מאמר דעה על המשבר בת"א + הזמנה לכנס (בנושא אחר)

"נכשל" לאוניברסיטת תל-אביב / מאמר של פרופ' אהוד קינן שהתפרסם בעמוד הדעות של YNET ביום ראשון, 29.11.09

אוניברסיטת תל-אביב מצויה במשבר ניהולי שהוא בעל ענין ציבורי ראשון במעלה. שורשיו נעוצים בשינויים המבניים שכפתה על האוניברסיטאות הות"ת, בעידודו של משרד האוצר. אך היא עצמה הגיעה לכדי כך עקב התנהלות כוחנית וקצרת ראות של אנשים בלתי מתאימים לתפקידם.
 
המשבר בא לידי ביטוי בעימות חסר תקדים בין חבר הנאמנים לבין הוועד המנהל, ובעיקר היו"ר שלו, ליאורה מרידור. כמעט כל מה שקורה בחדשים האחרונים באוניברסיטה הוא חסר תקדים. כמה אנשים בעלי כוונות טובות, כגון פרופ' טרכטנברג, יו"ר ות"ת ואחרים מנסים להרגיע את הרוחות ולהביא ל"סולחה", כאילו אין כאן ויכוח מהותי על עצם קיומה של האוניברסיטה, אלא רק מאבקים אישיים וצורך לשקם כבוד שנפגע.

להמשך המאמר

ועם/בלי קשר לכך (מחקו את המיותר) – להלן קישור להזמנה לכנס שעשוי לעניין את חברי הפורום – כנס של "מרכז אדוה"  שיתקיים ב-20.12.09 בנושא: בידול ואי שוויון במערכת החינוך בישראל.

הפצת פרויקט "חברה אחרת אפשרית"

 בתיאום עם עמותת שתיל, אנו מעלים לבלוג את הסרטון הבא, שפותח את הפרויקט של שתיל, "חברה אחרת אפשרית".

ואנו מצרפים אליו את קריאתנו: למרות מצבה העגום של מערכת ההשכלה הגבוהה, במסגרת החברה האחרת האפשרית, גם מערכת השכלה גבוהה ציבורית, איכותית ונגישה לכל – אפשרית!

 

ניתוח משבר ההשכלה הגבוהה: מאמר מאת פרופ' דני גוטוויין

דני גוטוויין, "המאבק המופרט: על העימות הכוזב בין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר לבין האוצר", עתיד לראות אור בכתב העת המרחב הציבורי, 2 (אביב 2008)

א.
שביתת ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ושביתת ארגון המורים העל-יסודיים בחורף תשס"ח היו ביטויים של אי-השקט הפוקד את מערכת ההשכלה הציבורית ככל שהיא הולכת ומופרטת כחלק מפירוק מדינת הרווחה. גילוייה של מדיניות הפרטת ההשכלה הציבורית הם אמנם רבים ומגוונים ומותאמים לייחוד של מוסדות החינוך, ההשכלה והמחקר השונים ולהבדלים בתנאי ההעסקה הנוהגים בהם, אולם ההיגיון המנחה אותה הוא זהה, כפי שמלמד, למשל, הדמיון בין מסקנות "ועדת מלץ" שנועדו להפוך את האוניברסיטאות לתאגידים עסקיים, לבין המלצות "ועדת דוברת" שכוונו למסד את אי-השוויון החלוקתי בבתי הספר.
השביתות של חורף תשס"ח היו הנחושות והארוכות בתולדות ארגוני הסגל והמורים, וככל שהן ארכו כך גברה בקרב חבריהם ההזדהות עם מטרות השביתה והחריפה עוינותם למעסיקים – ראשי האוניברסיטאות, למשל – ולאוצר. אם תביעות שכר היו אלו שהציתו את השביתות, הרי שאת עוצמת התמיכה הרחבה והמתמשכת במאבק יש להסביר מתוך הקשר רחב יותר: שורשיה מצויים באכזבה – גם אם לא בהכרח בהתפכחות – של חלקים ממעמדות הביניים, עליהם נמנים המרצים והמורים, ממשטר ההפרטה ומפירוק מדינת הרווחה שהפכו אותם ל"מעמד הנשחק".
הרקע החברתי המשותף לשביתות הסגל האקדמי הבכיר והמורים העל-יסודיים חשף את הניגוד בין דרכי המאבק שנקטו ארגוניהם: ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הדגישו כי המטרה היחידה של שביתתם היא קבלת פיצוי על שחיקת שכרם וכי אין להם כל תביעה ביחס למדיניות החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט; מנגד, ארגון המורים העל-יסודיים כרך את תביעות השכר שלו בשינוי מדיניות החינוך כחלק ממאבק על עתיד מדינת הרווחה. ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הסבירו את הגבלת מטרות שביתתם לתחום הכלכלי בעצה משפטית שקיבלו ולפיה כל הרחבה של יעדיה הייתה הופכת אותה ל"שביתה פוליטית" ומאפשרת לבית הדין לעבודה להוציא למרצים צווי מניעה, כמו אלו שהוצאו למורים. ואולם, יותר משהנימוק המשפטי מסביר את התנהלות ארגוני הסגל האקדמי הבכיר, הוא מעלה את השאלה, מדוע בחרו המרצים בדרך "הכלכלית" בעוד שהמורים העדיפו את הדרך "הפוליטית"?
הניגוד בין מטרות השביתה של הסגל הבכיר והמורים העל-יסודיים הוא שיכפול  של המחלוקת בשאלת דרכי ההתמודדות עם הפרטת מדינת הרווחה, המפלגת מאז שלהי שנות התשעים את "המעמד הנשחק" בין שתי אסטרטגיות מאבק: "כלכלית" ו"פוליטית". האסטרטגיה "הכלכלית" – שהיא הרווחת מבין השתיים כהשתקפות של ההגמוניה הניאו-ליברלית – מקבלת את הנחותיו של משטר ההפרטה, אך מבקרת את הפגיעה של פירוק מדינת הרווחה ב"מעמד הנשחק" וחותרת למתן אותה. הסתירה המונחת ביסוד אסטרטגיה זו משקפת את האשלייה השלטת בקרב החלקים המבוססים יותר של "המעמד הנשחק" ולפיה גם אם "הפרטה מתונה" תקטין את בטחונם החברתי, היא לא תסכן אותו, ולעומת זאת היא תשפר את מצבם ביחס לקבוצות אחרות בחברה הישראלית. שביתת אירגוני הסגל הבכיר בחורף תשס"ח התנהלה מתוך היגיון "כלכלי" דומה: הם אמצו את חוקי המשחק שמכתיב האוצר כחלק מהפרטת ההשכלה הגבוהה, אך נאבקו במסגרתם על שיפור שכר חבריהם. ככזו הייתה שביתת הסגל הבכיר "מאבק מופרט". המשך קריאת הפוסט "ניתוח משבר ההשכלה הגבוהה: מאמר מאת פרופ' דני גוטוויין"

הודעה על כנס בנושא 'הפרטת מערכת החינוך הציבורית/ממלכתית' במכללת אורנים, 13.5.2008

ליתר פרטים ניתן להיכנס לקישור הבא:
http://www.sea.org.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=864600&seaWordPage=%22%D7%99%D7%95%D7%9D%22+AND+%22%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F%22

מכללת אורנים – הפקולטה למדעי החברה והרוח:
החוג לאזרחות ולימודי דמוקרטיה
והמכללה החברתית-כלכלית
השלוחה הצפונית
מזמינות ליום עיון בנושא:

הפרטת מערכת החינוך הציבורית/ממלכתית בישראל והמאבק נגדה
ביום ג', ח' באייר התשס"ח 13.5.2008
בין השעות 12:00- 17:00
במכללת אורנים – אולם ארז, המרכז לטכנולוגיה בחינוך, בניין 51.

11:45-12:00 התכנסות וכיבוד קל

12:00-12:15 ברכות

ד"ר ארנון מדזיני – דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח.
ד"ר מרי תותרי – ראש החוג לאזרחות ולימודי דמוקרטיה.
רפי קמחי – רכז השלוחה הצפונית של המכללה החברתית-כלכלית.

12:15-13:30 הרצאת פתיחה – מדיניות ההפרטה בישראל – כיצד הפך החינוך לסחורה?
פרופ' דני גוטוויין
– החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה.

14:00-15:45 מעגל ראשון – המאבק והנאבקים במהלכי ההפרטה.
אייל רוזנברג
– ארגון סגל ההוראה בטכניון.
רמי הוד – סטודנטים למען צדק חברתי, אוניברסיטת חיפה.
יותם זיו – פורום החינוך באורנים.
איציק שמולי – יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת אורנים.
שלמה ויינברג (או נציג אחר) – ארגון המורים העל יסודי.
שרף חסאן – פעיל במאבקים חברתיים נגד הפרטת החינוך וההשכלה הגבוהה.
אוריאל בן שבת – מנהל 'קהילות מאמינות בחינוך' ב 'ממזרח שמש'.

16:00-17:00 מעגל שני – לקראת מאבק סולידרי?
שיחה פתוחה של ועם משתתפי המושב השני.