הנכם מוזמנים להשתתף בדיון פתוח על המתווה ההאסטרטגי של אונ' ת"א והשלכותיו על הקהילה האקדמית. זו ההזדמנות ללמוד מה המשמעות של 'חיזוק' ו'העצמה' בעיני הנהלת האוניברסיטה, ומה תפיסתה את המושג 'קהילה אקדמית' (בשונה מתפיסת הקהילה האקדמית את עצמה).
בהמשך מצורף מסמך המציע ניתוח ראשוני של המתווה האסטרטגי.
את המתווה עצמו ניתן למצוא בקישור הבא:
http://www.tau.ac.il/rector/tau-strategy-1.1.pdf
הדיון יתקיים בחסות הפורום המקומי:
יום ד', 9 באפריל, 13:00-15:00
הפקולטה למדעי החברה (בניין נפתלי), חדר 110
מנחה: דנה רון
-> דברי פתיחה:
– הצגת המתווה, תוך שימת דגש על הסוגיות הנוגעות לעמדתו של הפורום (קידום המושג של השכלה גבוהה איכותית כנכס ציבורי): סילבי הוניגמן
– המתווה מנקודת מבטו של הסגל הזוטר: ריבי גיליס
– המתווה מנקודת מבטם של הסטודנטים: רועי בל
– מקרה בוחן: השלכות המתווה על החוג לתקשורת, הפקולטה למדעי החברה: ג'רום בורדון
– עמדתו של ועד הסגל הבכיר אודות המתווה: בנציון מוניץ
-> לאחר דברי הפתיחה יתקיים דיון פתוח
——————–
ניתוח ראשוני את המתווה
על המתווה האסטרטגיהמסמך שהופץ כעת הוא – בשינויים מזעריים – זה שטיוטתו הופצה בקרב חברי הוועד המנהל כבר לפני חודשיים. יש במסמך הכרה בכך שהאוניברסיטה הגיעה למצב שהקיצוצים הקיימים כבר מבריחים סטודנטים (יש ירידה משמעותית במספר הסטודנטים גם בתואר הראשון וגם בתואר השני). ופגעו ברמתה פגיעה אנושה ("סגל חבול"). אך הוא אינו מסמן דרך חדשה.המתווה מדבר על הצורך הדחוף לבנות סולידריות, הזדהות ותחושת שייכות של הסגל והסטודנטים עם האוניברסיטה, על הגברת הסולידריות של הסגל "באמצעות שיתוף הסגל בפורומים יחידתיים ואוניברסיטאיים". אך בפועל, המתווה גובש בחדרי-חדרים, ללא התיעצות עם הסטודנטים, ללא כל התיעצות עם המרצים. לאחר התקבלותו יהיו "הערות מהקמפוס": אלה דיבורים ריקים שאינם תחליף להתיעצות אמיתית ולמו"מ עם הגופים הנוגעים בדבר.בתוך ים ההמלצות והטבלאות, קשה לראות את המגמות העיקריות. הנה ההמלצות המבניות העיקריות שבהן אני יכול להבחין:1. כירסום בעצמאות החוגים ותיעול המתח שבינם לבין ההנהלה לדיקנים (שאינם נבחרים על-ידי הסגל וכפופים להנחיות הקיצוצים מלמעלה). לצורך זה, המיתווה מדבר על "ביזור" ו"העצמת הדקנים". בפועל, נדרשים הדקנים לגבש "תוכניות פיתוח" בהתאם למתווה הכללי. הם "יימדדו על פי העמידה ביעדים שסיכמו איתם", כלומר, בנכונותם לעשות את דבר ההנהלה ולא לקדם את ההוראה והמחקר לפי מיטב מצפונם המקצועי או לבטא את האינטרסים של הסגל. הם משוחררים מפיקוח הסגל האקדמי (זו ה"העצמה"), ולעומת זאת מוצע להצמיד להם "ליווי מקצועי", או coach, שיפקח על התנהלותם (עמ' 36).2. המתווה מכיר בקושי לסגור יחידות ("המהומה התקשורתית", "אי השקט הפנימי" – עמ' 28); מומלץ בהתאם לכך להסתתר מאחורי תכתיבים של ות"ת (שאותם ניתן כמובן להזמין) (עמ' 29). אך המכשיר העיקרי לצמצום וייבוש חוגים הוא "גמישות ניהולית": הקמת "בתי ספר" גמישים, שיאגדו חוגים וימזגו אותם (בהתחלה בפקולטה למדעי החברה, המשך במדעי הרוח). התוצאה בפועל: מיזוג-איחוד-צמצום חוגים (עמ' 34), והחלשת הפקולטות כגוף המשמש מטריה המגנה על חוגים קטנים. מול הנהלת האוניברסיטה בתי הספר החדשים יהיו חלשים ("הסמכויות האקדמיות והמינהליות שיוענקו לכל בית-ספר יותנו, כמובן, בחוזקו בכל מקרה לגופו", עמ' 34), ואפשר יהיה לכפות עליהם "התייעלות", כלומר צמצומים.3. בכך משתלבת ההצעה להעביר יחידות אקדמיות ראשונות לתקציבים סגורים (עמ' 34). זה תהליך מסוכן, שיוביל לייבושן או להפרטתן ("האוניברסיטה תודיע ליחידה על היקף התמיכה השנתית ועל תוואי הקטנה בעתיד"). הקורבנות העיקריים של המתווה הם מדעי החברה, החינוך, הרוח והאמנויות (עמ' 35). את ה"פיילוט" בפירוק הפקולטות בפועל בעזרת העברתם למתכונת "בתי ספר" גמישים יתחילו במדעי החברה, ולאחר מכן ממשיכים למדעי הרוח. האיום על החוג לתיאטרון נמשך.4 מרכיב אחר בייבוש המתוכנן: מוצע להנהיג מודל "קבלה מרכזית", שיאפשר לדחות סטודנטים שמבקשים ללמוד בחוגים מסוימים שמבקשים לא לעודד, ו"לכוון" אותם לתחומים אחרים, בלי התחשבות בסטודנטים ובחוגים.5. לימודי שפות, שניצלו במהלך השביתה, צפויים לכך ש"אופן הפעלתם" ייבחן מחדש. כאן הניסוח עמום, אבל מאחוריו יכולה לעמוד התוכנית הישנה לסגירתם כיחידה אוניברסיטאית והפיכתם ליחידת-חוץ מכניסה, כלומר outsourcing תוך פיטורים וייעול.6. הפגיעות הנוספות מתחבאות בתוך התוכניות של הפקולטות השונות, שאינן נמצאות כאן לדיון ("פעולות ארגוניות נקודתיות" – עמ' 24; [בטיוטה היה כתוב במפורש שיהיו "פעולות ארגוניות נקודתיות" כאלה "במדעי הרוח, חינוך, אמנויות, הנדסת תעשיה, מדעי המחשב".)7. במתווה נמשך מגמת מסחור האוניברסיטה והפגיעה בנגישות אליה – למרות הסיסמאות: המתווה רואה "הזדמנויות" ב"התחלת שכ"ל דיפרנציאלי לתואר השני" (עמ' 15) – דבר שהסטודנטים לא ישלימו איתו ויביא לסגירת תחומים מדעיים שלמים, שהלימוד בהם יקר וההכנסה הצפויה מועטה.8. כיום יש 18 תוכניות חוץ תקציביות; מתוכנן להגדיל את מספרן ל-25 ולהגדיל את מספר התלמידים ל-1000.9. מתוכנן להקים "ועדות מייעצות" המורכבות מ"אנשי משק ותעשייה" לסגן הרקטור למחקר ופיתוח (עמ' 23). כלומר, במקביל להחלשת הסטודנטים והסגל, העברת סמכות נוספת לנציגי המשק והתעשיה, שזרים לצרכי האוניברסיטה ורואים אותה במשקפיים כלכליות מובהקות.
10. מתוכנן יישום דו"ח אורגלר הפוגע בסגל הזוטר (עמ' 24); דו"ח אורגלר הוא זה שקבע שהעסקת דוקטורנטים ומתרגלים היא יקרה מדי והמליץ על העברתם למעמד "מורים מן החוץ".
11. בצד המשך עידוד פרישת חברי סגל, מתוכנן לקבוע אחוז יעד של סגל שלא יקבל קביעות – פגיעה חריפה בסגל הצעיר [עמ' 22])
12. ייבוש הספריות נמשך (תחת הכותרת "איחוד ספריות", עמ' 24)
13. הרחבת העסקת עובדי קבלן וייבוש שירותים חיוניים שעד עכשיו הופעלו במסגרת האוניברסיטה (למשל בתחום שירותי מיחשוב, ולא רק תחזוקה, עמ' 24)
14. הידרדרות ברמת ההוראה: קורסים לתארים מתקדמים לא יוצעו כל שנה אלא לסירוגין, פעם כן ופעם לא (עמ' 24); התוצאה: גרירת לימודים, וכמובן – סנקציות נגד סטודנטים שאינם עומדים בזמנים.
הפורום להגנת ההשכלה הציבורית 