בחודש הבא תיערך במדרשת שדה בוקר (19-20 בספטמבר) ובמכון ון-ליר (23 בספטמבר) סדנת מחקר שכותרתה המחקר המדעי ומשבר ההשכלה הגבוהה בישראל. סדנה זו היא אחת בשרשרת סדנאות שנערכות אחת לשנתיים במסגרת הפרויקט "מדע, טכנולוגיה וחברה בישראל". הנושא שנבחר לעמוד במוקד הסדנה השנה הוא משבר האקדמיה. הסדנה תכלול פאנל שיעסוק בדוח שוחט ובו יוצגו גם עמדות הפורום על דוח שוחט והקשריו.
בקישור להלן כל הפרטים על הסדנה ואפשרויות ההשתתפות בה:
http://bgarchives.bgu.ac.il/center/STIS summer workshop 2008.html
לאחרונה, התגייסו חברים רבים מ"הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" באוניברסיטת בן גוריון למאבק למניעת פיטורי 150 עובדות ועובדים בניקיון הקמפוס, לסיוע במאמציהם להקים לעצמם ועד, ולקיום מגעים עם הנהלת האוניברסיטה כדי לגבש שיטת העסקה שונה. בדברים הבאים אתאר בקצרה את משבר עובדי/ות הניקיון באב"ג ואת המאמצים שנעשו ועדיין נעשים לפתור אותו, ואגב כך אתייחס למשמעות מעורבות הפורום בנושא.
כמו ביתר האוניברסיטאות, עובדי/ות הניקיון באב"ג הם עובדי קבלן. האוניברסיטה קשורה בהסכמי העסקה עם שני קבלנים כאלה. על המשמעויות הפוגעניות של העסקת עובדים באמצעות קבלן אין צורך להרחיב את הדיבור במסגרת הפורום, שהתגייס במלוא המרץ למאבק נגד העסקה פוגענית מעין זו (אף כי ישירה) של מרצים, המורים מן החוץ. בקמפוס אב"ג פועלת מזה זמן קבוצה נמרצת של סטודנטים למען צדק חברתי (צ"ח) שמקיימת מעקב בנושא, בדרישה שהנהלת האוניברסיטה תעבור להעסקה ישירה, וכל עוד אינה עושה זאת – תקפיד על שמירת זכויות עובדי הקבלן באמצעות פיקוח הדוק על הקבלנים שאת שרותיהם היא שוכרת. במסגרת זו, השיגה צ"ח עוד לפני המשבר הנוכחי כמה הישגים חשובים וזכתה לתמיכתם של מרצים רבים, בהם גם חברים מהפורום. לפני כחודש הודיעה האוניברסיטה על הפסקת התקשרותה עם אחד הקבלנים. בעקבות צעד זה, שכשלעצמו התבקש נוכח "טיפולו" של אותו קבלן בעובדיו, קיבלו כל 150 העובדים "שלו", בהם כאלה שמנקים את האוניברסיטה ברציפות 15 שנה ויותר, הודעות פיטורים, תוך התעלמות מזכויותיהם החוקיות.
בשלב הזה החלה בקמפוס פעילות קדחתנית, שנמשכת גם כעת, בדרישה מהנהלת האוניברסיטה לא להסתתר מאחורי הטיעון שאין לה יחסי עובד-מעביד עם עובדי הניקיון ולגלות אחריות חוקית, חברתית ומוסרית כלפיהם. לכך התגייסו, נוסף לחברי צ"ח, מרצים וסטודנטים חברי הפורום ואחרים. עובדי/ות הניקיון עצמם בחרו ועד שייצג אותם, אחד המקרים הראשונים של התארגנות עובדי-קבלן בארץ. כל אלה פנו אל נשיאת האוניברסיטה וגורמים בכירים נוספים בהנהלה, שיש להם נגיעה ישירה להתקשרויות האוניברסיטה עם קבלני הניקיון, בניסיון לשכנעם שימשיכו, קודם כל, בהעסקת העובדים ולא ישאירו אותם ללא פרנסה. במקביל מנסה ועד העובדים הזמני להגיע להידברות ישירה עם הנהלת האוניברסיטה. נבחנות מספר אפשרויות שמטרתן לא רק למנוע את הפיטורים, אלא להגיע לצורת העסקה שונה של העובדים שפוטרו. בין האפשרויות הללו – העסקה ישירה, התארגנות של העובדים במסגרת קואופרטיבית שהאוניברסיטה תשכור את שירותיה, וכן אפשרויות נוספות.
המשך קריאת הפוסט "דיווח: מאבק עובדי/ות הנקיון באונ' בן גוריון ומעורבות הפורום בו"
להלן מכתב ששלחה ד"ר אורלי בנימין אל שרת החוץ, גב. ציפי לבני, לקראת הדיון הצפוי בישיבת הממשלה מחר, יום ראשון, 20.7.08, במשבר ההשכלה הגבוהה. מכתבים נשלחו על ידי אורלי וחברי פורום אחרים גם לשרים נוספים בממשלה, בקריאה להכיר בבעייתיות הרבה שכרוכה באישור דוח שוחט כפתרון למשבר ההשכלה, ולהתנגד לדרך שבה אגף התקציבים במשרד האוצר והשר הממונה עוקפים שוב ושוב הליכים דמוקרטיים ומשתמשים בקופה הציבורית המופקדת בידם כאמצעי סחטנות, וככלי מניפולטיבי לקידום מאמציהם להשיג שליטה ישירה באופן השימוש בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה בתוך המוסדות האקדמיים, שליטה המערערת את עקרון החופש האקדמי המעוגן בחוק. עדיין לא מאוחר לשלוח מכתבים מעין אלה לשרי הממשלה:
—————————————————————————————
אל: כבוד שרת החוץ, ציפי ליבני
ממשלת ישראל, ירושלים
כבוד השרה,
אני פונה אלייך על בסיס אמוני המלא בך ובמחוייבותך לסדר הדמוקרטי בישראל.
ידוע לי שגם את שותפה, כמו רבים אחרים, סביב שולחן הממשלה ובכנסת, לדאגה לטיבה של הדמוקרטיה בישראל נוכח התנהלות משרד האוצר בסוגיות שונות.
הסוגייה העומדת עתה על הפרק היא סילוק הצעת חוק מסדר היום של הכנסת בתואנה שמשרד האוצר יחפש פתרונות רציניים (הצעת חוק שתבעה העברה מיידית של התקציבים הדרושים לשם פתיחת שנת הלימודים הקרובה לפי התחייבויות קודמות) וכן משמעותם של סדרת משאים ומתנים שניהלה שרת החינוך הגב. יולי תמיר מול איגודי הסטודנטים.
כידוע לך דו"ח מדעי מקיף (שנכתב על-ידי אבי בן בסט ומומי דהאן) אשר השווה את התנהלות משרד האוצר בישראל למשרדי אוצר בארצות אחרות מצא רמת ריכוזיות גבוהה ביותר וכוחנות המערערים על האפשרות להתנהל בצורה דמוקרטית בדרך הלוקחת בחשבון את נסיונם ודעתם של אנשי מקצוע הבקיאים בשדות קונקרטים.
כמו בנושאים אחרים כך גם בנושא המלצות ועדת שוחט: למרות הבעייתיות בהמלצות , למרות שאין בהקצאת הכספים המובנית בהן פתרון למצוקת מערכת ההשכלה הגבוהה ובמיוחד למרות שאין בהן כיסוי להסכמי השכר שנחתמו עם אירגוני הסגל הבכיר וארגוני הסגל הזוטר, משרד האוצר ממשיך לדבוק בעקשנות בכפיית המלצות הועדה.
האם לא תצאי ביום ראשון להגנת הסיכוי לראות בישראל מדינה דמוקרטית המכבדת משא ומתן ציבורי? המכבדת את סדרי החקיקה המתקיימים בכנסת?
האם תתמכי בפעולה כוחנית נוספת של אגף התקציבים, פעולה שהשלכותיה ההרסניות לא יוכלו להיות מתוקנות מאוחר יותר גם במאמצי חקיקה ותקצוב אדירים?
רבים מצפים ממך לשיקום אופייה של המערכת הפוליטית בישראל ואין סוגיה ראוייה יותר לפתוח בתהליך כזה מאשר מחוייבות לפיתוח מדעי ואינטלקטואלי בישראל.
בהוקרת תודה,
ד"ר אורלי בנימין
אוניברסיטת בר-אילן
עובדים בירוק – סיעת מרצ בהסתדרות
בשיתוף עם צעירי מרצ ומרצ סטודנטים
מזמינים את הציבור לכנס בנושא:
הקשר בין חופש אקדמי, סגל אקדמי ותקציב המוסדות להשכלה גבוהה
בהשתתפות:
שולמית אלוני – שרת החינוך לשעבר
פרופ' נעמי חזן, ראש בית הספר לממשל וחברה במכללת תל-אביב יפו
ד"ר דניאל מישורי, ראש צוות המו"מ – הפורום המתאם של הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות
ד"ר עופר כסיף, נציג המורים מן החוץ במועצת ארגוני הסגל במכללות
פרופ' גדי אלגזי פעיל בתנועת התחברות – תראבוט
בהנחיית עו"ד יפעת סולל, מנהלת "עובדים בירוק"
מלות פתיחה: אורי זכי, יו"ר צעירי מרצ
הכנס יערך ביום שלישי 8.7.08 בשעה 17:30
בבית התנועה הקיבוצית, רח' ליאונרדו דה וינצ'י 13
לפרטים: יפעת סולל 050-3777723
אורי זכי 052-3690631
מאיה קרבטרי 052-3937999
קראו ב- NRG מעריב את מאמרו של ד"ר תימור מלמד מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, "כשבאו לקחת את הסטודנטים, שתקתי": http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/753/947.html
המאמר מבהיר מדוע הרס האקדמיה הוא עניינם האישי של כל הורה או קרוב אחר של סטודנטים בהווה ובעתיד, כלומר של כל האזרחים, ואינו רק סוגיה פנימית של אנשי אקדמיה. תימור קורא להורי הסטודנטים ואלה שהיו או יהיו הוריהם של סטודנטים להצטרף למאבק "הפורום להגנת ההשכלה הציבורית".
אכן, הצטרפות הורים וקרובים אחרים של סטודנטים, בפועל ובפוטנציה, לפורום במגמה לפעול כדי להעלות את משבר ההשכלה הגבוהה והשלכותיו החמורות על עתיד החברה בישראל לראש סדר היום הציבורי והתקשורתי, תתקבל בשמחה. פעילות של קבוצה מעין זו עשויה להיות אפקטיבית יותר מזו של אנשי אקדמיה.
אז אם אתם קוראים פוסט זה, ויש לכם סטודנט/ית במשפחה, או חברים שילדיהם סטודנטים (וזה כולל תינוקות, כי הוריהם ירצו שיהיה להם סיכוי להיות יום אחד סטודנטים), או חברים שנכדיהם סטודנטים, העבירו אליהם את הקריאה. בכוחכם להשפיע ולעצור את הרס האקדמיה הציבורית! הצטרפו לפורום והקימו קבוצת אזרחים שאכפת להם!
שלחו מייל אל ד"ר איריס אגמון (אוניברסיטת בן-גוריון) ואל ד"ר סילבי הוניגמן, (אוניברסיטת תל אביב) וציינו פרטים מלאים: שם, קירבה (הורה, קרוב משפחה אחר או אזרח שאיכפת לו מהרס האקדמיה), וכתובת אימייל.(ניתן גם להירשם לרשימת התופצה של הבלוג, על ידי מילוי אימייל בתפריט הממוקם בצד שמאל של האתר)
דני גוטוויין, "המאבק המופרט: על העימות הכוזב בין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר לבין האוצר", עתיד לראות אור בכתב העת המרחב הציבורי, 2 (אביב 2008)
א.
שביתת ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ושביתת ארגון המורים העל-יסודיים בחורף תשס"ח היו ביטויים של אי-השקט הפוקד את מערכת ההשכלה הציבורית ככל שהיא הולכת ומופרטת כחלק מפירוק מדינת הרווחה. גילוייה של מדיניות הפרטת ההשכלה הציבורית הם אמנם רבים ומגוונים ומותאמים לייחוד של מוסדות החינוך, ההשכלה והמחקר השונים ולהבדלים בתנאי ההעסקה הנוהגים בהם, אולם ההיגיון המנחה אותה הוא זהה, כפי שמלמד, למשל, הדמיון בין מסקנות "ועדת מלץ" שנועדו להפוך את האוניברסיטאות לתאגידים עסקיים, לבין המלצות "ועדת דוברת" שכוונו למסד את אי-השוויון החלוקתי בבתי הספר.
השביתות של חורף תשס"ח היו הנחושות והארוכות בתולדות ארגוני הסגל והמורים, וככל שהן ארכו כך גברה בקרב חבריהם ההזדהות עם מטרות השביתה והחריפה עוינותם למעסיקים – ראשי האוניברסיטאות, למשל – ולאוצר. אם תביעות שכר היו אלו שהציתו את השביתות, הרי שאת עוצמת התמיכה הרחבה והמתמשכת במאבק יש להסביר מתוך הקשר רחב יותר: שורשיה מצויים באכזבה – גם אם לא בהכרח בהתפכחות – של חלקים ממעמדות הביניים, עליהם נמנים המרצים והמורים, ממשטר ההפרטה ומפירוק מדינת הרווחה שהפכו אותם ל"מעמד הנשחק".
הרקע החברתי המשותף לשביתות הסגל האקדמי הבכיר והמורים העל-יסודיים חשף את הניגוד בין דרכי המאבק שנקטו ארגוניהם: ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הדגישו כי המטרה היחידה של שביתתם היא קבלת פיצוי על שחיקת שכרם וכי אין להם כל תביעה ביחס למדיניות החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט; מנגד, ארגון המורים העל-יסודיים כרך את תביעות השכר שלו בשינוי מדיניות החינוך כחלק ממאבק על עתיד מדינת הרווחה. ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הסבירו את הגבלת מטרות שביתתם לתחום הכלכלי בעצה משפטית שקיבלו ולפיה כל הרחבה של יעדיה הייתה הופכת אותה ל"שביתה פוליטית" ומאפשרת לבית הדין לעבודה להוציא למרצים צווי מניעה, כמו אלו שהוצאו למורים. ואולם, יותר משהנימוק המשפטי מסביר את התנהלות ארגוני הסגל האקדמי הבכיר, הוא מעלה את השאלה, מדוע בחרו המרצים בדרך "הכלכלית" בעוד שהמורים העדיפו את הדרך "הפוליטית"?
הניגוד בין מטרות השביתה של הסגל הבכיר והמורים העל-יסודיים הוא שיכפול של המחלוקת בשאלת דרכי ההתמודדות עם הפרטת מדינת הרווחה, המפלגת מאז שלהי שנות התשעים את "המעמד הנשחק" בין שתי אסטרטגיות מאבק: "כלכלית" ו"פוליטית". האסטרטגיה "הכלכלית" – שהיא הרווחת מבין השתיים כהשתקפות של ההגמוניה הניאו-ליברלית – מקבלת את הנחותיו של משטר ההפרטה, אך מבקרת את הפגיעה של פירוק מדינת הרווחה ב"מעמד הנשחק" וחותרת למתן אותה. הסתירה המונחת ביסוד אסטרטגיה זו משקפת את האשלייה השלטת בקרב החלקים המבוססים יותר של "המעמד הנשחק" ולפיה גם אם "הפרטה מתונה" תקטין את בטחונם החברתי, היא לא תסכן אותו, ולעומת זאת היא תשפר את מצבם ביחס לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. שביתת אירגוני הסגל הבכיר בחורף תשס"ח התנהלה מתוך היגיון "כלכלי" דומה: הם אמצו את חוקי המשחק שמכתיב האוצר כחלק מהפרטת ההשכלה הגבוהה, אך נאבקו במסגרתם על שיפור שכר חבריהם. ככזו הייתה שביתת הסגל הבכיר "מאבק מופרט". המשך קריאת הפוסט "ניתוח משבר ההשכלה הגבוהה: מאמר מאת פרופ' דני גוטוויין"
כלי התקשורת מדווחים הערב שהאוצר דורש מהאוניברסיטאות והמכללות להחזיר סכום של 150 מליון ש"ח שהועברו בתחילת השנה למערכת ההשכלה הגבוהה, לשיטתו של האוצר – "על חשבון" יישום דוח שוחט. כזכור, בתחילת שנת הלימודים, לקראת פתיחת שביתת המרצים, הכריזו ראשי האוניברסיטאות שלא יפתחו את שנת הלימודים בגלל המשבר התקציבי. כנראה כדי למנוע חבירה של ההנהלות לסגל הבכיר בשביתתו, דבר שהיה הופך את השביתה לאפקטיבית הרבה יותר, זרק האוצר לראשי האוניברסיטאות עצם — קצת כסף, שראשי האוניברסיטאות ברוב איוולתם הסתפקו בו ופרשו מהמאבק (וכולנו זוכרים את התפקיד שמילאו אחר-כך בשביתה כשליחיהם של נערי האוצר).
בימים אלה, בלחץ החנק התקציבי וחוסר היכולת להערך לשנת הלימודים הבאה, המל"ג ושרת החינוך דורשים להעלות לדיון בממשלה את דוח שוחט כשהוא מתוקן, ללא סעיפי העלאת שכר הלימוד של הסטודנטים והנהגת שכר דיפרנציאלי למרצים, תיקונים שהאוצר מתנגד להם. לכן עד כה, האוצר מנע את הדיון בדוח שוחט בממשלה. ועכשיו הוא מפליא להדגים את שיטת הסחטנות התקציבית, למי שלא הבין עדיין את משמעותו האמיתית של דוח שוחט, מתוקן או לא, והוא מוסיף על כך את הדרישה להחזיר את הסכום ההוא מתחילת שנת הלימודים. והפלא פלא, מל"ג, ות"ת ושו"ת, משיתים את הדרישה שהאוצר הציב להם, על האוניברסיטאות והמכללות ואף מקפיאים תקציבי פיתוח שכבר אושרו (vatat-220608.PDF).
מישהו זקוק להמחשות נוספות?
"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/995109.html
"וויי-נט": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558866,00.html
לפני זמן מה פרסמנו בבלוג אודות דיון (החירום) הפתוח, שיתקיים ב- 15.06.08 באוניברסיטת תל-אביב, בנושא דו"ח שוחט והסכנות שעדיין תמונות בו.
כעת, בזכותם של אנשים טובים, הוקלט הדיון בווידיאו (בזכותו של אהוד שם טוב מהטלוויזיה החברתית) והועלה לאינטרנט (בזכותו של טל ). בפוסט זה נציג את כל ההרצאות (והדיון עם הקהל), שהוצגו בכנס.
(אם קיבלתם את ההודעה הזו באימייל, פשוט ליחצו על הכותרת של ההודעה שבאימייל, ותגיעו לאתר – שם תוכלו לראות את ההרצאות.)
דברי פתיחה מהמנחה – ד"ר סילבי הוניגמן, החוג להיסטוריה כללית, אונ' ת"א
http://www.viddler.com/player/839718bd/
המשך קריאת הפוסט "הרצאות מוקלטות מהדיון הפתוח על דו"ח שוחט, 15.06.08"
בימים אלה נערך מאמץ אינטנסיבי להעביר בממשלה את דו"ח שוחט במתכונת מקוצצת – ללא החלקים הנוגעים לשכר הלימוד ולשכר חברי הסגל האקדמי, בתקווה שמשרד האוצר יסכים לכך וישחרר את הכספים הנחוצים למערכת ההשכלה הגבוהה. לפי הידיעות שבידינו, משרד האוצר ממשיך במדיניות הסחטנות התקציבית ומעלה מחדש דרישות מסוכנות, כגון הדרישה להנהיג שכר דיפרנציאלי.
אך דו"ח שוחט במתכונת המקוצצת גם הוא מסוכן לעתיד מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל: הוא מבשר שינויים מבניים חמורים ומזמין המשך סחטנות מצד האוצר, שיתנה העברת תקציבים מדורגת ביישומו בשלבים. קודם כל צריך לדרוש את השבת התקציבים והוצאתם מתחום המו"מ על שינויים מבניים כלשהם. בכל מקרה, עם תקציבים ובלעדיהם, אסור לקבל את חלקי הדו"ח העוסקים ב"חלוקת תפקידים רצויה בין אוניברסיטאות ומכללות" וב"קידום המחקר האקדמי", כפי שמציעה הטיוטה המופצת כעת בין משרדי הממשלה.
על איכות, מצוינות, ותחרות
פרופ' עודד גולדרייך, החוג למדעי המחשב ומתמטיקה יישומית, מכון ויצמן
מבין הכשלים הרבים של דו"ח ועדת שוחט (לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל), ברצוני לדון בכשל שנראה לי הראשוני והיסודי ביותר. כשל זה נעוץ בנתק שבין המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה, שהוא כביכול העילה להקמת הוועדה, ובין קו הפעולה העיקרי שהוועדה מציעה.
הוועדה מכירה בעובדה ששורש המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הינו במחנק תקציבי בו היא מצויה בעשור הנוכחי, מחנק שמקורו במדיניות הממשלה בתקופה הנ"ל, ואשר גרם – בין היתר – לצמצום דרסטי במספר חברי הסגל (התקניים). מה שמתבקש מהכרה זאת הוא המלצה פשוטה בתכלית: לסיים את המשבר ע"י החזרה מיידית של התקציבים שנגרעו בעשור הנוכחי והגדלת התקצוב באופן המותאם לגידול במספר הסטודנטים ובעליות המחקר וההוראה. התקצוב המתוקן צריך לאפשר הגדלה משמעותית של מספר חברי הסגל (התקניים), וזאת על מנת להגיע ליחס סביר בין מספר חברי הסגל ומספר הסטודנטים.
במקום להמליץ על הפתרון המתבקש הנ"ל, הועדה מתמקדת ביצירת מנגנונים של דיפרנציאציה בין חברי הסגל (שמטרתם האמיתית הוסברה ע"י אורלי בנימין), וזאת תחת הכותרת "עידוד מצוינות" ותוך בלבול מושגי בין איכות לבין דירוג יחסי ותחרות.
ראוי אכן להבחין בין כמה מושגים:
– איכות = טיב (במובן הנקבע עפ"י ההקשר) כסולם בעל רמות שונות.
– מצוינות = רמה עליונה בסולם איכות; זהו בדרך כלל (ובפרט בדו"ח) מושג יחסי.–
– תחרות = אמצעי (בעייתי) לקביעת מצוינות יחסית. בלתי אמין ויוצר תופעות לווי.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 