בסגל אוניברסיטת ת"א ממשיכות הרוחות לסעור בעקבות החלטת הוועד המנהל, ובו גם שלושה נציגי סנאט האוניברסיטה, "לקבל" את התפטרות הנשיא פרופ' גליל, ולאחר מכן – הסירוב לדווח לסנאט על הסיבות שהובילו להחלטה, בטענה התמוהה שנחתם בין הוועד המנהל לפרופ' גליל הסכם סודיות המונע זאת. פרשה זו חושפת בבוטות רבה כמה מההיבטים הבעייתיים ביותר של השינוי המבני שיושם באוניברסיטאות, היבטים שהפורום הצביע עליהם בעבר ויתייחס אליהם עוד בעתיד (וראו בעניין זה גם כתבה בעיתון "הארץ" מהיום  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1102426.html).

מתוך שלל ההתבטאויות והדעות שנשמעות בימים אלה באוניברסיטת ת"א, להלן עמדה אחת, זו של פרופ' אברהם בז'ה, ביחס לשאלות שפרשת גליל העלתה לסדר יומה של האוניברסיטה.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

משבר ופוליטיקה באוניברסיטה
אברהם בז'ה – פרופסור אמריטוס, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
17 ביולי 2009

התפוטרותו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הגדולה במדינה, היא אירוע חסר תקדים, שאי אפשר להתייחס אליו כאילו היה סתם עוד מקרה אחד בסדר היום גדוש השערוריות של חיינו. הלקחים המתבקשים נוגעים לא רק למוסד עצמו, אלא לשאלת התפקוד של כל המערכת האקדמית, ולפיכך הם מעניינו של כל הציבור.

פרופ' גליל לא נתקף פתאום בדחף בלתי נשלט לחזור למחקר במעבדה, כפי שאומר הוועד המנהל בהודעתו. לא דחף היה כאן, אלא דחיפה. אבל למה? עקרונית, עשויים להיות מקרים קיצוניים הדורשים את הדחתו של נושא משרה רמה, וזו הסיבה שהמבנה הפורמאלי מאפשר את הדבר. האם היו אצל פרופ' גליל מעשים או מחדלים חריגים שיחייבו צעד חריג כל כך? לא ידוע שום דבר ממשי, מעבר לרמיזות מעורפלות וערטילאיות. עצם העובדה שאיננו יודעים יש בה משום עדות: מה שלא פורסם ולא דלף לא קיים, לפחות עד שלא יוכח אחרת.

ברור לגמרי שתפקודו של פרופ' גליל כנשיא לא נשא חן לפני לא מעט אנשים, וביניהם לא רק "נציגי ציבור" אלא גם דקאנים ואנשי אקדמיה אחרים. באותה מידה ברור שיש גם רבים וטובים המעריכים ומוקירים את האיש, את פעלו ואת מה שהוא מייצג. כל זה כדרכו של עולם, ואין כאן דבר חריג. האם היה תפקודו של פרופ' גליל גרוע מכל קנה מידה סביר? לשם השוואה, שני הנשיאים הקודמים כיהנו שתי קדנציות כל אחד. כל אחד מהם תרם את חלקו להתדרדרותה של האוני¬ברסיטה ולירידה במעמדה הציבורי. במבחן התוצאה, רמת התפקוד שלהם נמדדת לפי השפל במצב האוניברסיטה. במבחן התוצאה, אין שום בסיס לבקר את פעלו של צבי גליל בטרם מלאו שנתיים מיום שנכנס לתפקידו – אוי לאדם שיעקור את עץ החרובים שלו אם העץ לא יניב די פרי מיד עם נטיעתו.

המשך קריאת הפוסט "מאמר דעה על המשבר באוני' ת"א בעקבות פרישת הנשיא גליל"

בראשית השבוע שלח פרופ' צבי הכהן, יו"ר הוועדה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, מכתב אל ראש הממשלה במחאה על קיצוץ תקציב משרד הקליטה שנועד למימון תוכנית קמ"ע להעסקת מדענים עולים.

בעקבות זאת, קוראים ארגוני הסגל להפגנה נגד קיצוץ התקציב שעלול להוביל לפיטורי 200 מדענים בתוכנית קמ"ע.

ההפגנה תתקיים מחר, יום רביעי, 15.7.09, בין השעות 9:30 ל-12:00 מול משרד ראש הממשלה בירושלים

להלן מכתבו של צבי הכהן לראש הממשלה:

 

לכבוד:

מר בנימין נתניהו

ראש הממשלה

אדוני ראש הממשלה, 

קיבלתי בתדהמה את הודעתה של שרת הקליטה, הגב' סופה לנדבר, כי עקב הקצוצים בתקציב משרד הקליטה, תקוצץ תכנית קמ"ע באופן דרסטי. משמעות הדבר היא פיטוריהם של כ- 200 מדענים עולים. תרומתם של מדענים אלו לתפוקות המחקר של האוניברסיטאות ושל מדינת ישראל לא תסולא בפז. הפליאה גדולה במיוחד לאור מכתבו של מנכ"ל משרדך מיום 25 במאי 2009 ובו הוא מודיע כי תכנית קמ"ע מתוקצבת וכי משרד ראש הממשלה יפעל להבטחת קיומה.

הסגל האקדמי באוניברסיטאות עומד לצד חבריו בתכנית קמ"ע. אנו לא נוכל לעבור לסדר היום ולהשלים עם הכוונה להשליך לרחוב את מדעני קמ"ע. אני מפציר בך כי תדאג לכך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה ותבטיח אחת ולתמיד את מקום עבודתם. 

 

                                                                                                בב ר כ ה 

                                                                                         פרופ' צבי הכהן

                                                                                      יו"ר המועצה המתאמת

העתק:

מר אביגדור ליברמן, שר החוץ

גב' סופה לנדבר, שרת הקליטה

מר גדעון סער, שר החינוך

פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע

הינה הנוסח המלא של המכתב שהתפרסם ב'הארץ' וקישורו

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1098319&contrassID=1&subContrassID=14&sbSubContrassID=0

מאמר המערכת הנ"ל, שנכתב בסמיכות להתפטרותו הפתאומית של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, הוא מלאכת מחשבת של שזירת בלבול עובדות עם לעג לאינטליגנציה. לרגע חשבתי ש"הארץ" דואג באמת לעתיד ההשכלה הגבוהה ומצר על פיטוריו של איש שלפחות חלק מאתנו בסגל האקדמי החשיב כנשיא מצוין, בעל חזון ומנהיגות, ולא היא. ניתן היה להבין מהמאמר שהידרדרות האוניברסיטאות היא תוצאה ישירה של שני גורמים עיקריים: ירידת התמיכה הכספית של יהודי התפוצות וכשלי הניהול שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה. העובדות הפשוטות שכל התרומות מעולם לא היוו יותר מחלק מבוטל (פחות מ-10%) מכלל התקציב השנתי של אוניברסיטת תל-אביב, שהסכמי השכר של הסגל הבכיר הושגו לאחר שחיקה ממושכת של שנים רבות ובמשא ומתן, ושכל החריגות ביחד, לא מוצדקות ככל שתהיינה,  בטלות בששים יחסית לקיצוץ הדרסטי בתקצוב הממשלתי, אינן מפריעות ל"הארץ" להסיק שאלו הבעיות הבוערות והסיבות למשבר.

            הבה נבהיר –  להידרדרות הממושכת במצב האוניברסיטאות יש אבא יחיד וגאה –  ממשלות ישראל של (לפחות) העשור האחרון. "הארץ" אפילו מודה בעובדה זו בחצי פה, אך מגיע למסקנה התמוהה שלאוניברסיטאות דווקא עכשיו "יש הזדמנות לגבש את זהותן ולקבוע לעצמן יעדים מעודכנים". לשם כך דרושים "חזון ומנהיגות שיגדירו את האוניברסיטאות כמרכזים מובילים של המדע, הרוח, ההגות ומחקר בישראל".

            לגיבוב מילים מסוג זה יש מושג אנגלי קולע: ג'יבריש. אוניברסיטאות ישראל היו בעבר, ועושות מאמצים נואשים בהווה, להישאר מרכזים מובילים של המדע, הרוח, ההגות והמחקר בישראל. בזכות כל אלה התברגו למקומות מכובדים מאוד בדירוגים העולמיים. הן היו כאלה לפני שהוכנסו לדיאטה רצחנית שמטרתה הורדת המימון הציבורי למינימום והחלפתו בתרומות והכנסות אחרות מידיים פרטיות. שום נשיא חדש לא יוכל לגייס מספיק תרומות שידביקו את קצב הקיצוצים. לא חזון ומנהיגות חסרים – אלא תקציבים שהיו ונלקחו.

 פרופ' מנחם נתן, אוניברסיטת תל-אביב

מאת פרופ' אהוד קינן, פרופסור לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה וחבר בוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות
נפל דבר בישראל. נשיא אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הגדולה ביותר בארץ, מסיים את כהונתו בהתראה של 24 שעות, מבלי לחכות לבחירת מחליף. זהו אירוע חמור וחסר תקדים שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על כל מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה.
אינני קשור לאוניברסיטת תל אביב, ואינני מכיר אישית את פרופסור צבי גליל. אך אופי ההדחה, וכן כמה מהלכים אדמיניסטרטיביים שיזם הוועד המנהל בחודשים שקדמו לה, מצביעים על כוונתו להשתלט על ניהול האוניברסיטה. בקמפוס שוררת כעת מבוכה. האווירה בקרב חברי הסגל קשה, דיקנים וראשי מחלקות חוששים לפעול כשהתברר להם שהסמכות האקדמית לניהול האוניברסיטה היא בידי הוועד המנהל, ולא בידי הנשיא.
לא ייתכן כי תרבות הניהול של חברות עסקיות תחדור לקמפוסים שלנו […]
אוניברסיטה איננה בית חרושת או מוסד פיננסי מהסוג שנציגי הציבור בוועד המנהל מיטיבים להכיר. זהו מרכז של מדע, רוח והגות, מרכז של מחקר, יצירתיות וחזון ברמה שאין למעלה ממנה. האוניברסיטאות הן אלו הקובעות באיזה גובה מציבה אומה את הרף התרבותי-חברתי שלה. ראשי מדינות בכל העולם בוחרים באוניברסיטאות כמקום הראוי ביותר לשאת נאומים חשובים במיוחד. הן הכתובת שאליה פונים ראשי השלטון, קברניטי המשק ואנשי מערכת הביטחון כל אימת שהם ניצבים בפני בעיה קשה במיוחד, שפתרונה מצריך יצירתיות וחשיבה מקורית.
נשיא אוניברסיטה איננו מנהל בנק, אלא מנהיג של מאות חברי סגל ואלפי סטודנטים, שיהיו מנהיגי העתיד שלנו. הוא מנהיג תרבותי-חברתי, המהווה סמל ומודל לחיקוי לעשרות אלפי בוגרים ולמאות אלפי התומכים והתורמים של האוניברסיטה ברחבי העולם. הוא אחד מסמלי המדינה וממייצגיה בארץ ובחו"ל, לא פחות משר החוץ, ואולי יותר.

שנים יידרשו לתיקון הנזק

"נציגי הציבור" בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, שעל פי הפרסומים רקחו במשך חודשים את ההדחה, כנראה לא מבינים איזה נזק אדיר גרמו. יחלפו כמה שנים עד שיוכל הנשיא הבא לתקן זאת. […]
השתלטותו של הוועד המנהל על האוניברסיטה עומדת בניגוד לפסיקת הוועדה המשפטית, שמינה חבר הנאמנים של האוניברסיטה. היא קבעה באופן מפורש, בניגוד לדעת חברי הוועד המנהל, כי הנשיא הוא הסמכות העליונה בניהול השוטף של המוסד. השילוב המאוזן בין פרופסורים לבין "נציגי ציבור" בוועד המנהל של האוניברסיטאות, מהווה נוסחה נכונה לניהול יעיל ויצירתי של מוסדות מורכבים כל כך. הפרתו של האיזון העדין הזה והתנהלות כוחנית של שותף אחד כלפי השני, כפי שהתרחש באירוע הנוכחי, היא הרת אסון.

לקריאת הכתבה המלאה ב-YNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3741472,00.html

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית מביע דאגה נוכח התפטרותו של נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' צבי גליל, מתפקידו, התפטרות שככל הנראה קשורה למעורבות הגוברת והולכת של אנשי עסקים ואינטרסים פרטיים בניהול האקדמיה הישראלית.
הפורום מציין לחיוב את התבטאויותיו של פרופ' גליל המזהות את האוניברסיטה עם קהילת החוקרים והלומדים בה ואת העובדה שבמהלך שביתת הסגל הבכיר בשנה שעברה הוא סירב לבקש הוצאת צווי מניעה נגד המרצים השובתים, וזאת בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א דאז. חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחרונה נעשו ביוזמת היו"ר הנוכחית של הוועד המנהל, ליאורה מרידור, שינויים מהותיים בחוקת אוניברסיטת תל אביב. שינויים אלה כוללים הגדלה משמעותית של מספר "נציגי הציבור" בוועד המנהל, שתוצאתו הישירה היא צמצום נוסף של מידת ההשפעה של חברי הסגל האקדמי על החלטותיו. כזכור, למעמד "נציגי הציבור" זוכים בד"כ אנשי עסקים, אשר לנגד עיניהם עומד עקרון הרווחיות.
ההתפתחויות האחרונות ממחישות את הסכנות הטמונות בסילוק חברי הקהילה האקדמית מעמדות השפעה על ניהול האוניברסיטאות והענקת מלוא סמכויות הניהול לוועדים המנהלים, המורכבים בעיקר מאנשי עסקים ופקידי אוצר לשעבר. הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות לא רק זרים מבחינה מקצועית למחקר וההוראה האקדמיים, אלא שהם מבקשים לכפות את ראיית עולמם העסקית-כלכלית על האקדמיה, השקפה שזה מספר שנים זורה הרס וחורבן במערכת האקדמית, בשם היעילות הכלכלית.
חיזוק כוחם של הוועדים המנהלים הוא חלק מתהליך רחב של הפרטת ההשכלה הגבוהה, ושיעבודה לתפיסת עולם המונעת משיקולי רווח, תוך התעלמות מתפקידם החברתי החשוב של המחקר וההוראה האקדמיים. שינויים אלה מובלים על ידי משרד האוצר בסיוע קיצוצים נרחבים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, שנעשים תוך התעלמות מצרכי מערכת ההשכלה הגבוהה.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית קורא לממשלה לבלום את תהליך ההפרטה, אשר פוגע באיכות ובנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ומסכן את עצם קיומה, בטווח הארוך. הפורום קורא להפקיד את ניהול מערכת ההשכלה הגבוהה בידי הקהילה האקדמית עצמה, ומזכיר שמדובר במערכת ציבורית חשובה, שאסור לנהלה מתוך גישה עסקית גרידא וללא הבנה של אופייה כמערכת השכלה גבוהה ושל תפקידה החברתי ככזאת.
לבסוף, הפורום קורא לשים קץ למדיניות החנק התקציבי של האוצר, שהביאה את האקדמיה לסף קריסה כלכלית ומחקרית. יש להחזיר מיידית את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, לא רק כדי לאפשר את איכותה ונגישותה של ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל, אלא כדי להבטיח את עצם קיומה.