לאחרונה, נדרש חלק מן הסגל הבכיר באוניברסיטאות למלא שאלונים במסגרת "סקר פעילויות בהוראה ובמו"פ" שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על הנשאלים לדווח תוך שבועיים על מעמדם באוניברסיטה ובמחלקה בה הם מועסקים ועל הביוגרפיה האקדמית שלהם וכן על היקף עיסוקם במחקר והוראה לפי שעות שבועיות בשנת הלימודים ובחופשת הקיץ ולפי קטגוריות שונות של פעילות מחקר, הוראה בכיתות והדרכת תלמידי מחקר.
במכתב הנלווה לשאלון נקבע כי יש למלא אותו "מכוח פקודת הסטטיסטיקה… המחייבת כל אזרח למסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המבוקשים. הפקודה מחייבת את הלשכה לשמור את הנתונים בסודיות באופן שאינו מאפשר לזהות למי הם מתייחסים." עוד נקבע כי "הסקר ישמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהכנת אומדני ההוצאה למחקר ולפיתוח באוניברסיטאות," וכי "הנתונים ישמשו לצרכים סטטיסטיים בלבד."
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבססת אפוא את הסקר על ניתוק וניגוד חדים בין חברי הסגל כפרטים לבין האוניברסיטאות כמוסדות. לחברי הסגל כפרטים מובטחת סודיות, אך הנתונים שהם ימסרו ישמשו לאיפיון המוסדות בהם הם מועסקים. הנגדה זו מוצאת ביטוי קודם כל בעצם הפניה לחברי הסגל, שעה שאת מרבית המידע אותו מבקש השאלון לברר יכלו עורכי הסקר לקבל – ובצורה מדוייקת יותר – ישירות מאגפי משאבי האנוש, המזכירויות האקדמיות ורשויות המחקר באוניברסיטאות עצמן. יתר על כן, האוניברסיטאות הן שקובעות חלק ניכר מדפוסי הפעילות אותם בודק הסקר, כמו למשל היקף ההוראה הפרונטלית השונה מוסד למוסד, ועוד. לכן, להנגדה בין חברי הסגל לבין האוניברסיטאות מצטרף החשש, שמעוררים דווקא דברי ההרגעה בדבר שמירת פרטיות חברי הסגל כבודדים, מפני כוונות הסקר ביחס לעתיד האוניברסיטאות.
מן הסקר נראה כי עורכיו מחזיקים בעמדה ברורה – ומטרידה – לגבי אופי ההוראה והמחקר באוניברסיטאות, וכי עמדה מוקדמת זו עיצבה את הניסוח התמוה של השאלות, ועתידה מן הסתם להיות הגורם הקובע בעיבוד התשובות והמסקנות שיוסקו מהן.
השאלות מלמדות כי עורכי הסקר הפנימו באופן מושלם את התפיסה המעוותת שפותחה באוצר והונחלה לשאר משרדי הממשלה אודות ההוראה והמחקר האקדמיים. לפי תפיסת האוצר – המנסה זה זמן רב להשתלט על החלוקה הפנימית של תקציבי ההשכלה הגבוהה בין ובתוך המוסדות – מעמדם של תחומי המחקר תלוי אך ורק ב"תשואה" הכלכלית שלהם. במילים אחרות, בניגוד למראית העין הסטטיסטית, השאלון אינו חותר לספק תמונה אובייקטיבית, של מצב תחומי המחקר השונים באוניברסיטה, מאפייניהם וצרכיהם. הוא מובנה מראש בדרך שתציג את כל תחומי ההוראה והמחקר כפחות מדי "יצרניים", כאשר מדעי הרוח, חלק ממדעי החברה, ותחומי מחקר תיאורטיים טהורים במדעי הטבע, יופיעו כתחומים שוליים וחסרי חשיבות. השאלון מחייב לדווח על ההוראה והמחקר על ידי פירוק פעילויות אלה לקטגוריות שאינן רלבנטיות לסוג המחקר והדרכת הסטודנטים שמאפיינים חלק מהדיסציפלינות האקדמיות. מצד שני, מאפיינים רבים של עבודת המחקר וההנחיה בתחומים אלה אינם נכללים כלל ברשימת הקטגוריות המוצעות לנשאלים. כמו כן, בניגוד למקובל בשאלונים סטטיסטיים, הקטגוריות "לא רלבנטי" או "אחר" אינן מוצעות כלל.
פירוק זה על פירכותיו חותר תחת הנחות היסוד של החפיפה והכוליות המאפיינות את ההוראה והמחקר האקדמיים ומכוון להגדיר אותם על בסיסם של שני יסודות – קבלנות וסטנדרטיזציה – שעל פי ניסיון העבר הקרוב ישמשו כקווים מנחים לאירגון מחדש של האוניברסיטאות, משמע, להפרטתן.
המשך קריאת הפוסט "סקר למ"ס על המחקר וההוראה באוניברסיטאות / דני גוטוויין ואיריס אגמון"

א. שביתת סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה נמשכת למעלה מחודש. בויינאט מתפרסם היום מאמר דעה של גיל ונטורה, חבר סגל ההוראה באו"פ. מומלץ לקרוא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3725128,00.html

ב. ביום שני 8 ביוני יתקיים במכון ון ליר יום עיון בנושא "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה: מה מסתתר בהצעות להפרטה שבחוק ההסדרים 2009?

פרטים מלאים ראו בקישור: http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=967