(1) כזכור, בשבוע שעבר חתמה מועצת ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות על הסכם עם הנהלותיהן של חמש האוניברסיטאות, הסכם לשינוי דפוסי העסקת המרצים מן החוץ. מכתב שהופץ על ידי צוות המשא ומתן מטעם ארגוני הסגל הזוטר ומוצג בזה כולל את עיקרי ההסכם, וכן – קישורים לנוסח ההסכם המלא ופרטים נוספים.

(2) נושא מאבקם של עובדי גן המדע במכון ויצמן על זכותם להתארגן ולנהל משא ומתן על תנאי העסקתם נדון כאן מספר פעמים, כולל בפוסטים מהימים האחרונים. אתמול פרסם פרופ' דני גוטוויין מאמר בנושא זה בעמוד הדעות של וואי-נט. חלקו הראשון של המאמר מתאר את השתלשלות הארועים בפרשה, אשר תוארה כאן בעבר. אנו מציינים את המאמר ומביאים את הקישור אליו (להלן) בעיקר משום שבחלקו השני עומד דני על הקשר בין הפגיעה השיטתית בתשתית הציבורית של ההשכלה הגבוהה לבין המאמצים למנוע התארגנות של עובדים במערכת ההשכלה הגבוהה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3641825,00.html

רקע: לפני כעשרה ימים ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין זמני, עד לבירור התביעה שהגיש ארגון הסגל הבכיר באוניברסיטת חיפה נגד הנהלת האוניברסיטה, בעניין שימוש ההנהלה בכספי היעודה הפנסיונית של הסגל (ראו נוסח פסק הדין ומכתב הסבר של יו"ר ועד הסגל באתר "צונאמי" של פרופ' יאיר צנזור, מסמך 230: http://math.haifa.ac.il/yair/censor-notepad.html). ד"ר איילת בן-ישי, חברת הפורום מאוניברסיטת חיפה וחברה בארגון הסגל, מסבירה בדברים להלן כיצד קרה שהסגל נדרש לפנייה לערכאות בהתדיינותו עם הנהלת האוניברסיטה. יודגש כי ההקשר של משבר ההשכלה הגבוהה לפרשה אינו רק המצוקה הכספית החמורה שאליה נקלעה האוניברסיטה עקב הקיצוצים התקציביים הדרקוניים של השנים האחרונות. לא פחות מכך, משמעותית העובדה שכתוצאה מהשינויים המבניים שנכפו על האוניברסיטאות במקביל לקיצוצים, הסגל הבכיר באוניברסיטה הורחק ממוקד קבלת ההחלטות וכתוצאה מכך נוצר העיוות שהוביל אותו להגיש תביעה נגד ההנהלה, למעשה כדי שתאפשר לו להירתם למאמץ לחלץ את האוניברסיטה מן המשבר יחד איתה. להלן דיווחה של איילת:

השתלשלות העניינים: במהלך חופשת הקיץ האחרונה הודיעה הנהלת אוניברסיטת חיפה לארגון הסגל האקדמי הבכיר שבשל מצבה הכלכלי החמור של האוניברסיטה, ברצונה למשוך 13 מיליון ₪ מכספי היעודה הפנסיונית (כסף שמיועד לתשלום הפנסיה של חברי הסגל האקדמי הבכיר הנמצאים בהסדר ה"פנסיה התקציבית") על מנת לממן את גרעונה השוטף.
מתוך הכרה במצבה הקשה של האוניברסיטה, לא שלל ארגון הסגל האקדמי הבכיר שימוש בכספי היעודה, אולם התנה זאת  בכך שהנהלת האוניברסיטה תתחייב להחזיר את הכספים שתמשוך ולהכין תכנית ארוכת טווח שמבטיחה את הפנסיה ומשתפת את הסגל בתכנית ההבראה של האוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה סירבה בכל שלב, ועדין מסרבת כעת, להגיע עם הארגון להסכם מחייב על השימוש בכספי היעודה, בטענה שהשימוש בכספים אלה הוא 'פררוגטיבה של ההנהלה'.
בעקבות כשלון המשא ומתן ולאחר שהאוניברסיטה הודיעה כי משיכת הכספים תתבצע באופן מיידי, הגיש הארגון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביום 24.9.08 בקשה למנוע מהאוניברסיטה לבצע כל פעולה בכספי היעודה הפנסיונית. בית הדין דחה את הבקשה לסעד זמני כנגד האוניברסיטה. הארגון ערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לענייני עבודה. הפניה לקבלת סעד משפטי נעשתה בתקווה שסעד כזה יאפשר לסגל לקחת חלק בתכנית ההבראה של האוניברסיטה תוך שימוש בכספי היעודה. המשך קריאת הפוסט "משבר היעודה הפנסיונית באוניברסיטת חיפה / איילת בן-ישי"

‏‏‏‏‏כ"ה כסלו, תשס"ט
22 דצמבר 2008

לכבוד
חברי הסגל הבכיר האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

הנדון: התאגדותם של חברי סגל ההוראה האקדמי  

1.       כפי שבוודאי ידוע לכולכם, חברי סגל ההוראה האקדמי (מנחים ומרכזי הוראה) מאוגדים קרוב לשנה בארגון העובדים "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן: כוח לעובדים). לצערנו, לאחר כחודשיים וחצי בהם התנהל משא ומתן בינינו לבין צוות משא ומתן מטעם הנהלת האוניברסיטה, נאלצנו להכריז על סכסוך עבודה. ברצוננו לתאר בפניכם את הסיבות אשר הביאו להתארגנותנו, וכן את השתלשלות העניינים אשר בסופה נאלצנו להכריז על סכסוך העבודה. זאת, על מנת שתהיה בפניכם תמונת מצב מלאה ואמיתית.
2.       שני מעמדות ישנם באוניברסיטה הפתוחה – חברי סגל ההוראה, וכל השאר. חברי הסגל הבכיר, וכן חברי הסגל המנהלי מועסקים בתנאי עבודה המאפשרים להם הסתמכות על האוניברסיטה הפתוחה כמקום פרנסתם ומקור לחמם. חבר סגל בכיר או מנהלי יודע שכל עוד הוא מועסק באוניברסיטה הפתוחה, הוא סמוך ובטוח כי משכורתו, בגובהה הידוע מראש, תיכנס לחשבון הבנק שלו בחודש הבא, בסמסטר הבא, ובשנה הבאה. לעומתם, ישנם חברי סגל ההוראה. אלו אנשים המועסקים בתנאי חוסר וודאות בלתי סבירים. לחבר סגל הוראה אין שום ביטחון כלכלי מינימלי במקום עבודתו באוניברסיטה הפתוחה. חבר סגל הוראה חשוף כל סמסטר מחדש לפגיעה בהיקף משרתו, דבר המקשה עליו לתכנן את חייו, וגורם לו לחיות בחשש תמידי לפרנסתו. הדבר עומד בסתירה חזיתית להיותם של חברי סגל ההוראה אלה העומדים בחזית ההוראה באוניברסיטה, המשמשים כראי האוניברסיטה בפני הסטודנטים, ונושאים בעול האחריות האקדמית השוטפת שלה. חברי סגל ההוראה העוסקים בתפקידי הנחייה אף אינם זוכים לקבלת תנאים סוציאליים מינימליים, וחברי סגל הוראה, חלקם בעלי תואר שלישי מאוניברסיטאות מכובדות בעולם, ממשיכים לעסוק במחקר לאורך שנים, מבלי לקבל על כך שום תגמול כספי.
3.       לאחר שנים רבות בהם דובר רבות על הבעיות בתנאי העסקתנו, מבלי שחל שינוי משמעותי בהם, הגענו לכלל מסקנה כי הגיע העת לקחת אחריות, ולפעול בעצמנו לשם קידום עניינינו. בחרנו להתאגד בארגון כוח לעובדים בעיקר בשל האוטונומיה הרחבה בניהול עניינינו הניתנת לנו במסגרתם. מטרתנו היא להביא לשינוי משמעותי בתנאי העסקתנו, אשר ייתן ביטוי לתפקיד אותו אנו מבצעים באוניברסיטה הפתוחה, ולעגן אותם במסגרת של הסכם קיבוצי, כמקובל בכל האוניברסיטאות בארץ.
4.       בטרם נתאר את השתלשלות העניינים, מאז הפיכתו של כוח לעובדים להיות הארגון היציג שלנו, נבהיר כי עד עצם כתיבת שורות אלה, מסרבת הנהלת האוניברסיטה לעגן בכתב הכרה שלה בכוח לעובדים כארגון העובדים היציג של סגל ההוראה, וכן כל הסכמה שהושגה עמו במסגרת המשא ומתן, לרבות הקפאת תנאי העסקתנו בתקופת המשא ומתן. ההנהלה אף מסרבת בתוקף להתחייב לנהל עמנו משא ומתן מתוך מטרה משותפת להביא לכריתתו של הסכם קיבוצי. כל מאמצינו להבהיר לה כי נושא זה אינו נושא למשא ומתן, וכי המדובר בתנאי מקדים, טבעי ומתבקש במשא ומתן של ארגון עובדים מול מעסיק – עלו בתוהו. ברי, כי רק באמצעות הסכם קיבוצי, נבטיח כי ההסכמות אליהן נגיע יחולו על כל חברי סגל ההוראה, לרבות אלו אשר יתקבלו לעבודה באו"פ לאחר החתימה עליו, וכן נבטיח כי הן יחולו הלכה למעשה על מאות רבות של חברי סגל ההוראה הפזורים בכל רחבי הארץ.
5.       עוד בחודש יולי 2008, נפגשה נציגות מטעמנו עם נשיא האוניברסיטה הפתוחה דאז, הפרופ' גרשון בן-שחר, ועם הנשיאה דהיום, הפרופ' חגית מסר-ירון. בפגישה זו התבקשנו לדחות את המשא ומתן עד לכניסתה של הפרופ' מסר-ירון לתפקידה באופן רשמי. על אף הקושי הרב שבדבר מבחינתנו, נענינו לבקשה, והמשא ומתן נפתח רק בתחילת חודש אוקטובר 2008.  פגישה זו, נפתחה בטון צורם, עת הפרופ' מסר-ירון הגיעה לפגישה לאחר תחילתה, לשם אמירת שני משפטי נימוס בלבד, וסירבה באופן בוטה ולא מכבד להקשיב לנו.
6 המשך קריאת הפוסט "מאבק סגל ההוראה באונ' הפתוחה על זכותו להתארגן-12.2008"

 בהמשך לנסיונות ההתאגדות של עובדי גן המדע במכון ויצמן ושל עובדי הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון שעליהם דיווחנו כאן בעבר, מסכם רועי בל, סטודנט באוניברסיטת ת"א וחבר הפורום, פרק נוסף בנושא זה, שמאפשר לעמוד על צדדים נוספים של הקשר בין השינויים המבניים שעוברת האקדמיה בשנים האחרונות לבין תופעות של פגיעה בזכויות בסיסיות של עובדי המערכת ופגיעה בחופש האקדמי:

עובדי גן המדע במכון ויצמן מנהלים כבר חודשים מאבק שתכליתו הכרה של הנהלת מכון ויצמן והנהלת מכון דודסון (שהוא המעסיק הישיר ופועל מכספי תרומות בתוך שטח מכון ויצמן) בוועד העובדים שהם הקימו לשם ייצוגם מול מעסיקיהם. ככל הידוע לנו, שתי ההנהלות הללו טרם הביעו נכונות לקיום מו"מ אמיתי עם העובדים. לא רק זאת, אלא שכפי שכבר פורסם כאן, מאבטחי המכון תקפו באגרסיביות כמה מן העובדים ופעילים שבאו לתמוך בהם, ובין השאר נשברה ברכו של אחד הפעילים.

לקידום התאגדותם, עובדי גן המדע הצטרפו לארגון העובדים 'כוח לעובדים' http://www.workers.org.il/ המסתייע ב'קליניקה למשפט ורווחה', אחת הקליניקות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שמעניקות סיוע וייעוץ משפטי לאוכלוסיות מוחלשות בתחומי הגנה על זכויות אדם וזכויות קיום.

'הקליניקה למשפט ורווחה' ו'כוח לעובדים' פועלים במסגרת תפיסה דומה לפיה רק התאגדות של עובדים יכולה לאזן מעט את יחסי הכוחות הנוטים תמיד לטובת המעסיק, ולצמצם את יכולתו לנצל את עובדיו. ראיה זו הביאה, בזמנו, הן את עובדי הניקיון באוניברסיטת בן-גוריון והן את המנחים ומרכזי ההוראה באוניברסיטה הפתוחה להתאגד בעזרת 'כוח לעובדים' ו'הקליניקה למשפט ורווחה' .

לפני כחודש, נענה רקטור אוניברסיטת ת"א, פרופ' דני לויתן, לבקשת הנהלות האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן, ואסר על הקליניקה לייצג עובדים במוסדות השכלה גבוהה אחרים בארץ.http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1044606.html מדובר בהפרה ברורה של החופש האקדמי ובפגיעה קשה בשליחות החברתית של האקדמיה – שליחות שגם כך אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של האוניברסיטאות. יתרה מזאת, זהו גילוי פסול של סולידאריות בין-אוניברסיטאית, סולידאריות בין מעסיקים כנגד עובדיהם. המוסדות האקדמיים המעורבים מתאגדים כאן באופן שחושף את מהותם בעקבות השינויים המבניים שהם עברו בשנים האחרונות: קודם כל, הם תאגידים ומעסיקים, ורק אחר כך – אם נשאר משהו אחרי זה – מוסדות הוראה ומחקר אקדמיים בעלי שליחות ציבורית.

החלטת הרקטור גררה גל של גינויים מצד אנשי אקדמיה בארץ ובחו"ל, וכן מצד ועד הסגל הבכיר באוניברסיטת ת"א. מובא כאן מכתב גלוי של פרופ' רות בן-ישראל לרקטור אוניברסיטת ת"א בנושא זה. הפרשה כולה כוסתה גם בעיתונות (ראו הקישורים לכתבות השונות) http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045301.html.

בעקבות גל המחאות, נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' צבי גליל, הנחה את הרקטור לאפשר לקליניקה להמשיך בפעילותה, כולל ייצוג עובדים באוניברסיטאות בישראל. http://www.haaretz.com/hasite/spages/1046012.html?more=1

כמנהג ימינו עתירי ההתייעלות, גם עובדי/ות הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון מועסקים על ידי קבלני כוח אדם. בזמנו, דיווחנו כאן על נסיונות עובדי/ות הנקיון להתארגן ולהדבר עם האוניברסיטה על העסקה ישירה, ועל תמיכתם של סטודנטים ומרצים בקמפוס, כולל חברי הפורום, במאבקם (ראו http://www.publiceducation.org.il/?p=281). 

כדי לפגוע בהתארגנות העובדים, פיטר כעת הקבלן שבאמצעותו מעסיקה האוניברסיטה את עובדי הנקיון את נציגם הנבחר, מר גיל שטח. היום התקיימה בקמפוס הפגנה במחאה על הפיטורים. הנהלת האוניברסיטה נמנעת מהתערבות, בטענה שאינה צד בעניין (ראו דיווח בוואי-נט: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3625276,00.html). עמדה זו אינו מפתיעה: הרי בדיוק כדי שתוכל לטעון טענה זו האוניברסיטה שוכרת את שירותיו של קבלן כוח האדם. אך כדאי להזכיר שבמקביל – אוניברסיטת בן-גוריון מכריזה על עצמה אוניברסיטה המקדמת מעורבות חברתית http://w3.bgu.ac.il/cau/cau.swf.

מצורף קישור לעצומה נגד פיטורי נציג עובדי הנקיון באוניברסיטת בן-גוריון, שהעלו הסטודנטים מארגון צ"ח (צדק חברתי) בקמפוס, המלווים את מאמצי עובדי/ות הנקיון בקמפוס להתארגן ולהגן על זכויותיהם הבסיסיות. אל תניחו להנהלת אוניברסיטת בן-גוריון להתנער מאחריותה לעובדים המנקים אותה. חתמו על העצומה!

http://www.atzuma.co.il/petition/odeliak17/1/

היום חלה הסלמה נוספת במאבק עובדי גן המדע, שהתאגדו במסגרת "כוח לעובדים".
רקע: גן המדע הוא מוזיאון שהוקם כיחידה אקס-טריטוריאלית בתחומי מכון ויצמן. הוא מנוהל על ידי עמותה בשם 'מכון דוידסון', כשהמטרה המקורית היתה לפצל בין פעילות המחקר הנעשית במכון ויצמן והפעילות החינוכית הקשורה למוזיאון. מבחינה משפטית, מכון דוידסון ומכון ויצמן הם שתי ישויות שונות. יחד עם זאת, המוזיאון הוקם בתחום מכון ויצמן. מכון דוידסון המנהל את המוזיאון נהנה מהמוניטין של מכון ויצמן, והאחרון נהנה ממכון דוידסון לצורך יחסי ציבור, ויכול להתפאר ב'שירות לחברה' שמעניקה העמותה. הכל טוב ויפה, עד שאנו מגיעים להשלכות המקיפות של הפיצול המשפטי בין מכון ויצמן לבין מכון דוידסון: תנאי העסקה פוגעניים של עובדים בלתי אקדמיים במוזיאון שבתחום מכון ויצמן.

המוזיאון מעסיק כ-40 עובדים, בהם מדריכים, עובדי מלאכה, עובדות אדמיניסטרציה ועובדות ניקיון. בעוד העובדים הלא-אקדמיים במכון ויצמן מועסקים על פי הסכם קיבוצי וארגון העובדים במכון חזק מאד, ניהול המוזיאון במסגרת העמותה הנפרדת מאפשר לו, הלכה למעשה, לעקוף את ועד העובדים של מכון ויצמן ולהעסיק את עובדי המוזיאון בחוזים אישיים בתנאיים נצלניים, בשכר נמוך ותוך הפרת זכויות עובדים בסיסיות.
בעקבות התמשכות מצב בעייתי זה ואף החמרתו החליטו עובדי 'גן המדע' להתאגד במסגרת ארגון "כוח לעובדים". למרות שרוב מכריע של העובדים הצטרפו להתארגנות, ההנהלה מסרבת להכיר בהתארגנותם ומתחמקת מפנייתם להידבר עמה!
בלית ברירה החליטו העובדים להכריז על סכסוך עבודה, מתוך הבנה שרק כך יוכלו להביא להסדרת הליקויים ולהתנהלות תקינה של ההעסקה במוזיאון.
ליתר הפרטים על תולדות מאבק העובדים ראו את הפוסטים הקודמים בבלוג של הפורום:

http://www.publiceducation.org.il/?p=289

http://www.publiceducation.org.il/?p=291

להלן תיאור של אלעד שאול זמיר, סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, חבר בפורום להגנת ההשכלה הציבורית ופעיל חברתי:
'בשבועות האחרונים האלימות כלפי העובדים הולכת וגוברת, והם הוכרזו לאחרונה "מנועי כניסה" למכון, צעד לא חוקי בהתחשב בסכסוך העבודה התקף.
הבוקר הגענו, שני עובדים ושלושה פעילים, למכון ויצמן, ובידינו שני שלטים. לפני שהגענו לגן המדע התנפלו עלינו מאבטחי מכון ויצמן, בהוראת ההנהלה. שני פעילים נפצעו, ולאחד מהם נגרם שבר בברכו — מה שלא מנע מהמשטרה לעכב אותנו לחקירה, שלא התקיימה בסופו של דבר. לאחר שהגיע למיון, התברר שיהיה על הפעיל הפצוע לעבור ניתוח.'

נדב אהרוני מנציגות העובדים, שבעצמו היה בין המותקפים, כתב באתר 'העוקץ' על ההתרחשויות. לכתבה שלו מצורפות תמונות המתעדות את אלימות המאבטחים.

http://www.flickr.com/apps/slideshow/show.swf?v=63961

http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2846

העובדים הם מועסקים של מכון דוידסון, ולא של מכון ויצמן, אך המאבטחים שהשתמשו באלימות פיזית נגדם הם המאבטחים של מכון ויצמן, שפעלו על פי הנחיית ההנהלה של מכון ויצמן.
ניתן היה לצפות שההפך יקרה. היות שמכון ויצמן נהנה מהפעילות של מכון דוידסון לצורך יחסי הציבור שלו, ניתן היה לצפות כי הנהלת מכון ויצמן תתערב כדי לדרוש מהנהלת מכון דוידסון להיכנס למשא ומתן עם עובדי מוזיאון 'גן המדע' על תנאי העסקה נאותה. במקום זאת, התערבותה של הנהלת מכון ויצמן באה לידי ביטוי בצורה שאינה ראויה כלל וכלל למוסד מחקר ציבורי. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מגנה את התנהלותה של הנהלת מכון ויצמן ואת משחקה הכפול, וקורא לה לדרוש מהנהלת המוזיאון להכיר בהתארגנות של עובדי המוזיאון ולהיכנס למשא ומתן מיידי עם נציגיהם על שיפור תנאי העסקתם.
הפורום קורא למרצים ולסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות להצטרף למשמרת המחאה שתתכנס ביום חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00, השער הראשי של מכון ויצמן.

אלימות לא תשבור את העובדים!
מכון ויצמן לא יחמוק מאחריות!
משמרת מחאה
חמישי, 20.11.08, בשעה 14:00
מול השער הראשי של מכון ויצמן
ברחוב הרצל ברחובות, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת
לפרטים: נדב אהרוני, 0545-936737

/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}