בימים אלה מתפרסם דוח שכתבו פרופ' אביה ספיבק ודר' מאיר אמיר עבור התאחדות הסטודנטים ובו ניתוח כלכלי של הנתונים על העסקת עובדות נקיון באמצעות קבלני כוח אדם בקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות בישראל. כתבה בנושא זה התפרסמה השבוע בדה מארקר.
"אנו מאמינים ומקווים" כותבים מחברי הדוח בתקציר המנהלים "כי באמצעות הניתוח הפרטני של סוגיית עובדות הניקיון בקמפוסים נוכל לתרום לליבון וחשיבה מחודשת על סוגיה זו בכללותה, ברמה הארצית, זאת הרי הייתה כוונת התאחדות הסטודנטים כאשר פנתה אלינו בבקשה לביצוע העבודה. העבודה שתוצג להלן היא עבודת ניתוח כלכלי, אבל ניתוח כלכלי שהוא ער וקשוב להיבטים החברתיים והערכיים של תופעת עובדי הקבלן. ניתוח כלכלי טכני, שעיסוקו רק בצמצום הוצאות ומקסום רווח, כפי שנלמד בקורסי היסוד של הדיסציפלינה הכלכלית, יצביע על יתרונות כלכליים מסויימים השמורים לשיטת ההעסקה העקיפה, באמצעות קבלני שירותים. ראוי לציין שהיתרונות הכספיים אינם רבים. היתרונות למוסד הם במידה רבה בתשומת הלב הניהולית, בכך שאינו צריך להקדיש משאבי ניהול – על פי רוב במסגרת מחלקת משאבי אנוש – לאוכלוסיה חלשה יחסית שממנה מגיעות מרבית עובדות הניקיון. ניתוח כלכלי רחב אופק, שאינו מתעלם מכלל היבטי הסוגייה, יניב תובנות שונות לגמרי. אך ככלכלנים האמונים על הניתוח הכמותי, לא נתעלם מחובתנו להציג את הנתונים כפי שלמדנו ואספנו אותם, כדי לאפשר דיון ערכי נורמטיבי תוך הצגת מחירו הכלכלי" (עמ' 2).
חשיבותו של הניתוח שמציג הדוח היא, אם כן, בכך שהוא מציב על סדר היום נתונים על החסכון התקציבי שנובע מההעסקה הקבלנית ומעמתם עם שאלת המחיר החברתי שהעסקה זו גובה – קודם כל, מהנשים והגברים המועסקים בשיטה פועגנית זו, אך בטווח הארוך מהחברה כולה. בדרך זו נחשפת, בין היתר, עוצמתו של השיח הניאו-ליברלי, שהעסקה קבלנית ומיקור חוץ הם פרקטיקות אופייניות לו. עוצמת השיח הזה מתבטאת בכך שהעסקה קבלנית, בפורמט כזה או אחר, הופנמה בו כליל כברירת מחדל. הנחת היסוד היא שמדובר בחסכון תקציבי מאד משמעותי שאינו מצריך בחינה של נתונים או שיקולים אחרים. אולם העובדה כי לא תמיד מדובר בחסכון כה גדול, במיוחד אם מכניסים למשוואה גם את העלויות החברתיות, צריכה ללמד אותנו כי המניע לנרמול ההעסקה הקבלנית הוא אידיאולוגי לא פחות משהוא כלכלי גרידא. בהקשר זה, יש לראות גם בחנק התקציבי שהושת על המוסדות להשכלה גבוהה מהלך שנועד להשריש את החשיבה הניאו-ליברלית ולהפכה למובנת מאליה, לא פחות מהיותו מהלך שנועד לגרום להעברת חלק מהנטל התקציבי של מימון ההשכלה הגבוהה מאוצר המדינה אל השוק ה"חופשי".
ועל הרקע הזה, בין היתר, אפשר לראות גם את העניין ה'מקומי' הבא:
עובדות הנקיון בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון, שהצליחו להתארגן במסגרת ועד עובדים יציג (פרקטיקה שלאור האמור לעיל, קל להבין מדוע היא לצנינים בעיני ראשי אוניברסיטאות וקבלני כוח אדם כאחד), נתקלות שוב ושוב במכשולים שמערימים בדרכן המעסיקים בנסיונותיהן להגיע להסכם עבודה קיבוצי עמם. נוכח לחצים גלויים וסמויים על עובדות הנקיון, לחצים שמטרתם לפורר את ההתארגנות, לבודד את הדמויות המובילות בקרבן, למנוע בדרך זו הסכם עבודה ולכפות את תכתיבי המעסיקים, הוקמה בימים אלה קרן שביתה. מטרת הקרן לאסוף תרומות שיאפשרו לעובדות הנקיון לקיים מספר ימי שביתה כחלק מסכסוך עבודה רשמי. עובדות הנקיון, שרובן תלויות לחלוטין לקיומן וקיום בני ביתן בשכר הדל שהן מקבלות בעבודת הנקיון, לא יכולות לעמוד בעלויות של שביתה, אפילו קצרה, ללא תמיכה כזו. מנגד, הפסקת נקיון הקמפוס אפילו לימים ספורים עשויה לשכנע את הקבלנים להגיע להסכם עם העובדות.
המעוניינים לתרום לקרן השביתה של עובדות הנקיון באוניברסיטת בן גוריון מוזמנים לעשות זאת באחד משלושה הערוצים הבאים:
1. העברה בנקאית ישירה לבנק הפועלים, סניף האוניברסיטה 547, באר שבע, חשבון מס. 458045.
2. רישום צ'ק לפקודת "המוקד לבטחון תזונתי" והעברתו במעטפת שירות של בנק הפועלים בכל סניף של הבנק, לפי הפרטים לעיל.
3. רישום צ'ק כנ"ל ושליחתו בדואר רגיל לכתובת: אורנה עמוס, ת"ד 314, עומר.
אישור קבלה יישלח לכל תורמ/ת בדואר חוזר.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 