הצעה לעמדת הסגל במסגרת הפגישה המיוחדת שבין נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן-זאב לבין חברי הסגל האקדמי הבכיר, שזומנה ליום ה-7.2.2008
נייר עמדה
מוגש בידי פרופ' אילן גור-זאב

1. הסגל האקדמי הבכיר ונשיא אוניברסיטת חיפה נמצאו עד כה במסלול של התנגשות שבחומרתה לא נודעה כמותה בכל תולדות האוניברסיטה. ביכולתנו לצאת מחוזקים מן המשבר לטובת האוניברסיטה שהיא הבית של כולנו במידה וכל צד ינקוט בצעדים המפורטים להלן:
2. כדי לחדש את האמון וכדי להעצים את שיתוף הפעולה בין הנשיא לסגל הבכיר בתוך שלושה שבועות (עד ל- 28.2.2008 ) יוכרז על מועד (קרוב) לקיום פגישה בין הנשיא לבין הסגל האקדמי, כינוס דיאלוגי באופיו, שבו ידונו הנשיא וחברי הסגל האקדמי הבכיר בעניינים העומדים על הפרק. בהזדמנות זו יציג הנשיא בפני חברי הסגל סקירות מפורטות, מתוך תשומת-לב מיוחדת לנושאים הבאים:
א. הנשיא יזום, בתאום עם יו"ר הוועד המנהל ונציגי הסגל הבכיר את הרחבת הוועד המנהל באופן שיאפשר הגדלה משמעותית של הייצוג היחסי של חברי הסנאט בוועד המנהל. יחס של 11 מתוך 23 עשוי לשמש מודל מדריך.
ב. הנשיא יזום, בתאום עם יו"ר הוועד המנהל ונציגי הסגל תהליך בחירת חברי וועד שהם נציגי ציבור שבהתאם לניסוח שבתקנון האקדמי (סעיף 7.1.3 ) יהיו "פעילים בתחומי התרבות והחברה, המדע, הכלכלה, הטכנולוגיה, התקשורת והתעשייה" ושבנוסף לכל אלה גם הצטיינו בתרומתם לשגשוג המימדים ההומניסטיים של האוניברסיטאות הישראליות ולהעצמת האוטונומיה של האקדמיה, או שיש להם מחייבות עמוקה לתרומה שכזאת בעתיד.
ג. הנשיא לוקח על עצמו אחריות ישירה, בלעדית ובלתי-מותנית לפעולה למען הבטחת הפנסיה של הסגל, לטיפוח היעודה ופירותיה וכמובן שימנע מכל פעולה העלולה להזיק או לאיים על היעודה הפנסיונית ופירותיה.
ד. מצבו של הסגל הזוטר ותמיכה בסגל הצעיר של אוניברסיטת חיפה.
3. יום הדיונים שהמתאר שלו תואר למעלה יהיה לדפוס קבוע והנשיא וההנהלה מתחייבים להשתתף בו באופן מלא דרך קבע יחד עם חברי הסגל מידי שנה. סדר היום ייקבע במשותף ע"י נציגי ההנהלה ונציגי הסנאט. המשך קריאת הפוסט "אוניברסיטת חיפה: יוזמה ל"אמנה חדשה" בין הקהילה האקדמית לנשיא האוניברסיטה"

מן הכותרות, אשר בחלקן כבר החלו לצוץ במהלך שביתת הסגל האקדמי הבכיר, נדמה היה כי הנה שועט הסגל האקדמי הבכיר להישגים אשר ישולשלו היישר לכיסו, בעוד שקבוצה גדולה המתקראת "הסגל האקדמי הזוטר" נשארה מאחור ללא כל פתרון.

הסיפור האמיתי הרבה יותר מורכב. רבים אינם יודעים זאת, אך הקבוצה המרכזית האמורה להוות את הליבה של כל מוסד אקדמי הינה קבוצת אנשי הסגל האקדמי. אלה העושים את דרכם מדרגת המרצה לדרגת הפרופסור במסלולי ההוראה והמחקר, תוך קבלת קביעות במוסד בשלב כלשהו בקריירה. בכל מוסד אקדמי המתנהל בצורה תקינה מהווה קבוצה זאת את הליבה המרכזית והדומיננטית, והחברים בה עוסקים הן בהוראה והן במחקר.

בעבור חברי סגל אלה, האוניברסיטה היא מקום התעסוקה המרכזי (ובמקרים רבים אף היחיד). המחקר השוטף בתחומים השונים מתורגם לחומרי ההוראה המועברים לדורות הבאים, ועל ידי כך תורמים חברי הסגל האקדמי הבכיר לא רק למחקר הבסיסי אלא גם לטיפוחם של הדורות הבאים.

נכון, השכלה גבוהה ברמה טובה השואפת למצוינות עולה בממון, וכך מצאה עצמה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל במצב שבו עלויות השכר (עלות שנתית כוללת, כולל הפרשות שבתון וקרן לחילופי מדע) של חברי הסגל האקדמי הבכיר הגיעו בתקופה שלפני השביתה האחרונה ל-375,854 שקל למרצה בכיר, 435,677 שקל לפרופסור חבר, ו-567,094 שקל לפרופסור מן המניין.

בעשור האחרון, ואולי אף יותר מכך, כאשר חרב הקיצוצים הונפה על המוסדות להשכלה גבוהה, נמצא פתרון אשר הניח את היסודות לבעיה שנקראת "הסגל האקדמי הזוטר", פתרון מארץ ה"ישראבלוף" של הגשש החיוור: "כאילו ניתן לכם תקנים". תוכניות חדשות שקמו, או תוכניות שגדלו ונזקקו לתוספת תקנים של אנשי סגל אקדמי, קיבלו רק חלק קטן מהתקנים המבוקשים. את יתר המשאבים הנדרשים כדי לקיים תוכניות אקדמיות סדירות קיבלו היחידות האקדמיות בדמות "יחידת הוראה", משאב זול מאין כמוהו שעלותו הממוצעת היא כ-14 אלף שקל בחודש. צא וחשב, שניתן לגייס אדם שילמד בהיקף של איש סגל מן המניין, 8 שעות שבועיות, ועלות שכרו השנתית, ראה זה פלא, תהיה רק 112,000 שקל. ביחידות הוראה אלו, אשר נהפכו למשאב הולך וגדל בתקציב של האוניברסיטאות נמצא לכאורה הפתרון לכל הבעיות. פתרון שנקרא "מורים מן החוץ", ובמהלך הזמן "הסגל האקדמי הזוטר".

המשך קריאת הפוסט "המצאה אקדמית מפוקפקת / אריה רטנר"

לחברי הפורום להגנת ההשכלה הציבורית שלום,

מצורף בסוף פוסט זה מסמך המפרט את מבנה הפורום ואת מסגרות הפעילות השונות שלו. כל אחד ואחת מכם מוזמנ/ת בחום להצטרף לפעילות בתחומים המתאימים לנטיותיכם ולתרום לקידום המטרה שהצבנו לעצמנו, ההגנה על ההשכלה הציבורית. המבנה שמפורט במסמך הזה משקף ניסיון לשלב את הכוחות והכישרונות השונים של חברי הפורום שפיזית, מפוזרים בקמפוסים שונים ברחבי הארץ, תוך התחשבות בכך שכולנו שקועים בראש ובראשונה בהוראה, לימודים ומחקר. מכאן הדגש הברור על כלים אינטרנטיים ביצירת צוותי עבודה ועל הפעילות בקמפוסים עצמם. כל מרכיבי מבנה הפורום שמוצג כאן פתוחים לשינויים בהתאם למה שנלמד מהניסיון המשותף.

המשך קריאת הפוסט "מבנה הפורום להגנת ההשכלה הציבורית: אפשרויות של פעילות מקומית ו/או ארצית"

(מכתב הבהרה ששלח פרופ' נתן דסקל, פיזיולוגיה, הפקולטה לרפואה, אונ' תל אביב, לתמרה טראובמן, כתבת החינוך ב'הארץ', על פי בקשתה של הכתבת)
(הפיצול התדמיתי בין 'סגל בכיר' ו'מדענים' נוצר במכוונן על ידי האוצר ושליחיו בתקשורת הלאומית 'כחלק מאסטרטגית הכפשה, בכדי להקל על הציבור את ההחלטה להתנגד למאבק המרצים', טוען המחבר)

שלום תמרה,

אני שמח שפנית אליי ורואה בכך עוד ראיה לרצון הכן שלך לדיווח אמיתי ומאוזן. אנסה לתת חיזוקים לתזה שלי. את הגדרת אותה כך: "בזמנו, כתבת שחל כרסום כה גדול במעמד אנשי הסגל האקדמי עד שיש לכנותכם מדענים, כדי שהציבור יזהה אותכם עם המדע". אין זאת בדיוק כוונתי. לדעתי, חלק גדול מאד של הציבור אינו מזהה את המרצים השובתים עם המדענים או חוקרים. הוא שונא מרצים תאבי בצע ומעריץ מדענים ישראליים נפלאים. הבלבול וכפל ההתייחסות נוצרו בשל מסע הטעיה מכוון וממוקצע של האוצר באמצעות שליחיו בתקשורת (לצערי גם בעיתונך, בעיקר ב"דה מרקר").

אני טוען שכפל ההתייחסות שציינתי מעלה נבנה במתכוון וכחלק מאסטרטגית הכפשה, בכדי להקל על הציבור את ההחלטה להתנגד למאבק המרצים, כי זיהוי המרצים עם המדענים היה מקשה על כך. יתרה מזו, הציבור יכול לקבל בהבנה רבה משכורת גבוהה של מדען שתורם המון למדינה, להבדיל ממרצה (כי מה כבר ההבדל בינו לבין מורה בבית הספר? שהוא התברג לאוניברסיטה?). אני טוען שהשימוש הגורף של התקשורת, כולל "הארץ", במונח "מרצים" בהתייחסו לסגל הבכיר השובת תרם רבות לבניית כפל ההתייחסות והבלבול האלה. ובעיקר, אני טוען ש"מרצה" ו"חבר סגל בכיר" שונים אובייקטיבית, לא רק בשם, ושחבר סגל בכיר הוא בראש וראשונה מדען או חוקר ורק אח"כ מרצה.

המשך קריאת הפוסט "'המרצים בכירים' השנואים על הציבור ו'המדענים הנפלאים שלנו' שמתגאה בהם הציבור הם אותם האנשים!//פרופ' נתן דסקל"