לאחרונה, נדרש חלק מן הסגל הבכיר באוניברסיטאות למלא שאלונים במסגרת "סקר פעילויות בהוראה ובמו"פ" שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על הנשאלים לדווח תוך שבועיים על מעמדם באוניברסיטה ובמחלקה בה הם מועסקים ועל הביוגרפיה האקדמית שלהם וכן על היקף עיסוקם במחקר והוראה לפי שעות שבועיות בשנת הלימודים ובחופשת הקיץ ולפי קטגוריות שונות של פעילות מחקר, הוראה בכיתות והדרכת תלמידי מחקר.
במכתב הנלווה לשאלון נקבע כי יש למלא אותו "מכוח פקודת הסטטיסטיקה… המחייבת כל אזרח למסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המבוקשים. הפקודה מחייבת את הלשכה לשמור את הנתונים בסודיות באופן שאינו מאפשר לזהות למי הם מתייחסים." עוד נקבע כי "הסקר ישמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהכנת אומדני ההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות," וכי "הנתונים ישמשו לצרכים סטטיסטיים בלבד."
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבססת אפוא את הסקר על ניתוק וניגוד חדים בין חברי הסגל כפרטים לבין האוניברסיטאות כמוסדות. לחברי הסגל כפרטים מובטחת סודיות, אך הנתונים שהם ימסרו ישמשו לאיפיון המוסדות בהם הם מועסקים. הנגדה זו מוצאת ביטוי קודם כל בעצם הפניה לחברי הסגל, שעה שאת מרבית המידע אותו מבקש השאלון לברר יכלו עורכי הסקר לקבל – ובצורה מדוייקת יותר – ישירות מאגפי משאבי האנוש, המזכירויות האקדמיות ורשויות המחקר באוניברסיטאות עצמן. יתר על כן, האוניברסיטאות הן שקובעות חלק ניכר מדפוסי הפעילות אותם בודק הסקר, כמו למשל היקף ההוראה הפרונטלית השונה מוסד למוסד, ועוד. לכן, להנגדה בין חברי הסגל לבין האוניברסיטאות מצטרף החשש, שמעוררים דווקא דברי ההרגעה בדבר שמירת פרטיות חברי הסגל כבודדים, מפני כוונות הסקר ביחס לעתיד האוניברסיטאות.
מן הסקר נראה כי עורכיו מחזיקים בעמדה ברורה – ומטרידה – לגבי אופי ההוראה והמחקר באוניברסיטאות, וכי עמדה מוקדמת זו עיצבה את הניסוח התמוה של השאלות, ועתידה מן הסתם להיות הגורם הקובע בעיבוד התשובות והמסקנות שיוסקו מהן.
השאלות מלמדות כי עורכי הסקר הפנימו באופן מושלם את התפיסה המעוותת שפותחה באוצר והונחלה לשאר משרדי הממשלה אודות ההוראה והמחקר האקדמיים. לפי תפיסת האוצר – המנסה זה זמן רב להשתלט על החלוקה הפנימית של תקציבי ההשכלה הגבוהה בין ובתוך המוסדות – מעמדם של תחומי המחקר תלוי אך ורק ב"תשואה" הכלכלית שלהם. במילים אחרות, בניגוד למראית העין הסטטיסטית, השאלון אינו חותר לספק תמונה אובייקטיבית, של מצב תחומי המחקר השונים באוניברסיטה, מאפייניהם וצרכיהם. הוא מובנה מראש בדרך שתציג את כל תחומי ההוראה והמחקר כפחות מדי "יצרניים", כאשר מדעי הרוח, חלק ממדעי החברה, ותחומי מחקר תיאורטיים טהורים במדעי הטבע, יופיעו כתחומים שוליים וחסרי חשיבות. השאלון מחייב לדווח על ההוראה והמחקר על ידי פירוק פעילויות אלה לקטגוריות שאינן רלבנטיות לסוג המחקר והדרכת הסטודנטים שמאפיינים חלק מהדיסציפלינות האקדמיות. מצד שני, מאפיינים רבים של עבודת המחקר וההנחיה בתחומים אלה אינם נכללים כלל ברשימת הקטגוריות המוצעות לנשאלים. כמו כן, בניגוד למקובל בשאלונים סטטיסטיים, הקטגוריות "לא רלבנטי" או "אחר" אינן מוצעות כלל.
פירוק זה על פירכותיו חותר תחת הנחות היסוד של החפיפה והכוליות המאפיינות את ההוראה והמחקר האקדמיים ומכוון להגדיר אותם על בסיסם של שני יסודות – קבלנות וסטנדרטיזציה – שעל פי ניסיון העבר הקרוב ישמשו כקווים מנחים לאירגון מחדש של האוניברסיטאות, משמע, להפרטתן.
המשך קריאת הפוסט "סקר למ"ס על המחקר וההוראה באוניברסיטאות / דני גוטוויין ואיריס אגמון"

א. שביתת סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה נמשכת למעלה מחודש. בויינאט מתפרסם היום מאמר דעה של גיל ונטורה, חבר סגל ההוראה באו"פ. מומלץ לקרוא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3725128,00.html

ב. ביום שני 8 ביוני יתקיים במכון ון ליר יום עיון בנושא "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה: מה מסתתר בהצעות להפרטה שבחוק ההסדרים 2009?

פרטים מלאים ראו בקישור: http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=967

בימים האחרונים עסקו כמה מחברי הפורום בחיבור מסמך עמדה בנושא הצעות חוק ההסדרים בנושא ההשכלה הגבוהה. בהצעת חוק ההסדרים נכללו שני נושאים שמשמעותם העיקרית היא נסיון פגיעה בעצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה: (1) הצעה להקמת חברה חיצונית למדידה והערכה של המחקר וההוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה (2) הצעה לשנות את הרכב ות"ת כך שנציגי האקדמיה יהוו בה מיעוט. הכוונה שלנו הייתה להפנות את מסמך העמדה אל ח"כים ושרים ולנסות לשכנעם להתנגד להצעות אלה בדיון אישור התקציב וחוק ההסדרים בכנסת. בינתיים, הממשלה בישיבתה היום (10.5.09) השתכנעה מנימוקיו של יו"ר ות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, והסירה את שתי ההצעות הללו מחוק ההסדרים. לפי ההחלטה, הצעות אלה יובאו בעתיד לדיון ואם כך יהיה – נחזור למסמך שהוכן למטרה זו. יש לציין כי לפני הסרת שתי ההצעות הנ"ל מחוק ההסדרים, שלחו הרקטורים של חמש אוניברסיטאות (לא כולל את אונ' בר-אילן ומכון וייצמן) מכתב לראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר, ובו הציגו אף הם את התנגדותם לשתי ההצעות בנושא ההשכלה הגבוהה שהאוצר כלל בחוק ההסדרים.

אחרי שהוסרו מחוק ההסדרים המוצע שני הסעיפיםהעוסקים בחברה חיצונית ל"בקרת איכות המוצר" האוניברסיטאי ושינוי הרכב ות"ת, עומדת עדיין על סדר היום הצעה גאונית אחת נוספת של אגף התקציבים: קיצוץ 80 מליון שקל מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה בשנת תש"ע בגין הסטודנטים שלומדים חשבונאות, מינהל עסקים ומשפטים. 
משמעותה המעשית של ההצעה היא ששכר הלימוד שסטודנטים במקצועות אלה ישלמו יהיה גבוה באלפי שקלים משכר הלימוד שמשלמים יתר הסטודנטים. כדי להדוף מראש את הטענה שמהלך כזה יהפוך את המקצועות הללו נגישים לעשירים מופלגים בלבד, מורה האוצר לות"ת להתאים את מערך הסיוע לסטודנטים כך שמי שאין ידו משגת תשלום סכומי עתק אלה כשכ"ל יוכל לקבל הלוואות ממערך הסיוע.
 
הפורום מבקש להביע התנגדות חד משמעית להצעה זו:
1. ההצעה מהווה הכנסת שכר לימוד דיפרנציאלי למערכת ההשכלה הגבוהה והוצאת המקצועות הנזכרים מתחומי ההשכלה הגבוהה הציבורית, דהיינו העמקת הפרטת ההשכלה הגבוהה. משמעות זו עולה בבירור מההצדקה שניתנה בהצעת החוק לרעיון זה: העובדה שסטודנטים הלומדים מקצועות אלה במכללות הפרטיות אינם משלמים שכר לימוד מסובסד מצדיקה, לפי גרסת האוצר, את הסרת הסבסוד גם מסטודנטים במוסדות הציבוריים!
כדאי, אגב, לשים לב הן ללוגיקה והן לתהליך: קודם הוקמו מכללות פרטיות, ואלה כשמן כן הן – פרטיות. אך הן הוקמו מחוץ למערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית ושכר הלימוד בהן נקבע בהתאם. וכעת הן משמשות כאמת-מידה להשוואת שכר הלימוד שלהן לזה שייגבה מסטודנטים במוסדות הציבוריים. בהתחשב בעובדה ששר האוצר הוא פילוסוף, אולי היה רצוי שיעביר לפקידיו כמה שיעורים בלוגיקה.
 
2. שכר הלימוד הגבוה שיידרש במקצועות אלה יהפוך אותם מקצועות לעשירים בלבד ויפגע בתפיסה של השכלה גבוהה נגישה לכל ובתפקיד החברתי של החינוך הגבוה ככלי למוביליות חברתית וצמצום פערים בחברה הישראלית: (א) מערך הסיוע לסטודנטים לא יפתור את הבעיה. זוהי זריית חול בעיניים, משום שללא תקצוב, ות"ת לא מסוגלת לספק את "הסיוע" האמור; מדובר בשכר לימוד שעשוי להגיע לפי חישובי ות"ת ל-30 אלף ש"ח בשנה אחת בלבד! (ב) ההצעה אינה מפרטת באילו מנגנוני סיוע מדובר, אבל רעיון שכר הלימוד הדיפרנציאלי כולו לקוח מדו"ח שוחט, שהאוצר מנסה שוב ושוב לכפות אותו על האקדמיה. בדו"ח שוחט מוצע להעניק הלוואות שכ"ל לסטודנטים באמצעות הבנקים. בנקים הם כידוע מוסדות מימון פרטיים. הם יקבעו קריטריונים להענקת ההלוואות בהתאם להערכת יכולת החזרתן ע"י הסטודנטים השונים. כך יהפוך "מערך סיוע" זה למנגנון ניפוי של סטודנטים בעלי יכולת כלכלית פחותה.

הפורום קורא להסרת הצעה זו מחוק ההסדרים, יחד עם שתי ההצעות האחרות. אם ההצעה לא תוסר ותובא להצבעה, קורא הפורום לח"כים להתנגד לה בדיון ובהצבעה!

הפורום למען ההשכלה הציבורית מחזק את ידי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה במאבקו הצודק להשגת חוזה קיבוצי שיבטיח את שיפור תנאי העסקתו

הפורום למען ההשכלה הציבורית מחזק את ידי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, שהתארגן במסגרת 'כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי', במאבקו לשיפור תנאי ההעסקה של מרכזי ההוראה והמנחים.

חברי הפורום מוחים על הצעד הכוחני שעשתה הנהלת האו"פ בשלחה מכתבי איום לחברי סגל ההוראה השובתים בהם הציגה אותם כעבריינים אלימים והוסיפה הודעות מייל לפיהן לא יקבלו שכר. הפורום קורא להנהלת האו"פ להיענות לאלתר לדרישות שהעלו נציגי המנחים והמרכזים לתנאי העסקה הוגנים, ולהביא בכך לסיום השביתה.

הפורום למען ההשכלה הציבורית, שבו סטודנטים ומרצים מכל הדרגות והתחומים במוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ, מגנה את הנהלת האו"פ על סירובה להכיר בזכותם של המרכזים והמנחים לתנאי העסקה הוגנים. מקומם במיוחד הוא נסיונה של הנהלת האו"פ לחמוק מחתימה על חוזה קיבוצי עם סניף עובדי האוניברסיטה הפתוחה המאוגדים במסגרת 'כוח לעובדים'. הפורום מגנה את האוניברסיטה הפתוחה על נסיונותיה ומאמציה לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה שלהם באמצעות משלוח מכתבי איום המבוססים על טענות סרק המציגות את השובתים כאילו פעלו באלימות, במטרה להטיל אימה ולשבור את השביתה.

מרכזי ההוראה והמנחים באו"פ הם קורבנות של שיטת העסקה נצלנית הנהוגה במוסד זה מזה שנים, העסקה שעתית המבוססת על פיטורים חוזרים. הסדרי העסקה פוגעניים מסוג זה נכפים על עובדים מקבוצות מוחלשות נוספות במשק שמועסקים באמצעות קבלנים וחברות כוח אדם: עובדות הסיעוד, עובדי הניקיון, מאבטחים ועוד. כמוסד אקדמי שרוממות ההשכלה לכל בגרונו, היתה האוניברסיטה הפתוחה צריכה להימנות עם הכוחות הפועלים נגד דפוסי העסקה נצלניים אלה ולא לחקותם. אך מתברר שהנהלת האו"פ אף חותרת להחמיר כעת את התנאים. תנאים אלה הפתיעו אף את חברי ועדת הכספים של הכנסת שדנו לאחרונה בשביתה והם קראו לצדדים להגיע לפתרון הוגן שיעוגן בהסכם קיבוצי.

הפורום למען ההשכלה הציבורית קורא להנהלת האוניברסיטה הפתוחה לנטוש את תפיסת ההעסקה בה היא מתבצרת עד כה, לקבל על עצמה מחוייבות להעסקה הוגנת של סגל ההוראה ולהכיר באירגון היציג שלו.

הפורום למען ההשכלה הציבורית www.publiceducation.org.il

 ההרצאה שפרטיה להלן תתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת בן גוריון, במסגרת התוכנית לאירוח אישים של הפקולטה למדעי הרוח והחברה באונ' בן גוריון ובשיתוף המחלקות לכלכלה ולהיסטוריה כללית. ההרצאה עשויה לעניין גם חברי פורום (ואחרים) מיתר הקמפוסים, כפי שיובן מהפרטים המובאים בתחתית ההזמנה אודות המרצה ותחומי התמחותו.

Professor Avner Offer

University of Oxford
Fellow of All Souls College

The Economy of Obligation: Contract Ambiguity and the Welfare State

ההרצאה תתקיים ביום שני, כו' בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009, בשעה 16:30
באולם הסנאט ע"ש ו' א' מינקוף,קריית האוניברסיטה ע"ש משפחת מרקוס, באר-שבע.
כיבוד קל יוגש החל מן השעה 16:00
 
פרופ' אבנר עופר, מחבר הספר המצליח The Challenge of Affluence, הוא חוקר מוביל בהיסטוריה כלכלית וחברתית של המאות 19-20. הרצאתו תתרכז בתחומי מחקריו האחרונים: השפעות הצמיחה הכלכלית בחברות השפע והמעבר מסוציאל דמוקרטיה לליברליזם כלכלי

מקיצוץ בספרים לקיצוץ בבני אדם

אוניברסיטת תל אביב במשבר כלכלי, הנובע הן מהקיצוצים המתמשכים בתקציבי ההשכלה הגבוהה (אפילו התקציב שהובטח בתחילת השנה בכדי לאפשר את פתיחתה טרם הועבר) והן מהשקעותיה הספקולטיביות של האוניברסיטה. הפתרון של האוניברסיטה הוא כמובן קיצוץ, במקום להציג דרישה חד משמעית לאוצר להעביר תקציב, ולהפגין מוכנות אמיתית להילחם על ביצועה.
היכן נוחתת חרב הקיצוץ, תשאלו? נשיא האוניברסיטה הודיע שהוא מוותר על 5% משכרו, וכך שאר בכירי ההנהלה. לפי מבקר המדינה, הנשיא מרוויח 44 אלף ₪ בחודש. אבל באוניברסיטה יש אנשים שמרוויחים אפילו פחות מהסכום החודשי שהנשיא הודיע שיוותר עליו: אנשים שאינם מאוגדים בארגון מקצועי ושלא צוברים ותק בעבודה, שעובדים לפי שעות ומועסקים דרך חברה קבלנית. כמובן שאותם הכי קל לפטר.
האוניברסיטה החליטה, אפוא, לפטר את רוב העובדות והעובדים האחראים על הפקדת התיקים בספריות, ולהציב במקומם ארוניות אחסון לתיקים. ה"חסכון" מהמהלך יהיה מזערי,  ולעומתו הנזק שיגרם לעובדים הללו הוא רב. מרבית העובדים שיפוטרו נמצאים בשנות השישים לחייהם ומועסקים דרך חברות כח אדם. רובם נמצאים באוניברסיטה שנים ארוכות, ורק העסקה פוגענית זו מאפשרת לפטרם לאחר שנים של עבודה.
על האוניברסיטאות לגלות מחויבות לכל עובדיהן, כולל אלה המועסקים בקבלנות. התנערותה המתמשכת של אוניברסיטת תל אביב מכל מחויבות להעסקה הוגנת, מתבטאת כעת בהחלטתה לפטר את העובדים המוחלשים ביותר, שאינם מאורגנים בארגון מקצועי אלא מועסקים דרך חברה קבלנית.

הפגנת הזדהות עם העובדים בספריות ומחאה על פיטוריהם תתקיים מחר, יום חמישי ה- 2/4, בשעה 14:00 ברחבת הספריה המרכזית, אוניברסיטת תל אביב

אמש, עם פרסום דו"ח מבקר המדינה, שלחנו לכלי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים את ההודעה הבאה:

המסקנה מדו"ח המבקר על ההשכלה הגבוהה: דרושה דמוקרטיזציה של המערכת

היום מתפרסם דו"ח הביקורת של מבקר המדינה על מערכת ההשכלה הגבוהה, החושף שורת ליקויים בהתנהלות הנהלותיהן של אוניברסיטאות המחקר. הדו"ח גם ממחיש פעם נוספת את מצבן הקשה של האוניברסיטאות, הנובע קודם כל מקיצוץ מאסיבי בתקציבים הציבוריים להשכלה הגבוהה. אסור שהביקורת המוצדקת על ניהולן תטשטש את אחריות קיצוצי הממשלה על המצוקות הקשות במערכת ואת חובתה להחזיר תקציבים למוסדות ללא התניות.

הליקויים שנתגלו נובעים קודם כל מהמבנה הניהולי הנוכחי באוניברסיטאות, אשר שונה בשנים האחרונות למבנה תאגידי (בעקבות דו"ח מלץ), בו בעלי התפקידים ממונים ע"י הועד המנהל, שהוא מעין מועצת מנהלים השולטת בפועל בכל מוסד. בוועד המנהל יושבים בעיקר אנשי עסקים, כלכלנים ופקידי אוצר לשעבר, כך שהשליטה במינויים הבכירים בהנהלות המוסדות להשכלה גבוהה מצויה באופן מכריע בידי משרד האוצר, היושב על ברז התקציב. משרד האוצר ושלוחיו במערכת אחראיים לניהול הכושל והמכשיל של מוסדות ההשכלה הגבוהה.

לאחר דו"ח המבקר, ברור יותר מתמיד, שהחלטת הממשלה להפקיע את ניהול האוניברסיטאות מידי הסגל האקדמי המקצועי, ולתת אותו לפקידים שממונים מגבוה במקום להיבחר באופן דמוקרטי, הייתה טעות חמורה. האישים הממונים אינם אחראיים בפני הקהילה האקדמית שכן הם כבר לא נבחרים על-ידה, ולכן גם נוטים לדאוג לעצמם ולא למערכת, ולהקציב לעצמם משכורות עתק. במקביל, בהשראת משרד האוצר הם מבקשים להפריט ו"לייעל" את האקדמיה הישראלית, כלומר לכפות עליה צורת ניהול שרירותית ותאגידית-עסקית מוחלטת. צורת ניהול זו גם כוללת העסקה פוגענית ומנצלת של עובדים אקדמאיים ומנהליים רבים, כסגל זוטר, כסגל מנהלי, כעובדים שעתיים וכעובדי קבלן.

הפתרון לכל זה הוא פשוט: מבנה דמוקרטי ושקוף של האוניברסיטה, הכולל בחירות לבעלי התפקידים ועבודה של המוסדות יחד עם ארגוני הסגל מתוך רצון כן לשיתוף פעולה. חברי הקהילה אקדמית הם שצריכים לבחור את בעלי התפקידים ולקבוע את דרך ההתנהלות הראויה,  ולא פקידי אוצר רחוקים וחסרי ידע מקצועי לגבי האקדמיה.

מדו"ח המבקר עולה בבירור, שהנהלות האוניברסיטאות אינן מתפקדות בצורה הראויה למוסד ציבורי חשוב, ושהמודל הניהולי הנוכחי נכשל. הדרך היחידה לשפר את המצב היא מבנה דמוקרטי של הניהול האוניברסיטאי, אשר יכלול את כל חברי הקהילה האקדמית. רק באוניברסיטה דמוקרטית תושג שקיפות אמיתית ושותפות אמיתית בין המדינה והמוסדות.

לפרטים/לייחוס:
רועי בל, 054-6406401; groiiball@gmail.com

 הפורום להגנת ההשכלה הציבורית
www.publiceducation.org.il