נוסח העצומה להלן מופיע גם באתר העצומות ומצאנו לנכון להעלותו לבלוג ולקרוא לחברי סגל אקדמי להצטרף לרשימת אנשי רוח ואקדמיה רבים שכבר חתמו על העצומה ולשלוח את פרטיהם במייל אל: rights.teach@gmail.com 

לא מיישמים צדק חברתי בכלים של עוול חברתי

אנו, החתומות/ים מטה, קוראות/ים לשר החינוך שלא להעסיק מורות/ים וגננות באמצעות גופים מתווכים לטובת יישומו של יום לימודים ארוך.
אנו מברכות/ים על הרפורמה של יום לימודים ארוך בבתי הספר ובגני הילדים, בעקבות המלצות דו"ח ועדת טרכטנברג, אך מבקשות/ים לוודא כי היישום יעשה באמצעות העסקה ישירה של המורות והגננות שיתווספו למערכת החינוך לשם יישום הרפורמה.
 
אנו מתנגדות/ים בכל תוקף לתופעה המתרחבת של העסקת מורות, מורים, גננות, מרצות, מרציים וסגל באמצעות גופים מתווכים בתוך לב ליבה של מערכת החינוך הציבורית. העסקה זו הינה ברוב המקרים העסקה פוגענית ובכל המקרים יוצרת מעמדות בתוך מקום העבודה.
 
אנו מבקשות/ים משר החינוך וממנכ"לית משרד החינוך ליישם את הרפורמה של יום לימוד ארוך באמצעות קליטת מורות וגננות על ידי העסקה ישירה במערכת החינוך הציבורית.

                                                   **********************************

עד כאן העצומה. ולהלן הזמנה לכנס חירום ארצי, שיתקיים ביום ב', 12.3.12 בשעה 19:30 במכללת סמינר הקיבוצים – אולם 70, תל אביב.

ראו פרטים מלאים על הכנס בהזמנה זו.

הגורמים המקדמים את הפרטת ההשכלה הגבוהה אוהבים לציין תקדימים בין-לאומיים ליוזמתם, אך הם נוטים שלא לדווח על ההתנגדות הרחבה והמנומקת לרפורמות אלו. להלן דיווח קצר על ההתנגדות באנגליה לתוכנית ממשלתית לרפורמה (נוספת) במערכת ההשכלה הגבוהה.

כמקובל בעידן הנוכחי (של הניאו-ליברליזם שניתן לאפיינו כגרסת "1984" של הליברליזם הקלאסי), התוכנית הממשלתית מתהדרת בכותרת "שמים את הסטודנטים בלב המערכת", אלא שהסטודנטים הם בלב המערכת בדיוק באותו מובן שהלקוחות הם בלב המערכת הבנקאית, והצרכנים הם בלב המערכת הכלכלית.

הביקורת הציבורית על התוכנית הממשלתית מצביעה על כך שהתוכנית הנ"ל

• מתעלמת מן המשמעות החברתית של ההשכלה הגבוהה ומן התועלת שבה לחברה בכללה. בהמשך לסיסמא (הידועה לשמצה של מרגרט ת'אצר) "אין חברה, יש רק יחידים", התוכנית רואה את הסטודנטים כצרכנים מבודדים ומצמצת את יחסיהם למערכת ההשכלה הגבוהה ליחסי מסחר גרידא.
• התוכנית רואה את ההשכלה הגבוהה דרך הפריזמה הצרה של תרומתה הישירה לכלכלה, ומתעלמת מתפקידה החברתי כמעשירה את רוח האדם ומקדמת את החשיבה הביקורתית (בהקשר זה ראוי לציין שהאחריות הממשלתית להשכלה הגבוהה באנגליה נמצאת כיום בידי המשרד לעסקים, חדשנות וכישורים – אין כאן לא חינוך, לא מחקר, ולא הוראה, אלא התייחסות לאקדמיה כאל עוד תעשיה).
• התוכנית אינה מבינה את מהות המערכת ואינה מביאה בחשבון את הקשר המהותי שבין מחקר והוראה. היא מתייחסת לכל אחד מן הצדדים של המוסד האקדמי כאילו הוא קיים בנפרד מן האחרים.
• התוכנית מתעלמת מכך שמוסדות למטרות רווח לא יקדמו את טובת הציבור, משום שאין להם אינטרס כלכלי בכך. היא שוות נפש כלפי האפשרות שמוסדות פרטיים יתעשרו על ידי קניה בזול של נכסי ציבור המוחזקים בידי מוסדות ציבוריים שהיא דנה לפשיטת רגל.
• התוכנית מתיימרת לקדם מוביליות חברתית, אבל למעשה מחבלת בה.
• התוכנית מפקירה מערכת מתפקדת לניסוי רחב-היקף והרפתקני בתיאוריות של שוק תחרותי.

 תוכנית אלטרנטיבית שהוצגה על ידי קבוצת אקדמאים, תחת הכותרת "הגנת החינוך הציבורי", מדגישה את התועלת הצומחת מן ההשכלה הן לפרט והן לחברה בכללותה. התוכנית מצביעה על אופיה האמיתי, הסמוי, של התוכנית הממשלתית אשר מכוונת ל"פתיחת" סקטור ציבורי נוסף להזדמנויות עסקיות של ההון הגדול. הממשלה פועלת כסוכן של ההון הגדול, אשר מתקשה למצוא הזדמנויות עסקיות לרווח בסקטורים יצרניים, ומבקש רווחים על ידי השתלטות על נכסי ציבור אשר נצברו במהלך הדורות. קבוצת האקדמאים הבריטים הפועלת, בדומה לפורום, להגנת החינוך הציבורי, העלתה למרשתת עצומה נגד התכנית הממשלתית, בה היא קוראת לממשלת בריטניה לאמץ את התכנית האלטרנטיבית.

התוכנית האלטרנטיבית מתבססת על תשעה עקרונות יסוד:

• ההשכלה הגבוהה מועילה לחברה בכללה ולא רק ליחידים. הבטחת תועלת זו דורשת מימון ציבורי.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית חיונית להבטחת דיון ציבורי חופשי.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית תורמת להגברת המוביליות חברתית והורדת רמת האי-שוויון בחברה.
• ההשכלה הגבוהה הציבורית היא חלק מחוזה חברתי בין-דורי אשר בו הדור המבוגר משקיע בקידום הדור הצעיר, שיתמוך בעתיד בקיומו.
• מוסדות ציבוריים המציעים תוכניות לימוד דומות צריכים לזכות למימון ציבורי דומה.
• השכלה אינה סחורה, ואין לראות את הסטודנטים כצרכנים גרידא.
• השכלה אקדמית אינה מתמצה בהכשרה מקצועית.
• האקדמיה היא קהילה אחת אשר מורכבת מדיסציפלינות שונות ופעילויות שונות של הוראה ומחקר.
• לאקדמיה כמוסד יש אופי אוניברסאלי, אך היא גם משרתת את הקהילה המקומית בה היא נמצאת.

——————————-

תרגם ועיבד את הפוסט: פרופ' עודד גולדרייך, מכון וייצמן למדע

[הערת עדכון, 1 נוב' 2011: יש תגובות במדור התגובות, למרות שמונה התגובות מראה 0]

הפורום הגיש הערב עצומה ועליה 1,440 חתימות מורים במערכת החינוך, סטודנטים ומרצים במערכת ההשכלה הגבוהה, ואזרחים מן השורה, הקוראים "לביטולה של צורת ההעסקה הפוגענית של 'מורים מן החוץ' ו'מורי קבלן' בכל מוסדות האקדמיה והחינוך". הפורום החל בהחתמה על העצומה באוגוסט, בעקבות מחאת האוהלים ברחבי הארץ.

העצומה הוגשה לנושאי התפקידים הבאים:

• פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה
• פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות
• פרופ' עליזה שנהר, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות
• מר גדעון סער, שר החינוך
• ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת

העצומה, שנסגרה כבר לפני מספר שבועות, מוגשת בעיתוי זה דווקא, כדי להצטרף ולתמוך בכמה אירועים שצפויים בשבוע הקרוב:

במוצאי שבת יתחדשו הפגנות תנועת המחאה. למחרת תפתח שנת הלימודים האקדמית. היא נפתחת בשביתה בת יום אחד של ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות, המייצגים את ציבור 'המורים מן החוץ' באוניברסיטאות במו"מ שהם מנסים לקדם בימים אלה מול הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ומול ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). במהלך השבוע צפויים גם כמה אירועי מחאה נוספים בקמפוסים בקריאה להפסקת ההעסקה הפוגענית של מורים ומרצים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ולהעסקה ישירה של עובדי קבלן.

להלן ההזמנה לדיון הפתוח:

המכללה החברתית כלכלית מזמינה את הציבור הרחב לדיון ציבורי בנושא מסקנות ועדות המומחים שהוקמו בעקבות מאהלי המחאה. צוותים אלה עמלו בשבועות האחרונים על הכנת עקרונות והמלצות לשינוי סדר היום החברתי והכלכלי. הדיון הציבורי יתקיים ביום ד', 14.9.11, בין השעות 14:00 עד 19:30, במכללה האקדמית תל אביב – יפו, בנין פומנטו, רח' רבנו ירוחם 2, יפו.

הדיון הציבורי יאפשר לציבור הרחב, אנשי ארגונים חברתיים והמוחים במאהלים ברחבי הארץ, להביע את עמדתם על מסקנות הביניים של ועדות המומחים בתחומים הבאים: בריאות, רווחה, חינוך. בדיונים ישתתפו חברים מצוותי המומחים.

המעוניינים להשתתף בדיונים מוזמנים להעביר את שמם ופרטי קשר עד ליום ג', 13.9.11, בשעה 17:00 לדוא"ל seajuly14@gmail.com. יש לציין לאיזו מהוועדות מיועדת פנייתכם.

——————–

ובהזדמנות זו – שתי תזכורות:

1. עקב תקלה טכנית, מספר התגובות לפוסטים האחרונים אינו מתעדכן, והוא נשאר 0 גם כאשר נכנסות תגובות. למרות זאת, אפשר לשלוח ולקרוא תגובות.

2. עדיין אפשר לחתום על העצומה נגד העסקת מורים מן החוץ במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה: http://www.atzuma.co.il/publiceducation.

ועדת החינוך של מאהל המחאה בשדרות רוטשילד מקיימת מעגלי דיון פתוחים עם אנשי חינוך ואקדמיה ברחבת הבימה. במסגרת זו התקיים, למשל, ביום א' האחרון דיון על העיוותים שיוצרים מבחני הבגרות במערכת החינוך. דיון זה יימשך ביום א' הקרוב.

במקביל, יזמו דר' זהר איתן מאוניברסיטת תל אביב ויולי חרומצ'נקו מוועדת החינוך של מאהל רוטשילד פתיחת דיון נוסף שמטרתו להעלות את משבר מערכת ההשכלה הגבוהה לסדר היום של תנועת המחאה, ולקשרו עם הדרישות לתיקון מערכת החינוך שנדונות – הן בוועדת החינוך של תנועת המחאה והן בוועדת החינוך של אנשי האקדמיה המייעצים לתנועת המחאה.

המפגש יתקיים בשבוע הבא, יום שני, 5.9.11, 21:30, ברחבת הבימה/היכל התרבות

להלן פנייתו של דר' זהר איתן לאנשי סגל אקדמי להצטרף לדיון:

הדיון שנערך ביום ראשון שעבר בוועדת החינוך של מאהל רוטשילד הביא למעגל לראשונה מספר לא קטן של אנשי סגל אקדמי. אני מציע לנצל הזדמנות ברוכה זו ולפתוח, במסגרת וועדת החינוך, דיון שיעסוק בבעיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הדיון יהיה פתוח, הן בנושאיו והן בהרכב משתתפיו, אך יודגשו בו שני הקשרים, המחברים אותו לשיח החינוכי בוועדה ולמחאה הנוכחית בכללה:

(1) מערכת ההשכלה הגבוהה כחלק ממערכת החינוך בישראל (2) השינויים והטלטלות שעברו על ההשכלה הגבוהה בארץ בשנים האחרונות כחלק מן התהליכים האידיאולוגיים, החברתיים והכלכליים שאליהם מתייחסת המחאה הנוכחית (הפרטה, התנערות השלטון ממחויבויות בסיסיות לאזרחים…). לבד מליבון הבעיות והצעת אפשרויות פתרון, ינסו המעגלים (כמו וועדת החינוך עצמה) לגבש גם הצעות לפעולה קונקרטית בטווח הקצר ומעבר לו, כדי להשפיע על השיח הציבורי ועל המערכות הרלבנטיות. אמנם הבעיות ידועות, גורמיהן נותחו לעומק במסגרות  שונות, ודרכים לשינוי נדונו והוצעו (בין השאר על ידי כמה מכם), אבל שילוב ענייני ההשכלה  הגבוהה במחאה הנוכחית עשוי להיות מנוף חשוב לתיקון.

אני מציע לפתוח את הפגישה המוצעת בהרצאה אינפורמטיבית קצרה של חברתנו איריס אגמון (ממייסדי הפורום להגנת  ההשכלה הציבורית, גוף הפעיל כבר כמה שנים בנושא) על השינויים המבניים והקיצוצים התקציביים שעברו על מערכת  ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, ועל מגמות ההפרטה הסמוייה והגלוייה העומדות מאחוריהן (כולל חלקו המרכזי של מנואל טרכטנברג — ההוא  מצוות מנו — בתהליך).

למרות שדיון תיאורטי-עקרוני על מהות ההשכלה הגבוהה ויעדיה במאה ה21 הוא חשוב מאד, בהקשר של המאבק הנוכחי רצוי, לדעתי, לקיים דיון ממוקד ומעשי יותר, שינסה לבחון מה ניתן לעשות כאן ועכשיו כדי לעצור את הרס ההשכלה הגבוהה בישראל, לנסח מצע אופרטיבי, ולשתף בו גורמים אחרים בקואליציית המחאה (למשל, וועדות המומחים האלטרנטיביות של J14,  או "ח'  זה  חינוך") ומחוצה  לה.

מידע על הדיונים – בפייסבוק http://www.facebook.com/groups/173917769348339/

אנשי הקהילה האקדמית:

בואו למפגש ביום שני 5.9.11 ב-21:30 ברחבת הבימה, הצטרפו לדיון ולגיבוש סדר יום לשינויים!

על רקע המחאה החברתית ועל רקע מינויו של פרופ' מנואל טרכטנברג ( יו"ר ות"ת) כמוביל הפעולות מטעם הממשלה, התכנסה הקואליציה הארצית למען העסקה ישירה של עובדות הנקיון במוסדות להשכלה גבוהה והחליטה לשלוח לו מכתבים מהגורמים הארציים והמקומיים. להלן נוסח מכתב שאפשר לשנות בהתאמה לכל מוסד/ ארגון /אדם. הקואליציה כוללת, בין היתר, נציגות של המועצה המתאמת של הסגל הבכיר, ועד הסגל הזוטר הארצי, אגודות סטודנטים, התאחדות הסטודנטים, ארגון כוח לעובדים, תא צ"ח (צדק חברתי). חברי 'הפורום להגנת ההשכלה הציבורית' וקוראים אחרים של הבלוג מוזמנים להצטרף ליוזמה ולשלוח מכתב זה בשמם לפרופ' טרכטנברג:

אל: פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, ירושלים

הנידון: העסקה קבלנית של עובדות הניקיון באוניברסיטאות:

עניות עירך קודמות

פרופ' טרכטנברג הנכבד,

דבריך בתקשורת בימים האחרונים, יחד עם המשימה שהממשלה הטילה עליך, אמורים לשנות את המציאות החברתית והכלכלית במדינת ישראל. אנו סבורים שניתן להתחיל את המשימה הכבירה הזאת בצעד שהוא אולי קטן, אך משמעותי ביותר. המדובר בשינוי מצבן של עובדות הניקיון המועסקות באמצעות חברות קבלן במוסדות להשכלה גבוהה.

במהלך העשורים האחרונים התפתחה בישראל תופעה נרחבת של העסקת עובדים לא-זמניים באמצעות חברות שירותים או חברות קבלן. כידוע לפי שיטה זו מקום העבודה בו העובד פועל מדי יום אינו מעסיקו הישירו, ולכאורה אין בין מקום העבודה לבין העובד המועסק בתחומו שום מחויבות נוסח  יחסי עובד מעביד או יחסים חוזיים אחרים.

אנו, קואליציה של ארגוני עובדים, ארגונים חברתיים, סטודנטים וחברי סגל אקדמי הזוטר והבכיר, קוראים לך כאחראי על ות"ת – ובין היתר על תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל – להיות חלוץ ולפעול מידית להעסקה באופן ישיר של כל העובדות והעובדים המשרתים את המוסדות להשכלה גבוהה על בסיס יומיומי – עובדי שמירה ועובדות ניקיון. המוסדות להשכלה גבוהה, המתהדרים הן בשליחותם החינוכית והן במעמדם כמוסדות ציבוריים, אמורים להיות מחויבים לחברה ערכית, דמוקרטית ומוסרית. אנחנו דורשים שהשינוי יבוא בראש ובראשונה מתוכם. יש להפסיק את העוול המתמשך המובנה בשיטת עובדי הקבלן לאלתר ויפה שעה אחת קודם.

כאחראי על מערכת ההשכלה הגבוהה, אסור לך להסכים לניצול שיטתי של עובדים. שיטת ההעסקה הקבלנית היא שיטה פסולה מבחינה מוסרית. העסקה קבלנית גרמה במוסדות ההשכלה להתנכלות לעובדים, ניצולם ברמות שונות ופגיעה בכבוד האדם. זו שיטת העסקה בה המשתמש בפועל רואה עצמו פטור מאחריות לתנאי העסקתם של עובדיו ולמעשה "משתמט" מוסרית מחובותיו כלפיהם. במסגרת ההעסקה הקבלנית, העובד אינו חלק ממקום עבודתו – הוא עובד 'אצל' אבל לא עובד 'של', וכתוצאה מכך נפגעים זכויותיו ותנאי העסקתו.
החלפת הקבלנים פוגעת בזכות העובדות להתאגד, ואם הן מגיעות להסכם קיבוצי מול קבלן מסוים הסכם זה בטל ומבוטל בהחלפת הקבלן לקבלן חדש. כמו כן אנו עדים לפגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיהן ובצורך לעמוד על המשמר באופן תמידי. העובדים עוברים תהליך קיצוני של הפיכתם לסחורה זולה. כך לדוגמה, האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות סבורות שהן רוכשות "שירותי ניקיון", ולא מעסיקות בני אדם, לרוב נשים ממעמד חברתי-כלכלי מוחלש (עולות חדשות, נשים חד-הוריות, נשים ערביות) – אלו שאין להן כל ברירה אחרת להתפרנס. אסור שמוסדות ההשכלה הגבוהה ילמדו את תלמידיהם את המסר המתקבל מצורת העסקה זו לפיו ניתן, אפשר וכדאי לחסוך על גב המוחלשות ביותר, באמצעות ניצולן המחושב והמחפיר.

 כמי שאוחז גם בתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה, צעד זה יהא פשוט יחסית, ואנו סמוכים ובטוחים שתצליח לתקן את העוול!

בברכה,

……………………..