בהמשך להפגנה שנערכה בזמנו בעניין החלטת הממשלה להפסיק לתקצב את העסקת המדענים העולים במסגרת תוכנית קמ"ע, כתב יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' צבי הכהן, מכתב מחאה לראש הממשלה, שיישלח אליו כעצומה:

לכבוד: מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה

כבוד ראש הממשלה, שלום רב,

הנדון: מחאה נגד קיצוץ תקציבי תכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים

אנו החתומים מטה מבקשים למחות על הקיצוץ המתוכנן בתקציב תכנית קמ"ע לקליטת מדענים עולים במוסדות האקדמיים בישראל ובמכוני המחקר. כ-500 מדענים עולים פועלים כיום במוסדות אקדמיים בישראל בזכות מענקי קמ"ע. מדובר במדענים מן השורה הראשונה אשר פעולים בתחומי מחקר שונים ותורמים לרמתה האקדמית ולהישגיה המחקריים של ישראל. מדעני קמ"ע הפכו לחלק אינטגרלי וחשוב בעולם האוניברסיטאות הישראלי. הם משתפים פעולה עם מדענים ישראלים וותיקים בפעילות האקדמית על כל גווניה (מחקר ופרסומים מדעיים, הוראה, הנחיית תלמידי מחקר וזכייה משותפת במענקי מחקר ישראליים ובינלאומיים). גם במדד הכלכלי פעילויות אלו מניבות הכנסות גדולות פי כמה מעלויות שכרם של מדעני קמ"ע.

תוכנית קמ"ע שתרמה רבות לחוסנה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל, נמצאת עתה תחת איום ועלולה להינזק באופן בלתי הפיך. הקיצוצים המתוכננים בתוכנית קמ"ע יגרמו לפיטורים של כ-200 מדענים ולהרס טוטלי של התוכנית שכל כך מצליחה. מתוך כלל אנשי המדע והמחקר של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, נקלטו רק קומץ מובחר של מדענים עולים במוסדות האקדמיים לאחר תהליך ארוך של סינון. מדענים אלו הם המעט מההון האנושי שמדינת ישראל הצליחה להפיק ממנו תועלת. הקיצוץ גם במעט הזה שניתן מנוגד להיגיון ולאינטרסים הלאומיים של ישראל. מעבר לתרומתם המיידית של המדענים העולים למפעל האקדמי והמחקרי של ישראל, הם מהווים גשר למדענים עולים פוטנציאליים ולישראלים לשעבר אשר שוקלים לחזור לישראל לאחר שהשלימו את השכלתם בחו"ל. פגיעה בסיוע שניתן לעולים ולתושבים חוזרים היא פגיעה בעלייה ופגיעה באקדמיה ובמחקר בישראל.

על כן, אנו מבקשים ממך לתמוך בהמשך תוכנית קמ"ע ולהבטיח את מימונה במלואה.

בסגל אוניברסיטת ת"א ממשיכות הרוחות לסעור בעקבות החלטת הוועד המנהל, ובו גם שלושה נציגי סנאט האוניברסיטה, "לקבל" את התפטרות הנשיא פרופ' גליל, ולאחר מכן – הסירוב לדווח לסנאט על הסיבות שהובילו להחלטה, בטענה התמוהה שנחתם בין הוועד המנהל לפרופ' גליל הסכם סודיות המונע זאת. פרשה זו חושפת בבוטות רבה כמה מההיבטים הבעייתיים ביותר של השינוי המבני שיושם באוניברסיטאות, היבטים שהפורום הצביע עליהם בעבר ויתייחס אליהם עוד בעתיד (וראו בעניין זה גם כתבה בעיתון "הארץ" מהיום  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1102426.html).

מתוך שלל ההתבטאויות והדעות שנשמעות בימים אלה באוניברסיטת ת"א, להלן עמדה אחת, זו של פרופ' אברהם בז'ה, ביחס לשאלות שפרשת גליל העלתה לסדר יומה של האוניברסיטה.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

משבר ופוליטיקה באוניברסיטה
אברהם בז'ה – פרופסור אמריטוס, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
17 ביולי 2009

התפוטרותו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הגדולה במדינה, היא אירוע חסר תקדים, שאי אפשר להתייחס אליו כאילו היה סתם עוד מקרה אחד בסדר היום גדוש השערוריות של חיינו. הלקחים המתבקשים נוגעים לא רק למוסד עצמו, אלא לשאלת התפקוד של כל המערכת האקדמית, ולפיכך הם מעניינו של כל הציבור.

פרופ' גליל לא נתקף פתאום בדחף בלתי נשלט לחזור למחקר במעבדה, כפי שאומר הוועד המנהל בהודעתו. לא דחף היה כאן, אלא דחיפה. אבל למה? עקרונית, עשויים להיות מקרים קיצוניים הדורשים את הדחתו של נושא משרה רמה, וזו הסיבה שהמבנה הפורמאלי מאפשר את הדבר. האם היו אצל פרופ' גליל מעשים או מחדלים חריגים שיחייבו צעד חריג כל כך? לא ידוע שום דבר ממשי, מעבר לרמיזות מעורפלות וערטילאיות. עצם העובדה שאיננו יודעים יש בה משום עדות: מה שלא פורסם ולא דלף לא קיים, לפחות עד שלא יוכח אחרת.

ברור לגמרי שתפקודו של פרופ' גליל כנשיא לא נשא חן לפני לא מעט אנשים, וביניהם לא רק "נציגי ציבור" אלא גם דקאנים ואנשי אקדמיה אחרים. באותה מידה ברור שיש גם רבים וטובים המעריכים ומוקירים את האיש, את פעלו ואת מה שהוא מייצג. כל זה כדרכו של עולם, ואין כאן דבר חריג. האם היה תפקודו של פרופ' גליל גרוע מכל קנה מידה סביר? לשם השוואה, שני הנשיאים הקודמים כיהנו שתי קדנציות כל אחד. כל אחד מהם תרם את חלקו להתדרדרותה של האוני¬ברסיטה ולירידה במעמדה הציבורי. במבחן התוצאה, רמת התפקוד שלהם נמדדת לפי השפל במצב האוניברסיטה. במבחן התוצאה, אין שום בסיס לבקר את פעלו של צבי גליל בטרם מלאו שנתיים מיום שנכנס לתפקידו – אוי לאדם שיעקור את עץ החרובים שלו אם העץ לא יניב די פרי מיד עם נטיעתו.

המשך קריאת הפוסט "מאמר דעה על המשבר באוני' ת"א בעקבות פרישת הנשיא גליל"

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מביע דאגה נוכח התפטרותו של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, מתפקידו, התפטרות שככל הנראה קשורה למעורבות הגוברת והולכת של אנשי עסקים ואינטרסים פרטיים בניהול האקדמיה הישראלית.
הפורום מציין לחיוב את התבטאויותיו של פרופ' גליל המזהות את האוניברסיטה עם קהילת החוקרים והלומדים בה ואת העובדה שבמהלך שביתת הסגל הבכיר בשנה שעברה הוא סירב לבקש הוצאת צווי מניעה נגד המרצים השובתים, וזאת בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א דאז. חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחרונה נעשו ביוזמת היו"ר הנוכחית של הוועד המנהל, ליאורה מרידור, שינויים מהותיים בחוקת אוניברסיטת תל אביב. שינויים אלה כוללים הגדלה משמעותית של מספר "נציגי הציבור" בוועד המנהל, שתוצאתו הישירה היא צמצום נוסף של מידת ההשפעה של חברי הסגל האקדמי על החלטותיו. כזכור, למעמד "נציגי הציבור" זוכים בד"כ אנשי עסקים, אשר לנגד עיניהם עומד עקרון הרווחיות.
ההתפתחויות האחרונות ממחישות את הסכנות הטמונות בסילוק חברי הקהילה האקדמית מעמדות השפעה על ניהול האוניברסיטאות והענקת מלוא סמכויות הניהול לוועדים המנהלים, המורכבים בעיקר מאנשי עסקים ופקידי אוצר לשעבר. הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות לא רק זרים מבחינה מקצועית למחקר וההוראה האקדמיים, אלא שהם מבקשים לכפות את ראיית עולמם העסקית-כלכלית על האקדמיה, השקפה שזה מספר שנים זורה הרס וחורבן במערכת האקדמית, בשם היעילות הכלכלית.
חיזוק כוחם של הוועדים המנהלים הוא חלק מתהליך רחב של הפרטת ההשכלה הגבוהה, ושיעבודה לתפיסת עולם המונעת משיקולי רווח, תוך התעלמות מתפקידם החברתי החשוב של המחקר וההוראה האקדמיים. שינויים אלה מובלים על ידי משרד האוצר בסיוע קיצוצים נרחבים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, שנעשים תוך התעלמות מצרכי מערכת ההשכלה הגבוהה.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית קורא לממשלה לבלום את תהליך ההפרטה, אשר פוגע באיכות ובנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ומסכן את עצם קיומה, בטווח הארוך. הפורום קורא להפקיד את ניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בידי הקהילה האקדמית עצמה, ומזכיר שמדובר במערכת ציבורית חשובה, שאסור לנהלה מתוך גישה עסקית גרידא וללא הבנה של אופייה כמערכת השכלה גבוהה ושל תפקידה החברתי ככזאת.
לבסוף, הפורום קורא לשים קץ למדיניות החנק התקציבי של האוצר, שהביאה את האקדמיה לסף קריסה כלכלית ומחקרית. יש להחזיר מיידית את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, לא רק כדי לאפשר את איכותה ונגישותה של ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, אלא כדי להבטיח את עצם קיומה.

לאחרונה, נדרש חלק מן הסגל הבכיר באוניברסיטאות למלא שאלונים במסגרת "סקר פעילויות בהוראה ובמו"פ" שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על הנשאלים לדווח תוך שבועיים על מעמדם באוניברסיטה ובמחלקה בה הם מועסקים ועל הביוגרפיה האקדמית שלהם וכן על היקף עיסוקם במחקר והוראה לפי שעות שבועיות בשנת הלימודים ובחופשת הקיץ ולפי קטגוריות שונות של פעילות מחקר, הוראה בכיתות והדרכת תלמידי מחקר.
במכתב הנלווה לשאלון נקבע כי יש למלא אותו "מכוח פקודת הסטטיסטיקה… המחייבת כל אזרח למסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המבוקשים. הפקודה מחייבת את הלשכה לשמור את הנתונים בסודיות באופן שאינו מאפשר לזהות למי הם מתייחסים." עוד נקבע כי "הסקר ישמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהכנת אומדני ההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות," וכי "הנתונים ישמשו לצרכים סטטיסטיים בלבד."
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבססת אפוא את הסקר על ניתוק וניגוד חדים בין חברי הסגל כפרטים לבין האוניברסיטאות כמוסדות. לחברי הסגל כפרטים מובטחת סודיות, אך הנתונים שהם ימסרו ישמשו לאיפיון המוסדות בהם הם מועסקים. הנגדה זו מוצאת ביטוי קודם כל בעצם הפניה לחברי הסגל, שעה שאת מרבית המידע אותו מבקש השאלון לברר יכלו עורכי הסקר לקבל – ובצורה מדוייקת יותר – ישירות מאגפי משאבי האנוש, המזכירויות האקדמיות ורשויות המחקר באוניברסיטאות עצמן. יתר על כן, האוניברסיטאות הן שקובעות חלק ניכר מדפוסי הפעילות אותם בודק הסקר, כמו למשל היקף ההוראה הפרונטלית השונה מוסד למוסד, ועוד. לכן, להנגדה בין חברי הסגל לבין האוניברסיטאות מצטרף החשש, שמעוררים דווקא דברי ההרגעה בדבר שמירת פרטיות חברי הסגל כבודדים, מפני כוונות הסקר ביחס לעתיד האוניברסיטאות.
מן הסקר נראה כי עורכיו מחזיקים בעמדה ברורה – ומטרידה – לגבי אופי ההוראה והמחקר באוניברסיטאות, וכי עמדה מוקדמת זו עיצבה את הניסוח התמוה של השאלות, ועתידה מן הסתם להיות הגורם הקובע בעיבוד התשובות והמסקנות שיוסקו מהן.
השאלות מלמדות כי עורכי הסקר הפנימו באופן מושלם את התפיסה המעוותת שפותחה באוצר והונחלה לשאר משרדי הממשלה אודות ההוראה והמחקר האקדמיים. לפי תפיסת האוצר – המנסה זה זמן רב להשתלט על החלוקה הפנימית של תקציבי ההשכלה הגבוהה בין ובתוך המוסדות – מעמדם של תחומי המחקר תלוי אך ורק ב"תשואה" הכלכלית שלהם. במילים אחרות, בניגוד למראית העין הסטטיסטית, השאלון אינו חותר לספק תמונה אובייקטיבית, של מצב תחומי המחקר השונים באוניברסיטה, מאפייניהם וצרכיהם. הוא מובנה מראש בדרך שתציג את כל תחומי ההוראה והמחקר כפחות מדי "יצרניים", כאשר מדעי הרוח, חלק ממדעי החברה, ותחומי מחקר תיאורטיים טהורים במדעי הטבע, יופיעו כתחומים שוליים וחסרי חשיבות. השאלון מחייב לדווח על ההוראה והמחקר על ידי פירוק פעילויות אלה לקטגוריות שאינן רלבנטיות לסוג המחקר והדרכת הסטודנטים שמאפיינים חלק מהדיסציפלינות האקדמיות. מצד שני, מאפיינים רבים של עבודת המחקר וההנחיה בתחומים אלה אינם נכללים כלל ברשימת הקטגוריות המוצעות לנשאלים. כמו כן, בניגוד למקובל בשאלונים סטטיסטיים, הקטגוריות "לא רלבנטי" או "אחר" אינן מוצעות כלל.
פירוק זה על פירכותיו חותר תחת הנחות היסוד של החפיפה והכוליות המאפיינות את ההוראה והמחקר האקדמיים ומכוון להגדיר אותם על בסיסם של שני יסודות – קבלנות וסטנדרטיזציה – שעל פי ניסיון העבר הקרוב ישמשו כקווים מנחים לאירגון מחדש של האוניברסיטאות, משמע, להפרטתן.
המשך קריאת הפוסט "סקר למ"ס על המחקר וההוראה באוניברסיטאות / דני גוטוויין ואיריס אגמון"

בימים האחרונים עסקו כמה מחברי הפורום בחיבור מסמך עמדה בנושא הצעות חוק ההסדרים בנושא ההשכלה הגבוהה. בהצעת חוק ההסדרים נכללו שני נושאים שמשמעותם העיקרית היא נסיון פגיעה בעצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה: (1) הצעה להקמת חברה חיצונית למדידה והערכה של המחקר וההוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה (2) הצעה לשנות את הרכב ות"ת כך שנציגי האקדמיה יהוו בה מיעוט. הכוונה שלנו הייתה להפנות את מסמך העמדה אל ח"כים ושרים ולנסות לשכנעם להתנגד להצעות אלה בדיון אישור התקציב וחוק ההסדרים בכנסת. בינתיים, הממשלה בישיבתה היום (10.5.09) השתכנעה מנימוקיו של יו"ר ות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, והסירה את שתי ההצעות הללו מחוק ההסדרים. לפי ההחלטה, הצעות אלה יובאו בעתיד לדיון ואם כך יהיה – נחזור למסמך שהוכן למטרה זו. יש לציין כי לפני הסרת שתי ההצעות הנ"ל מחוק ההסדרים, שלחו הרקטורים של חמש אוניברסיטאות (לא כולל את אונ' בר-אילן ומכון וייצמן) מכתב לראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר, ובו הציגו אף הם את התנגדותם לשתי ההצעות בנושא ההשכלה הגבוהה שהאוצר כלל בחוק ההסדרים.

אחרי שהוסרו מחוק ההסדרים המוצע שני הסעיפיםהעוסקים בחברה חיצונית ל"בקרת איכות המוצר" האוניברסיטאי ושינוי הרכב ות"ת, עומדת עדיין על סדר היום הצעה גאונית אחת נוספת של אגף התקציבים: קיצוץ 80 מליון שקל מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה בשנת תש"ע בגין הסטודנטים שלומדים חשבונאות, מינהל עסקים ומשפטים. 
משמעותה המעשית של ההצעה היא ששכר הלימוד שסטודנטים במקצועות אלה ישלמו יהיה גבוה באלפי שקלים משכר הלימוד שמשלמים יתר הסטודנטים. כדי להדוף מראש את הטענה שמהלך כזה יהפוך את המקצועות הללו נגישים לעשירים מופלגים בלבד, מורה האוצר לות"ת להתאים את מערך הסיוע לסטודנטים כך שמי שאין ידו משגת תשלום סכומי עתק אלה כשכ"ל יוכל לקבל הלוואות ממערך הסיוע.
 
הפורום מבקש להביע התנגדות חד משמעית להצעה זו:
1. ההצעה מהווה הכנסת שכר לימוד דיפרנציאלי למערכת ההשכלה הגבוהה והוצאת המקצועות הנזכרים מתחומי ההשכלה הגבוהה הציבורית, דהיינו העמקת הפרטת ההשכלה הגבוהה. משמעות זו עולה בבירור מההצדקה שניתנה בהצעת החוק לרעיון זה: העובדה שסטודנטים הלומדים מקצועות אלה במכללות הפרטיות אינם משלמים שכר לימוד מסובסד מצדיקה, לפי גרסת האוצר, את הסרת הסבסוד גם מסטודנטים במוסדות הציבוריים!
כדאי, אגב, לשים לב הן ללוגיקה והן לתהליך: קודם הוקמו מכללות פרטיות, ואלה כשמן כן הן – פרטיות. אך הן הוקמו מחוץ למערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית ושכר הלימוד בהן נקבע בהתאם. וכעת הן משמשות כאמת-מידה להשוואת שכר הלימוד שלהן לזה שייגבה מסטודנטים במוסדות הציבוריים. בהתחשב בעובדה ששר האוצר הוא פילוסוף, אולי היה רצוי שיעביר לפקידיו כמה שיעורים בלוגיקה.
 
2. שכר הלימוד הגבוה שיידרש במקצועות אלה יהפוך אותם מקצועות לעשירים בלבד ויפגע בתפיסה של השכלה גבוהה נגישה לכל ובתפקיד החברתי של החינוך הגבוה ככלי למוביליות חברתית וצמצום פערים בחברה הישראלית: (א) מערך הסיוע לסטודנטים לא יפתור את הבעיה. זוהי זריית חול בעיניים, משום שללא תקצוב, ות"ת לא מסוגלת לספק את "הסיוע" האמור; מדובר בשכר לימוד שעשוי להגיע לפי חישובי ות"ת ל-30 אלף ש"ח בשנה אחת בלבד! (ב) ההצעה אינה מפרטת באילו מנגנוני סיוע מדובר, אבל רעיון שכר הלימוד הדיפרנציאלי כולו לקוח מדו"ח שוחט, שהאוצר מנסה שוב ושוב לכפות אותו על האקדמיה. בדו"ח שוחט מוצע להעניק הלוואות שכ"ל לסטודנטים באמצעות הבנקים. בנקים הם כידוע מוסדות מימון פרטיים. הם יקבעו קריטריונים להענקת ההלוואות בהתאם להערכת יכולת החזרתן ע"י הסטודנטים השונים. כך יהפוך "מערך סיוע" זה למנגנון ניפוי של סטודנטים בעלי יכולת כלכלית פחותה.

הפורום קורא להסרת הצעה זו מחוק ההסדרים, יחד עם שתי ההצעות האחרות. אם ההצעה לא תוסר ותובא להצבעה, קורא הפורום לח"כים להתנגד לה בדיון ובהצבעה!

אמש, עם פרסום דו"ח מבקר המדינה, שלחנו לכלי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים את ההודעה הבאה:

המסקנה מדו"ח המבקר על ההשכלה הגבוהה: דרושה דמוקרטיזציה של המערכת

היום מתפרסם דו"ח הביקורת של מבקר המדינה על מערכת ההשכלה הגבוהה, החושף שורת ליקויים בהתנהלות הנהלותיהן של אוניברסיטאות המחקר. הדו"ח גם ממחיש פעם נוספת את מצבן הקשה של האוניברסיטאות, הנובע קודם כל מקיצוץ מאסיבי בתקציבים הציבוריים להשכלה הגבוהה. אסור שהביקורת המוצדקת על ניהולן תטשטש את אחריות קיצוצי הממשלה על המצוקות הקשות במערכת ואת חובתה להחזיר תקציבים למוסדות ללא התניות.

הליקויים שנתגלו נובעים קודם כל מהמבנה הניהולי הנוכחי באוניברסיטאות, אשר שונה בשנים האחרונות למבנה תאגידי (בעקבות דו"ח מלץ), בו בעלי התפקידים ממונים ע"י הועד המנהל, שהוא מעין מועצת מנהלים השולטת בפועל בכל מוסד. בוועד המנהל יושבים בעיקר אנשי עסקים, כלכלנים ופקידי אוצר לשעבר, כך שהשליטה במינויים הבכירים בהנהלות המוסדות להשכלה גבוהה מצויה באופן מכריע בידי משרד האוצר, היושב על ברז התקציב. משרד האוצר ושלוחיו במערכת אחראיים לניהול הכושל והמכשיל של מוסדות ההשכלה הגבוהה.

לאחר דו"ח המבקר, ברור יותר מתמיד, שהחלטת הממשלה להפקיע את ניהול האוניברסיטאות מידי הסגל האקדמי המקצועי, ולתת אותו לפקידים שממונים מגבוה במקום להיבחר באופן דמוקרטי, הייתה טעות חמורה. האישים הממונים אינם אחראיים בפני הקהילה האקדמית שכן הם כבר לא נבחרים על-ידה, ולכן גם נוטים לדאוג לעצמם ולא למערכת, ולהקציב לעצמם משכורות עתק. במקביל, בהשראת משרד האוצר הם מבקשים להפריט ו"לייעל" את האקדמיה הישראלית, כלומר לכפות עליה צורת ניהול שרירותית ותאגידית-עסקית מוחלטת. צורת ניהול זו גם כוללת העסקה פוגענית ומנצלת של עובדים אקדמאיים ומנהליים רבים, כסגל זוטר, כסגל מנהלי, כעובדים שעתיים וכעובדי קבלן.

הפתרון לכל זה הוא פשוט: מבנה דמוקרטי ושקוף של האוניברסיטה, הכולל בחירות לבעלי התפקידים ועבודה של המוסדות יחד עם ארגוני הסגל מתוך רצון כן לשיתוף פעולה. חברי הקהילה אקדמית הם שצריכים לבחור את בעלי התפקידים ולקבוע את דרך ההתנהלות הראויה,  ולא פקידי אוצר רחוקים וחסרי ידע מקצועי לגבי האקדמיה.

מדו"ח המבקר עולה בבירור, שהנהלות האוניברסיטאות אינן מתפקדות בצורה הראויה למוסד ציבורי חשוב, ושהמודל הניהולי הנוכחי נכשל. הדרך היחידה לשפר את המצב היא מבנה דמוקרטי של הניהול האוניברסיטאי, אשר יכלול את כל חברי הקהילה האקדמית. רק באוניברסיטה דמוקרטית תושג שקיפות אמיתית ושותפות אמיתית בין המדינה והמוסדות.

לפרטים/לייחוס:
רועי בל, 054-6406401; groiiball@gmail.com

 הפורום להגנת ההשכלה הציבורית
www.publiceducation.org.il