קטגוריה: הפרטת האוניברסיטאות

בקרוב לא יצטרכו עוד המרצים לעמל על איסוף הביבליוגרפיה לקורסים שלהם – התורמים יעשו זאת בשבילם!

~ nomga ~ כתיבת תגובה

חדשות טובות לכל המרצים עמוסי העבודה, לאיכות ההוראה ולחופש האקדמי באוניברסיטאות בארצות הברית, ובקרוב בודאי גם אצלנו, הן באוניברסיטאות והן במכללות: התורמים הם שיעמלו על הרכבת הביבליוגרפיה הנלמדת בקורסים. כך לפחות על פי הכתבה הבאה.
בהקשר זה רצוי להיזכר במכון ע"ש אקירוב למדיניות אקטוארית בת"א, שאין עליו אף מפקח אקדמי, פרט לתורם הנכבד, חבר הועד המנהל של אונ' ת"א, מר אלפרד לורד אקירוב.

איין ראנד – חביבת הבנקים, שנואת האקדמיה
כתבה מאת מתיו קינאן ב'דה מרקר', 21.04.2008

ספריה של איין ראנד על יזמים עיקשים שנאבקים במוסכמות החברתיות, קנו להם מעריצים נלהבים גם בקרב החוגים העסקיים. בניגוד אליהם, דווקא אנשי העולם האקדמי סירבו להכיר בראנד כהוגת דעות מן השורה, בטענה כי הפילוסופיה שלה פשטנית מדי ואינה מרשימה או חדשנית.
מוסדות אקדמיים שהסכימו דווקא ללמד את משנתה של ראנד – עשו זאת לא פעם בתמורה לקבלת תרומות נדיבות. כך, לדוגמה, חטיבת התרומות של חברת הבנקאות T&BB תרמה מיליון דולר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית ב-2005, תוך הסכמה שספרה של ראנד "מרד הנפילים" יהפוך לקריאת חובה לתלמידים. אוניברסיטת מרשל ואוניברסיטת ג'ונסון סמית דיווחו גם הן כי קיבלו מענקים בתמורה ללימוד משנתה של ראנד.
להמשך הכתבה:
http://world.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080421_976531&layer=headlines&layer2=&layer3=world

רועי בל, אונ' ת"א

תגובה לתוכנית האסטרטגית של נשיא אונ' ת"א / פרופ' נתן דסקל

~ nomga ~ כתיבת תגובה

Dear colleagues

I have done some research and also used the previously published data and articles to briefly follow the trends in the impact of Israeli science (focusing on citation number and intensity as the measure of impact), and TAU in particular, in the last years, our current stand in the world, and our problems and prospects. The attached PPT presentation is just a draft and does not intend or pretend to be a full study. However, it provides us with interesting facts and even gives a chance to glance at ourselves in the mirror of publication statistics. The conclusions are not overly optimistic but not as pessimistic as I thought before I started this little endeavor. I thought it would be timely in view of the ongoing dispute on TAU's future.

Shabbat Shalom
Nathan.

המשך קריאת הפוסט "תגובה לתוכנית האסטרטגית של נשיא אונ' ת"א / פרופ' נתן דסקל"

נציגי הסגל האקדמי הזוטר יפגשו מחר עם נציגי הסטודנטים

~ nomga ~ כתיבת תגובה

 

נציגי הסגל האקדמי הזוטר יפגשו מחר, יום ראשון ב-12:00 באוניברסיטת תל אביב עם נציגי הסטודנטים לדיון על המשבר באוניברסיטאות והסכנה לשיבושי לימודים בסמסטר ב' הנפתח בקרוב. לאחרונה הכריזו ארגוני הסגל האקדמי הזוטר על סכסוך עבודה כלל ארצי בדרישה למו"מ ארצי ומיידי. המשבר בא על רקע סירוב האוניברסיטאות לאמץ את מתווה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר להסדרת העסקתם של אלפי מרצים "מן החוץ" המועסקים בתנאים פוגעניים.

השבוע אמורה להיערך פגישת מו"מ ראשונה מול נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), זאת לאחר שבמשך חודשים ארוכים סירבו ור"ה לקיים מו"מ ארצי עם נציגי המרצים הזוטרים. אולם בעקבות הכרזת הארגונים על סכסוך עבודה כלל ארצי והיערכותם לצעדים ארגונים במהלך סמסטר ב', נסוגו בהן האוניברסיטאות מסירובן למו"מ ארצי. על רקע זה, תיערך מחר, יום ראשון ה-13.4.08 בשעה 12:00 בקמפוס אוניברסיטת תל אביב (בניין משפטים חדר מס. 305) פגישה עם נציגי אגודות הסטודנטים לדיון על המשבר. הפגישה פתוחה לעיתונות.

המורים מן החוץ מהווים כיום כמחצית מכוח ההוראה באוניברסיטאות (4500 איש), אשר מועסק בתנאים פוגעניים, מפוטר מידי שמונה חודשים ללא פיצויי פיטורין ואינו זכאי לפנסיה, זכויות סוציאליות או אקדמיות. במהלך שביתת הסגל הבכיר עבד הסגל האקדמי הזוטר כרגיל, וניסה לנהל במקביל משא ומתן על תנאי סגל הביניים (המורים מן החוץ). בחודשים האחרונים פנו ארגוני הסגל האקדמי הזוטר לוועד ראשי האוניברסיטאות בדרישה להסדיר את תנאי העסקתם של המורים מן החוץ, אולם זכו להתעלמות גורפת.

לפני כחודשיים, קראה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר להעברת מרצים אלו למסלולי העסקה נורמטיביים כחלק ממתווה להסדרת תנאי העסקתם. על פי הערכות המועצה להשכלה גבוהה, עלותו של מתווה תמיר הוא כ-54 מליון ₪ בלבד, עשירית מעלות הסדר שחיקת השכר מול הסגל האקדמי הבכיר וסכום הנמוך מחריגות השכר של הבכירים באוניברסיטאות.

שיאון קורן, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר:

אופן העסקת המורים מן החוץ הוא חרפה לאקדמיה. חבל שור"ה לא ניצלו את החודשים האחרונים לנהל איתנו משא ומתן רציני. אנחנו מחכים למשא ומתן מזה זמן רב, וסבלנותנו פקעה. אם נגלה כי המו"מ אינו נעשה בתום לב ונועד רק להרוויח זמן ולגרור רגליים, לא תהיה לנו ברירה אלא לצאת במאבק ארצי. אני קורא מכאן לור"ה להחזיר את האקדמיה לאוניברסיטאות ולתקן את העוולה מספר אחת הגורמת בראש ובראשונה לבריחת מוחות מהאקדמיה. התעקשות ור"ה תמוהה לנוכח העלות היחסית נמוכה של מתווה תמיר, לכן אין שום סיבה להמשיך לפגוע בסטודנטים במקום לפתור את הבעיה.

לפרטים:

שיאון קורן – יו"ר הפורום המתאם. טלפון: 052-5793007

ד"ר אלי להר – ראש צוות מו"מ. טלפון: 052-5846644

אוהד קרני – יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר בת"א. טלפון: 052-4303623

מאבק האקדמיה: השלב הבא

~ nomga ~ תגובה אחת

אחרי ההצלחה היחסית של שביתת הסגל הבכיר, ובעקבות ההתארגנות הארצית של הסגל הזוטר (כולל המורים מן החוץ) להילחם על זכויותיהם, הגיע סוף סוף הזמן לחשוב על פעולותינו בהמשך. אני לא מתכוון לומר שעד עכשיו לא חשבנו על עתיד המאבק, או שלא ניסינו לחזות את תוצאות המאבקים. ההפך הוא הנכון. אלא שבעקבות ההתעוררות (שאפשר להתווכח על מימדיה) של מודעות פוליטית בקמפוסים השונים, ובעקבות הדינמיקה שיצרה שביתת הסגל הבכיר ומאבק הזוטרים (רק באוניברסיטאות, בל נשכח) הגיע הזמן לנסח דרכי פעולה ברורות להתמודדות עם המצב החדש, ולפעול לפיהן.
זה לא סוד שהמאבקים העלו לפני השטח את הכיוון הכללי שאליו צועדת האקדמיה בישראל. אם מנסים להסתכל על התופעה בכללותה, אפשר לטעון שלא מדובר רק ב"העלאה לפני השטח", אלא גם שהמאבקים עצמם הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההפרטה, שאף אחד לא דמיין לעצמו (אפילו במשרדי האוצר), שיעבור באופן חלק לגמרי. "ייבוש" הסגל הבכיר היה צפוי לגרום, בסופו של דבר, לשביתה ארוכה שבסופה ישיג המגזר המצטמצם-והולך תוספות שכר מסוימות, שיגיעו גם מקופת המדינה וגם מתקציב האוניברסיטאות. בדומה, גם מאבק הזוטרים יסתיים, ככל הנראה, אחרי שתושגנה חלק מהתביעות לגבי המורים מן החוץ וסגלי הדוקטורנטים והמסטרנטים. גם התקציבים למימון תביעות אלו (שהם קטנים לאין ערוך מאלו שנדרשים למימון השגי הבכירים) יגיעו, כנראה, גם מקופת המדינה וגם מתקציב השכלה הגבוהה. מאחר שמאז 2001 קיצצה המדינה בתקציב ההשכלה הגבוהה, ומאחר שהתהליך שהחל אחרי אימוץ מסקנות דוח מלץ החליף בהדרגה את הניהול האקדמי של האוניברסיטאות בניהול "יעיל כלכלית", יוכל האוצר בקלות להפוך את המאבקים הללו לקטליזטור של תהליך ההפרטה – וזו משמעות האמירה שהמאבקים הם חלק מהתהליך. כל עוד המבנה הניהולי יישאר כפי שהוא, תהליך הרס האקדמיה יואץ על ידי מינוף העדר המשאבים (שנתפס כעובדה בלתי ניתנת לשינוי), שהוחרף בעקבות המאבקים, ל"ייעול" נוסף של האוניברסיטאות: המשך צימצום מספר התקנים, איחוד מחלקות, והפיכת מדעי הרוח והחברה למכוני-מתן-תואר-ראשון של קורסי מבוא ברמה נמוכה.
המשך קריאת הפוסט "מאבק האקדמיה: השלב הבא"

על מנהיגות האוניברסיטאות הכושלת / פרופ' אמריטוס אלכסנדר-זאב גיורא, אונ' חיפה

~ nomga ~ כתיבת תגובה

La trahison des clercs

… or I should say "la trahison des elus," the betrayal of the leadership: The Presidents of the Universities ( with the notable exception of Pres. Galil of TAU), the Chair and Vice-Chair of MALAG, the Chair of VATAT, but first and foremost  the Presidents of the Universities who caricatured themselves into "hanhalot", "management", instead of rising to the challenge of manhigut. Some of us have been there before and may even know what we are talking about.

[….] The Presidents seem to have forgotten who they are, where they come from, where they shall return, who their constituency is and to whom they shall render an account; but they forgot even more than that: they forgot what a university was. And in the process they have lost their mandate.

They forgot what a university is. Historically, in the West, higher education and its locus, the university, has evolved over hundreds of years, shaping and following, in a reciprocal way,  the social and intellectual currents of the culture, until  it has become the distilled expression and the very  embodiment of the  civilization , molding, representing, and transmitting it. From Athens of antiquity, through the monasteries to Bologna and the Sorbonne, to Oxford, to Harvard, to Jerusalem. In the course of the centuries and through changing emphases from  theology to philosophy to science, reflecting dominant social and intellectual currents,  a dual role has evolved for the universities. A dual role that  is as powerful today as it was when the faculty of the Sorbonne, the University of Paris, broke free of  episcopal control, almost eight hundred years ago, in 1215 CE.

המשך קריאת הפוסט "על מנהיגות האוניברסיטאות הכושלת / פרופ' אמריטוס אלכסנדר-זאב גיורא, אונ' חיפה"

החלטות סנאט אוניברסיטת בן-גוריון

~ nomga ~ כתיבת תגובה

ביוזמת חברים בסנאט אוניברסיטת בן-גוריון, התקיימה ישיבת סנאט מיוחדת שדנה בתפקוד הנהלת האוניברסיטה בזמן שביתת הסגל הבכיר. ההצעות שהוגשו לסנאט בעקבות זאת, במגמה לחזק את מעמדו של הסנאט בניהול האוניברסיטה, עלו לדיון נוסף בישיבת סנאט שניה שנערכה אתמול, 16.3.08. הדיון הניב את ההחלטות הבאות:

1. הסנאט קורא לנשיאה לחבור למאמץ משותף, שעניינו עיצוב מערכת איזונים ובלמים נכונה באוניברסיטה באופן שידגיש את הייעוד האקדמי של האוניברסיטה, את היכולות ואת הצרכים שלו. מזה שנים אחדות נקבעות היכולות, במידה רבה, על-ידי היסוד האדמיניסטרטיבי-ניהולי, ועל פיהן נקבעים הצרכים. יש צורך להגדיל את משקל האקדמיה בתהליכי קבלת ההחלטות במוסד כדי להתאים את היכולות לצרכים האקדמיים.
2. על מנת להעצים את שיתוף הפעולה, יתקיימו באופן קבוע מפגשים בין הסגל האקדמי הבכיר לבין הנשיאה ונציגי הנהלה שתכליתם מתן סקירה ויצירת דיאלוג על ענייני האוניברסיטה על פי סדר יום שיקבע במשותף עם הסנאט. נוהל למפגשים אלו ולוחות הזמנים יקבעו על ידי הסנאט והנשיאה.
3. הסנאט קורא לבחינה מחדש של השינויים במבנה הניהולי של האוניברסיטה. לשם כך תוקם ועדת סנאט, שתבחן מבנה זה, ותגיש המלצות על יחסי הגומלין בין הגופים המנהלים: הסנאט, הועד המנהל וחבר הנאמנים. יש לאפשר לסנאט השפעה על הועד המנהל, הרכבו, הליכי מינוי חבריו והיו"ר שלו, תוך קיום פומביות הדיונים ופרסום הפרוטוקולים של ישיבותיו.
4. הסנאט חולק על קריאתו של ור"ה שלא לפתוח את שנת הלימודים במידה ולא ייושם דו"ח שוחט.

את כולם נשא הרוח

~ nomga ~ כתיבת תגובה

דן בן-דוד כותב ב"הארץ" על בריחת המוחות מהאקדמיה:

לפני שנים רבות נהגו כורי הפחם להיכנס לתוך המכרות כשהם מחזיקים בידיהם כלוב ובו ציפור קנרית. מותה של הציפור היה מהווה אות אזהרה: במכרה יש גזים רעילים ולכורים נשקפת סכנת חיים מיידית.

תופעת בריחת המוחות מהאקדמיה הישראלית היא הקנרית של מערכת ההשכלה הגבוהה היום. חשוב מאוד להבדיל בין הסימפטום – בריחת המוחות – ובין הבעיה עצמה: מצבה העגום של האקדמיה בישראל.

כאן

הזמנה לדיון במצב האקדמיה, מאת פרופ' נח עפרון, חבר הפורום ונשיא האגודה הישראלית לפילוסופיה והיסטוריה של המדעים

~ nomga ~ כתיבת תגובה

שביתות ותמורות באקדמיה הישראלית

ביום א', ה-16 במרץ, יתקיים בירושלים מפגש במתכונת "שולחן עגול", שאורגן ע"י תמרה טראובמן מעיתון הארץ בנושא "שביתות ותמורות באקדמיה הישראלית". המפגש יעסוק בקשת רחבה של בעיות, שהשביתה האחרונה והדיון התקשורתי שבא בעקבותיה, לא השכילו להציף ולברר, ומהווה חלק מהנסיון לעורר שיח ציבורי ביקורתי אודות הפרטת ההשכלה הגבוהה בארץ. ישתתפו בדיון: דני גוטוויין (אוניברסיטת חיפה), עומר מואב (האוניברסיטה העברית), דניאל מישורי (אוניברסיטת תל אביב), נוגה דגן-בוזגלו (מרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי) ותמרה טראובמן עצמה. 

הדיון יתקיים במושב המליאה של כנס האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, בשעה 17:30 במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בגבעת רם. בנוסף, לפני מושב המליאה והחל מהשעה 16:00, יתקיים במסגרת הכנס מושב נוסף, שיעסוק בקשרים בין האקדמיה, המדע והפוליטיקה הישראלית בפרספקטיבה היסטורית.

את תוכנית הכנס ניתן למצוא באתר האגודה: www.ishps.org
מידע  אודות דרכי הגישה למוזיאון: http://www.mada.org.il/geninfo/geninfo.html

אנו מזמינים את בעלי הדעה ובעלי העניין, שנושא עתיד ההשכלה הגבוהה בארץ קרוב לליבם, לבוא ולקחת חלק, לשמוע ולהשמיע.

הכניסה חופשית.

בברכה,

נח עפרון, נשיא
האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים
efron@mail.biu.ac.il

ביקור בכנסת / איריס אגמון

~ nomga ~ 2 תגובות

ביום רביעי האחרון ביקרתי יחד עם יאיר רונן, חבר פורום נוסף, בכנסת, כדי להפגש עם חברי כנסת ועם קבוצת הסטודנטים מילגאי אייסף הפועלים בכנסת כעוזרים פרלמנטריים-מתמחים של חברי כנסת שיש להם אג'נדה חברתית כלשהי. מטרת הביקור הייתה לנסות לקדם את מטרות הפורום בזירת הכנסת.
הגענו עם רשימה של הצעות חוק, שאילתות ויוזמות נוספות, שהכנו בעזרת חברים מצוות מדיה-תקשורת-פוליטיקה וחברי פורום נוספים (לכל תורמי הרעיונות, תודה), במטרה להציעם לחברי כנסת. הרעיון היה להציע לחברי הכנסת מבחר של רעיונות גולמיים לפעולה ולפתח מתוכם בהמשך את אותם רעיונות שיימצא חבר כנסת שמעוניין לקדמם.
נפגשנו עם אבישי ברוורמן ומרינה סולודקין. אני נפגשתי גם עם עוזרו הפרלמנטרי של דב חנין.
ברוורמן הצהיר על עניין רב לקדם את נושא משבר ההשכלה הגבוהה בכנסת. הוא ביקש שנשאיר לו את דף הרעיונות והבטיח לחזור אלינו אחרי שיראה מה מעניין אותו לקדם. הוא הציע שניפגש לאחר מכן פגישה יותר מסודרת. סולודקין הביעה דעות מאד ביקורתיות בנושא מצב ההשכלה הגבוהה ואמרה שתהיה מוכנה לפעול בכיוונים אלה. השארנו גם לה את רשימת ההצעות שלנו. עוזרו הפרלמנטרי של דב חנין אמר שישמח להצטרף ליוזמות שיקדמו את עמדותינו.

לא פגשנו את כל חברי הכנסת שתכננו וגם אלה שפגשנו היו מאד טרודים משום שביום רביעי נערכו ישיבות רבות של ועדות כנסת וישיבת מליאה. הכוונה היא לקיים פגישות נוספות ביום אחר, לאו דוקא בתוך הכנסת. הסיבה העיקרית לקיים את הביקור בכנסת דוקא ביום כה עמוס היתה שיום זה הוא יום ההתכנסות של קבוצת הפעילים החברתיים שמתמחים כעוזרים פרלמנטריים בקידום יוזמות חברתיות בכנסת. מדובר בסטודנטים מילגאי קרן אייסף המעודדת פעילות ומעורבות חברתית של הסטודנטים שהיא תומכת בהם. חברי הקבוצה הזו משובצים לעבודה עם חברי כנסת שיש להם סדר יום חברתי כזה או אחר ועובדים עם העוזרים הפרלמנטריים שלהם. שניים מחברי הקבוצה לקחו על עצמם להתמקד בנושאי משבר ההשכלה הגבוהה. מכל הפגישות שקיימנו אותו יום בכנסת, זו הייתה החשובה ובעלת הפוטנציאל המעשי הטוב ביותר. הצגתי בפני הקבוצה את הרקע להקמת הפורום ואת הרעיונות המרכזיים שלו. הם שאלו שאלות, בהן שאלות ביקורתיות ומאתגרות. אני מקווה שאפשר יהיה להמשיך בקידום נושאים שונים בכנסת בעזרת חברים מקבוצה זו.

שיתוף פעולה בין הפורום לבין הועדה הבין-סנאטית / ד"ר עמית יהב

~ nomga ~ כתיבת תגובה

הועדה הבין-סנאטית הוקמה בעקבות ועדת מלץ. מטרתה למנוע כרסום נוסף בכוחו של הסגל הבכיר בהנהלת האוניברסיטאות, ולנסות להחזיר את המבנה הניהולי לקדמותו – פחות ועדות ממנות ופורומים קטנים נבחרים, ויותר מליאות גדולות עם סמכויות החלטה רחבות. חברי הוועדה הם נציגי הסגל הבכיר מכל האוניברסיטאות. כמו הפורום, הוועדה מתנגדת להפרטת האוניברסיטאות ותומכת בדמוקרטיזציה ניהולית. אך העניין שלהם ממוקד בסגל הבכיר וכך גם דרכי הפעולה – הפעלת הסנאטים (כגופים) וחבריהם (כיחידים בעלי מעמד והשפעה בהנהלת האוניברסיטאות). 
פרופ' צבי ציגלר מהטכניון הוא היו"ר הנוכחי של הועדה הבין-סנאטית. ד"ר איילת בן ישי וד"ר עמית יהב מקבוצת הפורום של אוניברסיטת חיפה נפגשו איתו ביום ראשון האחרון. מטרת המפגש הייתה הכרות ויצירת קשר, כך שכאשר יעלו נושאים שלשני הארגונים יהיה בהם עניין נוכל לשתף פעולה.
אנו נמשיך לעדכן את צבי על פעולות רלבנטיות של הפורום ונודה לכל חברי הפורום אם תיידעו אותנו לגבי התפתחויות בקמפוסים השונים שאתם חושבים שראוי לשתף בהם פעולה עם הועדה הבין-סנאטית.
ליצירת קשר:
 Amit Yahav amityahav@yahoo.com
 Ayelet Ben-Yishai abenyishai@gmail.com