בחודש האחרון קיימה קבוצה של חברי הפורום מספר פגישות שמטרתן הייתה לקדם את מטרות הפורום בתחומים שונים. פגישה אחת התקיימה עם ח"כ חיים אורון, בעקבות האישור בקריאה טרומית של הצעת החוק הפרטית שלו לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה. פגישה נוספת התקיימה עם אנשי "הברית החינוכית" ולאחר מכן, עם חברי "הברית החברתית" בראשות ד"ר אורי זילברשייד. הפגישה השלישית הייתה עם נציגי המל"ג וות"ת.

בפגישות השתתפו, בהרכבים שונים, רועי בל מאוניברסיטת תל אביב, אורלי בנימין מאוניברסיטת בר אילן, דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה, עודד גולדרייך ממכון וייצמן, ואיריס אגמון מאוניברסיטת בן-גוריון.

בימים הקרובים נעלה לבלוג דיווחים על פגישות אלה.

דיווח ראשון: הפגישה עם ח"כ חיים אורון התקיימה ביום ראשון 27.7.08, בעקבות אישור הצעת החוק שלו בנושא תקצוב המערכת האקדמית בקריאה טרומית בכנסת.

הצגנו בפני ח"כ אורון את הפורום –  ההתחלה, הרכב הפורום, עקרונותיו.
הפורום הוקם בתקופת שביתת הסגל האקדמי הבכיר, מתוך אי נחת (רבה) מצמצום המאבק הארגוני של ועדי הסגל הבכיר לדרישות (מוצדקות) לתיקוני שכר תוך התעלמות מן התמונה הכללית של  משבר עמוק בהשכלה הגבוהה. הנחת היסוד שהובילה להתארגנות היא שכדי לחלץ את ההשכלה הגבוהה הציבורית מהמשבר העמוק שאליו היא נקלעה, כתוצאה ישירה מההרעבה התקציבית והניסיון של הממשלות האחרונות לסלק ממנה תמיכה ציבורית ולהפוך אותה לאוסף תאגידים כלכליים, הקהילה האקדמית בכללותה צריכה לנהל מאבק משותף. לשיטתנו, הקהילה האקדמית כוללת את כל אלה שחייהם ועבודתם קשורים במערכת ההשכלה הגבוהה, ולקהילה זאת יש מחויבות הן לעצמה והן לחברה הישראלית. עקרונות אלו משתקפים בהרכב הפורום, הכולל כשש-מאות מרצים וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות. כפי שמעיד שמו, הפורום מתנגד להפרטת ההשכלה הגבוהה ומדגיש שאופייה הציבורי, איכותה האקדמית ונגישותה לכל הם מאפיינים שאי אפשר למערכת הזו בלעדיהם. הפורום מכיר בכך שעקרונות דומים חלים על מערכת החינוך בכללותה ומעבר לכך על כלל השירותים הציבוריים.

הבענו הערכתנו לח"כ אורון על יוזמת החקיקה והדגשנו את החשיבות שאנו מייחסים לכך שהחקיקה מנתקת את העברת התקציבים להשכלה הגבוהה מדרישות לשינויים מבניים.

הנקודות שהעלינו בשיחה:
1. אי התניה של תקצוב ממשלתי במימוש שינויים מבניים המוכתבים מבחוץ. הודגש שהמשבר במערכת אינו נובע ממבנה פנימי (שיש כביכול לשנותו) אלא ממחנק תקציבי הנגרם ע"י קיצוצי תקציב דרסטיים, שמצידם מסכנים איכות המערכת ודוחפים אותה לכיוונים הנוגדים את מטרותיה המהותיות.

2. תקצוב (פרט חשוב ביחס להצעת החוק): חשוב שבסיס החישוב של התוספת התקציבית שבהצעת החוק יהא התקציב הנוכחי + העלות הסופית (בדצמבר 2009)  של הסכמי השכר שנחתמו השנה (עם הסגל הבכיר ועם הסגל הזוטר [כמייצג המורים מן החוץ]). מדובר להערכתנו בעלות של 500 מיליון ₪ (400 לסגל בכיר ו-100 להסדרת שכר הממ"ה).

3. שיח "בריחת המוחות" (הבהרה חשובה): הביטוי "בריחת מוחות" והשיח המתלווה אליו מבטאים את עיקר הבעיה. מדובר במאות (אם לא אלפים) של חוקרים מוכשרים אשר לא יכולים להשתלב באקדמיה בשל הקפאה (כפוית תקציב) של תקנים נחוצים. אנשים אלו נאלצים למצוא עיסוק בלתי הולם את כישוריהם בארץ או לחפש את עתידם בחו"ל. הצורך ביצירה של 2000 תקנים ע"מ להגיע ליחס ראוי של מספר חברי סגל למספר סטודנטים (בעשור האחרון קטן מספר חברי הסגל ב-800). עלות תקן עפ"י חישובי אוניברסיטת תל אביב היא 500,000 ₪.

4. מעורבות חברתית, נגישות, ושכ"ל: עמדתנו היסודית היא שאין להעלות את שכ"ל אלא יש לחזור למתווה של הפחתתו, עם מטרת אופק של חינוך גבוה חינם.

ח"כ אורון שוחח אתנו על הערכותיו לגבי המצב הפוליטי ומשמעות הצעת החוק שלו וקידומה בקונטקסט זה. לאחר הפגישה סיכמנו שנשמור איתו על קשר ונעקוב אחר קידום הצעת החוק.

[דיווח על פגישות נוספות של חברי הפורום יפורסם בעוד יומיים…]

בחודש הבא תיערך במדרשת שדה בוקר (19-20 בספטמבר) ובמכון ון-ליר (23 בספטמבר) סדנת מחקר שכותרתה המחקר המדעי ומשבר ההשכלה הגבוהה בישראל. סדנה זו היא אחת בשרשרת סדנאות שנערכות אחת לשנתיים במסגרת הפרויקט "מדע, טכנולוגיה וחברה בישראל". הנושא שנבחר לעמוד במוקד הסדנה השנה הוא משבר האקדמיה. הסדנה תכלול פאנל שיעסוק בדוח שוחט ובו יוצגו גם עמדות הפורום על דוח שוחט והקשריו.

בקישור להלן כל הפרטים על הסדנה ואפשרויות ההשתתפות בה:

http://bgarchives.bgu.ac.il/center/STIS summer workshop 2008.html

 

האוצר מתכנן עוד רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה:

ל"כלכליסט" נודע שבמסגרת חוק ההסדרים מבקש משרד האוצר להקים רשות ממשלתית למדידה, להערכה ולדירוג של איכות ההוראה והמחקר במערכת ההשכלה הגבוהה. הרשות, שתהיה כפופה למשרד החינוך, תעסוק ב"ביצוע הערכה תקופתית שוטפת של מערכת ההשכלה הגבוהה לשם בדיקת מידת העמידה בסטנדרטים הנקבעים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וסטנדרטים המקובלים בעולם, בתחומי ההוראה והמחקר, ובדירוג המוסדות והחוגים במערכת ההשכלה הגבוהה". הערכה זו תתבצע בידי מומחים בינלאומיים בלתי תלויים בתחומים הרלבנטיים.

אחד הסעיפים המרכזיים ברפורמה קובע כי לראשונה "הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) תתקצב את המוסדות בהתחשב בתוצאות המדידה, ההערכה והדירוג של כל תחום לימוד ומחקר". כיום, הות"ת מעבירה את התקציבים הממשלתיים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות על פי מודל תקצוב שפותח על ידיה, המבוסס על נתוני תפוקות (במונחי סטודנטים ומחקרים). במילים אחרות, האוצר מבקש לחולל רפורמה כוללת, שתאפשר לות"ת לתקצב באופן דיפרנציאלי את האוניברסיטאות, על פי הישגיהן האקדמיים.

כאן