מחבר nomga

לוח מודעות: מקבץ ידיעות ועדכונים של הפורום

~ nomga ~ כתיבת תגובה

* איילת בן-ישי מאוניברסיטת חיפה יוזמת הקמת "פורום" פעיל בקמפוס חיפה ומזמינה את כל חברי הפורום מאנובירסיטת חיפה לשלוח מייל הצטרפות לכתובת haifauforum@gmail.com. בהזדמנות זו, אני מזמינה כל מי שרוצה לקדם פעילות מקומית כזו בקמפוס שלו/ה לפרסם זאת בבלוג בדרך דומה. נשמח גם לעדכונים על פעילויות שונות בקמפוסים.

* אתם מוזמנים לצפות במקבץ סרטי וידיאו מהפגנות הסטודנטים שהיו במהלך השביתה בקמפוסים שונים

http://www.youtube.com/watch?v=fGsKqzG2h7k

* ב"כותרת אזרחית" מפרסם היום מיכאל מירו מאמר בשם "שביתת המצרים מועילה למשק" http://ezrach.freecode.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=216609

* ועד ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטת חיפה קיבל שורה של החלטות שחברי הפורום ודאי ימצאו בהן עניין:

‏28/12/2007

מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת חיפה מאמץ את ההחלטה הבאה.

1. האסיפה מחזקת את ידיהם של נציגינו במועצה המתאמת ובוועדת השכר ומביעה בהם אמון מוחלט.

2. האסיפה מנחה את חברי הוועד ונציגיו במועצה המתאמת לשבות ללא הגבלת זמן, עד להשגת הסכם שכר הוגן העונה על שתי הדרישות העיקריות: עדכון השכר בעקבות שחיקת העבר משנת 1997 ובניית מנגנון שימנע שחיקה עתידית.

3. האסיפה מגנה כל ניסיון של ועד ראשי האוניברסיטאות, ובכללה הנהלת האוניברסיטה, לנקוט בצעדים משפטיים כנגד הסגל. האסיפה מזכירה כי הנהלות האוניברסיטה לדורותיהן לא העלו על הדעת לפנות לבתי משפט כאמצעי לפתרון סכסוך עבודה.

4. האסיפה קוראת לוועד המנהל לפעול להדחת הנשיא בעקבות בקשתו מבית הדין לעבודה להפעיל צווי מניעה לסגל.

5. האסיפה מודה לסטודנטים-תלמידינו על תמיכתם בשביתה המוצדקת שלנו ושבה ומצהירה כי הסגל האקדמי יעשה ככל שבאפשרותו כדי למזער את הפגיעה בהם.

באסיפה נכחו 186 חברים. ההחלטה התקבלה ברוב של : 182 בעד 4 נמנעים 0 מתנגדים

הצעותיו של פרופ' מנחם נתן לחשיפת הציבור לביקורתנו על הפרטת האוניברסיטאות

~ nomga ~ כתיבת תגובה

I write again in English, because it is faster. In my opinion we are rapidly approaching to point in which a "solution" to the wage erosion problem will be found (probably through mediation) and the strike will be over. That will leave us with the REAL issue – the "reforms" and the past destructive actions of the governments. The forum and in particular its Web site may be a very effective way to fight our cause and get the public on our side. Here are a few suggestions:

1. Gather all articles and other material published or prepared by us in the past few months and even years. Give each one a proper title and date (if missing), then post it one the Web site.


2. Have small ads (how to pay discussed below) published in all major papers, basically hammering out the main point/facts about the Treasury's destructive policies, and clearly directing people to the Web site for detailed information. The ads may already list the main topics in this Web site information, such as facts and numbers about Israeli academia, about its competitors in the US, about our "performance" vs these competitors, about student fees, about veteran laws related to education in the US, about spending on higher education per capita, vs. GDP, etc. I believe this is the most effective way to inform the public (at least the thinking one, i.e. the one with real influence on the decision making). This will also serve as a convenient "Academic information database" which we can update and add to.

3. Get money. We may find a sponsor, we may get assistance from our Vaads or we may even ask for membership fees. In any case, we need money.

 

4. Once we get the money, hire someone responsible for the Web site upkeep and updates, as well as for dealing with the flow of information. Also, get students and or graphic experts to present the data in easily understandable graphs or charts.

5. Send Haaretz, in the name of the Forum, a "last chance" request to publish a retraction/correction of the biased reporting and disinformation spread by Shtrasler and Arlazerov. Should such a request not be answered within a predetermined time (e.g. do it today and give them till Sunday), explain to them (nicely) that we, the Forum, will start a relentless campaign, using facts and pointing clearly to their sources, to correct the impression left by Haaretz's campaign that the Israeli Academia is "fat, inefficient and lazy) (my words). The campaign can again be by small ads that point to the Web site, where one can find all the articles and data. The cumulative effect of the material on the site will be, in my opinion, much greater than any single article or even bunches of articles published in a newspaper today and forgotten tomorrow.

 

This will be a long fight, but remember that INFORMATION IS POWER. We know that we are right. We also know how to gather facts and interpret them much better than the opposition. We need to also learn to present these facts and their meaning better than the opposition, and make clear to the readers, even the least educated ones, that the planned "reform" and the already implemented reforms are really, really bad for them and for their children's future.

 

Then we win.

 

Menachem Nathan, PhD

Professor of Electrical Engineering

Department of Physical Electronics

School of Electrical Engineering

TEL AVIV UNIVERSITY

Ramat Aviv 69978, Tel Aviv, Israel

 

מכתב לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי

~ nomga ~ כתיבת תגובה

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון שלחה אמש מכתב לכל חברי הסגל הבכיר של אוניברסיטת בן גוריון ובו היא מסבירה את החלטתה להצטרף לשאר חברי ור"ה ולפנות לבית הדין לעבודה. במכתבה היא מטילה את עיקר האחריות למבוי הסתום במשא ומתן בין נציגי הסגל השובת לבין האוצר על נציגי הסגל ומצדיקה את צעדה בתחושת האחריות שלה כלפי הסטודנטים והאוניברסיטה. נוסח מכתבה מופיע בדף השער של אתר אוניברסיטת בן גוריון www.bgu.ac.il.

המכתב שלהלן נכתב בידי הסטודנטית עדי סגל, חברת הפורום, בתגובה למכתב הנשיאה: 27/12/07

כבוד הנשיאה, הפרופסור רבקה כרמי,

לאחר שקראתי את מכתבך המופנה לחברי הסגל האקדמאי, ולאחר ששמעתי את קריאתך לחזרה ללימודים אפילו תחת צווי מניעה מתוך "מחויבות לסטודנטים", ברצוני לבקש ממך בקשה נוספת. אנא, אל תשתמשי בציבור הסטודנטים כתירוץ להפניית גבך לסגל האקדמאי. ציבור הסטודנטים, שהוא הנפגע העיקרי מהשביתה, יהיה גם הנפגע העיקרי מהחזרה ללימודים תחת צווי מניעה. איזו השכלה נוכל לרכוש כאשר המרצים העומדים למולנו עושים זאת מתוך הכרח? איזה שיעור בדמוקרטיה נלמד תחת איום בריוני וכוחני שכזה? אלו סטודנטים ירצו להתפתח באקדמיה, במערכת אשר מתייחסת בצורה נבזית שכזו לחבריה? ואלו אזרחים ירצו לחיות במדינה בה אפילו זכות השביתה נלקחת מידם?

זאת ועוד, הפגיעה הממשית בסטודנטים תהיי גדולה ומכופלת כאשר מהלך שכזה, של הוצאת צווי מניעה, יאלץ אותנו לקבל את דו"ח שוחט ולהסכים להעלאת שכר הלימוד והפרטת ההשכלה הציבורית. הרי כולכם יודעים כי לאחר שביתה ממושכת שכזו, יהיה קשה לציבור הסטודנטים להילחם כנגד הדו"ח וכמעט בלתי אפשרי לצאת לשביתה נוספת. בטח לאחר תבוסת המרצים בהוצאת צווי המניעה. תבוסה שאת במו ידייך תגרמי לה. הרי גם המרצים מתנגדים ליישום מסקנות שוחט, הדו"ח אותו הגדרת בפני, אך לפני יממה, כ"בלתי רלוונטי כרגע". אך דו"ח זה רלוונטי מאוד! עבורנו ועבור המרצים. לא סתם יותר מ 500 מרצים וסטודנטים הצטרפו ל"פורום להגנת ההשכלה הציבורית". לא סתם מאות מרצים וסטודנטים מחזיקים ידיים ויוצאים זה לצד זה לרחובות, בצעדי מחאה המתעוררים בכל הארץ. אלו הם המרצים אשר עתיד המדינה נמצא בידם, אלו הם הסטודנטים המהווים את עתיד המדינה. זהו הציבור אשר רואה עשרים דורות קדימה, על אף טענתך כי קשה לראות רחוק כל כך. את, שמכירה היטב את האקדמיה, הלא היא שהביאה אותך לתפקידך הבכיר כיום, מכירה היטב את הצרכים, הבעיות, המחסור בתקנים, הציוד הישן, העומס בכתות, שחיקת השכר וקשייהם הממשיים של הסטודנטים העובדים למחייתם ומפלסים את דרכם באקדמיה. כיצד תוכלי להפנות גבך לבעיות ולצרכים אמיתיים הקיימים בשטח? כיצד במדינה מתוקנת נלחמת המדינה כולה, על מגזריה השונים, במדינה עצמה, ולמעשה באוצר? איך ייתכן שהמדינה תשקיע מיליונים בהשבת אלפי אזרחים יורדים, אך בו בזמן תגרום לאלפים אחרים לעזוב את הארץ בכעס? האם באמת תרצי לקחת חלק במדיניות שכזו?

מוסדות האקדמיה בארץ, שהם ההווה והעתיד של המדינה, צריכים להוות את "האור לגויים". לדבוק בעקרונות, לעזור לחלשים, לפעול לצמצום הפערים החברתיים ולא להגדלתם. לפעול למען שיפור התנאים ובתוך כך לשיפור איכות החינוך.

אז אנא ממך, אל תפעלי ל"מען" ציבור הסטודנטים בעודך למעשה פועלת נגדו. כי ציבור הסטודנטים, הם הסגל האקדמאי של מחר, אלה הם ההורים לילדים שלא יוכלו לשלם את שכר הלימוד המופקע, אחים לסטודנטים עתידיים שיקבלו חינוך טוב פחות, ואזרחים במדינה שצועדת אל האבדון; ללא מחקר, ללא פיתוח וללא עתיד.

בכבוד רב,

עדי סגל

סטודנטית שנה ג' במחלקות לחינוך ובלשנות אנגלית.

סרט וידאו מההפגנה הספונטנית של הסטודנטים והמרצים מ"פורום" בן-גוריון אתמול בכניסה לקמפוס

~ nomga ~ כתיבת תגובה

הבלוג של יזהר בירן, סטודנט באוניברסיטת בן-גוריון, www.israblog.co.il/511708 מציג סרטונים על סטודנטים בתקופת השביתה. בבלוג ניתן לצפות כעת בוידאו מההפגנה הספונטנית שאליה יצאו הסטודנטים והמרצים מיד בתום אספה סוערת שקיימנו אתמול בבית הסטודנט כחלק משיתוף הפעולה בין הפורום לבין מטה מאבק הסטדונטים שהקימה אגודת הסטודנטים בבן גוריון. הבוקר אנו סוגרים את קמפוס בן גוריון סגירה הפגנתית.

בעקבות צעדו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל

~ nomga ~ כתיבת תגובה

חברי הפורום שלום,

השעה היא שעת לילה מאוחרת. רק עכשיו אני מגיעה לעבור על הידיעות מיום עמוס חדשות זה, ועל התגובות והמיילים לפורום.

אני יודעת שאתם שותפים לדעתי, אך אני מוצאת לנחוץ לכתוב אותה כאן מפורשות: צעדו של נשיא אוניברסיטת תל אביב הוא אחד הדברים המשמחים ביותר שקרו במקומותינו מזה זמן רב! אופי פעולתה של ור"ה במשך כל השנים האחרונות, כקולקטיב "רעיוני" חסר מעוף, מגלם באופן הבוטה ביותר העדר מנהיגות, אומץ וחשיבה עצמאית, תכונות שמשחיתות כל חלקה טובה, באקדמיה ומחוצה לה.

בלי קשר לעמדות שינקוט נשיא אוניברסיטת תל אביב בדיון המהותי על הסוגיות המונחות לפתחנו בתקופה הקרובה, אופן סיום השביתה, ההחלטות ביחס לדוח שוחט ועוד, ובלי קשר לביקורת שאולי עוד תהיה לנו על חלק מעמדות אלה, נדמה לי שהחלטתו של פרופ' גליל למשוך את חתימתו על החלטת ור"ה לפנות לבית הדין הארצי לעבודה כדי שיכפה על המרצים את סיום השביתה, החלטה זו צריכה לזכות אותו באות יקיר הפורום להגנת ההשכלה הציבורית.

מה דעתכם?

תבוסתנות סולידרית, או: איך להפסיק עוד לפני שמתחילים

~ nomga ~ כתיבת תגובה

תגובה לרשימה "קריאה סולידרית לסיום השביתה"

אני כותב בתגובה לקריאתה של איה מרקביץ' לסיום שביתת הסגל הבכיר. מעבר לדמגוגיה ולתיאורי הסולידריות הנרגשים (שמבטיחים לנו ש"אחת משלנו" היא הכותבת), מתבססות טענותיה של איה על תיאור מציאות מוטעה ועל אופטימיות תמוהה לגבי אפשרויות עתידיות לניהול מאבק רחב יותר.

בניגוד לאופן הצגתה של איה את מאבק הסטודנטים, קשה לקרוא לו כשלון מוחלט, וזאת מכמה סיבות. ראשית, ישנה העובדה הפשוטה שהמלצות דו"ח שוחט לא התקבלו רשמית על ידי ממשלת ישראל, והוא אף לא נכלל בחוק ההסדרים של 2008. אם מאבק הסטודנטים לא היה מתקיים, המלצות ועדת שוחט כבר מזמן היו הופכות לעובדה מוגמרת, ביחוד משום שור"ה מאד רוצה לאמץ אותן. שנית, אין טעם לדון בכוונותיו, רצונותיו או שאר מצביו הנפשיים של יו"ר הסתדרות הסטודנטים במהלך מאבק הסטודנטים. לא רבים יודעים (וספק אם שונשיין עצמו יודע) אם היו אלו הפחדות האוצר שהניעו אותו לחתום על ההסכם הגרוע, או מוטיבציות פוליטיות כאלו או אחרות, לחצים מכל הכיוונים או סתם אכזבה לנוכח דלות ההתגייסות של הסטודנטים למאבק (וגם אני, איה, הייתי שם). חשוב להבין שלטווח ארוך מסקנות כמו "שונשיין מכר אותנו" משרתות את האינטרסים של כל מי שרוצה לשבור את המאבק – שכן הן זורעות ייאוש ותורמות לגיבוש עמדה של "משיחיות סולידרית", שבה כולם צריכים להמתין בציפייה למצב שבו משלבים ידיים וצועדים לעבר שקיעת הנצחון המרהיבה. מאבק כשמו כן הוא, וכל עוד מדובר בציבורים שבעים יחסית, הנהנים באופן ישיר או עקיף ממעשיהם של אנשי האוצר, אין לצפות למהפכה – אלא לשינויים קטנים ומשמעותיים. מיעוט ההשגים של מאבק הסטודנטים הוא לא רק תוצר של הנהגה מגמגמת, אלא של אינספור אגודות סטודנטים מושחתות ושבעות, וחשוב יותר, של קהל סטודנטים אדיש ברובו.

על מנת ליצור אלנטרנטיבה הנהגתית לצבי הכהן אנו זקוקים לפורום ולגיוס של כמה שיותר סטודנטים ומרצים. בסופו של דבר, חתימה על הסכם היא עניין משרדי בלבד. הציות שלנו הוא שנותן תוקף להחלטות. אם נוכל לגייס מספיק אנשים שיחשבו פעמיים לפני שהם מצייתים לכל כניעה של ההנהגה, יש לנו סיכוי לשנות את המצב הסופי. ושוב, מאחר שלא מדובר בסטודנטים (קהל של "לקוחות") אלא באנשים שמחייתם ועתידם תלויים באוניברסיטה, קשה לצפות לפעולה המבוססת על "ראייה חברתית רחבה" אלא למאבק של אנשים שפוחדים לאבד את מקום עבודתם או את סיכויי הקידום שלהם, ולכן ילחמו על תנאי השכר שלהם בלבד – וזה לגיטימי לגמרי. מאחר ששיטת ה"הפרד ומשול" היא כבר חלק בלתי נפרד מתנאי המשחק, קשה לצפות שכולם ידחו בבת אחת את כל ההגיון המעוות שעומד מאחוריה, כאילו הוא לא הופנם כבר מזמן. שיתוף פעולה אד-הוק עם המרצים הוא שווה לחלוטין לשיתוף פעולה שמעוגן, כביכול, בהסכם כלשהו בין הסטודנטים למרצים, כל עוד יש מספיק פעילים שלא ישתפו פעולה עם הסכמים גרועים, יהיו הם סטודנטים, מרצים, או עוברי אורח אכפתיים.

הרעיון המרכזי מאחורי התארגנות אלטרנטיבית הוא לאו דווקא מניעת חתימה על הסכם כזה או אחר, אלא בדיוק לבנות סולידריות שיכולה לקבוע סדר יום, בלי קשר לכך שקדמה לה חתימה על הסכם, שביתה או כל פעילות אחרת. לכן אין טעם להפסיק את שביתת המרצים בטענה שהיא לא תשיג דבר כל עוד המאבק אינו מאוחד, כי האיחוד המיוחל לא יתקיים בפועל בתנאים הנוכחיים: "תודעת הצרכנות" שהתפתחה בקרב הסטודנטים, הנהגות "מכורות", ואדישות רוב הסטודנטים והמרצים לא יעלמו בחצי שנה הקרובה, בהנחה שזהו הזמן שבו קריטי לקבור סופית את המלצות ועדת שוחט. בטווח זמן זה גם לא נצליח להחליף את רוב ההנהגות. הפסקת השביתה עכשיו לא תביא לבניית אמון מחודש בין הסטודנטים למרצים, והיא לא פותחת אפשרות לנקודת מוצא טובה יותר למאבק עתידי. בהחלט יכול להיות שההפך הוא הנכון: המערכת כולה תשקע בתרדמת, אגודות הסטודנטים תסרבנה לפתוח בשביתה נוספת לנוכח כעס הסטודנטים על הפסדת לימודים נוספת, ואחרי הפסקת השביתה למרצים תהיה אף פחות לגיטימציה לפתוח בעוד שביתה. התסריט הזה נראה לי יותר סביר.

לכן צריך להגדיל את מספר חברי הפורום, ולהתחיל להראות את נוכחותו בשטח – לא בהפגנות נחמדות, אלא במחאה יותר אגרסיבית, ולדאוג לכך שגם אם הכהן ייכנע לאוצר, כניעתו לא תמומש בשטח. לא צריך מליון איש כדי לעשות זאת. מספיקים כמה אלפים טובים.

עבודה נאותה // פרופ' נתן דסקל ופרופ' יוסי שילה

~ nomga ~ תגובה אחת

(שביתת הסגל האקדמי הבכיר/ פרופ' נתן דסקל ופרופ' יוסי שילה
המאמר נשלח לדה מרקר ב-26 בדצמבר 2007 ונדחה)"האומנם מספקים מרצי האוניברסיטאות השובתים עתה עבודה נאותה?", שואל יעקב ברגמן

(TheMarker, 26.12.07) ועונה בשלילה. מדבריו משתמע, שארגוני הסגל האקדמי הבכיר שומרים מכל משמר על תנאי העסקה מפליגים של קבוצת עובדים, שתפוקתה ואיכות עבודתה ירודות, בייחוד כאשר משווים אותן לאלה של הסגל האקדמי באוניברסיטאות אמריקאיות.

הסגל השובת עתה מהוראה הינו מדעני אוניברסיטאות המחקר של ישראל, שעיקר זמנו מוקדש למחקר. ייאמר בברור: למרות שתנאי העבודה, תשתיות המחקר, גודל מענקי המחקר והשכר (כן, השכר…) של מדעני האקדמיה הישראלית ירודים לאין שיעור בהשוואה לאלה של עמיתיהם באוניברסיטת שדה ממוצעת בארה"ב (שלא לדבר על האוניברסיטאות האמריקאיות הגדולות), בראייה כוללת איכות מחקריהם הינה משובחת, ובמקרים רבים הם נמנים עם המובילים בתחומי מחקרם. זאת, למרות הקיצוצים ההרסניים בתקציב האוניברסיטאות בשנים האחרונות. העדויות לכך מצויות כולן בספרות המדעית. במאמר שכותרתו "ההשפעה המדעית של אומות", שהתפרסם בכתב העת היוקרתי "Nature" ב-2004 הושוו ארצות שונות על פי שיעור הציטוטים המדעיים ביחס לתוצר לנפש, ובמבחן זה נמצאה ישראל כמעט בראש הרשימה, מעל למרבית ארצות אירופה המערבית.

האומנם, יש "לפקח" על החוקרים כדי למנוע "ניצול לא נאות של מענקי המחקר, או אף לבטל את מענקי המחקר של חלק מהם? אין שחר לטענה מוזרה זו. מאמץ עצום מושקע ע"י החוקרים בכתיבת הבקשות למענקים, המוגשות לקרנות תחרותיות. מענקיהן של קרנות אלו ניתנים במשורה, ל-10-30% מהמבקשים בלבד, לאחר ביקורת מדעית קשוחה ומדוקדקת של מדענים בארץ ובעולם, שזהותם נשמרת בסוד. תהליך זה ("peer review") מצוי בבסיסם של שני תהליכי יסוד נוספים באקדמיה: פרסום מאמרים מדעיים ועלייה בסולם הדרגות האקדמי, ובכלל זה קבלת הקביעות, המוענקת לאחר מספר שנים של הישגים רצופים. כל אלה שלובים זה בזה, וכולם נסמכים על ביקורת עמיתים בלתי מתפשרת. אין שום קבוצת עובדים במשק, שהעסקתה וקידומה תלויים בביקורת אובייקטיבית אנונימית כזו. אכן, לחוקרים הזוכים במענקי מחקר מוענקות תוספות שכר, ששיעורן נקבע על פי חישוב מדוקדק, בהתאם למספר המענקים וגודלם. למעשה, בדרך זו כבר עתה ניתן לחוקרים השכר הדיפרנציאלי, שיש המייחלים לו כאל תרופת פלא, וזאת בדרך מוסכמת, המבוססת על הישגים מוכחים.

האומנם, חברי הסגל "אינם מקפידים על מילוי חובותיהם כלפי הסטודנטים"? למרות העלייה המבהילה במספר התלמידים לכיתה, שנבעה מקיצוץ מספר חברי הסגל מחד גיסא ומעלייה במספר הסטודנטים מאידך גיסא, מרבית חברי הסגל האקדמי מתמודדים בהצלחה עם תנאי ההוראה הבלתי אפשריים, ולראייה – תלמידים בעלי הישגים מגיעים אל מעבדות המחקר ואל המשרות הנחשקות בשוק החופשי לאחר לימודיהם באוניברסיטאות המחקר. ייתכן שמצויים בינינו כאלה, אשר ביצועיהם בהוראה הפרונטאלית טעונים שיפור. אולם, מנגנוני המשוב על האיכות של ההוראה, המופעלים הן ע"י האוניברסיטה והן ע"י אגודות הסטודנטים, אינם נותנים מנוח לחברי סגל אלה, ולצד זאת זוכים הטובים שבמורים לציונים לשבח הניתנים בפומבי.

אכן, החוקרים באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות "אינם מתמקחים קיבוצית עם ההנהלה על שכר". יפה… אנו רוצים להציע, איפוא, את עסקת החבילה הבאה: נקבל את התשתיות, את תנאי ההוראה, את מענקי המחקר (הגדולים פי 5 ויותר ממענקינו) ואת השכר, שלהם זוכים עמיתינו באוניברסיטאות אמריקאיות, נפסיק להתמקח קיבוצית, והארץ תשקוט ארבעים שנה.

הכותבים הינם חברי סגל בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב

נשיא אוניברסיטת תל אביב נגד צווי המניעה

~ nomga ~ כתיבת תגובה

הערב, יום ד' 26 בדצמבר, בשעה 18:00 כינס נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ' צבי גליל, את חברי הסגל הבכיר, והודיע בפניהם, באופן חד משמעי, כי הוא מתנגד להוצאת צווי המניעה נגד המרצים, ושהוא ידאג להסרת שמה של אוניברסיטת תל אביב מן הקריאה להוצאת אותם צווי המניעה. המרצים, שבאו בהמוניהם לכנס, ברכו את הנשיא על עמדתו וקראו לו לפעול בתוך ור"ה על מנת לשכנע את נשיאי האוניברסיטאות האחרות להתעשת ולחזור בהם מהחלטתם לפנות לצווי המניעה.
עוד ציין פרופ' צבי גליל בדבריו, אמנם באופן מעורפל יותר, כי לדעתו יש להפריד בין סוגיית שכר הלימוד ויישום המלצות וועדת שוחט. עוד הוסיף, כי הוא איננו רואה בהמלצות וועדת שוחט פיתרון מוחלט למשבר שאליו נקלעו האוניברסיטאות. עם זאת, מרוח דבריו ניתן היה להתרשם שהנשיא תומך ביישום ההמלצות הללו.
בעקבות שאלה על התוכנית האסטרטגית הנרקמת בימים אלו בהנהגת אוניברסיטת תל אביב, השיב והבטיח הנשיא כי התוכנית, או, על פי תיקונו, ה'מתווה', עתיד להתפרסם באתר האוניברסיטה, ושניתן יהיה להגיש הערות וביקורות. התחושה הכללית שעלתה מן השיח שהתפתח בינו לבין אנשי הסגל היתה של נכונות לדיאלוג ולשיתוף הקהילה האקדמית בהחלטות הנוגעות לעתיד האוניברסיטה. רק ניתן לקוות שדברים אלו יבואו לידי ביטוי באופן ממשי, ושנשיאיהן של האוניברסיטאות האחרות יגלו רוח דומה.

מכתבים אישיים לחברי כנסת: יוזמת "עבודה שחורה"

~ nomga ~ כתיבת תגובה

לכל חברות וחברי הפורום להגנת ההשׂכלה הציבורית בישׂראל שלום וברכה, אחד מהאמצעים הבודדים העומדים לרשותנו להפעלת לחץ, או להבעת תמיכה, בנבחרי הציבור הוא כתיבת מכתבים. כעת, כששביתתנו נכנסת לישורת האחרונה (יש להניח), חשוב מאד להפעיל כמה שיותר לחץ לטובתנו. מי שיפעיל לחץ נגדנו יש בשפע. כמובן, כל אחת ואחד יכול/ה לכתוב מכתב ולשלוח אותו באימייל או בפקס לח"כ החביב/ה עליו/ה. עם זאת, אני ממליץ לעשׂות זאת בשתוף פעולה עם אתר "עבודה שחורה" (להלן ע"ש), המתמחה (בין השאר) בסוג זה של תקשורת עם הח"כים. מה לעשׂות? (א) לגלוש לאתר ע"ש כדי לראות שרוחו אינו מנוגדת לגמרי לאמונתך הפרטית – www.blacklabor.org (ב) לעיין בדף ההנחיות לכתיבה לח"כים – http://www.blacklabor.org/?page_id=1794 (ג) לכתוב מכתב משלך. נסיון העבר מוכיח שמכתבים אישיים זוכים להתייחסות טובה בהרבה ממכתבים "משוכפלים" המגיעים בחתימות שונות. (ד) לשלוח אותו לח"כ האמור/ה, תוך ציון העובדה שהמכתב נשלח גם לאתר ע"ש, ושהתשובה, לכשתגיע, תתפרסם בו. מצורף מכתב ששלחתי אני לפרופ' ח"כ אבישי ברוורמן. מדובר בדוגמא בלבד – רצוי מאד שכל מכתב ייצג נקודת מבט ייחודית. שלכם/ן בברכה, ד"ר אוֹרי אמיתי הסטוריא כללית אונ' חיפה-הר הכרמל. ****

לכ' פרופ' ח"כ אבישי ברוורמן,

שלום וברכה,

אני כותב אליך כדי לעודד אותך לקחת חלק פעיל במאבק להצלת ההשׂכלה הגבוהה בישׂראל, וביחוד כעת, כאשר שביתת המרצים/ות עומדת בפני הכרעה.

במהלך השביתה, וביחוד בימים האחרונים, שוחררו לתקשורת הצהרות (בין השאר על ידי שׂר האוצר), לפיהן מרצה משׂתכר סכום הקרוב ל-26,000 ש"ח עבור 6-8 שעות עבודה בשבוע.

כמי שעמד בראש אוניברסיטה בישׂראל אתה יודע היטב שזהו שקר גס. אתה גם יודע שמאחרי כל שעת הוראה בכתה עומדות שעות רבות של הכנה בספריה ובבית. אתה יודע כמה זמן דרוש לבדיקת ערימה של עבודות סמינריוניות, כמה מאמץ דרוש בהגשת הצעת מחקר לקרן חיצונית, כמה משאבים דרושים להנחיית תלמידות/ים לתארים מתקדמים, כמה זמן מוקדש לפעילות בועדות ולשיפוט עבודות גמר, דוקטורט, ומאמרים שהוגשו לפרסום בכתבי-עת מקצועיים. חשוב לא פחות: מי כמוך יודע שהסכום הנקוב – 26,000 ש"ח – משולל כל קשר למציאות, לפחות לגבי הרוב המכריע של חברי הסגל האקדמי.

לפי ציטוטים שונים בעיתונות (למשל ב–ynet מט' טבת, 18.12) עולה שגם אתה סבור שהתנהלות האוצר נגועה בכוחנות, הגורמת לאזרחי המדינה לאבד אמון בשלטון. אנא, החזר לנו האזרחים מעט מאמון זה, בכך שתחשׂוף באופן פומבי את שקרי התעמולה של שׂר האוצר ושלוחיו.

בכבוד רב,

חדשות הפורום

~ nomga ~ כתיבת תגובה

השבוע באוניברסיטת בן-גוריון:

* שלשום (יום שני 24.12.07) התקיימה בקמפוס בן-גוריון הפגנה של סטודנטים מקבוצת צ"ח (צדק חברתי) ומרצים מהפורום נגד העסקת עובדי הנקיון בקמפוס באמצעות קבלן.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937870.html

* היום (רביעי 26.12.07) בשעה 12.00 מכנסים פורום בן-גוריון ומטה המאבק של הסטודנטים אספת סטודנטים ומרצים לדיון על השביתה ועל הפעילות המשותפת של סטודנטים ומרצים בקמפוס

יוזמה לכתיבת מכתבים אישיים לחכ"ים מטעם חברי הפורום:

שניים מחברי קבוצת "עבודה שחורה" www.blacklabor.org שהם גם חברים בפורום מזמינים את חברי הפורום המעוניינים בכך לכתוב מכתבים אישיים לחכ"ים בנושאים הנוגעים לשביתה ולמאבק להגנת ההשכלה הציבורית (פרטים נוספים בהמשך).