשכלה הגבוהה (כולה – לא רק "המדעים היישומיים") והסכנה שבהימשכות מצב המחנק התקציבי בו היא מצויה.

נציגי הפורום הצביעו על כך שהאסטרטגיה הנוכחית של שימור הקיים ומאבק מאסף בקיצוצים התקציביים המונחתים חדשות לבקרים אומנם הצליח לקיים את המערכת, אלא שזה קיום מדולדל שאיכותו הולכת ונפגמת יותר ויותר. (האפקט המצטבר של התהליך הנוכחי פוגע אנושות באיכות המחקר וההוראה בכל תחומי הדעת ומסכן את עצם הקיום של תחומי דעת חשובים.) לדעת הפורום, אסור להמשיך להסתפק באסטרטגיה הנוכחית, אלא יש לפתח אסטרטגיה חלופית המכוונת לבניה מחדש של מערכת ההשכלה הגבוהה על בסיס תקצוב נאות אשר יאפשר קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה. כמופת יש להציב את השקעת המדינה במערכת ההשכלה הגבוהה בעשורים הראשונים של קיומה, כאשר המשאבים שעמדו לרשות המדינה היו מצומצמים בהרבה.

נציגי הפורום גם הצביעו על הפער שבין רטוריקת הנגישות לבין נגישות אמיתית להשכלה גבוהה באיכות טובה (ולא ברמה ב'). שיפור ממשי של רמת המכללות מחייב את השוואת תנאי העבודה בהן לאלו המקובלים באוניברסיטאות. כמובן ששיפור כזה מחייב הגדלת המשאבים העומדים לרשות כלל המערכת. בהקשר זה (כמו בהקשרים אחרים) אין לצפות לשיתוף פעולה בין מוסדות כאשר אלו מוסתים להתחרות זה בזה על פירורי תקציב של רעב.

מתוך הבנה לצורך של המל"גות"ת להמשיך לתחזק את המערכת הקיימת, הציעו חברי הפורום למל"גות"ת לפתח "פיצול אישיות": לצד הפעילות הממוקדת בהמשך תחזוק הקיים, יש לפתח אסטרטגיה חלופית ברוח העקרונות הנ"ל ולפעול לאורה.

במישור האופרטיבי והמיידי הוצע:
• להמשיך את הדו-שיח בין מל"גות"ת לבין הפורום.
• לבקש מדוברות המל"גות"ת לסייע בפרסום של מאמרי עמדה של חברי סגל וסטודנטים במדיה הכללית

[דייוח אחרון בסדרה]

דיווח שני בסדרה, על פגישות שקיימו לאחרונה חברים מהפורום: פגישה עם אנשי "הברית החינוכית" והשתתפות באספת "הברית החברתית", 4.8.08

1. הברית החינוכית
(נפגשו אתנו מטעם "הברית החינוכית" ענת כנפו ודויד איש-שלום)

בפגישה למדנו מהן תפיסות "הברית החינוכית" ומה הקשר שלה ל"ברית החברתית". בעוד "החברתית" חורטת על דגלה את מדינת הרווחה כיעד, ענת כנפו וחבריה שהחלו בתור הסניף הירושלמי של "החברתית" חושבים שמסיבות טקטיות מסגרת שיש לה סיכוי לגבש תמיכה ציבורית רחבה, מתוך כוונה מוצהרת להקים תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת, היא מסגרת שתתמקד רק בנושא החינוך. עמדותיהם בנושא החינוך הציבורי דומות לעמדות הפורום, אך הן כוללות גם הצהרות על ייעול מערכת החינוך, משרד החינוך וכיו"ב הצהרות מהסוג שגורמים שונים נוטים להשתמש בו כעלה תאנה לשינויים מבניים והפרטה. מול עמדות אלה, הצגנו את דעתנו (בלי הצלחה רבה בשכנוע) שיש ודאי מקום רב לשינויים ושיפורים בכל המערכות האלה, אך שינויים אלה חייבים לכלול ולהתבסס על אנשי החינוך ולחתור להגנה על אופייה הציבורי של המערכת.

התרשמנו שההבדלים העיקריים בין "הברית החינוכית" ל"ברית החברתית", הם שניים: (1) "החינוכית" גורסת שצריך להתמקד רק בחינוך ו"החברתית" ממשיכה לדגול בתפיסה רחבה של מדינת רווחה (2) "החינוכית" מעוניינת בהקמת תנועה פוליטית לאלתר ו"החברתית" טרם החליטה אם ומתי ללכת בכיוון זה

בעקבות הפגישה: חשבנו שיש מקום לבחון שיתוף פעולה אד הוק בנושאים קונקרטיים. הצענו לאנשי "הברית החינוכית" לשלוח לפורום הצעות בכתב לשיתופי פעולה אפשריים בקידום נושא החינוך הציבורי שעליהם נגיב לפי העניין.

2. הברית החברתית
בהמשך לפגישה עם אנשי "הברית החינוכית" הצטרפנו (יחד אתם) לישיבה כללית של "הברית החברתית", בראשות ד"ר אורי זילברשייד. אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של ישיבה זו היה מצב ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך. הישיבה כללה דיווח מפי רן ארז על אי-כיבוד ההסכמים שארגון המורים העל-יסודיים בראשותו חתם בעקבות שביתת המורים עם האוצר ועל הצעדים הארגוניים והמשפטיים הצפויים. סעיף נוסף כלל דיווחים ודיון על המשך דרכה של "הברית החברתית". בנושא מצב ההשכלה הגבוהה, בעקבות דיווח של העוסקים בנושא זה מטעם "הברית החברתית" הוחלט להתחיל בכתיבת מסמכי עקרונות בנושא ההשכלה הגבוהה.

בעקבות הפגישה: הוועדה המתאמת של הפורום הציעה לד"ר אורי זילברשייד לסייע בגיבוש המצע של "הברית החברתית" בנושא ההשכלה הגבוהה והעבירה אליו מסמך עמדה בנושא.

[דיווח שלישי — על פגישה עם נציגי מל"ג-ות"ת — יעלה לבלוג בעוד יומיים-שלושה…]