נחתם הסכם שכר הסגל האקדמי הזוטר בראשי תיבות, בנוכחות יו"ר ור"ה, מנכ"לי אוניברסיטאות, ונציגי ות"ת – 08.09.2008

הפורום מברך על ההסכם!
יישום ההסכם עדיין חייב לקבל אישור פורמאלי של ות"ת.
ההסכם מסדיר את מעמד עמיתי ההוראה, שיחליף את מעמד המורים מן החוץ ברוב המקרים. הוא חל על האוניברסיטאות, ולא על המכללות. הוא יהיה תקף לשנתיים.
הינה לשון ההסכם:

הסכם קיבוצי מיוחד
שנערך ונחתם ביום                   
בין:

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן:"ור"ה"):

האוניברסיטה העברית בירושלים
הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
אוניברסיטת תל-אביב
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד אחד, (כל אחד מיחידיו להלן : "מוסד")

לבין:

ארגוני הסגל האקדמי הזוטר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל המיוצגים על ידי "הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות" (להלן:"הפורום המתאם"),

מו"ח – ארגון מורים וחוקרים באוניברסיטה העברית
ארגון סגל ההוראה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
ארגון הסגל האקדמי הזוטר  באוניברסיטת תל-אביב
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בר-אילן
ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מצד שני, (כל אחד מיחידיו להלן : "ארגון")

הואיל:            והצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בדבר תנאי העסקה של חברי הסגל המיוצגים על-ידי כל אחד מארגוני הסגל לגבי כל מוסד, וכל הארגונים על-ידי הפורום המתאם כמפורט בהסכם זה;

והואיל:           והצדדים מבקשים לעגן את ההסכמות שהושגו ביניהם במהלך משא ומתן זה;

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:

המשך קריאת הפוסט "נחתם הסכם שכר הסגל האקדמי הזוטר בראשי תיבות, בנוכחות יו"ר ור"ה, מנכ"לי אוניברסיטאות, ונציגי ות"ת – 08.09.2008"

מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: ג. פגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת

כזכור, כמה מחברי הפורום נפגשו במהלך יולי-אוגוסט עם גורמים שונים. עד כה, העלינו לבלוג דיווחים על שתים מהפגישות הללו. להלן הדיווח השלישי והאחרון בסדרה:

הפגישה עם ראשי מל"ג/ות"ת נערכה ביום שלישי, 12.8.08
בפגישה השתתפו מטעם מל"גות"ת: פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג); פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת); מר  סטיבן סתיו, מנכ"ל מל"ג/ ות"ת; גב' ריקי מנדלצוויג, סמנכ"ל לעניינים אקדמים; מר יובל לידור, ממונה תחום דוברות והסברה; גב' גלית אייזמן, אחראית מחקר וקשרי חוץ.

השיחה התמקדה בהבדל שבין ראיית הות"ת את עצמו כפועל (בהצלחה) במסגרת המדיניות הממשלתית והתקציב הקיים לבין תביעת הפורום לפעולה המכוונת לשינוי מהותי של המדיניות הממשלתית וקעקוע השיח המצדיק אותה, מתוך כוונה להביא להגדלת התקציבים המופנים להשכלה הגבוהה באופן הנגזר מצרכיה הריאלים.

נציגי הפורום הדגישו את הצורך לערער על "קדושת" המסגרת התקציבית הנקבעת ע"י האוצר, מתוך שיקולים אידיאולוגים של צמצום דרסטי והפרטה של כלל השירותים הציבוריים, ולהציג כנגדה את החזון של מדינת רווחה ובפרט של מערכת השכלה גבוהה ציבורית חזקה (קרי מתוקצבת בהתאם לנחוץ לצורך קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה). נציגי הפורום הצביעו על כך שבישראל אומץ המודל האנגלוסקסי וכי שיפור מצב ההשכלה הגבוהה דורש אימוץ מודל חלופי, למשל, מודל אירופאיסקנדינבי מתקדם.

נציגי הפורום ציינו כי שינוי המדיניות הינו אפשרי – כפי שמראה, למשל, המאבק המתנהל על שיעור הגידול של תקציב המדינה. אכן, ראוי למל"ג להצטרף למאבקים ציבוריים רחבים על היקף כלל השירותים הציבוריים בישראל, כגון המאבק על הגדלת תקציב המדינה. בנוסף על המל"ג לפתוח במערכה ציבורית רחבה (ולא להסתפק בשתדלנות שמאחורי הקלעים) להסברת החשיבות של מערכת ההשכלה הגבוהה (כולה – לא רק "המדעים היישומיים") והסכנה שבהימשכות מצב המחנק התקציבי בו היא מצויה.

נציגי הפורום הצביעו על כך שהאסטרטגיה הנוכחית של שימור הקיים ומאבק מאסף בקיצוצים התקציביים המונחתים חדשות לבקרים אומנם הצליח לקיים את המערכת, אלא שזה קיום מדולדל שאיכותו הולכת ונפגמת יותר ויותר. (האפקט המצטבר של התהליך הנוכחי פוגע אנושות באיכות המחקר וההוראה בכל תחומי הדעת ומסכן את עצם הקיום של תחומי דעת חשובים.) לדעת הפורום, אסור להמשיך להסתפק באסטרטגיה הנוכחית, אלא יש לפתח אסטרטגיה חלופית המכוונת לבניה מחדש של מערכת ההשכלה הגבוהה על בסיס תקצוב נאות אשר יאפשר קיום מערכת באיכות גבוהה ונגישות רחבה. כמופת יש להציב את השקעת המדינה במערכת ההשכלה הגבוהה בעשורים הראשונים של קיומה, כאשר המשאבים שעמדו לרשות המדינה היו מצומצמים בהרבה.

נציגי הפורום גם הצביעו על הפער שבין רטוריקת הנגישות לבין נגישות אמיתית להשכלה גבוהה באיכות טובה (ולא ברמה ב'). שיפור ממשי של רמת המכללות מחייב את השוואת תנאי העבודה בהן לאלו המקובלים באוניברסיטאות. כמובן ששיפור כזה מחייב הגדלת המשאבים העומדים לרשות כלל המערכת. בהקשר זה (כמו בהקשרים אחרים) אין לצפות לשיתוף פעולה בין מוסדות כאשר אלו מוסתים להתחרות זה בזה על פירורי תקציב של רעב.

מתוך הבנה לצורך של המל"גות"ת להמשיך לתחזק את המערכת הקיימת, הציעו חברי הפורום למל"גות"ת לפתח "פיצול אישיות": לצד הפעילות הממוקדת בהמשך תחזוק הקיים, יש לפתח אסטרטגיה חלופית ברוח העקרונות הנ"ל ולפעול לאורה.

במישור האופרטיבי והמיידי הוצע:
• להמשיך את הדו-שיח בין מל"גות"ת לבין הפורום.
• לבקש מדוברות המל"גות"ת לסייע בפרסום של מאמרי עמדה של חברי סגל וסטודנטים במדיה הכללית

[דייוח אחרון בסדרה]

מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: ב. "הברית החינוכית" ו"הברית החברתית"

דיווח שני בסדרה, על פגישות שקיימו לאחרונה חברים מהפורום: פגישה עם אנשי "הברית החינוכית" והשתתפות באספת "הברית החברתית", 4.8.08

1. הברית החינוכית
(נפגשו אתנו מטעם "הברית החינוכית" ענת כנפו ודויד איש-שלום)

בפגישה למדנו מהן תפיסות "הברית החינוכית" ומה הקשר שלה ל"ברית החברתית". בעוד "החברתית" חורטת על דגלה את מדינת הרווחה כיעד, ענת כנפו וחבריה שהחלו בתור הסניף הירושלמי של "החברתית" חושבים שמסיבות טקטיות מסגרת שיש לה סיכוי לגבש תמיכה ציבורית רחבה, מתוך כוונה מוצהרת להקים תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת, היא מסגרת שתתמקד רק בנושא החינוך. עמדותיהם בנושא החינוך הציבורי דומות לעמדות הפורום, אך הן כוללות גם הצהרות על ייעול מערכת החינוך, משרד החינוך וכיו"ב הצהרות מהסוג שגורמים שונים נוטים להשתמש בו כעלה תאנה לשינויים מבניים והפרטה. מול עמדות אלה, הצגנו את דעתנו (בלי הצלחה רבה בשכנוע) שיש ודאי מקום רב לשינויים ושיפורים בכל המערכות האלה, אך שינויים אלה חייבים לכלול ולהתבסס על אנשי החינוך ולחתור להגנה על אופייה הציבורי של המערכת.

התרשמנו שההבדלים העיקריים בין "הברית החינוכית" ל"ברית החברתית", הם שניים: (1) "החינוכית" גורסת שצריך להתמקד רק בחינוך ו"החברתית" ממשיכה לדגול בתפיסה רחבה של מדינת רווחה (2) "החינוכית" מעוניינת בהקמת תנועה פוליטית לאלתר ו"החברתית" טרם החליטה אם ומתי ללכת בכיוון זה

בעקבות הפגישה: חשבנו שיש מקום לבחון שיתוף פעולה אד הוק בנושאים קונקרטיים. הצענו לאנשי "הברית החינוכית" לשלוח לפורום הצעות בכתב לשיתופי פעולה אפשריים בקידום נושא החינוך הציבורי שעליהם נגיב לפי העניין.

2. הברית החברתית
בהמשך לפגישה עם אנשי "הברית החינוכית" הצטרפנו (יחד אתם) לישיבה כללית של "הברית החברתית", בראשות ד"ר אורי זילברשייד. אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של ישיבה זו היה מצב ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך. הישיבה כללה דיווח מפי רן ארז על אי-כיבוד ההסכמים שארגון המורים העל-יסודיים בראשותו חתם בעקבות שביתת המורים עם האוצר ועל הצעדים הארגוניים והמשפטיים הצפויים. סעיף נוסף כלל דיווחים ודיון על המשך דרכה של "הברית החברתית". בנושא מצב ההשכלה הגבוהה, בעקבות דיווח של העוסקים בנושא זה מטעם "הברית החברתית" הוחלט להתחיל בכתיבת מסמכי עקרונות בנושא ההשכלה הגבוהה.

בעקבות הפגישה: הוועדה המתאמת של הפורום הציעה לד"ר אורי זילברשייד לסייע בגיבוש המצע של "הברית החברתית" בנושא ההשכלה הגבוהה והעבירה אליו מסמך עמדה בנושא.

[דיווח שלישי — על פגישה עם נציגי מל"ג-ות"ת — יעלה לבלוג בעוד יומיים-שלושה…]

מספר פגישות שקיימו חברי הפורום: א. פגישה עם ח"כ אורון

בחודש האחרון קיימה קבוצה של חברי הפורום מספר פגישות שמטרתן הייתה לקדם את מטרות הפורום בתחומים שונים. פגישה אחת התקיימה עם ח"כ חיים אורון, בעקבות האישור בקריאה טרומית של הצעת החוק הפרטית שלו לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה. פגישה נוספת התקיימה עם אנשי "הברית החינוכית" ולאחר מכן, עם חברי "הברית החברתית" בראשות ד"ר אורי זילברשייד. הפגישה השלישית הייתה עם נציגי המל"ג וות"ת.

בפגישות השתתפו, בהרכבים שונים, רועי בל מאוניברסיטת תל אביב, אורלי בנימין מאוניברסיטת בר אילן, דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה, עודד גולדרייך ממכון וייצמן, ואיריס אגמון מאוניברסיטת בן-גוריון.

בימים הקרובים נעלה לבלוג דיווחים על פגישות אלה.

דיווח ראשון: הפגישה עם ח"כ חיים אורון התקיימה ביום ראשון 27.7.08, בעקבות אישור הצעת החוק שלו בנושא תקצוב המערכת האקדמית בקריאה טרומית בכנסת.

הצגנו בפני ח"כ אורון את הפורום –  ההתחלה, הרכב הפורום, עקרונותיו.
הפורום הוקם בתקופת שביתת הסגל האקדמי הבכיר, מתוך אי נחת (רבה) מצמצום המאבק הארגוני של ועדי הסגל הבכיר לדרישות (מוצדקות) לתיקוני שכר תוך התעלמות מן התמונה הכללית של  משבר עמוק בהשכלה הגבוהה. הנחת היסוד שהובילה להתארגנות היא שכדי לחלץ את ההשכלה הגבוהה הציבורית מהמשבר העמוק שאליו היא נקלעה, כתוצאה ישירה מההרעבה התקציבית והניסיון של הממשלות האחרונות לסלק ממנה תמיכה ציבורית ולהפוך אותה לאוסף תאגידים כלכליים, הקהילה האקדמית בכללותה צריכה לנהל מאבק משותף. לשיטתנו, הקהילה האקדמית כוללת את כל אלה שחייהם ועבודתם קשורים במערכת ההשכלה הגבוהה, ולקהילה זאת יש מחויבות הן לעצמה והן לחברה הישראלית. עקרונות אלו משתקפים בהרכב הפורום, הכולל כשש-מאות מרצים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות. כפי שמעיד שמו, הפורום מתנגד להפרטת ההשכלה הגבוהה ומדגיש שאופייה הציבורי, איכותה האקדמית ונגישותה לכל הם מאפיינים שאי אפשר למערכת הזו בלעדיהם. הפורום מכיר בכך שעקרונות דומים חלים על מערכת החינוך בכללותה ומעבר לכך על כלל השירותים הציבוריים.

הבענו הערכתנו לח"כ אורון על יוזמת החקיקה והדגשנו את החשיבות שאנו מייחסים לכך שהחקיקה מנתקת את העברת התקציבים להשכלה הגבוהה מדרישות לשינויים מבניים.

הנקודות שהעלינו בשיחה:
1. אי התניה של תקצוב ממשלתי במימוש שינויים מבניים המוכתבים מבחוץ. הודגש שהמשבר במערכת אינו נובע ממבנה פנימי (שיש כביכול לשנותו) אלא ממחנק תקציבי הנגרם ע"י קיצוצי תקציב דרסטיים, שמצידם מסכנים איכות המערכת ודוחפים אותה לכיוונים הנוגדים את מטרותיה המהותיות.

2. תקצוב (פרט חשוב ביחס להצעת החוק): חשוב שבסיס החישוב של התוספת התקציבית שבהצעת החוק יהא התקציב הנוכחי + העלות הסופית (בדצמבר 2009)  של הסכמי השכר שנחתמו השנה (עם הסגל הבכיר ועם הסגל הזוטר [כמייצג המורים מן החוץ]). מדובר להערכתנו בעלות של 500 מיליון ₪ (400 לסגל בכיר ו-100 להסדרת שכר הממ"ה).

3. שיח "בריחת המוחות" (הבהרה חשובה): הביטוי "בריחת מוחות" והשיח המתלווה אליו מבטאים את עיקר הבעיה. מדובר במאות (אם לא אלפים) של חוקרים מוכשרים אשר לא יכולים להשתלב באקדמיה בשל הקפאה (כפוית תקציב) של תקנים נחוצים. אנשים אלו נאלצים למצוא עיסוק בלתי הולם את כישוריהם בארץ או לחפש את עתידם בחו"ל. הצורך ביצירה של 2000 תקנים ע"מ להגיע ליחס ראוי של מספר חברי סגל למספר סטודנטים (בעשור האחרון קטן מספר חברי הסגל ב-800). עלות תקן עפ"י חישובי אוניברסיטת תל אביב היא 500,000 ₪.

4. מעורבות חברתית, נגישות, ושכ"ל: עמדתנו היסודית היא שאין להעלות את שכ"ל אלא יש לחזור למתווה של הפחתתו, עם מטרת אופק של חינוך גבוה חינם.

ח"כ אורון שוחח אתנו על הערכותיו לגבי המצב הפוליטי ומשמעות הצעת החוק שלו וקידומה בקונטקסט זה. לאחר הפגישה סיכמנו שנשמור איתו על קשר ונעקוב אחר קידום הצעת החוק.

[דיווח על פגישות נוספות של חברי הפורום יפורסם בעוד יומיים…]

בספטמבר תיערך סדנה על משבר ההשכלה הגבוהה

בחודש הבא תיערך במדרשת שדה בוקר (19-20 בספטמבר) ובמכון ון-ליר (23 בספטמבר) סדנת מחקר שכותרתה המחקר המדעי ומשבר ההשכלה הגבוהה בישראל. סדנה זו היא אחת בשרשרת סדנאות שנערכות אחת לשנתיים במסגרת הפרויקט "מדע, טכנולוגיה וחברה בישראל". הנושא שנבחר לעמוד במוקד הסדנה השנה הוא משבר האקדמיה. הסדנה תכלול פאנל שיעסוק בדוח שוחט ובו יוצגו גם עמדות הפורום על דוח שוחט והקשריו.

בקישור להלן כל הפרטים על הסדנה ואפשרויות ההשתתפות בה:

http://bgarchives.bgu.ac.il/center/STIS summer workshop 2008.html

האוצר מתכנן תקצוב דיפרנציאלי של האוניברסיטאות

 

האוצר מתכנן עוד רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה:

ל"כלכליסט" נודע שבמסגרת חוק ההסדרים מבקש משרד האוצר להקים רשות ממשלתית למדידה, להערכה ולדירוג של איכות ההוראה והמחקר במערכת ההשכלה הגבוהה. הרשות, שתהיה כפופה למשרד החינוך, תעסוק ב"ביצוע הערכה תקופתית שוטפת של מערכת ההשכלה הגבוהה לשם בדיקת מידת העמידה בסטנדרטים הנקבעים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וסטנדרטים המקובלים בעולם, בתחומי ההוראה והמחקר, ובדירוג המוסדות והחוגים במערכת ההשכלה הגבוהה". הערכה זו תתבצע בידי מומחים בינלאומיים בלתי תלויים בתחומים הרלבנטיים.

אחד הסעיפים המרכזיים ברפורמה קובע כי לראשונה "הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) תתקצב את המוסדות בהתחשב בתוצאות המדידה, ההערכה והדירוג של כל תחום לימוד ומחקר". כיום, הות"ת מעבירה את התקציבים הממשלתיים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות על פי מודל תקצוב שפותח על ידיה, המבוסס על נתוני תפוקות (במונחי סטודנטים ומחקרים). במילים אחרות, האוצר מבקש לחולל רפורמה כוללת, שתאפשר לות"ת לתקצב באופן דיפרנציאלי את האוניברסיטאות, על פי הישגיהן האקדמיים.

כאן

דיווח: מאבק עובדי/ות הנקיון באונ' בן גוריון ומעורבות הפורום בו

לאחרונה, התגייסו חברים רבים מ"הפורום להגנת ההשכלה הציבורית" באוניברסיטת בן גוריון למאבק למניעת פיטורי 150 עובדות ועובדים בניקיון הקמפוס, לסיוע במאמציהם להקים לעצמם ועד, ולקיום מגעים עם הנהלת האוניברסיטה כדי לגבש שיטת העסקה שונה. בדברים הבאים אתאר בקצרה את משבר עובדי/ות הניקיון באב"ג ואת המאמצים שנעשו ועדיין נעשים לפתור אותו, ואגב כך אתייחס למשמעות מעורבות הפורום בנושא.

כמו ביתר האוניברסיטאות, עובדי/ות הניקיון באב"ג הם עובדי קבלן. האוניברסיטה קשורה בהסכמי העסקה עם שני קבלנים כאלה. על המשמעויות הפוגעניות של העסקת עובדים באמצעות קבלן אין צורך להרחיב את הדיבור במסגרת הפורום, שהתגייס במלוא המרץ למאבק נגד העסקה פוגענית מעין זו (אף כי ישירה) של מרצים, המורים מן החוץ. בקמפוס אב"ג פועלת מזה זמן קבוצה נמרצת של סטודנטים למען צדק חברתי (צ"ח) שמקיימת מעקב בנושא, בדרישה שהנהלת האוניברסיטה תעבור להעסקה ישירה, וכל עוד אינה עושה זאת – תקפיד על שמירת זכויות עובדי הקבלן באמצעות פיקוח הדוק על הקבלנים שאת שרותיהם היא שוכרת. במסגרת זו, השיגה צ"ח עוד לפני המשבר הנוכחי כמה הישגים חשובים וזכתה לתמיכתם של מרצים רבים, בהם גם חברים מהפורום. לפני כחודש הודיעה האוניברסיטה על הפסקת התקשרותה עם אחד הקבלנים. בעקבות צעד זה, שכשלעצמו התבקש נוכח "טיפולו" של אותו קבלן בעובדיו, קיבלו כל 150 העובדים "שלו", בהם כאלה שמנקים את האוניברסיטה ברציפות 15 שנה ויותר, הודעות פיטורים, תוך התעלמות מזכויותיהם החוקיות.

בשלב הזה החלה בקמפוס פעילות קדחתנית, שנמשכת גם כעת, בדרישה מהנהלת האוניברסיטה לא להסתתר מאחורי הטיעון שאין לה יחסי עובד-מעביד עם עובדי הניקיון ולגלות אחריות חוקית, חברתית ומוסרית כלפיהם. לכך התגייסו, נוסף לחברי צ"ח, מרצים וסטודנטים חברי הפורום ואחרים. עובדי/ות הניקיון עצמם בחרו ועד שייצג אותם, אחד המקרים הראשונים של התארגנות עובדי-קבלן בארץ. כל אלה פנו אל נשיאת האוניברסיטה וגורמים בכירים נוספים בהנהלה, שיש להם נגיעה ישירה להתקשרויות האוניברסיטה עם קבלני הניקיון, בניסיון לשכנעם שימשיכו, קודם כל, בהעסקת העובדים ולא ישאירו אותם ללא פרנסה. במקביל מנסה ועד העובדים הזמני להגיע להידברות ישירה עם הנהלת האוניברסיטה. נבחנות מספר אפשרויות שמטרתן לא רק למנוע את הפיטורים, אלא להגיע לצורת העסקה שונה של העובדים שפוטרו. בין האפשרויות הללו – העסקה ישירה, התארגנות של העובדים במסגרת קואופרטיבית שהאוניברסיטה תשכור את שירותיה, וכן אפשרויות נוספות.

המשך קריאת הפוסט "דיווח: מאבק עובדי/ות הנקיון באונ' בן גוריון ומעורבות הפורום בו"

האם רמת המחקר האוניברסיטאי בארץ נמוכה ויש לשפרה ע"י אימוץ הדגם האמריקאי? – מאמרו של פרופ' גדעון דגן

טיוטת המאמר המלא שהוגשה לעיתון "הארץ" ואשר פורסם ב 28-07-08 תחת הכותרת "ישראל במקום השביעי בעולם האקדמית אז מה רוצה האוצר מהאוניברסיטאות"

באחרונה הוטחה ביקורת על האוניברסיטאות בארץ במאמרים שונים שפורסמו ע"י אנשי מנהל עסקים, כתבים כלכליים ונציגי משרד האוצר. הגישה היא של התייחסות לאוניברסיטאות כאל גופים כלכליים שיש ליעל כדי לעודד מצוינות ולצמצם עלויות ע"י הנחלת שכר דיפרנציאלי, העדפת חוגים מבוקשים, הגמשת תנאי ההעסקה של הסגל, פירוק מל"ג וכדומה כאשר הדגם המומלץ לחיקוי הוא האמריקאי.
הביקורת והפתרונות מבוססים על מספר הנחות ייסוד שמוצגות כעובדות: רמת המחקר בארץ נמוכה, ההצעות הנ"ל ובעיקר השכר הדיפרנציאלי אמורות לשפרה וכדי להתקרב לרמה המדעית האמריקאית כדאי לאמץ את אותו הדגם.
מטרת המאמר להראות שהנחות אלה ומסקנותיהן אינן נתמכות ע"י נתונים ויש להתייחס אליהן בספקנות.
האם רמת המחקר האקדמי בארץ נמוכה?
למזלנו קיימים היום כלים כמותיים להערכת איכות המחקר של קהילות מדעיות שונות. המכון למידע מדעי (ISI) מפילדלפיה משתמש ב"מקדם ההשפעה"impact factor) ) של מאמרים מדעים, המבוסס על מספר הציטוטים, כמפתח להערכת איכות.
נתונים המופיעים באתר האינטרנט של ISI מסכמים את מקדמי השפעה ממוצעים לעשרים השנים האחרונות בכל אחד מ-19 תחומי המדע ולפי ארצות. בדקנו הארצות המופיעות בעשירייה המובילה בכל תחום (לאחר סינון קהילות זניחות) וסיכמנו את התוצאות של מכלול התחומים ולהלן התוצאות.
מספר התחומים:  שוויצריה, ארה"ב, בריטניה, הולנד – 18; דנמרק, שבדיה – 16  ; ישראל, גרמניה -13 ; קנדה –  10 ;  בלגיה –    9;   צרפת  –  7;  אוסטריה, פינלנד –  6 ;  אוסטרליה,  נורווגיה –  5 ;  אירלנד –  3.
המשך קריאת הפוסט "האם רמת המחקר האוניברסיטאי בארץ נמוכה ויש לשפרה ע"י אימוץ הדגם האמריקאי? – מאמרו של פרופ' גדעון דגן"

הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעה החוק של חיים אורון ו-13 ח"כ נוספים להגדיל ב-1.8 מיליארד שקל את תקציב ההשכלה הגבוהה

כאמור, מדובר בקריאה טרומית בלבד. כתבה ב'הארץ' ממאת צבי זרחיה ושחר אילן:
ברוב של 50 תומכים מול 25 מתנגדים ו-4 נמנעים, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק, המגדילה את תקציב המוסדות להשכלה גבוהה ומקפיאה את שכר הלימוד למשך 5 שנים.
בניגוד לעמדת שר האוצר רוני בר-און, אישרה אמש (שני) מליאת הכנסת בקריאה הטרומית הצעת חוק המגדילה ב-1.8 מיליארד שקל את תקציב מוסדות ההשכלה הגבוהה בתקופה של 5 שנים. לפי הצעת החוק, שהגיש ח"כ חיים אורון (מרצ), שכר הלימוד יוקפא למשך 5 שנים. הצעת החוק קובעת גם שיופעלו צעדים לחיזוק המכללות בפריפריה.
להמשך הכתבה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004103.html