תגובה לתוכנית האסטרטגית של נשיא אונ' ת"א / פרופ' נתן דסקל

Dear colleagues

I have done some research and also used the previously published data and articles to briefly follow the trends in the impact of Israeli science (focusing on citation number and intensity as the measure of impact), and TAU in particular, in the last years, our current stand in the world, and our problems and prospects. The attached PPT presentation is just a draft and does not intend or pretend to be a full study. However, it provides us with interesting facts and even gives a chance to glance at ourselves in the mirror of publication statistics. The conclusions are not overly optimistic but not as pessimistic as I thought before I started this little endeavor. I thought it would be timely in view of the ongoing dispute on TAU's future.

Shabbat Shalom
Nathan.

המשך קריאת הפוסט "תגובה לתוכנית האסטרטגית של נשיא אונ' ת"א / פרופ' נתן דסקל"

מאבק האקדמיה: השלב הבא

אחרי ההצלחה היחסית של שביתת הסגל הבכיר, ובעקבות ההתארגנות הארצית של הסגל הזוטר (כולל המורים מן החוץ) להילחם על זכויותיהם, הגיע סוף סוף הזמן לחשוב על פעולותינו בהמשך. אני לא מתכוון לומר שעד עכשיו לא חשבנו על עתיד המאבק, או שלא ניסינו לחזות את תוצאות המאבקים. ההפך הוא הנכון. אלא שבעקבות ההתעוררות (שאפשר להתווכח על מימדיה) של מודעות פוליטית בקמפוסים השונים, ובעקבות הדינמיקה שיצרה שביתת הסגל הבכיר ומאבק הזוטרים (רק באוניברסיטאות, בל נשכח) הגיע הזמן לנסח דרכי פעולה ברורות להתמודדות עם המצב החדש, ולפעול לפיהן.
זה לא סוד שהמאבקים העלו לפני השטח את הכיוון הכללי שאליו צועדת האקדמיה בישראל. אם מנסים להסתכל על התופעה בכללותה, אפשר לטעון שלא מדובר רק ב"העלאה לפני השטח", אלא גם שהמאבקים עצמם הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההפרטה, שאף אחד לא דמיין לעצמו (אפילו במשרדי האוצר), שיעבור באופן חלק לגמרי. "ייבוש" הסגל הבכיר היה צפוי לגרום, בסופו של דבר, לשביתה ארוכה שבסופה ישיג המגזר המצטמצם-והולך תוספות שכר מסוימות, שיגיעו גם מקופת המדינה וגם מתקציב האוניברסיטאות. בדומה, גם מאבק הזוטרים יסתיים, ככל הנראה, אחרי שתושגנה חלק מהתביעות לגבי המורים מן החוץ וסגלי הדוקטורנטים והמסטרנטים. גם התקציבים למימון תביעות אלו (שהם קטנים לאין ערוך מאלו שנדרשים למימון השגי הבכירים) יגיעו, כנראה, גם מקופת המדינה וגם מתקציב השכלה הגבוהה. מאחר שמאז 2001 קיצצה המדינה בתקציב ההשכלה הגבוהה, ומאחר שהתהליך שהחל אחרי אימוץ מסקנות דוח מלץ החליף בהדרגה את הניהול האקדמי של האוניברסיטאות בניהול "יעיל כלכלית", יוכל האוצר בקלות להפוך את המאבקים הללו לקטליזטור של תהליך ההפרטה – וזו משמעות האמירה שהמאבקים הם חלק מהתהליך. כל עוד המבנה הניהולי יישאר כפי שהוא, תהליך הרס האקדמיה יואץ על ידי מינוף העדר המשאבים (שנתפס כעובדה בלתי ניתנת לשינוי), שהוחרף בעקבות המאבקים, ל"ייעול" נוסף של האוניברסיטאות: המשך צימצום מספר התקנים, איחוד מחלקות, והפיכת מדעי הרוח והחברה למכוני-מתן-תואר-ראשון של קורסי מבוא ברמה נמוכה.
המשך קריאת הפוסט "מאבק האקדמיה: השלב הבא"

הזמנה לדיון פתוח על המתווה האסטרטגי של אונ' תל אביב – 9 באפריל 2008

הנכם מוזמנים להשתתף בדיון פתוח על המתווה ההאסטרטגי של אונ' ת"א והשלכותיו על הקהילה האקדמית. זו ההזדמנות ללמוד מה המשמעות של 'חיזוק' ו'העצמה' בעיני הנהלת האוניברסיטה, ומה תפיסתה את המושג 'קהילה אקדמית' (בשונה מתפיסת הקהילה האקדמית את עצמה).

בהמשך מצורף מסמך המציע ניתוח ראשוני של המתווה האסטרטגי.
את המתווה עצמו ניתן למצוא בקישור הבא:
http://www.tau.ac.il/rector/tau-strategy-1.1.pdf

הדיון יתקיים בחסות הפורום המקומי:

יום ד', 9 באפריל, 13:00-15:00

הפקולטה למדעי החברה (בניין נפתלי), חדר 110

המשך קריאת הפוסט "הזמנה לדיון פתוח על המתווה האסטרטגי של אונ' תל אביב – 9 באפריל 2008"

על מנהיגות האוניברסיטאות הכושלת / פרופ' אמריטוס אלכסנדר-זאב גיורא, אונ' חיפה

La trahison des clercs

… or I should say "la trahison des elus," the betrayal of the leadership: The Presidents of the Universities ( with the notable exception of Pres. Galil of TAU), the Chair and Vice-Chair of MALAG, the Chair of VATAT, but first and foremost  the Presidents of the Universities who caricatured themselves into "hanhalot", "management", instead of rising to the challenge of manhigut. Some of us have been there before and may even know what we are talking about.

[….] The Presidents seem to have forgotten who they are, where they come from, where they shall return, who their constituency is and to whom they shall render an account; but they forgot even more than that: they forgot what a university was. And in the process they have lost their mandate.

They forgot what a university is. Historically, in the West, higher education and its locus, the university, has evolved over hundreds of years, shaping and following, in a reciprocal way,  the social and intellectual currents of the culture, until  it has become the distilled expression and the very  embodiment of the  civilization , molding, representing, and transmitting it. From Athens of antiquity, through the monasteries to Bologna and the Sorbonne, to Oxford, to Harvard, to Jerusalem. In the course of the centuries and through changing emphases from  theology to philosophy to science, reflecting dominant social and intellectual currents,  a dual role has evolved for the universities. A dual role that  is as powerful today as it was when the faculty of the Sorbonne, the University of Paris, broke free of  episcopal control, almost eight hundred years ago, in 1215 CE.

המשך קריאת הפוסט "על מנהיגות האוניברסיטאות הכושלת / פרופ' אמריטוס אלכסנדר-זאב גיורא, אונ' חיפה"

החלה מכירת החיסול הסופית של החינוך הציבורי: דב לאוטמן משיק תנועה "לטובת" החינוך

דב לאוטמן ומשפחות ההון בישראל הקימו היום את תנועת "הכל חינוך". מטרותיהם נשמעות נאצלות, אך עיון קצר ברשימת המעורבים בתנועה מספיק בכדי לגלות האמת שמאחורי המסכה.

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית בישראל, המונה מאות מרצים וסטודנטים מכל הקמפוסים בארץ, מתריע:

אין מדובר בתנועה של נדבנים תמימים ושוחרי-טוב – מדובר במהלך ציני, צעד נוסף להפרטת החינוך, ביוזמת אנשי עסקים, שחלקם כבר גרם נזקים כבדים לחינוך. המסכות נפלו: עומדת מולנו בפנים גלויות תנועה להפרטת החינוך בישראל.

בין ראשי היוזמה אישים בעלי מעורבות עמוקה ושלילית במערכת החינוך:

  • איש העסקים דב לאוטמן מכהן מזה למעלה מ-8 שנים כיו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב, בהן הנהיג וממשיך להנהיג מהלכי הפרטה שפוגעים קשות ברמת ההוראה והמחקר וביחסי העבודה במוסד. לאחרונה אסיפת הסגל הבכיר באוניברסיטה החליטה פה אחד לקרוא לו להתפטר, וכך עשה גם סנאט האוניברסיטה.
  • איתמר רבינוביץ' כיהן עד לאחרונה כנשיא אוניברסיטת תל-אביב, והיה שותף מלא למהלכי ההפרטה של לאוטמן, במסגרתם נסגרו חוגים ויחידות אקדמיות, מרצים הוכרחו לפרוש, ותחומי ידע שלמים נפגעו וחלה ירידה בסטנדרטים האקדמיים.
  • איש העסקים שלמה דברת היה זה שעמד בראש הצוות שמינתה שרת החינוך הקודמת לימור לבנת, אשר הגה את "רפורמת דברת" במערכת החינוך, נגדה ניהלו המורים והמורות מאבק מעורר השראה השנה.
  • אילי הון נוספים, חלקם מראשי המשפחות השולטות במשק, מעורבים ביוזמה, ומנסים להפוך "לקבלני החינוך" של המדינה – נוחי דנקנר, עפרה שטראוס, שלמה נחמה, אלי הורביץ ומוזי ורטהיים, וכן מנכ"ל משרד האוצר עד לא מזמן, ד"ר יוסי בכר.

היכן בתנועה הזו נציגיהם האמיתיים של העוסקים בהוראה ובחינוך? לא ארגוני המורים, לא ארגוני הסגל האקדמי הבכיר או הזוטר, לא ארגוני סטודנטים. מובן מאליו שתנועה למען החינוך בהשתתפותו של שלמה דברת לא תראה בנציגי המורים פרטנרים. ברור לגמרי שדב לאוטמן לא יראה במרצים ציבור רלבנטי לדיון על עתיד החינוך או ההשכלה הגבוהה: הרי מטרתם היא לקדם את הפרטת החינוך הציבורי, לא לשפרו.

אנו מתריעים בפני אנשי החינוך האמיתיים בישראל, בפני אנשי רוח ויוצרים שנותנים בתמימותם לתנועה זו להתהדר בשמם ויוקרתם, בפני אלה המעוניינים לקדם ולפתח מערכת חינוך ציבורית, איכותית ודמוקרטית: אל תפלו בפח! שום טובה לא תצמח לחינוך הציבורי מתנועה שעל סדר יומה הפיכת החינוך לסחורה המוכפפת לכללי השוק!

הזמנה לדיון במצב האקדמיה, מאת פרופ' נח עפרון, חבר הפורום ונשיא האגודה הישראלית לפילוסופיה והיסטוריה של המדעים

שביתות ותמורות באקדמיה הישראלית

ביום א', ה-16 במרץ, יתקיים בירושלים מפגש במתכונת "שולחן עגול", שאורגן ע"י תמרה טראובמן מעיתון הארץ בנושא "שביתות ותמורות באקדמיה הישראלית". המפגש יעסוק בקשת רחבה של בעיות, שהשביתה האחרונה והדיון התקשורתי שבא בעקבותיה, לא השכילו להציף ולברר, ומהווה חלק מהנסיון לעורר שיח ציבורי ביקורתי אודות הפרטת ההשכלה הגבוהה בארץ. ישתתפו בדיון: דני גוטוויין (אוניברסיטת חיפה), עומר מואב (האוניברסיטה העברית), דניאל מישורי (אוניברסיטת תל אביב), נוגה דגן-בוזגלו (מרכז אדוה למידע על שוויון וצדק חברתי) ותמרה טראובמן עצמה. 

הדיון יתקיים במושב המליאה של כנס האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, בשעה 17:30 במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בגבעת רם. בנוסף, לפני מושב המליאה והחל מהשעה 16:00, יתקיים במסגרת הכנס מושב נוסף, שיעסוק בקשרים בין האקדמיה, המדע והפוליטיקה הישראלית בפרספקטיבה היסטורית.

את תוכנית הכנס ניתן למצוא באתר האגודה: www.ishps.org
מידע  אודות דרכי הגישה למוזיאון: http://www.mada.org.il/geninfo/geninfo.html

אנו מזמינים את בעלי הדעה ובעלי העניין, שנושא עתיד ההשכלה הגבוהה בארץ קרוב לליבם, לבוא ולקחת חלק, לשמוע ולהשמיע.

הכניסה חופשית.

בברכה,

נח עפרון, נשיא
האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים
efron@mail.biu.ac.il

ביקור בכנסת / איריס אגמון

ביום רביעי האחרון ביקרתי יחד עם יאיר רונן, חבר פורום נוסף, בכנסת, כדי להפגש עם חברי כנסת ועם קבוצת הסטודנטים מילגאי אייסף הפועלים בכנסת כעוזרים פרלמנטריים-מתמחים של חברי כנסת שיש להם אג'נדה חברתית כלשהי. מטרת הביקור הייתה לנסות לקדם את מטרות הפורום בזירת הכנסת.
הגענו עם רשימה של הצעות חוק, שאילתות ויוזמות נוספות, שהכנו בעזרת חברים מצוות מדיה-תקשורת-פוליטיקה וחברי פורום נוספים (לכל תורמי הרעיונות, תודה), במטרה להציעם לחברי כנסת. הרעיון היה להציע לחברי הכנסת מבחר של רעיונות גולמיים לפעולה ולפתח מתוכם בהמשך את אותם רעיונות שיימצא חבר כנסת שמעוניין לקדמם.
נפגשנו עם אבישי ברוורמן ומרינה סולודקין. אני נפגשתי גם עם עוזרו הפרלמנטרי של דב חנין.
ברוורמן הצהיר על עניין רב לקדם את נושא משבר ההשכלה הגבוהה בכנסת. הוא ביקש שנשאיר לו את דף הרעיונות והבטיח לחזור אלינו אחרי שיראה מה מעניין אותו לקדם. הוא הציע שניפגש לאחר מכן פגישה יותר מסודרת. סולודקין הביעה דעות מאד ביקורתיות בנושא מצב ההשכלה הגבוהה ואמרה שתהיה מוכנה לפעול בכיוונים אלה. השארנו גם לה את רשימת ההצעות שלנו. עוזרו הפרלמנטרי של דב חנין אמר שישמח להצטרף ליוזמות שיקדמו את עמדותינו.

לא פגשנו את כל חברי הכנסת שתכננו וגם אלה שפגשנו היו מאד טרודים משום שביום רביעי נערכו ישיבות רבות של ועדות כנסת וישיבת מליאה. הכוונה היא לקיים פגישות נוספות ביום אחר, לאו דוקא בתוך הכנסת. הסיבה העיקרית לקיים את הביקור בכנסת דוקא ביום כה עמוס היתה שיום זה הוא יום ההתכנסות של קבוצת הפעילים החברתיים שמתמחים כעוזרים פרלמנטריים בקידום יוזמות חברתיות בכנסת. מדובר בסטודנטים מילגאי קרן אייסף המעודדת פעילות ומעורבות חברתית של הסטודנטים שהיא תומכת בהם. חברי הקבוצה הזו משובצים לעבודה עם חברי כנסת שיש להם סדר יום חברתי כזה או אחר ועובדים עם העוזרים הפרלמנטריים שלהם. שניים מחברי הקבוצה לקחו על עצמם להתמקד בנושאי משבר ההשכלה הגבוהה. מכל הפגישות שקיימנו אותו יום בכנסת, זו הייתה החשובה ובעלת הפוטנציאל המעשי הטוב ביותר. הצגתי בפני הקבוצה את הרקע להקמת הפורום ואת הרעיונות המרכזיים שלו. הם שאלו שאלות, בהן שאלות ביקורתיות ומאתגרות. אני מקווה שאפשר יהיה להמשיך בקידום נושאים שונים בכנסת בעזרת חברים מקבוצה זו.

על הפגישה השניה של קבוצת הממ"ה ותוצאות ישיבת ות"ת / עידו שחר

דיווח מהפגישה השנייה של קבוצת העבודה של הממ"ה שנערכה במועדון "הגדה השמאלית", 27.2.08

הפגישה החלה בסקירה של ההתפתחויות האחרונות: ביום ד' בבוקר, כמה שעות לפני כינוס הפגישה בגדה השמאלית, התקיימה ישיבה מיוחדת של ות"ת לדיון בנושא הממ"ה. לאור התנגדותן החריפה של האוניברסיטאות ושל ור"ה למתווה שהוצע על ידי שרת החינוך לפתרון בעיית הממ"ה, הוחלט לתת לאוניברסיטאות ארכה של שלושה שבועות לצורך הדברות עם הפורום המתאם של ועדי הסגל הזוטר, לשם הגעה למתווה מוסכם על כל הצדדים. עוד נמסר כי הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר מעריך כי לא ניתן יהיה לקבל את הסכמתה של ור"ה למתווה המוצע מבלי לאיים – או אולי אף לנקוט – בצעדים ארגוניים. 

לאור הערכה זו, ולאור הכוונה לאיים בצעדים ארגוניים לקראת פתיחת סמסטר ב' הקרוב (מאי), קיימת חשיבות עליונה להשלמת תהליכי ההתאגדות של הממ"ה בכלל האוניברסיטאות. בפגישה נסקר לפיכך המתרחש בקמפוסים השונים, והועלו הצעות שונות לפעולות של הפורום למען השגת המטרה.

סיכומים:
• הפורום ינסה לקדם את החתמת הממ"ה באוניברסיטאות ת"א ובן גוריון לארגוני הסגל הזוטר. סוכם כי פעילי הפורום באוניברסיטאות אלו יצרו קשר עם ארגוני הסגל, ויבחנו כיצד ניתן לקדם את ההחתמה באופן היעיל ביותר.
• באוניברסיטאות בר אילן וחיפה – בהן הממ"ה כבר מאוגדים בארגוני הסגל הזוטר – יפעלו נציגי הפורום תוך תיאום עם ועדי הסגל הזוטר להעלאת עניינם של הממ"ה על סדר היום. 
• אנו סבורים כי הפאסיביות וחוסר המעורבות שמפגין רוב רובו של ציבור הממ"ה באוניברסיטאות ובמכללות פוגעים קשות בסיכוי להביא לשיפור ממשי בתנאי העסקת הממ"ה. אי לכך, הפורום יבחן דרכים לפעול כדי להגביר את ההזדהות והמעורבות של ציבור הממ"ה הרחב עם המאבק למען שיפור תנאי העסקתם.
• הובעה אי נחת ממצב הממ"ה במכללות הציבוריות, ומהעובדה שסוגיית הממ"ה במכללות נותרה במידה רבה מחוץ למשא ומתן המתנהל בין הגורמים השונים ומחוץ לשיח. עם זאת, לאור הקיפאון הקיים במכללות בנושא זה, ולאור ההבדלים בלוחות הזמנים של השנה האקדמית הנוכחית בין האוניברסיטאות והמכללות, המסקנה היתה כי בשלב זה יש לפעול קודם כל באוניברסיטאות, ולאחר שיושגו הישגים בשדה זה, לפעול להחלתם גם על המכללות. 

שיתוף פעולה בין הפורום לבין הועדה הבין-סנאטית / ד"ר עמית יהב

הועדה הבין-סנאטית הוקמה בעקבות ועדת מלץ. מטרתה למנוע כרסום נוסף בכוחו של הסגל הבכיר בהנהלת האוניברסיטאות, ולנסות להחזיר את המבנה הניהולי לקדמותו – פחות ועדות ממנות ופורומים קטנים נבחרים, ויותר מליאות גדולות עם סמכויות החלטה רחבות. חברי הוועדה הם נציגי הסגל הבכיר מכל האוניברסיטאות. כמו הפורום, הוועדה מתנגדת להפרטת האוניברסיטאות ותומכת בדמוקרטיזציה ניהולית. אך העניין שלהם ממוקד בסגל הבכיר וכך גם דרכי הפעולה – הפעלת הסנאטים (כגופים) וחבריהם (כיחידים בעלי מעמד והשפעה בהנהלת האוניברסיטאות). 
פרופ' צבי ציגלר מהטכניון הוא היו"ר הנוכחי של הועדה הבין-סנאטית. ד"ר איילת בן ישי וד"ר עמית יהב מקבוצת הפורום של אוניברסיטת חיפה נפגשו איתו ביום ראשון האחרון. מטרת המפגש הייתה הכרות ויצירת קשר, כך שכאשר יעלו נושאים שלשני הארגונים יהיה בהם עניין נוכל לשתף פעולה.
אנו נמשיך לעדכן את צבי על פעולות רלבנטיות של הפורום ונודה לכל חברי הפורום אם תיידעו אותנו לגבי התפתחויות בקמפוסים השונים שאתם חושבים שראוי לשתף בהם פעולה עם הועדה הבין-סנאטית.
ליצירת קשר:
 Amit Yahav amityahav@yahoo.com
 Ayelet Ben-Yishai abenyishai@gmail.com